ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- בהר
בהכרזה זו נוצר הקשר העמוק בין מעמד מתן תורה בהר סיני, לארץ ישראל וקדושתה. קשר זה הודגש בשאלתם של חז"ל במדרש ההלכה:
"מה ענין שמיטה אצל הר סיני? (ספרא בהר פרשה א עד אות א וכן מובא ברש"י על אתר).
אנו נמצאים בימים אלה במלחמה על חיינו בארץ ישראל, במדינת ישראל העצמאית, בהכנות לקראת ציון שחרור ירושלים, לקראת חג השבועות וקבלת התורה. נחדד את הדברים וננסה להבין על מה אנחנו נלחמים? למה העצמאות חשובה גם מבחינה רוחנית? ומה משמעות החיים היהודים המלאים בארצנו?
המפגש הלאומי היחיד בתולדות האנושות בין עם ישראל ובורא עולם, התרחש במעמד הר סיני. מפגש שלא היה כדוגמתו ולא יהיה, בתולדות האנושות (כוזרי). התורה שניתנה בהר סיני, לכאורה בשום מקום - במדבר, מחייבת אותנו בכל זמן ובכל מקום. המצב האידאלי הוא עבודת השם דווקא בארץ ישראל ודווקא במדינה יהודית ריבונית. כך נוצר החיבור שאין לנתקו, של כללותיו ופרטיו, בין הר סיני וארץ הקודש.
השמיטה והיובל מבטאים את קדושת הארץ, הבאה לידי ביטוי במצוות השמיטה. החול בארץ ישראל גם הוא קודש ועבודת האדמה בארץ היא עיסוק בקודש, כמאמרו המפורסם של ה"חתם סופר":
"מצוה משום יישוב ארץ ישראל להוציא פירותיה הקדושים ועל זה ציותה התורה ואספת דגנך ... וכאלו תאמר לא אניח תפילין מפני שאני עוסק בתורה הכא נמי לא יאמר לא אאסוף דגני מפני עסק התורה".
לדבריו של גדול בישראל זה, עבודת החקלאות בארץ ישראל שקולה כנגד מצוות הנחת התפילין, שהם בוודאי קדושים. ממשיך החת"ם סופר ומרחיב את חידושו:
"ואפשר אפילו שארי אומניות שיש בהם ישוב העולם הכל בכלל מצוה" (חדושים על מסכת סוכה דף לו ע"א).
בדברים אלה חידוש עצום. כל פעולה שמשמעותה פיתוחה של ארץ ישראל מבחינה מדעית, מבחינה כלכלית תעשייתית וטכנולוגית, וגם מבחינת פיתוח סביבתי של רשת התחבורה ושימור הסביבה, למצווה יחשבו. (החת"ס ניחן ביכולת מדהימה של חזון שבאה לידי ביטוי בהרבה מכתביו). החת"ס בדבריו רמז לכך שסימן הגאולה המובהק המובא בספר יחזקאל: "וְאַתֶּם הָרֵי יִשְׂרָאֵל עַנְפְּכֶם תִּתֵּנוּ וּפֶרְיְכֶם תִּשְׂאוּ לְעַמִּי יִשְׂרָאֵל כִּי קֵרְבוּ לָבוֹא" (יחזקאל לו, ח) שנדרש בידי חז"ל: "ואמר רבי אבא: אין לך קץ מגולה מזה, שנאמר ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל וגו' " (סנהדרין דף צח ע"א), יבוא לידי ביטוי לא רק בפריחה חקלאית, אלא גם בפיתוח בכל התחומים במובנם הרחב, כפי שמתרחש בחסדי השם מול עינינו. היינו כחולמים!
למצוות היובל, הקשורה בטבורה למצוות השמיטה, גם פן נוסף.
הנחת היסוד של מצווה זו היא שהחיים הציבוריים הכלכליים במדינה היהודית, מתנהלים על פי חוקי התורה. רפורמה אגררית כמו מצוות היובל, תלויה בקיומה של מדינה יהודית עצמאית בארץ ישראל, ודווקא שם.
עצמאות היא מרכיב חשוב מבחינה תורנית נוספת. חז"ל לימדונו:
"שלש מצות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ: להעמיד להם מלך, ולהכרית זרעו של עמלק, ולבנות להם בית הבחירה, ואיני יודע איזה מהן תחילה, כשהוא אומר כי יד על כס יה מלחמה לה' בעמלק, הוי אומר: להעמיד להם מלך תחילה, ואין כסא אלא מלך, ...ועדיין איני יודע אם לבנות להם בית הבחירה תחלה, או להכרית זרעו של עמלק תחלה, כשהוא אומר והניח לכם מכל אויביכם וגו' והיה המקום אשר יבחר ה' וגו' - הוי אומר: להכרית זרעו של עמלק תחלה. וכן בדוד הוא אומר: ויהי כי ישב המלך דוד בביתו וה' הניח לו מסביב, וכתיב ויאמר המלך אל נתן הנביא ראה נא אנכי יושב בבית ארזים וגו'" (סנהדרין דף כ ע"ב).
העמדת מלך היא מצווה ראשונה, משמעותה מדינה יהודית עצמאית. בלי מלך אי אפשר להקים צבא ולהילחם. רק אז אפשר להתקדם לבניין בית המקדש. כך היה גם בימי דוד. רק אחרי שדוד הכריז על הקמת מדינה יהודית עצמאית (שמו"ב פרק ו), אפשר היה לפתוח בהכנות לבניין בית המקדש (שם פרק ז).
יום ירושלים הוא חלק בלתי נפרד מסדרת ימי התקומה העוסקים בעצמאות מדינת היהודים ומשמעותה הרוחנית. הקב"ה גלגל את הדברים כך שכל המועדים הללו מצוינים בין פסח לשבועות: יום הזיכרון לשואה, יום הזיכרון לחללי צה"ל, יום העצמאות, ל"ג בעומר - המציין את פועלם של רבי עקיבא ורשב"י בהקמת צבא יהודי והניסיון לחדש את עצמאות ישראל, וכמובן יום ירושלים המציין את שחרורם של ירושלים ומרחבי ארץ ישראל.
הבה נתפלל לסיום המלחמה על עצמאותנו, בהשמדת הרשע החמאסי,
בשחרור החטופים, בהחלמת הפצועים ובנחמת המשפחות השכולות.
נתפלל להמשך חיזוקה של מדינתנו בשותפות כל חלקי החברה היהודית בישראל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
