ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- משפט עברי
- משפט עברי או אזרחי?
הכרסום בתחומי הפעילות של בתי הדין והתערבות בג"ץ בליבת הפסיקה עצמה נהפכו למעשה שבשגרה. לשם דוגמה, בית הדין המיוחד, שתפקידו היה לדון במחלוקת בנוגע לסמכויות בתי הדין מול בתי המשפט, נעלם; בג"ץ בבלי כופף את בתי הדין לדון בדיני ממונות במשפחה שלא על פי דין תורה; בג"ץ סימה אמיר נטל מבתי הדין את היכולת לדון בדיני ממונות בבוררות; בג"ץ הבוגדת נתן לגיטימציה לחוסר נאמנות במשפחה וחייב את בתי הדין לדון כך. הפסיקות הללו ניתנו בניגוד לחוק הכתוב, בניגוד לעמדת המחוקק ובניגוד להסכמות שעמדו בבסיסה של מדינת ישראל.
תגובתם של בתי הדין לא הייתה חזקה דיה לעצור את השטף. למעשה, גם שאר רשויות המדינה - הכנסת, הממשלה ומערכות כמו הצבא והמשטרה – סבלו גם הן מכרסום מתמשך בסמכויותיהן על ידי מערכת המשפט, ולא השכילו או לא הצליחו לעצור את חדירת בתי המשפט לגבולן. חלפו שנים וחלחלה התודעה כי המערכת המשפטית מנסה להגדיל את כוחה על חשבון הרשויות האחרות, וכחלק מכך גם בתי הדין החלו לנסות להשיב את אשר נלקח מהם שלא כדין.
האוטונומיה השיפוטית שעוגנה על ידי המחוקק ונפגעה על ידי בג"ץ חזרה לעלות ביתר שאת על שולחן הכנסת. היכולת לדון בדיני ממונות בהסכמה, שכבר עשרים שנה נידונה בכנסת בעקבות בג"ץ סימה אמיר, החלה להתקדם בצעדים משמעותיים בוועדת החוקה בראשות חבר הכנסת שמחה רוטמן. בתי הדין הסיקו את המסקנה: על פסיקת בג"ץ הסותרת מפורשות את לשון החוק וכוונת המחוקק יש להגיב מהר, ובחקיקה.
זהו הרקע להצעת החוק העוסקת בהחזרת סמכויות בתי הדין לדון בדיני מזונות הילדים. לשון החוק הראשונית ברורה ומפורשת, ולמרות זאת בג"ץ נגס בסמכויות בתי הדין. כפי שכתב פרופ' אשר מעוז בצורה ברורה: "לא מצאנו לא הצדקה פורמלית אף לא עניינית לצמצום סמכותם של בתי הדין הרבניים בעניין מזונות הילדים, ואין מנוס מן ההנחה כי צמצום זה מקורו בעובדה שאין דעתו של בית המשפט העליון נוחה מן הטיפול של בתי הדין בסוגיה זו לגופה". כך כתב גם במפורש השופט הנדל: "המחוקק... הגדיל וציין במפורש כי לבית הדין הרבני סמכות שיפוט בתביעה למזונות ילדים הכרוכה בתביעת גירושין".
יושב ראש ועדת החוקה, שמחה רוטמן, אמר זאת בקולו: "אין ספק כי לשונו של החוק ופסיקתו של בית המשפט לא עולות בקנה אחד". למרות ניסיונותיהם של בתי הדין להמשיך לדון במזונות, נגסו בתי המשפט ביכולתם, עד לבג"ץ האחרון ששלל מהם לחלוטין את סמכותם. בג"ץ זה, עם קודמיו, סתר למעשה את החוק המפורש ואת עמדת המחוקק כאמור, והותיר לבתי הדין ולמחוקק כאחד ברירה אחת: לשוב ולחוקק ולהבהיר את המובן מאליו. החוק מחייב גם את בג"ץ. הצעת החוק החדשה עברה את ועדת השרים לענייני חקיקה ונידונה בימים אלו בוועדת החוקה.
עד כאן בקווים כלליים הרקע של הצעת החוק בהיבט של יחסי בית המשפט ובתי הדין והכנסת, אולם יש לחוק זה היבט נוסף, והוא למעשה הפיל שבחדר.
הפיל שבחדר
אם בציר בתי המשפט מול בתי הדין והמחוקק ניתן לאתר דרישה בהירה להשבת הסמכות לבתי הדין הרבניים, בציר החברתי־תרבותי ניטשת מחלוקת חריפה על המדיניות ההלכתית הרצויה בעת מקרי גירושין ועל היכולת של בתי הדין לממש אותה.
במבט ממעוף הציפור על מערכת דיני הממונות של התורה ותקנות חכמים, ניתן לומר כי מקורות התורה תומכים את קיומה ויציבותה של המשפחה ומקיימים איזון עדין וקשוב בין חלקי המשפחה השונים. מערכת הדינים של המשפחה מאפשרת דרך לפירוקה, אך יוצרת מנגנונים המווסתים את שלמותה ויציבותה. כדי להתגרש צריך עילה, ויש השלכות לאשם בפירוק הבית.
