מדינת הרווחה היהודית | הרה"ג יעקב אריאל | בית המדרש

ישיבה
בית המדרש

בית המדרש

משפחה חברה ומדינה
ציבור וחברה
מדינת וממשלת ישראל

קטגוריה משנית

שיעור לדרך אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

השאלה מה יש לתורה לומר על רעיון מדינת הרווחה וכיצד יש לנהלה על פי התורה נדונה כבר במשך כמה דורות. עצם קיומו של הדיון מוכיח שההלכה יכולה להנחות מדיניות חברתית אקטואלית, ושיש לתורה הרבה מה לומר בתחום החברתי־כלכלי כאן ועכשיו.
בעקבות הראי"ה קוק ותלמידיו, מקור סמכותה של המדינה הוא בדיני המלך, שגם הוא יונק את סמכותו מרצון העם. ומכאן גם המסקנה שהמצוות המוטלות על המלך בהנהגה המדינית מחייבות גם את המדינה. אלא שלא נמצא בתורה מקור מפורש לכך שהמלך מצווה על הצדקה, ומכאן עולה לכאורה שעיקר מצוות הצדקה מוטלת על הפרט ולא על המדינה.
לענ"ד התורה כלל לא קבעה במפורש מה צריכה להיות ההנהגה המדינית של המלך. אם תמצי לומר, הדברים רק רמוזים בבקשת משה למנות איש על העדה "אשר יצא לפניהם ואשר יבוא לפניהם" (במדבר כז, יז). אם מדובר במלחמה הדבר מובן יותר, כמו שפירש רש"י (שם), שדוד היה יוצא ובא לפני חייליו, יוצא בראש ונכנס בראש, ו"לא כדרך מלכי האומות שיושבים בבתיהם ומשלחין את חיילותיהם למלחמה". אך למעשה, לאחר שדוד הסתכן, דרשו ממנו אנשיו שלא יצא עוד איתם למלחמה ולא יכבה את נר ישראל (שמואל ב' כא, יז). ואכן יציאה למלחמה אינה מתפקידו העיקרי של המלך. מצוות מינוי מלך חלה אחרי כיבוש הארץ, שנאמר: "וירִשתה וישבת בה" (דברים יז, יד).
כלומר, המלחמות העיקריות נעשו לפני מינויו של המלך. ואמר רש"י: "עמי הארץ קלקלו – דאילו זקנים שאלוהו לשופטם ולרדות הסרבנים שבהם, אבל עמי הארץ תלו עליו מלחמותיהם, שאמרו: 'ויצא בראשינו ונלחם את מלחמתנו'" (רש"י לסנהדרין כ, ב). ובדומה לזה כתב רבנו חננאל (שם). משמעות הדברים היא שתפקידו העיקרי של המלך הוא להנהיג את העם בתחום החברתי. ואכן, מכאן ואילך התמסר דוד בעיקר לצדקה ומשפט, בעוד שיואב היה ממונה על הצבא (שמואל ב' ח, טו-טז). משפט כולל גם צדקה. אומנם אפשר לצמצם את המונח "צדקה" לצדק בלבד, כלומר לצדק חברתי ושלטוני, אך הפרשנים נוטים להבחין בין צדק לצדקה. צדקה היא הרחבה של הצדק לסיעוד אישי ותמיכה פרטנית. זו לא מצוות הצדקה הפרטית, אלא מצוות הצדקה הממלכתית.

