ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- דרכי לימוד
- הוראת התורה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
מטרת העל של המורה היא להכניס את התלמידים לעובי הקורה של לימוד הגמרא: שיאהבו ללמוד ושידעו איך ללמוד. שני דברים אלו יקרו כשהתלמידים יבינו את ערכו של הלימוד, וכשירגישו שהם מתקדמים ומצליחים.
נראה תחילה מספר נקודות כלליות.
א) לר' חיים מבריסק היתה דרך מיוחדת בלימודו: דרכו היתה להראות על פי סברא חדה, שדבר שנראה כדבר אחד כולל למעשה שני עניינים נפרדים, ועל פי זה להאיר הלכות שונות וליישב קשיים. מאוד קורץ ללמוד בצורה כזו, אבל אז במקום ללמוד גמרא - לומדים רמב"ם: בדרך כלל דברי הרמב"ם סותרים את הגמרא, ר' חיים מסביר את הרמב"ם, ראש הישיבה מקשה על ר' חיים מהשיטה מקובצת ועושה חילוק משלו - למשל, כאן זה דין בחפצא וכאן זה דין בגברא.
לנצי"ב היתה דרך אחרת, והתבססה על בירור יסודי של שיטות הראשונים. ניתן לראות זאת בספרו "העמק שאלה" על השאילתות, שם הוא מביא את שיטות הראשונים ומבאר אותן בצורה פשוטה, ומדייק דיוקים מאוד פשטניים בלשון, לברר האם באמת אותו ראשון התכוון לדבר זה או לא. וזו שיטת "מרכז הרב", כך הורה הרב צבי יהודה - ללמוד שיטות הראשונים ועיקרי סברות האחרונים, ולראות כיצד האחרונים משתלבים במערך הראשונים, איזו נקודה כל אחד משלים.
ב) איך לא ללמד? לפעמים מורה רוצה ללמוד בצורה יסודית, ולשם כך הוא שואל את כל השאלות האפשריות בכל דין שנפגשים בו: האם הוא הגיוני? מקורו: דאורייתא, דרבנן, דברי סופרים, פירוש מקובל, נלמד בי"ג מידות, הלכה למשה מסיני, גזירה, סייג, תקנה, מנהג? האם הוא נלמד מפסוק? אם זו תקנה - למה גזרו והתקינו? האם הגזירה התפשטה? מי? מתי? איפה? תחולתו של הדין: נוהג רק בארץ או גם בחו"ל? האם נוהג גם שלא בזמן הבית? לשעה או לדורות? האם נוהג בכהנים בלבד, גם בנשים, בבני נח? האם זו מצוה שהזמן גרמא? חפצא או גברא? וכן על זו הדרך.
אמנם, נראה קצת מוגזם ללמד כך תלמידים, אך לימוד כזה יכול להיות לפעמים לעזר אם רוצים לעשות שיעור ממשהו שלא ראוי לשיעור.
ג) המורה צריך להבחין בין שאלה, קושיא, סתירה, ניגוד, אתקפתא: להבהיר לתלמיד היטב מהו מובנם של כל אחד מהביטויים הנ"ל ושאר המונחים התלמודיים, ולחזור על כך עד שהדברים יהיו מונחים לתלמיד בראש, שכן מושגים אלו הם הבסיס לכל לימוד גמרא.
ד) כשמלמדים תוספות יש להראות את המבנה שלו: התוספות מחולק לשני חלקים, בחלק הראשון יש קושיא, תירוץ, ושלש ראיות; בחלק השני שתי ראיות וראיה שנופלת. כך התלמיד יודע בדיוק מה הוא לא מבין, וזהו השלב הראשון בדרך להבין. אם התלמיד אינו יודע לעשות זאת, הוא יכול להתקשות רק בהבנת נקודה אחת, אך לא ברור לו בדיוק מה הוא לא מבין, והכל אצלו מעורפל. לעומת זאת אם מבנה הסוגיא ברור לו, הוא ידע להגדיר לעצמו איזו נקודה בדיוק צריכה בירור, וכך חוסר ההבנה בנקודה זו לא יפגע בהבנת שאר הנקודות - והתלמיד יהיה בדרך להבין גם מה שחסר לו.
ה) חשוב מאוד שהתלמידים יראו את התמונה הגדולה, לקשר את הפרט עם הכלל הגדול. למשל, כשלומדים "האשה נקנית בשלשה דרכים" כדאי לדבר תחילה על התא המשפחתי, סדר נשים בכלל וכו'.
