ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- תלתא דפורענותא
זו אחת מנבואות התוכחה החריפות ביותר בתנ"ך.
ישעיהו זועק במרירות רבה: (פס' ב):
"שִׁמְע֤וּ שָׁמַ֙יִם֙ וְהַאֲזִ֣ינִי אֶ֔רֶץ כִּ֥י ה' דִּבֵּ֑ר,
בָּנִים֙ גִּדַּ֣לְתִּי וְרוֹמַ֔מְתִּי וְהֵ֖ם פָּ֥שְׁעוּ בִֽי".
אני גידלתי אותם כבנים, אבל הם בגדו באביהם.
לכאורה, המסקנה היא שאותם בוגדים לא יכולים להיקרא עוד "בנים".
אבל הנביא מתייחס לכך מייד (פס' ד),
כשהוא ממשיך בדברי תוכחה חריפים:
"ה֣וֹי גּ֣וֹי חֹטֵ֗א, עַ֚ם כֶּ֣בֶד עָוֹ֔ן,
זֶ֣רַע מְרֵעִ֔ים, בָּנִ֖ים מַשְׁחִיתִ֑ים...".
לפני רגע אמרתי שהם פושעים ובוגדים.
בפסוק זה עצמו אמרת שהם "משחיתים",
ולמרות זאת אתה קורא להם "בנים".
בגמרא, במסכת קידושין (לו, א), מובאת מחלוקת בין התנאים,
סביב הפסוק (דברים יד, א):
" בנים אתם לה' א-להיכם".
ועל כך אומר ר' יהודה:
"בזמן שאתם נוהגים מנהג בנים, אתם קרויים בנים;
אין אתם נוהגים מנהג בנים, אין אתם קרויים בנים".
ר' מאיר עונה לו על פי הפסוק בישעיהו:
"בין כך ובין כך אתם קרויים בנים...
שנאמר: ... "זרע מרעים בנים משחיתים".
גם כאשר הם "משחיתים" הם נשארים "בנים".
הברית של הקב"ה עם עמו לא נפסקת לעולם.
גם כאשר הנביא אומר את דברי הביקורת החריפים ביותר,
הדברים נאמרים מתוך אהבה עמוקה של אב לבניו,
ומתוך אמונה גדולה ביכולת לתקן גם את הקלקולים הקשים ביותר.
וכך כותב הרב קוק (אורות ישראל ד, ג):
"הָאַהֲבָה הַגְּדוֹלָה, שֶׁאֲנַחְנוּ אוֹהֲבִים אֶת אֻמָּתֵנוּ,
לֹא תְּסַמֵּא אֶת עֵינֵינוּ מִלְּבַקֵּר אֶת כָּל מוּמֶיהָ.
אֲבָל הִנְנוּ מוֹצְאִים אֶת עַצְמִיּוּתָהּ,
גַּם אַחֲרֵי הַבִּקּרֶת הַיּוֹתֵר חָפְשִׁית,
נְקִיָּה מִכָּל מוּם.
כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
