ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- עניני החג
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג אברהם שפירא זצ"ל
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
משה רפאל בן מנחם מנדל
והיסוד הוא כמו שכתב הרמב"ם בהקדמתו, איך הוסיפו את ימי הפורים, הרי לכאורה זה בכלל איסור 'בל תוסיף'? וביאר הרמב"ם שאין בכך 'בל תוסיף', התקנה באה להראות דאמת הוא מה שכתוב בתורה: "ומי גוי גדול אשר לו אלוקים קרובים אליו כד' אלוקינו בכל קראנו אליו". וכיון שבאה התקנה להראות את אמיתת התורה, על כן אין בזה 'בל תוסיף'.
יש עניין של תפילה בשעת צרה, ויש עניין של תפילה גם אם בטוחים שיֵעשה להם נס . היסוד של פורים בא ע"י תפילה, ועל כך מובא בגאונים (בטור הל' מגילה תרצ"ג, וכ"כ בסדר רב עמרם גאון) שדוקא בזמן של ישועה היו מרבים בסליחות: "כיון שהוא יום נס ונגאלו בו, צריכים אנו לבקש רחמים שיגאלנו באחרונה כבראשונה". וזה מה שמרדכי הקיש על דלתות, גם כשכבר שמע ה' לתפילתו.
וראיתי כי מפורש הדבר במדרש רבה (שמות תצוה פ' ל"ח):
"מי גרם למרדכי לבוא לידי הגדולה הזאת, אמור שהיה מתפלל בכל שעה, שנאמר: 'ומרדכי ידע את כל אשר נעשה', מאחר שראה עצמו בגדולה לא הגיס לבו, ולא עמד מן התפילה, אלא 'וישב מרדכי' כשם שהיה מתחילה". והמדרש ממשיך, אתה המשך להתפלל - "כשם שעשה מרדכי, שנאמר: 'וישב מרדכי אל שער המלך', שחזר לשקו ולתעניתו".
איתא בשאילתות דרב אחאי גאון (קס"ג) שאפילו צדיק גמור צריך לצער עצמו עם הציבור. והנצי"ב שם הקשה, מה החידוש, מדוע שלא יהיה הדבר כך? ויש לפרש שגם צדיק גמור, שיש לו ביטחון שגזירה עבידא דבטלה, חייב לצער עצמו עם הציבור. עצם הצעקה היא עניין בפני עצמו.
ובשפת אמת (תרל"ד ד"ה וישב) כתב על הנאמר במרדכי הצדיק, "וישב מרדכי", ששב אל שקו ותעניתו, על אף שמרדכי כבר אמר לאסתר המלכה "רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר", והיה בטוח כי גזירה עשויה להיבטל, עם כל זה חזר לשקו ולתעניתו:
"שכן דרך של צדיקים שאף שרואים הישועה מכל מקום יכולים לזעוק בלב שלם ממש כמו אם לא היה יודע, אף כי הקב"ה לא יעזוב בני ישראל בלי ספק, מכל מקום צריכים לצעוק בעת צרה, כמו שכתוב 'עת צרה היא ליעקב וממנה יוושע'" עכ"ל השפת אמת.
וזה מה שהדגיש השאילתות, אפילו צדיק גמור שיש לו בטחון מלא בישועת ד', יצער עצמו עם הציבור, ובמיוחד בדבר הנוגע במישרין לכל אחד ואחד מישראל. (וכתב הפרי מגדים בסימן תקע"ד, שבכלל כל הפורש מן הציבור, הוא מי שיכול להתפלל ואינו מתפלל). הרחמן הוא יעשה לנו ניסים כבימים ההם בזמן הז
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
