ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק
ולהלן מספר דוגמאות:
הרב חִייב ללמוד בישיבה סדר ב"חפץ חיים -שמירת הלשון", ומתוך זה, במידת החסידות, היה זהיר בכל ביטוי. באחד הימים כשחזר מהתפילה לביתו, עבר נהג המונית את פתח הכניסה לחצר ביתו של רבנו זצ"ל. ואז התבטא נהג המונית: "צריך לעשות נסיגה לאחור". מיד תקנו רבנו זצ"ל ואמר: "יש לעשות התקדמות לאחור". כאשר נתבקש לרדת במדרגות, הגיב מיד: "אני לא יורד!" (אלא הולך). וכן, בכל ויכוח בין שני צדדים, לא היה מוכן לשמוע טענות האחד, מבלי שהאחר יהיה נוכח.
בעניין הערבוביא של בנים ובנות, היה מתבטא: "איני מכיר היתר לזה". ופרסם דבר זה, בכותבו: "הלא לא נעשה שקר בנפשנו, שכאילו הותרה הערבוביא של בחורים ובתולות...". אף בהתנהגותו האישית, כאשר היה צריך לעבור בין נשים, ללא אפשרות אחרת, היה תופש בידי ועובר, לקיים את הדרכת חז"ל שלא לעבור יחידי בין שתי נשים. באחת הפעמים, התעכב מלברך ברכת המזון, כי במקום הייתה נוכחת רבנית ששרווליה כיסו את מרפקיה, אך לא הגיעו עד לכף ידה.
כאשר השתתף בחתונה לזמן קצר, ובאותו הזמן היו החתן והכלה בחדר הייחוד, לא טעם מן המאכלים, בהזכירו את מאמר חז"ל: "כי כל הנהנה מסעודת חתן ואינו משמחו עובר בחמשה קולות".
כאשר היו מזמינים אותו לעלות לתורה, היה ממהר לעלות, ללא עיכובים, וכפי שמבאר הפרי מגדים, את הטעם שצריך לעלות לתורה בדרך הקצרה ביותר: "להראות שהיא חביבה עליו וממהר לקרות בה".
וכן היה מקיים כפשוטו את הכלל הגדול בתורה: "ואהבת לרעך כמוך", והיה מקבל כל אדם בסבר פנים יפות.
תמיד כאשר היה מגיע לביתו, לפני שהיה פותח את הדלת, היה דופק בדלת, למרות שידע שאף אחד לא נמצא בבית. לקיים דברי חז"ל במסכת דרך ארץ רבה: "אל יכנס אדם לביתו פתאום".
כמו התנהגותו בקיום פרטי ההלכות, כן בעניין הכללי של ארץ ישראל: בעלותו עם קומץ בחורים למאחז ה"בלתי חוקי" בחווארה, נגד הוראת הממשלה, הגיב בצורה החלטית מפורשת, לבקשה שיתפנה: "על מנת מסירות נפש! תכניסו אותי לבית הסוהר, תכו אותי, זה לא ילך! אלו דברים בטלים ומבוטלים. גם אם כל הממשלה הזאת תבוא לכן, זה לא ישנה שום דבר. מסירות נפש על מנת יהרג ואל יעבור! (והדגיש:) זה דין, הלכה של תורה", וכן הבהיר פעמים רבות, שהיסוד והשורש לכל התורה כולה. היא מצוות העשה של ישוב הארץ וההתנחלויות בכל מרחביה, והיא איננה דבר פרטי חלילה, התלוי ב"רצון העם" או בממשלה.
וכן פסק לעניין משאל-עם: "כל משאל-עם אין בכוחו לבטל את איסור התורה של "לא תתן להם חניה בקרקע..." ובביטוי חריף ונדיר התבטא: "קללת ה' אלהי ישראל, נצח ישראל ועם ישראל, תחול על הזוממים לגזול מאתנו חלקי ארצנו אלה". וכן הבהיר שאם תהיה כפיה לתת לגויים חלק מארץ ישראל או לעקור יישוב יהודי מארץ ישראל: "חיוב מוחלט על כל יהודי, הנאמן לישראל, לעמוד במסירות-נפש שלימה וגמורה, נגד... הפקרת משהו של ארץ חיינו והוצאתו מרשותנו אל רשות נכרים... כמו בכל כפייה... אם מצד נכרים או מצד יהודים, המחייבת מסירות נפש ככל חוקותיה ומשפטיה, כן ועל אחת כמה וכמה בזו שהיא שקולה ככל מצוותיה של התורה". וכן הבהיר לנו לגבי הממשלה: "אנחנו מצווים ע"פ התורה ולא ע"פ הממשלה. התורה קודמת לממשלה".
אלו מעט מנקודות האור ההלכתיות בהתנהגותו של רבנו זצ"ל, המחזקות ומבססות את הדרכת חז"ל החד - משמעית: "דבר ה' זו הלכה", אשר מתוך קיומה זוכים ל"ואתם הדבקים בד' אלוקיכם חיים כולכ
מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק הרצי"ה קוק - אורות ישראל ותחייתו (1)
הקלטה משיעור של הרב צבי יהודה קוק זצ"ל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