עושר מלכותי־חברתי
על כן צריך לומר, שבקשת משה שהמנהיג יצא בראש העדה היא שעליו לשמש לכולם דוגמה אישית בנושא החברתי. אומנם התורה לא הנחתה את המלך במפורש ובמפורט מהו תפקידו החברתי, אלא רק הנחתה אותו בכיוון כללי. במפורט היא רק אסרה עליו ריבוי סוסים, נשים וכסף וזהב (דברים יז, טז-יז). אלו אפיינו את מלכי אומות העולם, שהתרברבו בכיבושים אימפריאליסטיים והתפארו בשלל רב ובהרמונות של נשים. מלך ישראל מנוע מכל אלו, ומכלל לאו את שומע הן - עליו להתמסר בעיקר לנושאי פנים. עושרה של הממלכה אינו מיועד לפאר והדר חיצוניים, אלא למטרות חברתיות נחוצות. רק דבר חיובי מפורש אחד חייבה אותו התורה: לכתוב לעצמו משנה תורה (דברים יז, יח).
לדעת הראי"ה (משפט כהן סימן קמג; מאמרי הראי"ה עמ' 173), ספר זה נועד לקבל ממנו השראה להנהגתו המדינית, ועליו לעיין בו במבט ציבורי. מסתבר שבין היתר ההשראה שהמלך מקבל מספר תורה זה הוא הנהגת הצדקה החברתית. הדבר מוכח מהתנ"ך במקומות רבים, ובעיקר מפרק ע"ב בתהילים, שם נאמר: "לשלמה אלוקים משפטיך למלך תן וצדקתך לבן מלך... ישאו הרים שלום לעם וגבעות בצדקה. ישפוט ע‍ניי עם יושיע לבני אביון וידכא עושק... כי יציל אביון משווע ועני ואין עוזר לו. יחוס על דל ואביון ונפשות אביונים יושיע... וייקר דמם בעיניו. ויחי וייתן לו מזהב שבא". ופירשו המפרשים ששלמה חילק לנזקקים את הזהב שקיבל ממלכת שבא.
הציפיות מהמלך הן שיעשה צדקה, לא רק צדק. ואין זה רק תיאור של מה שמלכי ישראל הצדיקים עשו, אלא ציווי של הנביאים. כך אומר ירמיהו ליהויקים: "כה אמר ה': עשו משפט וצדקה, והצילו גזול מיד עשוק..." (ירמיהו כב, ג). בהמשך הפרק משווה ירמיהו בין יהויקים לאביו, יאשיהו: "אביך הלוא אכל ושתה ועשה משפט וצדקה, אז טוב לו. דן דין עני ואביון, אז טוב. הלוא היא הדעת אותי, נאום ה'" (ירמיהו כב, טו-טז).
בפרק הבא ירמיהו מוכיח את מנהיגי העם, תוך שהוא מגדיר את תפקידו של מנהיג בישראל: "כה אמר ה' אלוקי ישראל על הרועים הרועים את עמי, אתם הפיצותם את צאני ותדיחום ולא פקדתם אותם. הנני פוקד עליכם את רוע מעלליכם, נאום ה'... הנה ימים באים, נאום ה', והקימותי לדוד צמח צדיק, ומלך מלך והשכיל ועשה משפט וצדקה בארץ. בימיו תיוושע יהודה וישראל ישכון לבטח, וזה שמו אשר יקראו: ה' צדקֵנו" (ירמיהו כג, ב-ו).
בהמשך הוא מתנבא על הגאולה: "בימים ההם ובעת ההיא אצמיח לדוד צמח צדקה, ועשה משפט וצדקה בארץ. בימים ההם תיוושע יהודה וירושלים תשכון לבטח, וזה אשר יקרא לה: ה' צדקֵנו" (ירמיהו לג, טו-טז).
אחרי ירמיהו, גם יחזקאל מצווה את נשיאי ישראל לעשות צדקה: "כה אמר ה' אלוקים: רב לכם נשיאי ישראל, חמס ושוד הסירו, ומשפט וצדקה עשו... נאום ה' אלוקים. מאזני צדק ואיפת צדק ובת צדק יהי לכם" (יחזקאל מה, ט-י).

