הטוב, הרע והמצמיח | הרב אליעזר מלמד | בית המדרש

ישיבה
בית המדרש

בית המדרש

הלכה מחשבה ומוסר
הדרכות ונושאים בעבודת ה'
ביטחון בה'

קטגוריה משנית

מדורים
רביבים

5 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

שיעור לדרך אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

שאלת הרע בעולם
שאלה: כיצד ניתן להסביר את הסבל הנורא שיש בעולם. הרי ה' רוצה בטובת ברואיו, ואיך הוא מסכים שיהיה בעולם כל כך הרבה סבל? כיצד הוא מניח לרשעים להתאכזר כל כך לזולתם? שאלה זו עלתה מחדש לאחר הטבח המזעזע בשמחת תורה תשפ"ד, והמלחמה והסבל שנגרם בעטיה.
תשובה: התשובה הפשוטה והעמוקה כאחד היא שה' ברא את העולם וכל אשר בו כדי להיטיב, וגם הרע והייסורים נועדו להיטיב, אלא שמבטו של האדם צר ומצומצם מכדי לראות את התמונה הגדולה, בעולם הזה ובעולם הבא. לכן בעיניו הרע נראה איום ונורא, אולם כאשר מבינים שכל מה שה' עושה הוא לטובה, מבינים את חשיבותו של הרע. זו גם התשובה שהשיב ה' לאיוב, ששכלו קטן מלהכיר את מורכבות הבריאה, ולראות איך הכול יהיה לטובה. יש מי שיזכה לראות בחייו בעולם הזה איך הסבל שעבר הצמיח לו טובה כפולה ומכופלת, ויש מי שיזכה לראות זאת רק בעולם האמת.

הענווה המצמיחה
כמו בכל השאלות הנוגעות לה' עצמו, גם בשאלה זו אנו מוצאים את ההכרח להתעטף בענווה ולדעת שיש דברים שאיננו מסוגלים להבין, ובכלל זה איננו מסוגלים לראות את מקומו הנכון של הרע בתמונה הגדולה. דווקא מתוך כך נוכל להתחזק באמונה שכל מה שעושה ה' לטובה הוא עושה, ומתוך כך נוכל להתחיל לפענח את פשר הרע, ונתחיל להבין כיצד הרע יכול לקדם אותנו, ומכוח זה נפעל ככל יכולתנו להוסיף טובה וברכה בעולם.
ענווה זו היא כלפי שמיים, ולכן אין בענווה זו חולשה או קטנות, אלא להפך, מתוך ההכרה במה שאין אפשרות להבין, יודעים שאת מה שכן יכולים להבין, ניתן להבין היטב.
במידת ענווה זו ישראל מצטיינים, וכפי שאמרו חכמים: "אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל: חושקני בכם, שאפילו בשעה שאני משפיע לכם גדולה אתם ממעטים עצמכם לפניי. נתתי גדולה לאברהם - אמר לפניי: 'ואנוכי עפר ואפר'. למשה ואהרן - אמרו: 'ונחנו מה'. לדוד - אמר: 'ואנוכי תולעת ולא איש'. אבל עובדי כוכבים אינם כן, נתתי גדולה לנמרוד - אמר: 'הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמיים'. לפרעה - אמר: 'מי ה' אשר אשמע בקולו!' ('אשר אמר לי יאורי ואני עשיתיני'). לסנחריב - אמר: 'מי בכל אלוקי הארצות אשר הצילו את ארצם מידי כי יציל ה' את ירושלים מידי!'. לנבוכדנצר - אמר: 'אעלה על במותי עב אדמה לעליון'. לחירם מלך צור - אמר: 'אל אני! מושב אלוקים ישבתי בלב ימים!' (חולין פט, א).