הכנת השיעור
הדרך האידיאלית להכנת שיעור היא הדרך הארוכה: בשלב הראשון יש לפתוח כל ספר העוסק בסוגיא, לפתוח באוצר הפוסקים ולראות הכל - בין עיקרי ובין פחות עיקרי. אחר כך למיין את הדברים, ובשלב השלישי לשים את הכל בתוך מערכת אחת. בשלב הרביעי ממקדים, ואז השיעור מקיף את כל שיטות הראשונים.
כל המוסיף גורע!
לפעמים יש שמונה שיטות ראשונים, אך אפשר לצמצם אותם לשני כיוונים מרכזיים. לפעמים עושים הפוך: לוקחים תוספות ותוספות רא"ש שאומרים כמעט אותו דבר, אך מוצאים הבדל דק ביניהם ומסיקים שיש כאן שתי שיטות. זה נכון שצריכים להיות עירניים ולשים לב לכל שינוי לשוני, אבל זה מתאים לתלמידים ברמה גבוהה יותר. בשלב מוקדם התלמיד צריך להבחין בין שתי שיטות שונות לגמרי, ורק בשלב מאוחר ניתן לתת לתלמיד להבחין שבאותה השיטה יש בעצם שתי שיטות. סדר זה נכון גם בישיבה לצעירים וגם בישיבות גבוהות, כי אחרי ש'כתשת' את הסוגיא והבאת ארבע שיטות ראשונים עייפת את התלמידים, ושלב זה לבד יכול לקחת שיעור או שניים.
ניתן לרדת להבחנות דקות רק אם התלמידים כבר הגיעו לבד לארבע שיטות, ואתה רק מזכיר את זה בעשר דקות והשיעור עצמו הוא על ההבחנה בתוך השיטות עצמן. אז התלמידים לא יתעייפו, כי אין יותר משני שיעורים על הנושא. בקיצור, יש גבול עד כמה תלמידים מסוגלים לשמוע על נושא מסויים. אם תתחיל לעסוק בפירוט בפשט, אחר כך תלמד ארבע שיטות ראשונים ואחר כך תבנה על זה תת-שיטות - תאבד את התלמידים בדרך!
לאחר שמיינת את השיטות המרכזיות, אתה מסווג לכל שיטה את הקושיות המרכזיות שיש עליה (הקושיות מופיעות בראשונים, באחרונים ולפעמים גם לך יש קושיות) ואתה כותב למה כל שיטה לא סוברת כמו השיטה השניה, למה שיטה מסויימת בוחרת מערך כזה של שאלות ותשובות ולמה השני בוחר את המערך המקביל, ואז אתה כותב את הכל ויש לך את השיעור.
לימוד עצמי ותפעול התלמידים
יש חשיבות גדולה ללימוד העצמי, כי זהו עיקר הלימוד. תפקיד השיעור הוא רק שהתלמיד יקבל מהמורה כלים ללימוד, אך הלימוד העצמי הוא העיקר. אם שומעים הכל מאחר - זו רמה נמוכה, שקשה בעזרתה ללמוד אחר כך סוגיא לבד. הרמה הכי נמוכה זה מה שקורה בדרך כלל בשיעורים, כי לא מתפעלים נכון את התלמידים, והתלמיד רק שומע ושומע. יש רמה גבוהה יותר של "תרגום", דהיינו שמבקשים מהתלמיד לחזור על מה ששמע במילים שלו. בדרך כלל זה לא קורה במסגרת השיעור, אך אם מפעילים נכון את התלמידים הדבר אפשרי. יש בכך קצת בעיה, משום שיותר קל להפעיל כך את התלמידים הטובים, והחלשים נשארים בצד, וגם לכך יש פתרונות חדשים - חלוקת הכיתה למספר קבוצות, המורה מסתובב ביניהם ונותן להם משימות.
חלק מהותי מהלימוד העצמי נעשה על ידי דפי עבודה. יש להדגיש שיש שני סוגים של דפי עבודה: הכנה לפני השיעור, וחזרה. כמו כן, דף לעבודת בית עיקר מגמתו לימוד החומר, ודף עם החברותא - עיקר מגמתו תפעול החברותא, ובהכנת דף העבודה צריך להתאימו למטרתו.
כיצד מכינים דף עבודה? נותנים מראי מקומות ושואלים: מהם שלש הקושיות? מהם ארבעת התירוצים? למה כל שיטה לא סוברת כמו השניה? מה יוצא מהסוגיא להלכה, ומהם הנפק"מ בין השיטות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
