ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- שופטים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
ב. חולין קלז. - ראשית הגז אינו נוהג אלא ברחלים. מנא הני מילי, אמר רב חסדא אתיא גיזה גיזה כתיב הכא ראשית גז צאנך תתן לו וכתיב התם ומגז כבשי יתחמם (איוב לא' כ'), מה להלן כבשים אף כאן כבשים. דתנא דבי ר' ישמעאל כבשים שצמרן קשה פטורים מראשית הגז שנאמר ומגז כבשי יתחמם.
ג. חולין קלה. - מתני'. ראשית הגז נוהג בארץ ובחו"ל בפני הבית ושלא בפני הבית, בחולין אבל לא במוקדשים, חומר בזרוע ולחיים ובקבה מראשית הגז, שהזרוע והלחיים והקבה נוהגין בבקר ובצאן במרובה ובמועט, וראשית הגז אינו נוהג אלא ברחלות ואינו נוהג אלא במרובה, וכמה הוא מרובה, ב"ש אומרים שתי רחלות שנאמר יחיה איש עגלת בקר ושתי צאן, וב"ה אומרים [חמש שנאמר] חמש צאן עשויות. חולין קלו: - אמר רב נחמן בר יצחק, האידנא נהוג עלמא כהני תלת סבי, כר' אלעאי בראשית הגז, דתניא רבי אלעאי אומר, ראשית הגז אינו נוהג אלא בארץ. רמב"ם פ"י ביכורים ה"א - מצות עשה ליתן לכהן ראשית הגז.. ומדברי סופרים שלא יפחות מאחד מששים, ואינה נוהגת אלא בארץ.
ד. שמואל א' כה' - וישמע דוד במדבר כי גזז נבל את צאנו. וישלח דוד עשרה נערים ויאמר דוד לנערים עלו כרמלה ובאתם אל נבל ושאלתם לו בשמי לשלום. ואמרתם כה לחי ואתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום. ועתה שמעתי כי גזזים לך, עתה, הרעים אשר לך היו עמנו, לא הכלמנום ולא נפקד להם מאומה.. שאל את נעריך ויגידו לך וימצאו הנערים חן בעיניך כי על יום טוב באנו, תנה נא את אשר תמצא ידך לעבדיך ולבנך לדוד.. ותמהר אביגיל ותקח מאתים לחם ושנים נבלי יין וחמש צאן עשוית.. רד"ק - מנהגם לעשות משתה ויום טוב בעת שהיו גוזזים כמו שראינו בדבר אבשלום וזה כי על יום טוב באנו כלומר באנו אליך בעת שאתה עושה יום טוב ולא תרבה הוצאה בעבורנו כי יום טוב אתה עושה לגוזזים.. ותקנת לרוב מאכל ומשתה. חולין קלז. - אמר רב אשי עשויות שמעשות את בעליהן ואומרות לו קום עשה מצוה.
ה. שמואל ב' יג' - ויהי לשנתים ימים ויהיו גזזים לאבשלום בבעל חצור אשר עם אפרים ויקרא אבשלום לכל בני המלך. רש"י - ויהיו גוזזים - ודרכם היה לעשות משתה בגזוז צאנם.
ו. בראשית לח יב'-יג' - וירבו הימים.. וינחם יהודה ויעל על גזזי צאנו.. ויגד לתמר לאמר הנה חמיך עלה תמנתה לגז צאנו. פסיקתא זוטרתא - כל מקום שנאמר גזיזה עושה רושם. רבי אברהם בן הרמב"ם - מנהג קדמון לאסוף חברים ולשמוח בשעת גזיזת הצאן. דברי הימים א' ב' - ועיפה פילגש כלב ילדה את חרן ואת מוצא ואת גזז וחרן הוליד את גזז.
ז. זוהר משפטים קכא. - ראשית גז צאנך תתן לו, דאינון ישראל, דאתמר בהון (יחזקאל לד) ואתן צאני, והכי ישראל, (ירמיה ב') קדש ישראל לד' ראשית תבואתה.
ח. במדבר יא' - ורוח נסע מאת ד' ויגז שלוים מן הים. רש"י - ויפריח, וכן (תהלים צ) כי גז חיש. רבינו מיוחס - לשון הוצאה והפרחה, וכן ממעי אמי אתה גוזי, כי גז חיש ונעופה, מפני שיוצא האדם מהרה ופורח כעוף, וכן ונגוזו ועבר. תהלים עא' – ממעי אמי אתה גזי. רש"י – מוציאי ומעבירי. תהלים צ' – כי גז חיש ונעופה. רש"י – לשון העברה. ירמיהו ז' – גזי נזרך. רש"י - תלשי שערך כמו ויגז שלוים, ויגז את ראשו (איוב א).
ט. קדושת לוי - דהנה דוד המלך אמר (דה"א כט) 'לך ה' הגדולה והגבורה'.. השבע מדות. וכולם נכללים בג' מדות ראשונות, דכולם נכללים באי"ן, ומן האי"ן באין אל בחינות יש. ואם כן יש ג' מדות אשר מתוך הג' מדות יוצאים השבעה מדות.. וזהו בחינת 'גז', דהג' נפרד מהז', דהג' מרמז על ג' ראשונות השייכים כאחת, והז' הוא מרמז על שבע מדות. והנה כולם תלוים במדת יראה שהוא הראשית, ראשית חכמה יראת ה' (תהלים קיא), וזהו 'ראשית ג"ז צאנך תתן לו'.
י. ראש מילין - תלישא קטנה - ההצטיירות המלאה הוד וגודל מחזון אין סוף, לאור וחיי עולמים.. ולהכניס את תכונת השירה המתעלה מעל כל גבולים בתכונה נפשית מקוצבה, יתואר האור המחיה את רוח השירה בתור אור נתלש בתלישא קטנה, חלקים חלקים, נתוקי אורות, הקצבות צלילים, נצוצי אורות, זרזיפים עליונים, שמהם עולמים רבים יתכוננו..
יא. ראש מילין - תלישא גדולה - בלא ההגיון של ההתלשות הכללית, ממקור המקוריות של נהר הפלגים של האורה של אור האורים העליונים, אשר נשגב שמו לבדו, אי אפשר לשום רצון לצייר שום שאיפה ושום המשכה נפשית, ומי הוא הנותן לנו את התעצומה השירית המתנשאת לרום עולמים, המשוטטת באויר טהור של צחצחות אין סוף, רק ההרגשה העליונה של התלישא הגדולה, של הנתקת האור הכללי המחולל כל ומקיף כל מסגולת שרשי אור אורותיו, ומקור השלמות העליונה של זיו חייו, שכל הניתוקים הקטנים מדודי השיעור ומוגבלי החוג הם הם תולדותיו, פארותיו, וענפיו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
