ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
1. " ויחן שם ישראל נגד ההר "(שמות י"ט, ב'), במדרש מכילתא מבואר שהחניה לפני הר סיני היתה שונה משאר החניות:" כל מקום אומר: ויסעו ויחנו- נוסעים במחלוקת וחונים במחלוקת, אבל כאן השוו לב אחד ולכך נאמר: ויחן ".
2. " ואהבת לרעך כמוך "(ויקרא י"ט, י"ח) א"ר עקיבא זהו כלל גדול בתורה .(ירושלמי נדרים פ"ט, ה"ד). הלל הזקן אמר לגוי שרצה להתגייר על רגל אחת: מה ששנוא עליך על תעשה לחברך ואת השאר לך ללמוד(שבת ל"א.). הלל התכוון שהיות וקשה לאהוב אדם אחר בשלמות כמוך - לפחות אל תשנא אותו ואל תעשה לו מה ששנא עליך. לכן התורה מצוה:" לא תשנא את אחיך בלבבך הוכח תוכיח את עמיתך "(ויקרא י"ט, טו"ב) שכדי לא להגיע לשנאה יש תחילה להוכיח את החבר ואז יתכן שטעית ואם צדקת יתכן שהחבר יתנצל.
3. בגלל הערבות ההדדית התורה מצוה:" ולפני עור לא תתן מכשול "(ויקרא י"ט, י"ד) – הכוונה בזה שאסור להכשיל את חברך בין בנושא חומרי כגון: שתייעץ לו לעשות עסקה לא טובה, ובין בנושא רוחני שלא תמנע ממנו לעשות עבירה.
4. למרות זאת רבי עקיבא פסק(בבא מציעא ס"ב.):לגבי המקרה: " שנים שהיו מהלכים בדרך וביד אחד מהם קיתון של מים – אם שותים שניהם – מתים, ואם שותה אחד מהם - מגיע ליישוב. דרש בן פטורא מוטב שישתו שניהם וימותו ואל יראה אחד מהם במיתתו של חבירו, עד שבא ר' עקיבא ולימד " וחי אחיך עמך "(ויקרא כ"ה, ל"ו) – חייך קודמים לחיי חבריך . טעמו של רבי עקיבא הוא שברור שאין לאדם לגרום לעצמו מיתה בשביל שיחיה חבירו ובמקרה שישתו שניהם אף חברו לא יחיה.
5. הרואה את חבירו טובע בים או ליסטים באין עליו או חיה רעה באה עליו, ויכול להצילו הוא בעצמו או שישכור אחרים להציל, ולא הציל; או ששמע עכו"ם או מוסרים מחשבים עליו רעה או טומנים לו פח ולא גילה אוזן חבירו והודיעו; או שידע בעכו"ם או באנס שהוא בא על חבירו ויכול לפייסו בגלל חבירו ולהסיר מה שבלבו ולא פייסו, וכיוצא בדברים אלו -- "עובר על לא תעמוד על דם רעך "(חושן משפט תכ"ו)
6. שישכור אחרים: דאילו להצילו בגופו מוהשבותו לו נפקא דאבידת גופו של חבירו צריך להשיב לו ומלא תעמוד על דם רעך מרבינן אפי' להוציא ממון ע"י שישכור אחרים להצילו צריך. עובר על לא תעמוד כו ': ובהג"מ כתבו דבירושלמי מסיק דצריך אפילו להכניס עצמו בספק סכנה עבור זה והביאו הב"י וכ' ז"ל ונראה שהטעם הוא מפני שהלה ודאי והוא ספק עכ"ל גם זה השמיטו המחבר ומור"ם ז"ל ובזה י"ל כיון שהפוסקים הרי"ף והרמב"ם והרא"ש והטור לא הביאו בפסקיהן מ"ה השמיטוהו ג"כ(סמ"ע)
7. עובר על לא תעמוד עסמ"ע סק"ב בענין להכניס עצמו בספק סכנה בשביל הצלת חבירו. ועיין בספר אגודת אזוב מהגאון מהר"ם זאב זצ"ל שכתב טעם נכון מה דהרי"ף והרמב"ם והרא"ש והטור לא הביאו דברי הירושלמי בזה משום דס"ל בתלמודא דידן פליג על הירושלמי בהא ע"ש. ושם בסיף הספר בהשמטות הביא בשם הרדב"ז ח"ג סימן תרכ"ז שכתב כן בפשיטות דספיקא דידיה עדיף מודאי דחבריה (אדם לא מחויב להסכים שיקצצו את ידו במקום שיהרגו את חבירו, ואם מכניס עצמו בסכנה הוא חסיד שוטה) והוא ז"ל כתב על זה אולם צריך לשקול היטב אם יש בו ספק סכנה ולא לדקדק ביותר כאותה שאמרו (בבא מציעא דף ל"ג) ... שכל המדקדק בעצמו כך סוף בא לידי כך ..:(פתחי תשובה ב')
8. בתורה תמימה(ויקרא י"ט, ק"י) מוכיח כירושלמי מהגמרא ברכות (ל"ג.) שרבי חנינא בן דוסא שם את עקבו על חור של ערוד שנשך את הבריות, והערוד נשכו והערוד מת – מכאן שצריך להכניס את עצמו לספק סכנה כדי להציל את האחרים מוודאי סכנה שמתו מנשיכת הערוד. לגביו זה היה ספק כי היה מלומד בניסים.
