ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- הלכה מחשבה ומוסר
- אמונה וחסידות
- מצוות האמונה ומהותה
תשובה : ככלל אפשר לומר שבדורות האחרונים, בעקבות פיתוח מדעי הטבע, האדם, החברה והתרבות האנושית על כל גווניה - התודעה האנושית התפתחה והתרחבה מאוד, ואילו לימוד האמונה ובירורה לא היה מספיק מבוסס כדי להתמודד עם כך, וככל שנלבן יותר את האמונה ונזקק את הדרכת התורה, כך תחזור האמונה בה' ובתורתו לפעם בלבבות. בנושא זה עסקתי בפרק האחרון שבספרי החדש 'אמונה ומצוותיה' (במסגרת 'פניני הלכה'). אזכיר כאן את החלק הנוגע להתנגשות בין האמונה למדע, כאשר לצד הטענות השונות אציג את העמדה הראויה.
המדע החליף את הדת לבעלי אמונה נמוכה
אחד הדברים שהשתנו בעת החדשה הוא שתופעות טבע רבות שלא היו מובנות לאדם, נחקרו ונעשו מובנות ומוסברות. בתוך כך התבטל ערכם של חלק מההסברים אודות האמונה, שהיו מקובלים בדורות הקודמים.
בעבר, כאשר השמיים נעצרו ולא ירדו גשמים - החיטה לא צמחה ומאגרי המים התרוקנו, ואנשים מתו בצמא וברעב. כאשר התפשטה מגפה - אנשים רבים נפלו חללים, בלא שהייתה להם כמעט דרך להתגונן מפני המוות שארב להם. גם בשגרת החיים האדם היה חשוף לסכנות חמורות, כנשיכת נחש והתפתחות מחלות זיהומיות. מתוך מצוקתו פנה האדם אל ה' בתפילה שיעזור לו, ואנשי הדת עודדו את האנשים להתפלל ולקיים מצוות, כדי שה' יושיעם.
רביבים (824)
הרב אליעזר מלמד
764 - ספר חדש: אמונה ומצוותיה
765 - התעוררות הכפירה בדורות האחרונים
766 - קיום העולם תלוי במתן תורה
טען עוד
במצב שכזה, אנשים רבים שהתרגלו להתפלל ולקיים מצוות כדי להינצל מרעב וממגפה, מעוני ומשעבוד, חשו פחות צורך להתפלל ולקיים מצוות. תחושתם הייתה שהנה המדע ימשיך להתפתח עד שיפתור את כל מצוקותיו של האדם, ולדת לא יישאר מקום בעולם.
תגובת אנשי הדת
מנגד, אנשי רוח ודת טענו בצדק שאין אפשרות שהמדע יפתור את כל מצוקות האדם, הואיל והאדם שואף לחיים מלאי משמעות ערכית ורוחנית בלא גבול, ואילו המדע יוכל לספק תנאי קיום נוחים בלבד ולא יותר. לכן היומרה תוביל לאכזבה מרה ולמשברים קשים, והיצר הרע הוא שמפתה את האדם להתגאות ולחשוב שבכוחו ובעוצם ידו יוכל להבין את הטבע ולשפר את תנאי חייו.
התגובה הראויה
אומנם לא פחות מהביקורת על היומרה המוגזמת, היה ראוי לשמוח בהתפתחות המדע, ולברך את ה' ולהודות לו על כך, שכן ה' הוא שברא את האדם בצלם אלוקים, וחנן אותו בתבונה שבעזרתה הוא יכול להתקדם בהבנת עולמו ובשיפור חייו. וכן תיקנו חכמים לברך על ראיית חכם מחכמי אומות העולם: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שנתן מחוכמתו לבשר ודם" (פניני הלכה ברכות טו, יח).