הטוב הצומח מהרע
נבאר מעט את הטוב שצומח על ידי הרע: ראשית, על ידי קיומו של הרע יש לאדם בחירה חופשית, ובכך מתגלה צלם אלוקים שבו, שהוא בוחר ויוצר את עולמו, וכך הטוב שייך לו. ואין טוב גדול מזה, שהוא מעין הטוב האלוקי (רמח"ל דרך ה' א, ב-ג). כלומר, הבחירה החופשית יקרה כל כך, עד ששווה לשלם עליה את המחיר, שיהיו שיבחרו ברע עם כל הסבל הכרוך בכך.
בנוסף לכך שהרע מאפשר בחירה חופשית, על ידי הרע הטוב משתפר ומתעלה. שכן כל הדברים שבעולם מוגבלים, ובכלל זה גם הטוב הגלוי מוגבל. כדי שהטוב יוכל להמשיך להתפתח בלא גבול, ויבטא בכך את האור האלוקי שבו, צריך לבקר אותו. וזה תפקיד הרע, להצביע על החסרונות שבטוב, ולעורר להמשך ההתעלות והתיקון. אכן, פעמים רבות קורה שבעת שאירוע מסוים אירע אנשים חשבו שהוא הרע ביותר בשבילם, ולבסוף הוא הפך לאירוע החשוב ביותר בחייהם, מפני שבזכותו הם צמחו יותר מכול.

על הטוב והרע
עוד מוסיפים בעלי האמונה, שבאמת כשמתבוננים בעולם בעין טובה מוצאים שהטוב מרובה מהרע, שכן אדם חי שנים רבות בבריאות, ורק מקצת מימיו חולה. גם כשאיבר בגופו חולה, איברים רבים מאוד בריאים. גם כשיש אדם שפוגע בו, יוכל לשמוח באנשים רבים שאינם פוגעים בו. על ידי ההודאה לה' על כל הטוב שבעולם בפרקי השבח שבתפילה ובברכות הנהנין, לומדים לראות את כל הטוב שבעולם ולשמוח בו.
וכן כתב הרמב"ם (מורה נבוכים ג, יב), שרוב העולם טוב. והוסיף שהרע שבעולם מחולק לשלושה חלקים: א) מקצתו נובע מאסונות הטבע, ב) הרבה יותר נגרם ממה שמעולל אדם לזולתו, ג) והרבה יותר ממה שאדם מעולל לעצמו.

הגישה הבודהיסטית לרוע ולסבל
אפשר להזכיר כאן את הגישה הבודהיסטית לרוע ולסבל. לשיטתם אם אדם יפסיק להשתוקק ויפנה את מבטו לעצם החיים שאינם תלויים בשום דבר זולת החיים עצמם, לא יחווה צער וסבל, ויוכל ליהנות משלווה עמוקה ועליונה. אפשר ללמוד משיטתם, שתחושת הסבל תלויה במידה רבה בתודעה שלנו.
לפי הבודהיזם ראוי להיפטר מתחושת הסבל באמצעות סיגול אדישות והפניית המבט פנימה. לפי היהדות ראוי לחוות את הרוע והסבל, כדי שחוויה זו תשמש מנוע לצמיחה אישית והתקדמות לתיקון העולם. אולם כאשר אדם סובל מדי, יוכל ללמוד טכניקות מועילות מהשיטה הבודהיסטית כדי לסגל אדישות לסבל, ומתוך כך יתחזק אחר כך באמונה בה' שהכול לטובה, עד שימצא את נתיב ההתקדמות.

