ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- קרח
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
ללמד שהכל התגלגלות מחטא אדם הראשון ולא הכל התחיל ממנו.
און בן פלט- על שם שנפלט מן המחלוקת בזכות אשתו שמנעה ממנו להשתתף במחלוקת בכך ששיכרה אותו בזמן שאירעה המחלוקת ויצאה לחכות בחוץ בפריעת הראש כדי למנוע מאלה שבאו לקרוא לו לעשות זאת.
צריך לברר איך יכול להיות שאותם "צדיקים" ששמרו עצמם מבעיית צניעות חלקו על רבם בצורה כזו. ולהבין איך אפשר להבדיל בין צדיק אמיתי למישהו שחושב עצמו צדיק ונראה מהחשובים ועושה דברים לא נכונים.
גם בימינו יש כאלה שהולכים למקוה כל יום ולכאורה מקפידים על קלה כבחמורה שראינו שחטאו, דרך זה אפשר להבין גם את פרשיית קרח, הוא היה מרביץ תורה גדול וחסידיו לא יכלו שיכול להיות שהוא מקלקל ככה.
הדרך לזה היא קודם כל סייעתא דשמיא, בלי סייעתא דשמיא אי אפשר להבחין בין דברים כאלה. בנוסף לזה צריך הפעלת שכל ישר. צריך את שניהם בשביל להבדיל בין תלמידי חכמים אמיתיים לכאלה מזוייפים. מה שכן, אסור לאבד את האמון בתלמידי חכמים כשמתגלה כזו פרשייה, יש להתרחק מאוד מאותו אדם שהתגלה כמזוייף ולהדבק בתלמידי חכמים אמיתיים יראי שמיים. התורה עוברת מדור לדור ושימוש תלמידי חכמים הוא הכרחי.
איך להתנהג במקרה שבו יש מחלוקת בין תלמידי חכמים?
קודם כל להבין שזו דרכה של תורה, יש מחלוקות בהבנות של נושאים וכשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות, כל אחד מחפש את האמת.
כל מחלוקת שהיא לשם שמיים סופה להתקיים, כמו מחלוקתם של הלל ושמאי. הסימן לדעת אם מחלוקת היא לשם שמיים היא לראות אם היא עניינית. אם יש מחלוקת שאינה עניינית אפשר לראות שאינה לשם שמיים. אם המחלוקת עניינית כולם יודעים שגם הצד השני מכוון לשם שמיים מה שגורם לי לכבד אותו כי הוא מחפש את האמת. אני חושב שהוא טועה והוא חושב שאני טועה. אנחנו מכבדים אחד את השני אבל חלוקים. וזו מחלוקתם של הלל ושמאי, הם היו מכבדים זה את זה (שלא כמו תלמידיהם שיותר מדי נאמנים לרב שלהם ובגלל זה מתנכלים לבעלי מחלוקתם). מחלוקת לשם שמים היא שכל אחד מנסה להבין את השני, לא להסביר שהוא צודק אלא להגיע לאמת ולהבין למה השני חושב אחרת. אחרי שאתה מבין למה הוא חושב את מה שהוא חושב אתה יכול לא לקבל את מה שהוא אומר ולחשוב אחרת ממנו. וכל זה מתוך שאתה אוהב אותו ומעריך אותו.
מחלוקת שאינה לשם שמיים היא דבר נורא ואיום. כדברי הגר"א "חמישה מיני ערב רב- בעלי מחלוקת ולשון הרע, בעלי תאווה, הצבועים שאין תוכם כברם, הרודפים אחר כבוד לעשות להם שם, הרודפים אחרי הבצע". לכאורה הייתי מצפה לראות ברשימה הזו מחללי שבת ואוכלי טרפות, ובמקום זה מופיעים אנשים בעלי מידות מקולקלות בבין אדם לחבירו. הגר"א אומר במקום אחר שבמידה מקולקלת יכולים להתפס גם בדברי תורה. מידות מקולקלות הן לא חלק מדברי תורה. עוד כותב הגר"א "בעלי מחלוקת הם הגרועים מכולם והם נקראים עמלקים ואין בן דוד בא עד ש...{להשלים}". יש אנשים שהתורה נעשית להם סם המוות. איך זה קורה? אם אתה בא ללמוד כדי לקבל מהתורה ולהתבטל אליה ולהיות אדם מתוקן וטהור יותר אז התורה משפעיה עליך ונהיית סם חיים. אלה דברים שלא קשורים למידות, התורה באה לזכך את מי שרוצה להזדכך. כמובן שצריך לתקן את המידות כחלק מזה. דרך ארץ קדמה לתורה. אדם צריך לבדוק תמיד את עצמו. אם הוא רודף כבוד כל הלימוד שלו מתעוות ומתקלקל אם הוא תמיד עומד על שלו ורוצה תמיד להראות שהוא צודק. אם אדם עניו הלימוד שלו מתקיים.
