ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- עסקאות, חוזים והסכמים
תיאור המקרה:
הנתבע התחייב לבנות בניין לחנויות עבור התובע. הבניין המדובר היה אמור להיבנות בצמוד לתחנת אוטובוסים מרכזית, שהייתה אמורה לקום שם. בין הצדדים נחתם חוזה מפורט, והתובע אף נתן מִקדמה ביד הנתבע.
בחוזה הוסכם על תאריך לסיום הבנייה בידי הנתבע ולתשלום על ידי התובע. אולם, הקשר לתחנת האוטובוסים לא נזכר כלל. כמו כן, הוסכם, שאם הקונה לא יעמוד בהתחייבויותיו, הוא מוותר על תביעתו על המקדמה ששילם כבר. נוסף על כך הוסכם על פיצויים בסך מסוים, למי שלא יעמוד בהתחייבויותיו על פי החוזה.
הלכה פסוקה (260)
הרב ש.ב.ורנר
48 - פסק דין: התחייבות שנכתבה בלשון 'ישלם'
49 - פסק דין: החזרת ערבון כשלא נתקיימו תנאי החוזה
50 - פסק דין: פשרה מחמת עדות עדים פסולים
טען עוד
למעשה, התחנה לא קמה בזמן שבו הבנייה הסתיימה, ולמרות שהנתבע אכן סיים לבנות את הבניין בזמן, התובע לא רצה לשלם לו את יתרת הכסף, משום שהתחנה לא הייתה בנויה בשעה שהסתיימה בניית הבניין.
התביעה :
התובע דורש מהנתבע להחזיר לו את המקדמה שלקח. הוא טוען, שכל ההסכם נכתב מתוך הנחה שהתחנה המרכזית תיבנה, ומכיוון שהיא לא נבנתה, הרי ההסכם בטל ומבוטל.
תשובת הנתבע:
הנתבע טוען, שמפורש בחוזה שהוא אינו צריך להחזיר את המקדמה, ואדרבה, הוא תובע את הפיצויים שמטיל החוזה על מי שמפר אותו.
פסק הדין :
בית הדין קבע שההסכם מחייב.
הנימוקים:
השולחן ערוך (חושן משפט סימן רז סעיפים ד-ה) כותב: " סעיף ד: מי שמכר חצרו או שדהו, ופירש בשעת המכירה שהוא מוכר כדי לילך למקום פלוני... ה"ז כמוכר על תנאי; לפיכך אם נמנע הדרך לעלות לאותה הארץ, הרי זה מחזיר לו הדמים ותחזור לו הקרקע, שהרי פירש שאינו מוכר אלא לעשות דבר פלוני והרי לא נעשה, וכן כל כיוצא בזה. סעיף ה: אבל המוכר סתם, אף על פי שהיה בלבו שמפני כך וכך הוא מוכר, ואף על פי שנראים הדברים שלא מכר אלא לעשות כך וכך, ולא נעשה, אינו חוזר, שהרי לא פירש, ודברים שבלב אינם דברים. ואף על פי שקודם מכירה אמר שהוא מוכר על דעת לעשות כך וכך, כיון דבשעת המכירה לא אמר, אינו חוזר. הגה: מיהו אי איכא אומדנא דמוכח, נתבטל המקח".
היות שבחוזה לא נזכר כלל עניין התחנה המרכזית, עניין זה אינו יכול לשמש עילה לביטול החוזה. וגם לדברי הרמ"א שפסק שבאומדנא דמוכח אפשר לבטל את המקח אף אם הדבר לא נתפרש במפורש בחוזה, בנידון דידן, אין לומר שהייתה אומדנא דמוכח שאדעתא דהכי החליטו לעשות את החוזה ביניהם, כי כמעט כל הסכם מסחרי מקושר בתקוות מסוימות בנוגע להתפתחות העניינים לעתיד, ורבים קונים על יסוד של ספצקולציה קרובה או רחוקה. אבל אם תקוות או ספקולציות אלו לא באו לידי ביטוי מפורש בחוזה, הרי הן דברים שבלב בעלמא, ודברים שבלב אינם דברים.
אולם, יש לדון, אם ההסכם לגבי אי החזרת דמי הקדימה תקף, משום שיש בו לכאורה בעיה של אסמכתא. השולחן ערוך (חושן משפט סימן רז סעיף יא) פוסק: "הנותן ערבון לחבירו ואמר ליה: אם אני חוזר בי ערבוני מחול לך, והלה אומר: אם אני חוזר בי אכפול לך ערבונך; אם חזר בו הלוקח, קנה זה הערבון, שהרי הוא תחת ידו. ואם חזר בו המוכר, אין מחייבין אותו לכפול הערבון, שזו אסמכתא היא, ולא קנה. הגה: ויש חולקין וסבירא להו דאפילו אם חזר בו הלוקח לא קנה המוכר, אע"פ שהוא בידו אסמכתא לא קניא".
מחלוקת המחבר והרמ"א היא בדיוק במקרה דנן - מי שהתחייב למחול על העירבון במקרה מסוים. ואמנם, לדעת הרמ"א יש כאן אסמכתא, אבל מספק אין להוציא ממון מיד המוחזק.
נוסף על כך חידש בית הדין, כי סעיף בחוזה המחייב פיצויים במקרה של אי-קיום החוזה, אין בו משום דינא דאסמכתא כלל, שאם לא כן ביטלת את כל העסקים והקבלנויות. לכן, יש לראות סעיף מעין זה כאילו מפורש בו שנעשה באופן שאין בו אסמכתא, כגון שמפורש שנעשה בבי"ד חשוב, קל וחומר מכך שסיטומתא מועילה להחשיב מעשה שאינו קניין כקניין.

הלכה פסוקה ביטול הזמנת אולם לחגיגת בר מצווה בגלל הקורונה
תקצירים מתוך פסקי דין - רשת בתי הדין ארץ חמדה גזית
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.












