ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ליל הסדר
- שיעורים נוספים
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מצוה גדולה
מצווה לספר
מרן הרב קוק זצ"ל היה מעדיף לאפות את המצות בתחילת חודש ניסן, ומכיוון שהיה מדקדק בניקוי יסודי מוקדם ובתנור הראשון, קבע לו לאפיה את יום א' הראשון שלאחרי ראש חודש ניסן. וכך היה סדר הדברים: שאיבת ה'מים שלנו' נערכה מיד עם השקיעה של יום חמישי, אור ליום שישי. והיה הרב שואב את המים בעצמו ושופך ומסנן אותם לתוך המיכלים המיוחדים לכך.
ביום שישי, הקדימו במאפיה להפסיק את העבודה, והרב הגיע עם קבוצת בחורים ומקורבים מבאי ביתו שכבר היתה להם "חזקה" על מעשי ההכשרה המדוקדקת. כולם התחילו מנקים ומשפשפים, מגרדים ומקרצפים, מחליפים ניירות ושעווניות, מלבנים חלקים מסויימים, כשהרב מנצח על עושי המלאכה, ואף משתתף בעצמו בניקוי ובבדיקה, עד שנחה דעתו שהכל נעשה כהלכה.
ביום ראשון בבוקר, עם תום האפיה, נבדקה כל מצה ומצה בקפדנות. ואם נמצא כפל כלשהו או מקום רך מדי - נפסלה המצה. המצות המהודרות בכשרותן נארזו בחבילות, ועל הראשונות נרשם "בית הרב". כל החבילות גם יחד נלקחו אחר כבוד והועברו לבית הרב - זכות מצות הפרשת החלה היתה שמורה לרבנית שתהא היא המפרישה מכל המצות הללו, ורק אחרי זה חולקו החבילות לכל אחד ואחד לפי שהזמין מראש. (מועדי הרא"ה)
* * * * *
הבוץ הרב שנערם ברחובות הגיע עד לברכיו של בעל ה"מאיר נתיבים", אחד מגדולי תלמידי הבעל שם טוב. היה זה בי"ג ניסן יום לפני ערב פסח, והרב פסע בבוץ שהצטבר כתוצאה מהשלג שהלך ונמס לאיטו, ובידו כד קטן לשאיבת 'מים שלנו', לצורך אפיית מצות מצוה למחרת. פניו היו מועדות אל עבר הנהר הסמוך לעיירה, ולמרות הבוץ השתדל להזדרז ככל יכולתו על מנת להספיק לשאוב את המים לפני השקיעה. בדרכו עברה לידו עגלה רתומה לשני סוסים שעצרה לידו בחריקה. מדלת העגלה הציץ ראשו של אחד מחבריו, והזמינו לעלות ולהצטרף אליו לנסיעה שכן גם פניו מועדות אל עבר הנהר לצורך שאיבת 'מים שלנו'. הרב חייך בתודה על ההצעה, אך סירב לעלות על העגלה. כתשובה למבט התמה שחברו נעץ בו ענה כי מצוה נדירה כזו של שאיבת "מים שלנו" שמתקיימת רק פעם בשנה אין הוא מוכן לתת אותה לסוסים וכי הוא חפץ לקיימה כל כולה בעצמו. החבר ששמע זאת, קפץ מיד מהעגלה והצטרף אף הוא להליכה הרגלית של הרב.
* * * * *
וכשר' לוי יצחק מברדיטשב חזר משאיבת 'מים שלנו', הציעו לו תלמידיו שישכור סבל גוי שיסחוב עבורו את הדליים הכבדים של המים. ר' לוי יצחק ענה להם במבט תמה: "היעלה על הדעת שמצוה קדושה זו אתן לגוי? ועוד לשלם לו על כך?"
* * * * *
מצוה להורות
זה לשון השו"ע (סי' ת"ס סע' ב'): "הרא"ש היה משתדל במצת מצוה ועומד על עשייתה, ומזרז העוסקים בהם ומסייע בעריכתן, וכן ראוי לכל אדם לעשות להיטפל הוא במצוה". ויש בדבר שני טעמים: הראשון על מנת להשגיח כי אכן האפייה כולה נעשית כדין, והשני משום ש"מצוה בו יותר מבשלוחו", שהרי האופה מצות בזהירות ובזריזות זוכה לקיים מצות "ושמרתם את המצות".
בליל הסדר נהגו לאכול מצות שמורות, כלומר, מצות שהקמח מהם נעשו - נשמר ממים ומחמץ החל משעת קצירת החיטים. והמחמירים אוכלים מצות אלו בכל ימי החג.
למרות שהחובה לאכול מצות בפסח הינה בלילה הראשון בלבד, יש אומרים כי אם אוכל מצות גם בשאר הימים מקיים מצוה.
נשים חייבות אף הן באכילת מצה בליל הסדר, על כן יש להן להקפיד על שיעורי אכילת כזית.
כדי שיאכל אדם בליל הסדר מצה לתיאבון, אסרו חכמים לאכול מצות בערב פסח, ויש שנהגו בכך מראש חודש ניסן ויש שנהגו אף מפורים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
