ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- משפטים
פעם אחת העלו ה'משכילים' של ברדיטשב הצגה על דמותו של רבי לוי יצחק, שכל מטרתה הייתה ללגלג ולצחוק על תנועותיו והתלהבותו של הצדיק.
מספרים שיהודי 'משכיל' אחד, שהיה רחוק מתורה ומצוות, ואף זלזל וצחק על הצדיקים, נסע במיוחד לברדיטשב כדי לזכות לראות את ההצגה המפוקפקת. כשהגיע אותו 'משכיל' לעיר, אמר לעצמו – עד שאני הולך לראות את ההצגה, ביכולתי לצפות במקור – בצדיק בעצמו.
הלך אותו האיש וצפה בתפילתו של הצדיק, כדי לצחוק עליו, אולם בשעה שהסתכל על הצדיק – חש שמולו אדם אמיתי וקדוש, הדבוק בה' באמת, ומיד התעורר לשוב בתשובה שלימה...
זוהי דוגמא לכך שעבודת ה' היא מדבקת. יהודי שרואה צדיקים ויהודים אחרים העובדים את ה' באמת, מתעורר ליבו גם הוא לעבודת ה'. לפיכך חשוב לראות צדיקים ולהתחבר לחבורה של עובדי ה', כדי לזכות להתקדם ולהתלהב בעבודת ה'.
כך מצאנו אצל שאול המלך (שמואל א, י), שבעת המלכתו כשפגש חבל נביאים "ותצלח עליו רוח אלוקים ויתנבא בתוכם". ובהמשך, כשדוד ברח מפניו אל שמואל (שמואל א יט), שלח שאול "מלאכים לקחת את דוד, וירא את להקת הנביאים ניבאים, ושמואל עומד ניצב עליהם, ותהי על מלאכי שאול רוח אלוקים, ויתנבאו גם המה". זכו שאול המלך ושליחיו, וראו נביאים ניבאים, והתרוממו אף הם למדרגת הנבואה וניבאו.
וכך מצאנו גם בתוספות (בבא בתרא כא.) שמבאר ששלחו את הנערים ללמוד תורה דווקא בירושלים, לקיים מה שנאמר "מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים", "לפי שהיה רואה קדושה גדולה וכהנים עוסקים בעבודה היה מכוון לבו יותר ליראת שמים וללמוד תורה, כדדרשינן בספרי... גדול מעשר שני שמביא לידי תלמוד, לפי שהיה עומד בירושלים, עד שיאכל מעשר שני שלו, והיה רואה שכולם עוסקים במלאכת שמים ובעבודה היה גם הוא מכוון ליראת שמים ועוסק בתורה".
נמצאנו למדים מהתוספות (וכן ברמב"ם דעות ו, א-ב ועוד) שכשאדם רואה את הכהנים בעבודתם או רואה יהודים העוסקים בעבודת ה', גם ליבו מתעורר ליראת שמים, לימוד תורה ועבודת ה'.
וכך אירע גם לנדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל בסוף פרשת משפטים, שהצטוו לעלות אל ה' ולהשתחוות מרחוק, "ונגש משה לבדו אל ה' והם לא יגשו...". וכשעלו אל ה', נדבק ליבם אל ה' עד שהסתכלו במה שלא היו צריכים להסתכל, "ויחזו את האלוקים, ויאכלו וישתו".
ואמנם, מרוב התלהבות לעבודת ה' הרי הגדישו את הסאה, כדברי רש"י "נסתכלו והציצו ונתחייבו מיתה, אלא שלא רצה הקדוש ברוך הוא לערבב שמחת התורה, והמתין לנדב ואביהוא עד יום חנוכת המשכן, ולזקנים עד (במדבר יא א) ויהי העם כמתאוננים וגו' ותבער בם אש ה' ותאכל בקצה המחנה, בקצינים שבמחנה".
למדנו מכאן שיש להתלהב בעבודת ה' רק במידה המתאימה על פי ההלכה והכללים שלימדו אותנו רבותינו, אך גם אפשר לראות עד כמה עבודת ה' היא מדבקת.
ויהי רצון שנזכה תמיד לעבוד את ה' בשמחה ובחיות, ומתוך כך תתפשט השמחה והחיות על סביבותינו עד שיבערו כל ליבות ישראל באש גדולה לעבודת ה'!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
