ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- תשעה באב
בטוב העולם נידון
על כן, אף שיום אבל הוא יום צום החמישי, אין הוא יום של דיכאון, אלא יום ממנו שואבים אנו עוצמה. זהו חלק מסוד קיומו של העם היהודי בכל הדורות. לבכות על מה שאיבדנו, ומזה לשאוב תקווה לעתיד. מבט אופטימי זה, אותו למדנו מר' עקיבא, איננו מבטל את הרוע הקיים במציאות. הוא מכיר בו בכל כיעורו ובכל עוצמתו. אולם הוא מתגבר עליו בדרך מיוחדת במינה. הן המציאות כולה מלאה טוב ורע המשמשים בערבוביא. והשאלה הגדולה היא כיצד לפרש את אותה ערבוביא. האם לומר כי העולם, עולמו של הקב"ה, רע הוא מיסודו, והדברים הטובים הקיימים בו אינם אלא אוסף של מקרים? או שמא ההפך הוא הנכון: כל הדברים הטובים משקפים את האמת של הבריאה הא-להית, ואילו כל הרוע הקיים בה אינו אלא אוסף של תופעות נקודתיות וחולפות.
מחקרים שנעשו הראו כי אותם אנשים המסתכלים על עצמם בעין חיובית, רואים את חולשותיהם וכשלונותיהם כתופעות נקודתיות, ואילו את הצלחותיהם רואים הם כמבטאות את אופיים האמיתי, מצליחים בחיים הרבה יותר מאותם "ריאליסטים", כביכול, המציגים סיבות עמוקות וכבדות משקל לכל הרע שיש בחייהם, ורואים את הטוב כאוסף של מקרים. כך גם ביחס לזולת. לא נמצא בעולם מי שאין לו חסרונות וחולשות מרגיזות. אם נראה את אותן חולשות כתופעות נקודתיות, לא נגיע לכלל פסילה גורפת של האישיות המביאה לשנאה. זוהי המשמעות העמוקה של "אהבת חינם", הבאה לתקן את חטא "שנאת חינם". הנצי"ב מוולוז'ין, בהקדמתו לספר בראשית, מתאר את המציאות ההפוכה שהיתה בסוף ימי בית שני:
מפני שנאת חינם שבלבם זה את זה חשדו את מי שראו שנוהג שלא כדעתם ביראת ה' שהוא צדוקי ואפיקורס, ובאו על ידי זה... לכל הרעות שבעולם עד שחרב הבית.
זהו מה שכותב מרן הרב קוק על המושג "אהבת ישראל" (אורות ישראל ד, ג):
אהבתנו את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה. אבל הננו מוצאים את עצמיותה, גם אחרי הביקורת היותר חופשית, נקייה מכל מום...
אהבת ישראל, אין פירושה נאיביות שאיננה מבחינה ברוע. אהבת ישראל היא ריאלית מאד. אבל ודעת להבחין בין עיקר לטפל, בין מהות לבין אוסף של מקרים, גם אם הם חמורים. כל מחנך יודע, כי יצליח במלאכתו רק אם יתן אמון מלא בכוחותיו החיוביים של תלמידו, אף אם התנהגותו שלילית מכול וכול.
בצאתי מגוש קטיף...
זוהי אחת התובנות הגדולות שקיבלנו בעקבות הגירוש. עד אז, יחסנו החיובי למדינה ולחלקים שונים בחברה הישראלית לקה במידה רבה של נאיביות. לא היינו מסוגלים לקלוט שיש בהם מידה כה קשה של רוע, של רשעות. אולם הגירוש לא אמור לשנות את נקודת המבט העקרונית. הרשע – יחלוף במוקדם או במאוחר, ודבר ה' המקים את עמו ישראל לתחיית עולמים, יקום לעולם. כמובן, אין זה אומר שעלינו המתין עד ש"כל הרשעה כולה כעשן תכלה" מאליה. המשימה מוטלת גם עלינו לפעול עם א-ל גם בחזית זו. אבל האמון שאנו נותנים בטובו של מי שברא את העולם ואת העם ומנהל את ההיסטוריה נותן לנו את היכולת להאמין בטוב הקיים במציאות, ומתוך כך - להאמין בכוחנו להביא את אותו הטוב. המבט השלילי על המציאות מביא לייאוש, המתבטא בכעס, שנאה, או סתם, "להוציא קיטור". המבט החיובי המתעלם מהרוע מביא לאדישות ולבטלנות. ואילו המבט החיובי המכיר בקיומו של הרע יביא ללקיחת אחריות ולפעילות נמרצת שתוביל שינוי לטובה.
ברכת "הטוב והמטיב"
לשיא עוצמתה של האמונה הזאת הגיע העם לאחר חורבן ביתר. היה זה חורבן נורא. איום יותר מאשר חורבן הבית. אולם אך שבוע לאחר נפילת ביתר, בט"ו באב, הבליחה נקודת אור באפילה – הרוגי ביתר ניתנו לקבורה, ומשבאו לקוברם, גילו כי לא הסריחו בחום הקיץ. לכאורה, איזה ערך יש ל"נחמת עניים" אשר כזאת? אולם זהו בדיוק סוד כוחו וסוד קיומו של עמנו, שתיקן את ברכת "הטוב והמטיב" בסופה של ברכת המזון בדיוק על נקודה קטנה זו של אור בתוך מחשכי החורבן. נקודה קטנה זו הוכיחה, כי סופה של רומא ליפול, ועם ישראל קום יקום לתחייה.
עם הכוח הזה – כוחו של נצח ישראל – להבחין בין עיקר לטפל, בין רוע חולף לטוב חי וקיים, נזכה להתגבר על כל הקשיים העומדים לפנינו, להפוך כל איום לאתגר, ולצאת מחושך לאור ומגלות לגאולה שלמה.
כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.












