ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תרומה
נסיים (בשלב זה) את הדיון בסיכוי לאחדות, ונבחן את קורות הדור הבא - בימי שלמה בן דוד וירבעם בן נבט.
ההווא אמינא שהאחדות והגאולה יגיעו לעולם באמצעות שני שליחים אלה, מופיעה בהצעתו המיוחדת של הקב"ה לירבעם בן נבט. "תפשו הקדוש ברוך הוא לירבעם בבגדו, ואמר לו: ... ואני ואתה ובן ישי נטייל בגן עדן" (סנהדרין קב ע"א). ההצעה לטייל בגן עדן משמעותה, הגאולה תבוא, ונחזור לימי גן עדן, כפי שהיה לפני חטא אדם הראשון. הצעה מסוג זה איננה נזכרת במקורות, ביחס לאף מנהיג. רבי חיים בן עטר ה"אור החיים הקדוש" לימדנו "ואמרו המקובלים כי טיול זה היא הדרגת שעשוע שאין למעלה ממנו, אשרי אנוש יזכה לו" (ויקרא כו, ג). בגדו של ירבעם מכונה בכתוב שַׂלְמָה חֲדָשָׁה (מלכים א' יא, כט), חז"ל (שם בסנהדרין) דרשו ביטוי זה כמחמאה חשובה ביותר לירבעם "מאי בשַׂלְמָה חֲדָשָׁה? אמר רב נחמן: כשלמה חדשה, מה שלמה חדשה אין בה שום דופי, אף תורתו של ירבעם לא היה בה שום דופי. דבר אחר: שלמה חדשה - שחידשו דברים שלא שמעה אזן מעולם".
אם כך, אין לשער את התועלת הגדולה שהייתה עולה משיתוף הפעולה, מהביחד בין החכם מכל אדם - בנו של דוד המלך - צאצאו של יהודה, לבין ירבעם בן נבט - צאצאו של אפרים בן יוסף.
חובה עלינו לברר מדוע שיתוף פעולה זה לא הצליח, מה מנע מהסיכוי להתממש ובעצם הפך את הסיכוי לסיכון?
בשלב הראשון, שלמה המלך זיהה את הפוטנציאל הטמון בירבעם הצעיר: "וְיָרָבְעָם בֶּן נְבָט אֶפְרָתִי ... וְהָאִישׁ יָרָבְעָם גִּבּוֹר חָיִל וַיַּרְא שְׁלֹמֹה אֶת הַנַּעַר כִּי עֹשֵׂה מְלָאכָה הוּא וַיַּפְקֵד אֹתוֹ לְכָל סֵבֶל בֵּית יוֹסֵף" (מלכים א' יא, כו-כח). תפקידו הבכיר של ירבעם כלל, כנראה, אחריות על מפעלי הבניה העצומים ועל גיוסם של שבטי יוסף לעבודה (סֵבֶל). הארמון המפואר של בת פרעה היה אחד מהמבנים החשובים ביותר שנבנה בירושלים (הבנויה על התפר שבין בני לאה ובני רחל). הארמון נבנה במקום מיוחד כמודגש בכתוב: "אַךְ בַּת פַּרְעֹה עָלְתָה מֵעִיר דָּוִד אֶל בֵּיתָהּ אֲשֶׁר בָּנָה לָהּ אָז בָּנָה אֶת הַמִּלּוֹא " (מלכים א' ט, כד). פרויקט זה נמצא במקום השלישי ברשימת מפעלי הבניה של שלמה, מיד אחרי בית המקדש וביתו: "וְזֶה דְבַר הַמַּס אֲשֶׁר הֶעֱלָה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לִבְנוֹת אֶת בֵּית יְקֹוָק וְאֶת בֵּיתוֹ וְאֶת הַמִּלּוֹא ..." (שם, טו). ההחלטה על בנין ארמונה של בת פרעה, סמוך לכניסה לבית המקדש, וההשקעה העצומה בו, היא שהבעירה את חמתו של ירבעם בן נבט. הכתוב רומז לכך שהיה צדק בזעמו, וז"ל הכתוב: "וְזֶ֣ה הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁר הֵרִ֥ים יָ֖ד בַּמֶּ֑לֶךְ שְׁלֹמֹה֙ בָּנָ֣ה אֶת הַמִּלּ֔וֹא סָגַ֕ר אֶת פֶּ֕רֶץ עִ֖יר דָּוִ֥ד אָבִֽיו" (מלכים א' יא, כז). הפסוק הועתק עם טעמי המקרא, כדי שנשים לב היכן הונחה האתנחתא, תחת המילה בַּמֶּ֑לֶךְ, תוך ניתוק שמו של שלמה מכינוי זה. כלומר, ירבעם אומנם חטא בהרמת יד במלך, אבל שלמה באמת לא כיוון לאמת, כשבנה במילוא את ארמונה של בת פרעה. גם לירבעם חלק בכישלון זה.
חז"ל סיכמו את ביקורתם על שלמה וירבעם ועל אי ההצלחה לאחד את עם ישראל - לאחד את בניה של רחל ולאה, תחת הנהגתם של השניים בדרך הבאה: "אמר רב יהודה אמר שמואל: בשעה שנשא שלמה את בת פרעה ירד גבריאל ונעץ קנה בים, ועלה בו שירטון, ועליו נבנה כרך גדול של רומי. במתניתא תנא: אותו היום שהכניס ירבעם שני עגלי זהב אחד בבית אל ואחד בדן נבנה צריף אחד, וזהו איטליאה של יון" (שבת דף נו ע"ב).
רומי בירת איטליה החריבה את בית המקדש השני. כדי להרוס את בית המקדש השני, היה צריך קודם להרוס את בית המקדש הראשון. אם כך, בנית הבית לבת פרעה והמרד של ירבעם, הם הם שהביאו את הפילוג והפירוד שגרמו לחורבן בתי המקדש.
שוב למדנו את הלקח על חשיבות האחדות.
נקווה שבקרוב מאוד נקבל בשמחה את פני הנותרים החיים מהחטיפה הנוראה, שהיא פשע מלחמה מהסוג הנמוך ביותר. נביא את גופות הנרצחים לקבר ישראל. נזכור ולא נשכח מי הם ארגוני הטרור השפלים שיש לחסלם, וכך נבטיח עתיד טוב יותר למדינת ישראל ולעולם כולו. נתפלל לנחמה משמים לכל משפחות הנופלים ונאחל רפואה שלמה לכל הפצועים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
