ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- ט"ו באב
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- ואתחנן
תפילת ערבית מסתיימת, ציבור המתפללים, שצם והתאבל כל היום, ממהר להבדיל ולשבור את רעבונו. האנשים נוטלים דברי מאכל משולחן הכיבוד, שהכינו הגבאים, מתכוננים לברך את ברכת הלבנה. ביניהם נדחקים הילדים, שנהנים מדברי המתיקה.
דוד, ילד מיוחד עם לב ער ומרגיש, מושך לפתע בידו של אביו.
אבא, הוא שואל, לפני כמה חודשים היה גם כן צום של יממה, צום יום הכיפורים, בו זעקנו והתחננו לה'. גם אז הבדלנו במוצאי הצום ואכלנו. אבל אז הרגשתי תחושה של שמחה באוויר, תחושה של אמונה וסיפוק, שהנה התפללנו וצמנו ושמע ה' תפילתנו.
עכשיו אני לא מרגיש את התחושה הזו. יש אווירה עגומה. צמנו כל היום, התאבלנו, אבל מה עם הנחמה? היכן היא?
אתה צודק, אמר האב, לצערנו עדיין לא נבנה המקדש, ועוד לא התנחמנו. ובכל זאת, אני יגלה לך סוד שמעטים יודעים, ה' הקדים תרופה למכה, הוא 'בישל' לנו זמן לחוש את הנחמה ולהתחבר להקמת המקדש מיד אחרי תשעה באב...
מתי? מהו הזמן הזה?
הריטב"א (תענית כו:) מספר לנו שבעקבות דברי רבן שמעון בן גמליאל במשנה, ש"לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים", "נהגו לעשות סעודה בשבת שלאחר ט' באב".
ר"י אבן שועיב, תלמיד הרשב"א, בדרשותיו לפרשת ואתחנן מרחיב יותר וכותב: "ולכן נהגו לעשות השבת הזה אחר ט' באב ביום טוב והיא מצוה גדולה שהוא יום נחמה. ואף על פי שאינו יום טוב ממש, עשו אותו יום מקודש לכבוד השבת ביום ט"ו, ולפעמים הוא [חמשה עשר ממש] כמו עתה בזו השנה, וכל השמח בו זוכה בנחמת בנין בית המקדש, כמו שנאמר צאנה וראנה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו וביום שמחת לבו. ודרשינן ביום חתונתו זו מתן תורה וביום שמחת לבו זה בנין בית המקדש שיבנה במהרה בימינו".
גם השנה אנו זוכים שט"ו באב יצא ממש בשבת נחמו, אם כן ננסה לרדת לשורשיו של יום ט"ו באב, ולהבין כיצד הוא קשור לנחמת המקדש.
ר"י אבן שועיב ציטט את המשנה המפורסמת, שמביאה כמקור לכך ש"לא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב ויום הכיפורים" את הדרשה "צאנה וראנה... ביום חתונתו זה מתן תורה, וביום שמחת ליבו זה בניין בית המקדש".
ובאמת יש לתמוה על המשנה – מה הקשר בין ט"ו באב ויום הכיפורים למתן תורה ובניין בית המקדש? כיצד הפסוק והדרשה מהווים מקור למשנה?
באמת המפרשים הרגישו בקושיא. כבר רש"י ביאר שיום מתן תורה אין הכוונה לחג השבועות, אלא ליום הכיפורים שבו ניתנו לוחות שניים לישראל. כהמשך לכך, מבאר הברטנורא שגם בניין בית המקדש הכוונה ליום הכיפורים, כי חגיגות הקמת בית המקדש הראשון היו גם ביום הכיפורים.
דברי הברטנורא קצת דחוקים, שהרי חגיגות הקמת המקדש הראשון היו במשך ארבעה עשר יום, ויום הכיפורים הוא רק אחד מהם. ובאמת המהרש"א והחת"ם סופר חולקים ומסבירים שט"ו באב הוא היום שמציין את בניין בית המקדש.
וכאן יש לבאר – מה הקשר בין ט"ו באב לחנוכת המקדש?
הגמרא מביאה כמה טעמים לעניינו של ט"ו באב, והקדום שבהם שזה יום שכלו בו מתי מדבר מלמות, וידעו שכולם נכנסים לארץ. ובאחת הקינות לתשעה באב מבואר שכיוון שביום זה ידעו שנכנסים לארץ, לכן בימים שהמקדש היה קיים היו מודים בט"ו באב על הכניסה לארץ והקמת המקדש, נמצא שזה יום ההודעה על הקמת המקדש.
לפי זה מבוארים עוד עניינים במשנה. בתנ"ך אנו מוצאים שט"ו באב מכונה "חג לה' בשילה", ובמשנה כתוב שבהם "בנות ירושלים" ולא נאמר 'בנות ישראל', משמע שאת החג חגגו רק בעיר שבה היה בית המקדש, בתחילה – משכן שילה, ובהמשך כשהוקם המקדש בירושלים חגגו שם.
בנוסף – נאמר במשנה "לא היו ימים טובים לישראל", אלו הימים של עם ישראל. כלומר – יש לנו את חגי התורה, שהם החגים של ה', "אתערותא דלעילא". אבל ביום כיפור יש בחינה, שקיבלנו אותו בעקבות שחטאנו בחטא העגל ושבנו בתשובה, וה' מחל לו. נמצא, שיום כיפור הוא כביכול כתוצאה מהמעשים שלנו, "אתערותא דלתתא". גם ט"ו באב הוא למעשה החג הראשון שתקנו ישראל, שאינו מדאורייתא, ולכן אלו "ימים טובים לישראל".
זו גם הסיבה, שהבנות יוצאות ומחוללות. שהרי הקשר בין ישראל ובין ה' משול לקשר בין זכר לנקבה, וישראל נמשלים לאישה, לכן ביום זה בחינת הנשים עולה יותר.
נמצא שהקדים ה' תרופה למכה, ואת החג על הקמת המקדש 'בישל' לנו עוד לפני חורבנו, וממנו נשאב נחמה באבלינו. ויהי רצון שנזכה לחוג מחדש את חג הקמת המקדש במהרה בימינו אמן!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
