ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- חודשי השנה
מבוסס על לוח דינים ומנהגים בעריכת פרופ' יהודה איזנברג – הוצאת "היכל שלמה" ו"הארגון העולמי של בתי הכנסת".
בברכת חודש טוב ומבורך.
טבת תשפ"ה
31 בדצמבר 2024 – 29 בינואר 2025
המולד: ליל שלישי (30.12.2024) בשעה 17:33 ו-16 חלקים.
זמן קידוש לבנה: מליל שישי, ג' בטבת (2.1.2025) שעה 17:34, עד סוף ליל שלישי, י"ד בטבת (13.1.2025)
זמן קידוש לבנה לפי עדות המזרח: ליל שלישי, ח' בטבת (7.1.2025) משעה 17:34
תקופת טבת: יום שני ו' בטבת (6.1.2025) שעה 10:30 לפני הצהריים
ז' דחנוכה, יום ד', א' בטבת (1.1.2025), ב' דר"ח טבת. ערבית. בתפילה ובברכת המזון אומר "יעלה ויבוא" ו"על הנסים".
שחרית. תפילת ראש חודש, עם ההוספות של חנוכה. הלל שלם. קריאת התורה. מוציאים שני ספרי תורה, באחד קוראים לשלושה בפרשת פנחס כאתמול. מניחים ספר שני על הבימה, מגביהים ספר ראשון, וקוראים בספר שני לרביעי: "ביום השביעי". חצי קדיש, יהללו, אשרי ובא לציון, חצי קדיש. תפילת מוסף של ראש חודש, על הנסים, קדיש תתקבל, עלינו, שיר של יום: "ברכי נפשי". ומסיימים כבכל יום.
ח' דחנוכה, זאת חנוכה, יום ה', ב' בטבת (2.1.2025).
שחרית כאמור בא' דחנוכה, קריאת התורה לשלושה מ"ביום השמיני", לכוהן: עד "מלאה קטורת", ללוי: עד "גמליאל בן פדהצור", לשלישי עד "כן עשה את המנורה" בפרשת בהעלותך.
שבת פ' ויגש, ד' בטבת (4.1.2025). מפטירים ביחזקאל לז, טו "ויהי דבר ה'" עד סוף הפרק.
במנחה קוראים לשלושה בפרשת ויחי.
עשרה בטבת, יום ו', י' בטבת (10.1.2024). תענית ציבור (צום העשירי). עלות השחר 4:55. הש"ץ אומר "עננו" בחזרת התפילה בין ברכת "גואל" ל"רפאנו", והיחידים אומרים "עננו" ב"שומע תפילה" במנחה. אחרי חזרת הש"ץ בשחרית אומרים סליחות ו"אבינו מלכנו". מוציאים ספר תורה וקוראים לשלושה בפרשת כי תשא (שמות לב, יא) "ויחל". ובמנחה קוראים "ויחל" ומפטירים בישעיהו נ"ו "דרשו".
עשרה בטבת חל השנה ביום שישי, וכדאי להקדים תפילת מנחה כדי שיספיקו לקרוא בתורה ולהפטיר, וכהנים יספיקו לעלות לדוכן. סוף התענית: שעה 5:17.
הרבנות הראשית לישראל קבעה את יום עשרה בטבת ליום הקדיש הכללי, לזכר הנספים בשואה שאין יודעים את יום מותם. אור לעשירי בטבת מדליקים נר נשמה בכל בית, וכל מי שאין הוריו בחיים יאמר בתפילה קדיש יתום. בתפילת שחרית יאמרו אחרי קריאת התורה את האזכרה שנתחברה לזכר השואה.