יוגה, מדיטציה ואומנויות לחימה
שאלה: האם מותר לעשות תרגילי יוגה, מדיטציה ואומנויות לחימה? תרגילי יוגה הם תנוחות התעמלות שונות שנועדו לשיפור הבריאות על ידי איזון ושליטה בגוף ובנפש. תרגילי מדיטציה הם טכניקות שנועדו לרכז את המחשבה וההרגשה כדי להגיע לשליטה במחשבה וברגש ולאיזון ולהארה פנימית. אומנויות לחימה נועדו לשכלל את יכולת ההגנה וההתקפה, ותוך כך לשפר את הבריאות ולהגיע לשליטה עצמית וריכוז גבוהים.
תשובה: אומנם בעבר פעמים שתרגילים אלו היו קשורים לדתות אליליות, ולכן היו רבנים שסברו שיש לאוסרם. אולם בפועל מכיוון שאין בהם שום פולחן אלילי, אין בהם איסור. אבל אסור לצרף לתרגילים טקסים שאין בהם תועלת ברורה ומוחשית וממילא מבטאים תרבות זרה, ועל כן אסורים מהתורה, שנאמר: "ובחוקותיהם לא תלכו" (ויקרא יח, ג). חוק גויים הוא מנהג שמבטא סממנים תרבותיים־דתיים שהתקבע אצל אחד העמים עד שהפך אצלם לנוהג מחייב, ואסרה התורה לעשותו כדי שישראל ישמרו על ייחודם ועצמאותם הרוחנית, ולא ייגררו אחר תרבות הגויים ואמונתם ויזנחו את מצוות התורה.
לפיכך, מותר לקוד לפני המורה בתחילת התרגול כדרך שמקובל לחלוק כבוד למורה בפניו. אבל אסור לקוד לפני תמונה של המורה לפני התרגול, הואיל והוא מנהג גויים לקוד לתמונה. כמו כן אסור לעשות תרגילים לכיוון השמש דווקא, אבל מותר לעשות את אותם התרגילים כאשר המורה והתלמידים אינם מקפידים על הכיוון שאליו פונים. כמו כן אסור להשתתף בטקס חניכה מיוחד שבו מתרגל המדיטציה מקבל מנטרה מאת המורה. כיוצא בזה אסור לומר בעת תרגול מדיטציה מנטרות של מילים ומשפטים לא מובנים בשפה זרה.
אם המורה מזכיר שמות אלילים יש בכך איסור נוסף, שנאמר: "ושם אלוהים אחרים לא תזכירו, לא יישמע על פיך" (שמות כג, יג), לפיו אסור להזכיר שמות אלילים בדרך כבוד או לגרום לאדם אחר להזכירם דרך כבוד.

כלים לעבודת ה'
חשוב להדגיש, גם מי שמקפיד שלא לצרף לתרגילים טקסים ואמירות שאין בהם תועלת ברורה ומוחשית, צריך להקפיד שתרגילים אלו לא ייהפכו למרכז הרוחני של חייו, אלא ישמשו ככלים שמסייעים לאמונה בה' ולתיקון המידות ולקיום מצוות התורה. שכן יש שוני עמוק בין התפיסות. לפי התפיסה שבבסיס היוגה והמדיטציה, המטרה היא להגיע לשלוות נצח והארה פנימית תוך התנתקות מהאתגר של תיקון העולם. ואילו לפי התפיסה היהודית החזון הוא תיקון העולם, והבריאות והאיזון הנפשי והשלווה הם כלים ראויים להגשמת החזון.
כדי להדגיש זאת, היו רבנים, כדוגמת הרב אריה קפלן זצ"ל מארצות הברית, שהציעו להחליף את המנטרות הזרות בפסוקים ומילות קודש, ואת ריכוז המחשבה בייחודים ושמות קדושים, כדי שמתוך התרגילים שמועילים לריכוז המחשבה ולאיזון נפשי המתרגל יעצים את האמונה בה' ויתעורר לזיכוך המידות.

הזכרת שמות אלילים ו"אום"
שאלה: יש אומרים ששמות התרגילים ביוגה ובמדיטציה הם על שמות אלילים. האם מותר להשתמש בשמות המקוריים של התרגילים או שצריך לשנות את שמם?
תשובה: מכיוון שבעת האימון משתמשים בהם כשמות של תרגילים, גם אם במקור נקראו על שמות אלילים, אין בכך איסור. כשם שמותר להשתמש בשמות הימים והחודשים בשפות לועזיות, למרות שרובם על שם אלילים.
שאלה: האם מותר לומר "אום" במשך התרגול? המילה "אום" אינה שם של אליל, אבל היא מבטאת בדת ההינדית התקשרות לאמת העליונה והפנימית.
תשובה: אין באמירת "אום" פולחן אלילי, אבל יש איסור משום חוקות הגויים. אומנם אם המתרגל ניסה להיעזר בצלילים שונים, כדוגמת "און", "או" וכדומה, אבל מצא ששום צליל אינו משרה על הגוף אווירה של רוגע ומיקוד כדוגמת "אום", הרי שמבחינתו יש בשימוש במילה "אום" היגיון, וממילא אין באמירתה בתרגול איסור חוקות הגויים.
מתוך העיתון 'בשבע'

הרב אליעזר מלמד

ראש ישיבת הר ברכה ורב הישוב. מחבר סדרת ספרי "פניני הלכה".