עזרה רוחנית
9. בעי רב ביבי בר אביי הדביק פת בתנור התירו לו לרדותה קודם שיבוא לידי חיוב חטאת או לא התירו? ... אמר רב שילא לעולם בשוגג ולמאן התירו לאחרים מתקיף לה רב ששת וכי אומרים לו לאדם חטא כדי שיזכה חבירך?! אלא אמר רב אשי לעולם במזיד ואימא קודם שיבא לידי איסור סקילה ...(שבת ד'.)
10. לאחרים - אחר שראה ובא לפנינו לישאל לרדותה קודם שיבא חבירו לידי חיוב חטאת:
וכי אומרים לו לאדם - צא וחטא איסור קל כדי שלא יתחייב חבירך עונש חמור:(רש"י)
11. וכי אומרים לו לאדם חטא בשביל שיזכה חבירך. והא דאמר בבכל מערבין (עירובין לב:) רבי סבר ניחא ליה לחבר דליעבד איסורא קלילא(לתרום שלא מן המוקף) ולא ליעבד עם הארץ איסורא רבה(לאכול טבל)? התם כדי שלא יאכל ע"ה טבל על ידו דאמר לי' מלא לך כלכלה של תאנים מתאנתי ... ואומר ריב"א ... דהתם עדיין לא נעשה האיסור ...אבל הכא המעשה של איסור כבר נעשה וממילא יגמור ... והא דתנן בהשולח (גיטין דף מא:) מי שחציו עבד וחציו בן חורין כופין את רבו ועושה אותו בן חורין ואע"ג דבהאי פירקא (דף לח:) א"ר יהודה כל המשחרר עבדו עובר בעשה דלעולם בהם תעבודו שאני פריה ורביה דמצוה רבה ...ושחרר את עבדו להשלימו לי' מצוה דרבים שאני ועוד י"ל דדוקא היכא דפשע קאמר וכי אומרים לו לאדם חטא ...:(תו"ס)
12. גם שוגג נקרא פשיעה שהרי רב ששת דחה את דברי רב שילא שהעמיד בשוגג(סעיף 9.). (חכמת מנוח על הגמרא)
13. ואם נתנו בשבת אפילו במזיד מותר לו לרדות קודם שיאפה כדי שלא יבא לידי איסור סקילה:(אורח חיים רנ"ד, ו')
14. ...ודוקא הוא אבל אחרים אסורים לרדות (רי"ו) דאין אומרים לו לאדם עשה חטא קל בשביל שלא יעשה חבירך איסור חמור כיון שלא נעשה האיסור על ידו וגם חבירו פשע במה שהדביק (ב"ח תוס') ובאמת העיקר תלוי באם פשע.(מגן אברהם כ"א)
15. חבירו פשע- שגם בשוגג פשע שהיה לו ליזהר שלא יבא לזה.(משנה ברורה שער הציון מ') (כמו סעיף 12.)
16. לו - ...וכל זה לענין אפיה אבל לענין בישול פשוט הוא דאם אחד שכח או עבר והניח קדרה סמוך לאש צריך גם אחר לסלקו כדי שלא יבוא חבירו לידי איסור דבסילוק הקדירה אין כאן איסור כלל וממילא יש כאן מצוה לאפרושי מאיסורא.(משנה ברורה מ')
ישראל והעמים השפעת מסתננים ומהגרי עבודה על העיר (רמלה)
כנס רמלה ה-5 "בין ישראל לעמים - האם הרוב היהודי בסכנה" - מושב ב'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
