ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויחי
- פרשת שבוע ותנ"ך
- שעורים בתנ"ך
- ספר מלכים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רפאל בן יוסף
"וְגַם אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לִי יוֹאָב בֶּן צְרוּיָה אֲשֶׁר עָשָׂה לִשְׁנֵי שָׂרֵי צִבְאוֹת יִשְׂרָאֵל לְאַבְנֵר בֶּן נֵר וְלַעֲמָשָׂא בֶן יֶתֶר וַיַּהַרְגֵם וַיָּשֶׂם דְּמֵי מִלְחָמָה בְּשָׁלֹם וַיִּתֵּן דְּמֵי מִלְחָמָה בַּחֲגֹרָתוֹ אֲשֶׁר בְּמָתְנָיו וּבְנַעֲלוֹ אֲשֶׁר בְּרַגְלָיו: וְעָשִׂיתָ כְּחָכְמָתֶךָ וְלֹא תוֹרֵד שֵׂיבָתוֹ בְּשָׁלֹם שְׁאֹל" (מלכים א ב' ה-ו).
ננסה השבוע לברר את הביטוי "וַיָּשֶׂם דְּמֵי מִלְחָמָה בְּשָׁלֹם". לפי רש"י בעקבות התרגום הטענה כלפי יואב היא כי הוא נהג בעורמה עם מי שחשבו אותו לידידם. וז"ל: "שהיה להם שלום עמו ולא היו נשמרים ממנו".
פירוש זה קשה, שהרי אם ההריגה הייתה מותרת אי אפשר להחיל על יואב עונש מוות בגלל ערמה ואם הייתה אסורה הרי שגם אם לא הייתה נעשית בערמה, היה ליואב דין רוצח. עוד קשה, מה פשר הביטוי לשים את דמי המלחמה בשלום, הרי מדובר על החלפת המצבים כמו שמסביר המצודות:
"הדם הראוי לשפוך במלחמה בגבורה מפורסמת שפך באנשי שלומי בערמתו".
עוד קשה, הרי מלחמה ושלום הם מושגים הנוגעים לחיי הכלל ולא לחייהם הפרטיים של יואב, אבנר ואבישי?
מפשט הכתובים משמע ששלמה הרג את יואב מדין רוצח ולא מדין מורד במלכות. כך משמע מציוויו של דוד כמובא לעיל וכך משמע גם מהציווי שציוה שלמה את בניהו בן יהוידע ביחס ליואב (שם לא-לג).
לעומת זאת בסוגיא במסכת סנהדרין משמע, ששלמה ניסה לדון את יואב, בבית דינו, בדין רוצח ויואב יצא זכאי על הריגת אבנר. וז"ל הסוגיא:
"אתיוה ליואב, דייניה. אמר ליה: מאי טעמא קטלתיה (הרגת) לאבנר? - אמר ליה: גואל הדם דעשהאל הואי (הייתי) . - (ענה לו הדיין שלאבנר היה מותר להרוג את עשהאל שהרי) עשהאל רודף הוה. - אמר ליה (יואב לדיין): היה לו (לאבנר) להצילו (את עצמו, על ידי פגיעה) באחד מאבריו (ולא יהרגנו, דהכי אמרינן [בבן סורר ומורה] (סנהדרין עד, א): רודף אחר חבירו להרגו ויכול זה להציל את עצמו באחד מאיבריו של רודף, ולא עשה כן אלא חזר כנגדו והרגו נהרג עליו-רש"י). - אמר ליה (הדיין ליואב): לא יכיל ליה (אבנר לא היה יכול להנצל על ידי פגיעה באחד מאיבריו של עשהאל). - אמר ליה (יואב לדיין): השתא בדופן חמישית כיון ליה, דכתיב (שמואל ב ב') "ויכהו אבנר באחרי החנית אל החמש", ואמר רבי יוחנן: בדופן חמישית, במקום שמרה וכבד תלויין בו, באחד מאיבריו לא יכיל ליה (אם אבנר היה מסוגל תוך כדי ריצה לכוון למקום כל כך קריטי ומסויים בגופו של עשהאל, בוודאי שהיה יכול לפגוע ברגלו כדוגמא ולהפסיק את המרדף אחריו)? - אמר ליה (הדיין ליואב): ניזיל אבנר (דינו של אבנר פטור אתה עליו)" (סנהדרין מט ע"א).
כדי לתרץ את הסתירה לכאורה, נקדים הקדמה קצרה. גם כיום, הגדרת מצב מבחינה לאומית כמלחמה, דורשת החלטה שיש לה משמעויות כבדות משקל. נזכיר כדוגמא את הימנעותה של ממשלת ישראל על הכרזת מצב מלחמה בקיץ האחרון בעת שצה"ל נלחם בלבנון (וגם בגלל "דמים" אחרים).
שאלה זו מלווה אותנו עוד משנת תשמ"ז עם פריצתה של האינתיפאדה הראשונה. אם עת מלחמה היא, אין מקום לשימוש באמצעים לפיזור הפגנות ואין להפעיל נוהל משטרתי של הוראות פתיחה באש המתאים והראוי רק לעת שלום. בעת מלחמה יש רק פקודה אחת (שיכולה לקבל ווריאציות
שונות) - "נתקלנו, קדימה הסתער", במטרה להשמיד את האוייב.כדי לתרץ את הסתירה לכאורה, נקדים הקדמה קצרה. גם כיום, הגדרת מצב מבחינה לאומית כמלחמה, דורשת החלטה שיש לה משמעויות כבדות משקל. נזכיר כדוגמא את הימנעותה של ממשלת ישראל על הכרזת מצב מלחמה בקיץ האחרון בעת שצה"ל נלחם בלבנון (וגם בגלל "דמים" אחרים).
שאלה זו מלווה אותנו עוד משנת תשמ"ז עם פריצתה של האינתיפאדה הראשונה. אם עת מלחמה היא, אין מקום לשימוש באמצעים לפיזור הפגנות ואין להפעיל נוהל משטרתי של הוראות פתיחה באש המתאים והראוי רק לעת שלום. בעת מלחמה יש רק פקודה אחת (שיכולה לקבל ווריאציות
כאשר מדובר על מאבק פנימי בתוך עם ישראל, בשאלה האם השלטון מגיע לדוד או למשפחתו של שאול, הבעיה הרבה יותר חמורה. דוד הקפיד לאורך כל הדרך והחמיר בפקודותיו שלא לפגוע בצד השני אלא במקרה של התקפה, שהדרך היחידה להנצל ממנה היא על ידי פגיעה בתוקף. יואב ואבישי לעומתו טענו לאורך כל הדרך (במערה - שמו"ב כ"ד, במעגל - שמו"ב כ"ו ועוד) כי זו "עת מלחמה" ולכן מותר לפגע בשאול ובאנשיו לפי הכללים של עת כזאת. דיני רודף וההגבלה של "יכול להנצל באחד מאיבריו" קיימים רק בעת שלום. לכן יואב, שטוען לחפותו ומבקש לצאת זכאי בטענה שהוא גואל הדם של עשהאל, מערבב "דְּמֵי (דיני) מִלְחָמָה בְּ(דיני) שָׁלֹם" לכן מצווה דוד בצוואתו לדונו בדיני רוצח. (עיינו ברד"ק שם, שיתכן ורומז לכיוון זה).
החלטות ברורות וחד משמעיות, עשויות כנראה, להביא גם לפקודות ברורות יותר, שיביאו לנצחון ברור יותר על אויבינו, בעה"י.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
