ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- שמות
נשים לב להדגשה משולשת:
א. ברכת האבות מועברת מיעקב, במיוחד ליוסף ואף למעלה מזה, בלשון הכתוב: גָּבְרוּ.
ב. שני ביטויים מדגישים את היותו של יוסף הראש: לְרֹאשׁ וּלְקָדְקֹד.
ג. הכתר - הנזר הוא של יוסף.
לכאורה, בתחילת ספר שמות ההנהגה עברה לשבט לוי, שאותו יעקב אבינו ביקר קשות.
כדי לבדוק זאת, ננסה להבין מה קרה במצרים אחרי מות יוסף? ומה קרה כשמשה הלוי סיים את תפקידו כמנהיג, בערב הכניסה לארץ?
נתחיל בבירור השאלה הראשונה. לכאורה, אין לנו הרבה פרטים על התקופה הארוכה שבין שני הפסוקים:
א. "וַיָּמָת יוֹסֵף בֶּן מֵאָה וָעֶשֶׂר שָׁנִים וַיַּחַנְטוּ אֹתוֹ וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם" (הפסוק האחרון בספר בראשית)
ב. "וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרָיִם אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף" (שמות א, ח).
נחפש את התשובה, כמנהגנו, במקום אחר בתנ"ך.
בספר תהילים אנו מוצאים: "בְּנֵי אֶפְרַיִם נוֹשְׁקֵי רוֹמֵי קָשֶׁת הָפְכוּ בְּיוֹם קְרָב" (עח, ט). פסוק זה מופיע בפרק המתאר את הניסים שאירעו בזמן יציאת מצרים ובמדבר ומשמש להם כהקדמה.
חז"ל אכן הבינו שפסוק זה מתאר מאורע שהתרחש לפני יציאת מצרים, ושלחו אותנו למקור נוסף בתנ"ך - בספר דברי הימים א', העוסק באותו נושא: "וּבְנֵי אֶפְרַיִם שׁוּתָלַח וּבֶרֶד בְּנוֹ ... וְעֵזֶר וְאֶלְעָד וַהֲרָגוּם אַנְשֵׁי גַת הַנּוֹלָדִים בָּאָרֶץ כִּי יָרְדוּ לָקַחַת אֶת מִקְנֵיהֶם: וַיִּתְאַבֵּל אֶפְרַיִם אֲבִיהֶם יָמִים רַבִּים וַיָּבֹאוּ אֶחָיו לְנַחֲמוֹ" (ז, כ-כב).
מדרש ההלכה מימי התנאים, מבית מדרשו של רבי ישמעאל, מסביר: "זו מלחמת בני אפרים" (מכילתא דרבי ישמעאל בשלח - מסכתא דויהי פתיחתא).
הפסיקתא דרב כהנא (מדרש ארץ ישראלי קדום) מוסיפה: "רבנין אמרין בני אפרים ובני שותלח היו, על שטעו את הקץ שמנים שנה נפל מהם מאה ושמנים אלף" (פיסקא יא, ויהי בשלח).
חיבור שני המדרשים מוביל לתמונה הבאה: אפרים, שנבחר להנהיג אחרי יוסף, על ידי יעקב אבינו וגם על ידי משה רבנו, ניסה מתוקף מנהיגותו הישראלית ומעמדו בבית פרעה, לצאת עם גדודי צבא לארץ ישראל (אחת מהמטרות הייתה כיבוש אזור בית חורון), כדי לאפשר לעם ישראל לחזור לארץ ישראל. ניסיון זה, שהיה טרם זמנו, הסתיים במפלה קשה, והגאולה נדחתה ליציאת מצרים תחת הנהגת משה רבנו הלוי. גם מפלה זו לא הדיחה את שבט אפרים ממעמדו בהנהגה, ואכן תלמידו של משה, יהושע בן נון משבט אפרים, הוא זה שנבחר להנהיג את עם ישראל. משה רבנו מכריז על כך בדרך מאוד מעניינת,. הוא מצטט, מילה במילה, בברכותיו בפרשת 'וזאת הברכה', את ברכת יעקב שנתן את המלוכה ליוסף בנו - אביו של אפרים: " תָּבוֹאתָה לְרֹאשׁ יוֹסֵף וּלְקָדְקֹד נְזִיר אֶחָיו " (דברים לג, טז).
נעבור לשאלה השניה. עד מתי ההנהגה הייתה שייכת כמעט בלעדית לבני יוסף? פסוק מאותו פרק בספר תהילים יעזור לנו גם כאן: "וַיִּטֹּשׁ מִשְׁכַּן שִׁלוֹ אֹהֶל שִׁכֵּן בָּאָדָם:... וַיִּמְאַס בְּאֹהֶל יוֹסֵף וּבְשֵׁבֶט אֶפְרַיִם לֹא בָחָר" (עח, ס-סז).
פסוקים אלה מתארים את חורבן משכן שילה, ששכן באזור נחלת אפרים, בימי בני עלי, בסוף תקופת השופטים.
ואכן, לאורך תקופת השופטים רובם הגדול של המנהיגים, המפורטים בספר, היו מהצד של יוסף: אהוד בן גרא (גם בנימין על יוסף יחשב), דבורה מהר אפרים, גדעון משבט מנשה, יפתח משבט מנשה, שמשון משבט דן בכור - בניה של בלהה - שפחת רחל. גם שאול היה משבט בנימין.
(לבירור השאלה מתי ולמה רק אז עברה ההנהגה לצד של לאה ויהודה? תוכלו לקרא באריכות, בספרי 'צפנת שמואל' -ימי דוד, שמתקרב לשלב ההדפסה, בע"ה).
נתפלל לרפואה שלמה והחלמה מהירה וטובה לפצועים היקרים ובתוכם איתמר חיים בן ציפורה,
נחמה למשפחות הנופלים המזהירות בגבורתן ובגבורתם של בניהם ובנותיהן,
חזרה מהירה וטובה לבתיהם לכל החטופים והעקורים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