אזכרה לזכר חללי השואה : ליום הקדיש הכללי – עשרה בטבת
אֵל מָלֵא רַחֲמִים, דַּיַּן אַלְמָנוֹת וַאֲבִי יְתוֹמִים, אַל נָא תֶּחֱשֶׁה וְתִתְאַפֵּק לְדַם יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּשְׁפַּךְ כַּמַּיִם. תַּן מְנוּחָה נְכוֹנָה עַל כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה, בְּמַעֲלוֹת קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים כְּזֹהַר הָרָקִיעַ מַזְהִירִים, לְנִשְׁמוֹתֵיהֶם שֶׁל שֵׁשׁ מֵאוֹת רְבָבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל, אֲנָשִׁים וְנָשִׁים, יְלָדִים וִילָדוֹת, שֶׁנֶּהֶרְגוּ וְנִשְׁחֲטוּ וְנִשְׂרְפוּ וְנִטְבְּחוּ וְנֶחְנְקוּ וְנִקְבְּרוּ חַיִּים בִּידֵי הַצּוֹרְרִים. כֻּלָּם קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים, וּבָהֶם גְּאוֹנִים וְצַדִּיקִים, אַרְזֵי הַלְבָנוֹן וְאַדִּירֵי הַתּוֹרָה, בְּגַן עֵדֶן תְּהֵא מְנוּחָתָם. בַּעַל הָרַחֲמִים יִצְרֹר בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֶת נִשְׁמָתָם, ה' הוּא נַחֲלָתָם, וְיִזְכֹּר לָנוּ עֲקֵדָתָם, וְיַעֲמֹד לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל זְכוּתָם. אֶרֶץ אַל תְּכַסִּי דָּמָם, וְאַל יְהִי מָקוֹם לְזַעֲקָתָם. בִּזְכוּתָם נִדְּחֵי יִשְׂרָאֵל יָשׁוּבוּ לַאֲחֻזָּתָם, וְהַקְּדוֹשִׁים לַזִּכָּרוֹן תָּמִיד - נֶגֶד ה' צִדְקָתָם. יָבוֹאוּ שָׁלוֹם וְיָנוּחוּ עַל מִשְׁכָּבָם, וְנֹאמַר אָמֵן.
שבת פ' ויחי, י"א בטבת (11.1.2025). "חזק" (העולה לשביעי – אחרון – אינו אומר "חזק" בהשלמת הספר, שלא יפסיק קודם הברכה(. מפטירים במלכים-א,ב "ויקרבו ימי דוד עד "ותכון מלכותו מאד".
במנחה קוראים לשלושה בפרשת שמות.
]מנהג חסידים ואנשי מעשה להתענות בכל יום ה' מפרשות שובבי"ם (= ש מות , ו ארא, ב א, ב שלח, י תרו, מ שפטים), ובשנה מעוברת גם ת רומה ת צוה (ראשי תבות: ת"ת) ונוהגים בו כתענית יחיד. צריך לקבל תענית במנחה ביום ד' שלפניו. באשמורת יום ה' אומרים סליחות המיוחדות לימים אלה. אם מנין מתענים, מתפללים מנחה יחד, קוראים "ויחל" ואומרים "עננו", ברכת כוהנים ואבינו מלכנו, כבתענית ציבור.]
שבת פ' שמות, י"ח בטבת (18.1.2025). מפטירים בישעיה כז,ו "הבאים ישרש יעקב" עד פרק כח,יג - "ונוקשו ונלכדו", ומוסיפים פרק כט,כב-כג: "לכן כה אמר ה'" עד "אלוקי ישראל יעריצו".
במנחה קוראים לשלושה בפרשת וארא.
שבת פ' וארא, כה בטבת (25.1.2025). מפטירים ביחזקאל כח, כה "כה אמר" עד סוף פרק כט. מברכים חודש שבט שיחול ביום ה' (30.1.2025).
מולד חודש שבט: יום רביעי (29.1.2025) שעה 6:17 בבוקר ו-17 חלקים.
אין אומרים אב הרחמים, במנחה קוראים לשלושה בפרשת בא.
יום ד', כ"ט בטבת (29.1.2025), ערב ראש חודש, יו"כ קטן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