עניי עירך קודמים
צדקה זו לא באה למעט את חובת הצדקה האישית. אדרבה, היא באה להרבות אותה, להגדיל אותה ולעודד את הפרטים לקיים מצווה זו ביתר הידור, בין היתר על ידי הדוגמה האישית של בית המלוכה, אך בעיקר על ידי השלמת החסר שהפרט אינו יכול למלא בעצמו. לדוגמה, הפרט מצווה להעדיף את קרוביו ובני עירו, אך דווקא משום כך עלולים להיוותר נזקקים שאין מי שיסעד אותם. וכן יש משימות ציבוריות שרק הממלכה יכולה לסעוד. הדבר נצרך יותר בחיים המודרניים, כגון בתי חולים המצוידים במכשור מתקדם, אך גם יקר מאוד. והוא הדין לתרופות יקרות ומערכת סיעוד גדולה ומקצועית. האזרחים הפרטיים אינם מסוגלים לעשות זאת, גם לא שלטון מקומי. רק השלטון המרכזי מסוגל לכך.
יתרה מזאת, יש נורמות הלכתיות שמתעלות ומשתכללות במשך הזמן כשהציבור מבשיל להן, כגון תקנות חז"ל על מידת סדום ומידות חסידות שבמשך הזמן הפכו להיות נורמות מקובלות ומחייבות מעיקר הדין. בהשפעת התנ"ך זלגו רעיונות מוסריים משלנו, השפיעו על התקדמות המוסר בעולם הרחב, והפכו להיות דין המלכויות. אף אנו אימצנו אותן כנורמה הלכתית מחייבת, כגון השבת אבדה לאחר ייאוש (עיינו חושן משפט רנט, ז בהגהת הרמ"א ובקצות החושן שם), ובדומה לזה דין העבדות.
רעיונות הדרור והשוויון מקורם ביציאת מצרים שלנו ובאיסור העבדות של התורה. אלא שכל עוד נורמת העבדות הייתה מקובלת ונפוצה בעולם, לא אסרה התורה עבד כנעני, אם כי הפכה את מעמדו מבהמת עבודה לאדם משועבד (דיני שן ועין, יום או יומיים, חובת השבת ועוד. עיינו ברמב"ם בסוף הלכות עבדים). אחרי אלפי שנים, רעיונות החופש והשוויון התנ"כיים חלחלו סוף סוף לתרבות האנושית, וברוב מדינות העולם העבדות נאסרה בחוק. כיום רוב הפוסקים סבורים שגם לדידן העבדות אסורה, שהרי לא תהיה כוהנת כפונדקית. לא ייתכן שאיסור שהתקבל בעולם בהשפעתנו יהיה אצלנו מותר.
איני יודע אם ביסמרק, שהגה את רעיון מדינת הרווחה, היה בקי בתנ"ך (ידוע שלא אהב יהודים, אך אין מכך ראיה ליחסו לתנ"ך, שהתקבל גם על ידי הנוצרים). את מדינת הרווחה הוא הנהיג מסיבות פוליטיות. אך אין ספק שכבן התרבות האירופאית, היה ספוג אף הוא ברעיונות חברתיים שמקורם בתנ"ך, אם במישרין ואם בעקיפין. בעקבותיו, הנורמות המקובלות כיום במדינות המתקדמות הן של מדינת רווחה. אי לכך, גם מלכות יהודית בימינו מחויבת בכך. אדרבה, היא חייבת להתקדם בתחום זה יותר מאחרים ולשמש אור לגויים.

הדברים נכתבו לרגל הוצאתו לאור של הספר 'חסד שבמלכות – צדקה ממלכתית ומדינת רווחה לאור ההלכה', בהוצאת מרכז תורה ומדינה
מתוך העיתון 'בשבע'

מדינת וממשלת ישראל

הרה"ג יעקב אריאל

נשיא ישיבת ההסדר רמת-גן. לשעבר רב העיר רמת גן ואב בית הדין לדיני ממונות.