יתר על כן, אפשר היה לראות בכל הפתרונות שהעניק המדע למצוקות האדם הזדמנות לעלות לרמה גבוהה יותר של אמונה. שכן במצב הקודם שבו האדם חש חרדה מתמדת מפגעי הטבע, רוב האנשים התקשרו אל ה' מיראת העונש, מתוך תחושה של כפייה, שאם לא יקיימו את המצוות ייענשו בעולם הזה או בעולם הבא. רק יחידים זכו להתקשר אל ה' מתוך אהבה. ועתה, בזכות השכלולים הטכנולוגיים, הפנייה אל ה' כבר אינה צריכה להיות רק להצלה מפגעים, אלא בעיקר מתוך רצון טהור, וכך נוכל לזכות להארה גבוהה יותר של אמונה ודבקות בה'. וכפי שנאמר: "והיה ביום ההוא נאום ה' תקראי אישי ולא תקראי לי עוד בעלי. והסירותי את שמות הבעלים מפיה, ולא ייזכרו עוד בשמם. וכרתי להם ברית ביום ההוא עם חיית השדה ועם עוף השמיים ורמש האדמה, וקשת וחרב ומלחמה אשבור מן הארץ והשכבתים לבטח. ואירשתיך לי לעולם ואירשתיך לי בצדק ובמשפט ובחסד וברחמים. ואירשתיך לי באמונה וידעת את ה'" (הושע ב, יח-כב).
תוצאת העימות
בפועל רבים מאנשי הדת המשיכו לבסס את טיעוניהם על הקטנת האדם, והזהירו שהיצר הרע הוא שמפתה אותו להתגאות ולחשוב שבכוחו ובעוצם ידו יוכל להבין את הטבע ולשפר את תנאי חייו. כך, במקום להעריך את הפירות של הישגי המדע ולברך את ה' עליהם, סברו שיש להסתייג מהמדע ולהטיל ספק באמינותו. במקביל, אנשים רבים שהעריכו את המדע חשו שהדת אינה מועילה לחייהם ולעולם.
התנגשות בין המדע לדת
במסגרת הגילויים המדעיים נדחו תפיסות שהיו מקובלות על אנשי הדת כמו על שאר בני האדם. לדוגמה, היה מקובל לחשוב שהשמש סובבת סביב כדור הארץ, והתברר למדענים שכדור הארץ סובב סביב השמש. היה מקובל לחשוב שאין בעולם יצורים זעירים שאינם נראים, והתברר על ידי צפייה במיקרוסקופ שהם קיימים. מנגד, אנשי דת שונים ראו בערעור של המדענים על התפיסות הישנות פגיעה בכבוד הדת, שכן לא ייתכן שהמדענים יודעים יותר מחכמי הדת הדגולים שחיו בעבר והסכימו למדע המקובל בימיהם. לא זו בלבד, אלא שלעיתים חכמי ישראל נעזרו במשלים מהמדע שהיה מקובל בימיהם כדי להסביר רעיונות רוחניים, וכאשר המדענים הפריכו את העמדות המדעיות הישנות, היו שראו בכך פגיעה בכבודם ובדברי תורתם, כי חשבו שגם המשלים הם תורה.
הוויכוח על גיל העולם
היה מקובל אצל חכמי ישראל שהעולם נברא לפני פחות מששת אלפים שנה, ואילו מדענים מתחום הגאולוגיה והפיזיקה טענו שכדור הארץ קיים מיליארדי שנים. בנוסף לכך פותחו תיאוריות שונות אודות התפתחות הדרגתית, אבולוציונית, של האדם מבעלי חיים נמוכים כקוף, ואילו בתורה אין זכר לכך. כך נוצרה תחושה כאילו המדע עומד בסתירה לתורה.
התגובה הראויה
לא היה צריך ליצור עימות, שכן עמדתם של חכמי ישראל כלפי המדעים השונים היא חיובית, לכן עודדו את תלמידיהם ללמוד אותם (שבת עה, א), והרמב"ם החשיב את מדעי הטבע כחלק מהחוכמה הגדולה שנקראת "מעשה בראשית" (רמב"ם בפירוש המשנה חגיגה ב, א); והגר"א אמר שכפי שיחסרו לאדם ידיעות משאר חוכמות, כך לעומת זה יחסר לו מאה ידות בחוכמת התורה, כי התורה והחוכמה נצמדות יחד (פניני הלכה ליקוטים א' א, טו).