רביבים
צביון נכון ליום השואה
תשע"ד
רביבים
אשמתם של זקני ישראל
סיון תשע"ז
רביבים
לא הכול צריך הכשר
ניסן תשע"ז
רביבים
שמות עם שורשים
טבת תשע"ב

ביטחון בה'

49 דק'
ביטחון בה'
סוד הבטחון באלוקים
הרב מעוז שוקרון | אייר תשע"ח
40 דק'
ביטחון בה'
היחס בין האמונה שהכל משמים לבין יחוס מעשינו לכוחותינו
נושאים באמונה – בטחון
הרב אליהו ברין | י"ב טבת תשפ"ה
3 דק'
שיעורים נוספים
קירבה אל ה'
המקובל הרב יעקב עדס | טבת תשע"ח
ביטחון בה'
על פחדים, מיסטיקה וקורונה
הרב חגי לונדין | אדר תשפ

ביטחון בה'

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

מגד ירחים
רחל מבכה על בניה
עלון מס' 170
הרב בניהו ברונר | מרחשוון תשע"ד
מגד ירחים
רחל מבכה על בניה
עלון מס' 170
הרב בניהו ברונר | מרחשוון תשע"ד
סעודה וברכות הנהנין
סעודת אמנים הנוסח המלא
הסידור המהיר | טבת תשפ"ד
רחל אמנו
יום פטירת רחל אמנו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"א חשון תשנ"ז

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

קרוב אליך
קרוב אליך – לך לך
עלון מספר 623
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
39 דק'
מידות הראי"ה
זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
הרב ש. יוסף וייצן | ח' חשוון תשפ"ז
1:03
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת לך לך תשפז – לבחור בברית האבות
הרב שמואל אליהו | תשרי תשפ"ז
בחירות תשפ"ז
היה לא תהיה - עת לעשות!
הרב אליעזר בן פורת | חשון תשפ"ז

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב חיים דרוקמן
הרב אליקים לבנון
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל
הרב מרדכי גרינברג
הרב בני אלון
הרב אורי שרקי
הרב שמעון קליין
הרב מרדכי שטרנברג זצ"ל
הרב הלל גפן

1:03
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת לך לך תשפז – לבחור בברית האבות
הרב שמואל אליהו | תשרי תשפ"ז
קרוב אליך
קרוב אליך – לך לך
עלון מספר 623
עלון מספר 623
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
רביבים
מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
34 דק'
לך לך
פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
הרב יצחק חי זאגא | תשרי תשפ"ז
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
לך לך
מאמר לך לך פז
הרב נתנאל יוסיפון | תשרי תשפ"ז
בחירות תשפ"ז
היה לא תהיה - עת לעשות!
הרב אליעזר בן פורת | חשון תשפ"ז
30 דק'
בכורות
בכורות דף ל"ג
הרב אלי סטפנסקי | י' חשוון תשפ"ז
56 דק'
בבא מציעא
שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
הרב חיים כץ | ט' חשוון תשפ"ז
39 דק'
מידות הראי"ה
זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
הרב ש. יוסף וייצן | ח' חשוון תשפ"ז
בחירות תשפ"ז
מנהיגות של נצחון?
הרב אליעזר בן פורת | חשון תשפ"ז
31 דק'
בכורות
בכורות דף ל"ב
הרב אלי סטפנסקי | ט' חשוון תשפ"ז
ענג שבת
עונג שבת פרשת לך לך - וירא
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
5 דק'
לך לך
לך לך - מהו סוד ההצלחה בחיים?
הרב מאיר גולדויכט | תשרי תשפ"ז
39 דק'
שיעורים בספר יהושע
סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
הרב עידו יעקובי | ח' חשוון תשפ"ז
48 דק'
גשמים בארץ ישראל
שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
31 דק'
בכורות
בכורות דף ל"א
הרב אלי סטפנסקי | ח' חשוון תשפ"ז
52 דק'
מידות הראי"ה
אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
הרב משה בר ציון | ה' חשוון תשפ"ז