מעלת המקדש
מי יעלה בהר ה'
תשס"ב
מגד ירחים
יום העצמאות והשבת
בהוצאת "בית הרב"
איר תשע"ב
55 דק'
תורה שבעל פה
הוראת התלמוד בדרך מעניינת
מתוך יום עיון בתושב"ע, מכון לנדר, תשס"ח
י"א תמוז התשס"ח
צומח ובעלי חיים
המתת אפרוחים זכרים
אדר א תשע"ו

מדינת וממשלת ישראל

מדינת וממשלת ישראל
ו - מהלכות מדינה חלק א'
הרב אליעזר מלמד
מדינת וממשלת ישראל
איך מנהלים מדינה יהודית?
הרב יוסף כרמל | תשס"ד
תורה והלכות ציבור
תוכו זרק, קליפתו אכל
לטפס על קירות חלקים
הרב אברהם וסרמן | כ"ד טבת תשפ"א
27 דק'
תקופתנו בתהליך הגאולה
יחסנו למדינה וליום העצמאות
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' אייר תשס"ו

מדינת וממשלת ישראל

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

תפילת העמידה
תפילת תשלומין
הרב אליעזר מלמד | תשס"ה
סעודה וברכות הנהנין
סעודת אמנים הנוסח המלא
הסידור המהיר | טבת תשפ"ד
רחל אמנו
יום פטירת רחל אמנו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"א חשון תשנ"ז
נוסחי תפילה
תפילת הדרך - עדות המזרח
הסידור המהיר | תשרי תשע"ז

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

48 דק'
גשמים בארץ ישראל
שאילת גשמים וארץ ישראל
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
39 דק'
מידות הראי"ה
זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
הרב ש. יוסף וייצן | ח' חשוון תשפ"ז
5 דק'
לך לך
לך לך - מהו סוד ההצלחה בחיים?
הרב מאיר גולדויכט | תשרי תשפ"ז
ענג שבת
עונג שבת פרשת לך לך - וירא
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב חיים דרוקמן
הרב חגי לונדין
הרב ש. יוסף וייצן
הרב חיים אביהוא שוורץ
הרה"ג חיים שטיינר
הרב דוב בערל ויין זצ"ל
הרב דוד חי הכהן
הרה"ג זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל
הרב יהודה מלמד

בחירות תשפ"ז
היה לא תהיה - עת לעשות!
הרב אליעזר בן פורת | חשון תשפ"ז
56 דק'
בבא מציעא
שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
הרב חיים כץ | ט' חשוון תשפ"ז
39 דק'
מידות הראי"ה
זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
הרב ש. יוסף וייצן | ח' חשוון תשפ"ז
בחירות תשפ"ז
מנהיגות של נצחון?
הרב אליעזר בן פורת | חשון תשפ"ז
ענג שבת
עונג שבת פרשת לך לך - וירא
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
5 דק'
לך לך
לך לך - מהו סוד ההצלחה בחיים?
הרב מאיר גולדויכט | תשרי תשפ"ז
39 דק'
שיעורים בספר יהושע
סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
הרב עידו יעקובי | ח' חשוון תשפ"ז
48 דק'
גשמים בארץ ישראל
שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
31 דק'
בכורות
בכורות דף ל"א
הרב אלי סטפנסקי | ח' חשוון תשפ"ז
31 דק'
בכורות
בכורות דף ל"א
הרב אלי סטפנסקי | ח' חשוון תשפ"ז
52 דק'
מידות הראי"ה
אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
הרב משה בר ציון | ה' חשוון תשפ"ז
45 דק'
נח
התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ז' חשוון תשפ"ז
33 דק'
בכורות
בכורות דף ל'
הרב אלי סטפנסקי | ז' חשוון תשפ"ז
29 דק'
שם משמואל על הפרשה
שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
הרב חיים כץ | ה' חשוון תשפ"ז
25 דק'
שם משמואל על הפרשה
פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
הרב חיים כץ | ד' חשוון תשפ"ז
27 דק'
בכורות
בכורות דף כ"ט
הרב אלי סטפנסקי | ו' חשוון תשפ"ז
43 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ד' חשוון תשפ"ז
40 דק'
יסודות הש"ס
ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
הרב דוד ניסים זאגא | ד' חשוון תשפ"ז