גם לא תיתכן סתירה בין האמונה למדע, שכן התורה מבארת את רעיון הבריאה ולא את תהליך הבריאה לפרטיו. לכן ששת הימים יכולים להתפרש כשישה עידנים שנמשכים מיליארדי שנים. אפשר גם לבאר שתהליך הבריאה התרחש בהדרגה, כפי שמוסבר בתאוריית האבולוציה (אורות הקודש ב, תקלז). ואף חכמי ישראל אמרו ש"מעשה בראשית" הוא סוד, וממילא אין להיצמד לפירושו הפשטי. כמו כן ניתן לבאר שכוונת התורה לתאר את סדר גילוי האמונה לאדם, ולכן היא מתחילה בסיפור על אדם הראשון, שבו נפח ה' נשמה אלוקית, והוא היה הראשון שיכול לשמוע את קולו של ה' ולבחור אם לקיים את ציוויו. ואין זה שולל את קיומם של ברואים קדומים שמהם אדם הראשון התפתח.
בפועל נוצר עימות
חכמי דת רבים, מישראל ומאומות העולם, ראו בערעור על המדע שהיה מקובל בעבר פגיעה בחכמי הדת הגדולים. וכאשר עמדת המדענים סתרה תיאורים שכתובים לכאורה בתורה אודות בריאת העולם, היא נתפסה ככפירה גמורה. כך התפתחה בקרב חלק מהרבנים העמדה שהמדע מסוכן לדת, ויש להילחם בו או לכל הפחות להחליש את מעמדו. לחיזוק עמדתם, דרשנים שונים החלו לקבץ מקרים שבהם מדענים טעו, מקרים שבהם פיתוחים מדעיים גרמו נזק, ומקרים שבהם "כל הרופאים" אמרו שפלוני ימות, והוא הלך לצדיק שהתפלל עליו ונרפא.
יתר על כן, מתוך חשש שמא לימודי המדע יביאו לכפירה, היו רבנים שנלחמו נגדם. כדי לחזק את עמדתם, קמו דרשנים שטענו שאין צורך ללמוד מדעים, הואיל וניתן ללמוד את כולם מתוך התורה.
אולם בעזרת המדע המשיכו לפרוץ דרכים להעצמת יכולתו של האדם ליצור מכונות, להאיץ את החקלאות, לפתח את התעשייה, המסחר, אמצעי התובלה והתקשורת, ולצבור עושר לאין שיעור. וככל שנציגי הדת התעצמו ללחום במדע, גברה הביקורת על הדת.
המפתח לתיקון בזיכוך האמונה
ביאר מרן הרב קוק (אורות, זרעונים, 'יסורים ממרקים') שכל המבוכות והסיבוכים בחיי האדם נובעים מחוסר הבנה במושג האלוקות, שהוא ים שאין לו סוף. באופן טבעי אדם משתוקק לקרבת אלוקים, וממילא מעוניין להגדיר אותו. אולם אלוקים הוא מעל ומעבר לכל תפיסה והגדרה. רק את מה שמתגלה אלינו אנחנו יכולים לקלוט, ולכן מה שניתן לומר על אלוקים הוא שהוא המקור האחד לכל הרעיונות והערכים, הכוחות והברואים. וכל מי שמנסה להגדיר אותו עצמו או אף את כלל ההארה שהוא משפיע, חוטא בשמץ אלילות, מגביל את גילוי אורו לתחומים מסוימים, ומתנכר לרעיונות ולערכים טובים שגם הם מגלים את דברו.
כלומר, כאשר מגדירים את האמונה באופן מצומצם, היא אינה מכילה את כל הרעיונות שמתגלים בעולם, וממילא נוצרת כביכול התנגשות בין האמונה ובין אותו רעיון. כך כאשר אנשי הדת סבורים שה' מתגלה אך ורק על ידי ההסבר המדעי המקובל עד כה, נוצרת התנגשות בין האמונה לעמדות המדעיות החדשות, אולם באמת ה' הוא מעל לכל העמדות המדעיות לדורותיהן, שכן בכל עמדה מדעית מתגלה ניצוץ אלוקי כפי המתאים לאותו דור. וככל שהעמדה המדעית מתפתחת, כך דבר ה' מתגלה על ידה בתוספת הארה.
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
