ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- תשעה באב
- הלכה מחשבה ומוסר
- רפואה ושמירת הנפש
- מגפת הקורונה
הפרק הראשון של מגילת 'איכה' מלא במוטיבים של בדידות. ובראשו: "אֵיכָ֣ה יָשְׁבָ֣ה בָדָ֗ד הָעִיר֙ רַבָּ֣תִי עָ֔ם הָיְתָ֖ה כְּאַלְמָנָ֑ה ...". זוהי בדידות של אבל, חורבן, דחייה חברתית, נטישה, ואף בגידה.
המדרש מוסיף גם את אלמנט ההשפלה: "ובזמן שאין עושין רצונו של מקום מלבישן בגדי בדדין (=העובדים בבית הבד)".
ירמיהו, נביא החורבן, משתמש אף הוא במוטיב הבדידות (טו, יז): "לֹֽא־יָשַׁ֥בְתִּי בְסוֹד־מְשַׂחֲקִ֖ים וָֽאֶעְלֹ֑ז, מִפְּנֵ֤י יָֽדְךָ֙ בָּדָ֣ד יָשַׁ֔בְתִּי, כִּֽי־זַ֖עַם מִלֵּאתָֽנִי".
הבדידות של ירמיהו היא בראש ובראשונה ביטוי לאבלות (רש"י), ובמצב של אבלות לא ניתן לקבל נבואה, שהיא נבואת חורבן. אולם הבדידות היא לא רק דבר שלילי. יש אומרים את ההפך, שירמיהו בחר בהתבודדות מתוך דבקות בה', והתבודדות זו נדרשה לירמיהו דווקא כדי לקבל נבואה. בעל 'תרגום יונתן' מפרש את הבדידות הזאת כסוג של פרישות (כמו במסילת ישרים, פרק יד).
המהר"ל מוסיף שזהו ביטוי מיוחד לקבלת עול מלכות שמים, כפי שכותב ירמיהו עצמו בפרק ג של המגילה: "טוב לגבר כי יישא עול (=מלכות שמים) מנעוריו", ומתוך כך, "ישב בדד וידום כי נטל עליו (=את גזירתו של הקב"ה)".
רובד עמוק יותר נמצא בפתיחה למדרש איכה:
רבי אבא בר כהנא פתח: "לא ישבתי בסוד משחקים ואעלוז, מפני ידך בדד ישבתי". אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה:... מימיי לא נכנסתי בבתי תיאטראות ובתי קרקסאות של אומות העולם ושחקתי עמהם ואעלוז.
בתים אלו לא היו רק לעבודה זרה וגילוי עריות. היה שם משהו מתסיס ומרעיש, המסיח את דעתו של האדם מעצמו, בדומה למסכי המחשב והסמרטפון של היום...
יש בבדידות משהו מאוד שקט, שלו ומרגיע, כמו מנוחת השבת, בה כל המסכים כבויים. כנסת ישראל מתפארת בזה שהיא שומרת על בדידות מכל המהומה והרעש של הדברים החיצוניים. ההתבודדות מחברת את האדם אל עצמו, דווקא ובעיקר במצב קשה, ומתוך כך הוא מוצא מתוך עומק נשמתו את הא-להים.
אבל מול הבדידות החיובית ישנה בדידות כואבת עד מאוד. וכך ממשיך המדרש:
"מפני ידך בדד ישבתי" – נגעה בי ידו של פרעה... ידו של סנחריב, ולא ישבתי בדד. וכיוון שנגעה בי ידך – בדד ישבתי, "איכה ישבה בדד".
כל הצרות שבעולם לא גרמו להרגיש בדידות, עד שבאה שעה של הסתר פנים, המביאה לקינה: "איכה ישבה בדד ".
מדרש נוסף מביא עוד נופך של בדידות: "בדד – בדד מעמה, בדד מנבואה, בדד מכהונה". זוהי בדידותה של ירושלים מכל מה שמאפיין אותה, כסמל לבדידותו של האדם המנותק אפילו מעצמו.
רבים נמצאים כיום בבידוד. יכולים הם לקחת את זה למקום שלילי וקשה, של דחייה חברתית, של השפלה, ואף של צער ואבל. ומצד שני יכולים הם לקחת את זה למקום חיובי, של רוגע ושלווה עמוקה מתוך ניתוק מכל מהומות החיים, של התחברות לעצמם ולמשפחתם, ומתוך כך – התחברות אל הנשמה הא-להית שבתוכם, אל ייעודם ואל משמעות החיים שלהם.
יום עיון בנושא בית המקדש- תשעה באב תשע"ז במסתרים תבכה נפשי מפני גווה
מתוך יום עיון בנושא המקדש - תשעה באב תשע"ז
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