פירוק בית במקורות התורה סבוך יותר מפיטורי עובד. המערכת התורנית מעמידה את המשפחה ושלמותה כמרכיב קיומי מהותי. ליבת ההגדרה של המערכת הקיומית של האדם כמערכת זוגית ומשפחתית מקרינה על המדיניות המעשית של החשיבה התורנית. לפיכך קיימים דינים שיוצרים תמריצים לשמירת שלמות המשפחה (כתובה שלא תהיה בעיניו קלה להוציאה), או סנקציות כלכליות וחברתיות בפירוקה (דין מורדת). דינים ותקנות שונים השתנו במהלך הדורות כדי להביא ליישום עיקרון שלמות המשפחה במציאות המשתנה. ישנם דינים המגדירים את מערכת היחסים בתוך המשפחה בין איש לאשתו ובין ההורים לילדיהם, והסדרים כלכליים השומרים על איזונים וזכויות הדדיות. ישנם דינים המגינים על הרכוש שהביאה האישה מבית אביה (נכסי צאן ברזל), ודינים ותקנות המוודאים כי לילדים יהיו אוכל, כסות ומדור.
המציאות סבוכה הרבה יותר. כתוצאה ישירה מהתערבות בג"ץ בסמכויות בתי הדין ובמהות הפסיקה, נוצרה בבתי הדין הרבניים למעשה הכלאה של שתי שיטות משפט, משפט התורה ומשפט הבג"ץ. ערבוב שיטות המשפט יצר תחושה כי העקרונות של מקורות התורה לא תמיד מתממשים במדיניות הכללית של בתי הדין, ולעיתים לווה הדבר אף בתחושת עוול עמוק, ופסקי הדין יצרו תחושה שלא תמיד הם משקפים את אמיתתה של תורה. לשם דוגמה, כאשר חלוקת הממון בין בני הזוג בגירושין על פי החוק האזרחי בדרך המשפט של בג"ץ, וכל אחד מהצדדים מקבל מחצית מהרכוש, וחיוב המזונות מוטל רק על האב - הוא לוקה בכפליים. במובן הזה פסיקת בג"ץ ששללה את הסמכות מבתי הדין נפלה על קרקע בשלה של מי שחש שלא נעשה עימו צדק של תורה בבתי הדין.
זמן תיקון
הקושי החברתי והתרבותי הזה הוא הרקע להקמת ועדה מיוחדת על ידי הראשון לציון הרב דוד יוסף, שתפקידה לגבש מדיניות שתבחן את מכלול ההיבטים השונים בנוגע לדיני מזונות הילדים במשפחה. הוועדה הזאת קמה על הרקע החברתי־תורני ועל הרקע הפוליטי. משלקח בית המשפט מבתי הדין את היכולת לדון בדיני מזונות הילדים שלא כדין, נותרה אופציית המחוקק. אולם הדבר הצית מחלוקת בין כוחות דומים ומנוגדים, והיכולת להחזיר את סמכות השיפוט כפי שהיא היום מסתמנת כבעלת סיכוי נמוך במערכת הפוליטית.
פתרון האמצע שהציע יושב ראש ועדת החוקה שמחה רוטמן הוא תקנת שעה, שמחד תחזיר לבתי הדין את הסמכויות שנלקחו מהם שלא כחוק, ומאידך תאפשר להם לדון בפיל שבחדר ולהחזיר אליהם את המדיניות התורנית העצמאית שלהם. הרב יוסף, שנענה לאתגר, מסמן למעשה כיוון שיכול להתברר כנקודת מפנה מהותית.
המנדט של הוועדה הוא העיסוק בדיני מזונות הילדים, אולם הציפייה מהוועדה היא שתנצל את ההזדמנות לבחון במבט כללי את היבטי מדיניות בתי הדין בדיני המשפחה בכלל. מהמחוקק מצופה להשיב לבתי הדין את סמכויותיהם, ולאפשר להם מרחב זמן מספק ואוטונומיה להתנהל לפי דרכה של תורה.
רוחות של תקווה מנשבות בבתי הדין הרבניים. מינויים של עשרות דיינים חדשים לאחר קיפאון של שנים, הכרה ציבורית ופוליטית בצורך לעמוד לצידם ולהשיב להם את סמכויותיהם ואת האוטונומיה השיפוטית שלהם, והנכונות לצלול לעומקי סוגיות תוך הבנת המצב לעומקו, כל אלה בהחלט מסמנים כיוון לעידן שכל יהודי נושא אליו עיניים. השיבה שופטינו כבראשונה.
הכותבים הם מנהלי תחומים במרכז יכין וראשי ארגון תורת המדינה
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