במהלך הדורות היו מחלוקות רבות, אחת הגדולות שלהן היו של ר' יהונתן אייבשיץ שחשדו בו שהוא קשור לאותו אדם שהתיימר להיות המשיח. הוא אמר שחלילה וחס, הוא נותן כבוד לשם שמיים וכמובן אין לו קשר אליו. יש סוגים של תלמידי חכמים לוחמניים שגם אז קבעו שהוא מסוכן מאוד ואליהם הצטרפו עוד תלמידי חכמים שסמכו עליהם בלי לבדוק אם הדברים נכונים. באותה תקופה ערכה של התורה ירד מטה מטה.
אם אתה רוצה לדעת אם מחלוקת היא לשם שמיים צריך לראות אם היא מעלה את ערכה של התורה או מורידה אותה. אם כולם מסכימים ערכה של התורה נשאר אותו דבר, אבל אם יש מחלוקת לשם שמיים ערכה עולה כי רואים שתלמידי החכמים מכבדים אחד את השני למרות שהם לא מסכימים. ולא חלילה הפוך שיורדת ערכה של תורה אם תלמידי החכמים לא מכבדים זה את זה.
התלמידים בעצם בבעיה כי הם חושבים שרבותיהם צודקים. צריך לכל זה הרבה סייעתא דשמיא.
בכל אופן לגבינו, גם אם יש כאלה שאנחנו חושבים שהם טועים ומקצינים בנושאים מסויימים בצורה מאוד בעייתית אנחנו צריכים לדעת שכוונתם לשם שמיים ולאהוב אותם כי מחלוקת לא עניינית בכל מקרה לא תועיל בזה בכלל, היא יכולה רק להוריד.
אומרים חז"ל שכבוד תורה גדול מתלמוד תורה. כפי שמופיע שכבוד תלמיד חכם מבטל מקרא מגילה ומבטלים תלמוד תורה למקרא מגילה. מכבדים את התלמיד חכם כי הוא נושא את התורה.
אז כדי שאנחנו נהיה תלמידי חכמים אמיתיים אנחנו צריכים לעבוד על המידות- ענווה, לב טוב, הסתפקות במועט, לשמוח בחלקנו. לשאוף להיות תלמידי חכמים עם מידות מתוקנות.
עברנו את ראש חודש תמוז, שזו התקופה הכי קשה בעיקר לבני תורה. זה הזמן שבו צריך לפתח כוחות חדשים של שקידה ואהבת התורה. התקופה הזו דורשת את זה, תקופה גדולה שמקדמת אותנו בכלליות ישראל. המלחמה שאנחנו נמצאים בה מקדמת אותנו להיות יותר חזקים בקשר שלנו לארץ ישראל. כל מאמץ שאנחנו עושים בהחזקה בארץ ישראל מחזק את החיבור שלנו אליה. תורת ארץ ישראל אינה כתורת חוץ לארץ. אנחנו שרוצים להופיע את התורה השלמה חייבים שאור התורה הזה יופיע בכל עוצמתו, כל אחד צריך להרגיש חלק בדבר הזה ובהשקעה הלימודית ובתיקון המידות. אם אנחנו לא נעשה את זה לא יהיה מי שיעשה את זה.
שבוע שעבר קראנו בפרשת שלח "יום לשנה יום לשנה" יום אחד על מחשבה של קלקול דחה את הכניסה לארץ ישראל בשנה. אתם יודעים שמידה טובה גדולה ממידת פורענות פי 500. אם אנחנו מתאמצים עכשיו ארבעים יום זה יוצר מהפכה, אמנם אנחנו לא מאמינים בזה אבל זה פשט דברי חכמים. אדם שעושה מצווה זה פי 500 מעבירה. אם אדם מפחד מעבירה הוא צריך להיות להוט פי 500 על כל מצווה שהוא מקיים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
