ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת השבת
- שבת ומועדים
- הלכות שבת
- כללי מלאכות
הגמרא בתחילת מסכת שבת מביאה מקרה של אדם המכניס בצק לתנור. מהגמרא עולה שמבחינה עקרונית עליו למהר ולהוציא את העיסה טרם תאפה בכדי להציל את עצמו ממלאכת בישול.
המשפחה יוצאת לסעודת השבת, ונועלת את השער של הגינה מאחוריה. מתברר להם שקודם לכן נכנסה חיה לגינה, ועתה החיה כלואה בגינה. האם עליהם לפתוח כעת את השער?
אינטואיטיבית המקרים נשמעים דומים: עדיין אפשר לשחרר את החיה, כשם שעדיין אפשר להוציא את העיסה מהתנור. אך בעצם הם שונים לחלוטין. במקרה הראשון הכנת המלאכה נעשתה, אך תוצאתה, האפייה עצמה, עדיין לא קרתה. במקרה השני הצידה נעשתה. החיה כלואה. על פניו שחרורה לא יתקן את המלאכה שנעשתה. מצב זה דומה יותר למי שאפה את העיסה ועתה רוצה להשליך אותה לפח. ואכן בתוספתא (שבת פרק יב, ז) וברמב"ם (שבת פרק י כג) פוסקים שמותר למי שיושב על פתח ביתו, ומתברר שבישיבתו חסם יציאה של חיה, להישאר שם עד צאת שבת ולהשתמש בחיה.
חמדת השבת (104)
הרב בצלאל דניאל
33 - חמדת השבת: השבת תוכי לכלוב בשבת
34 - חמדת השבת: פסיק רישא של מלאכת צידה
35 - חמדת השבת: לחם משנה קפוא
טען עוד
בירושלמי (שבת פרק יג ו) מובאים ברצף שלושה היתרים מפתיעים:
- התכוון לנעול את הדלת לצורך עצמו, ונעל חיה יחד איתו – מותר.
- ראה תינוק בנהר, ופרש רשת לתפוס את התינוק ודגים נוספים – מותר.
- יש מפולת ויתכן שיש תחתיה אנשים. יתכן גם שיש בה מטמון. מותר בשבת לחפור בכוונה להרוויח את המטמון אם גם מתכוון להציל את האנשים.
הר"ן מסביר שהמקרים נשמעים דומים, אך הם שונים מאוד: בשני המקרים האחרונים מדובר על פעולה של פיקוח נפש שאנחנו מבקשים לעודד. אנחנו אומרים שכל עוד הפעולה שהוא פועל מקדמת את הצלת הנפשות, אין פגם הלכתי בכך שהוא גם מתכוון להרוויח רווח פרטי. אך במקרה הראשון לכאורה מדובר על פסיק רישא רגיל: הוא מעוניין לנעול את הדלת לצורך עצמו, ובאותה הזדמנות הוא גם צד צבי. לכן, מכריע הר"ן, בהכרח מדובר על מקרה בו אין כוונה לצוד את הצבי (בשונה מהמקרה השני, בו ישנה כוונה להעלות דגים ברשתו). במקרה הראשון הוא סוגר את הדלת ורק לאחר מכן מגלה שהחיה שם.
אך הרשב"א חולק על כך. בהחלט הגיון רב בדברי הר"ן, אך מההקשר נשמע אחרת. נשמע שכשם שבמקרים האחרונים ישנה כוונה לדוג או לחפור למציאת מטמון, כך במקרה הראשון האדם מתכוון לסגור את הדלת בעדו ובעד החיה.
גם אם נניח שאין הכוונה שהאדם מתכוון לצוד את החיה, אלא רק מודע לכך שסגירת הדלת תכלא אותה, לכאורה מדובר בפסיק רישא: הוא מתכוון לסגור את הדלת בעדו, ופסיק רישא שבמעשה זה הוא גם כולא את החיה! אם כך, לכאורה ברור שהדבר אסור!
מרכבת המשנה (שבת פרק י כג) מבאר שהיתר זה מבוסס על היסוד שביארנו בשבוע שעבר: מלאכת צד אינה מחדשת דבר במציאות, אלא רק הופכת את החיות לנגישות לשימושו של האדם. לפיכך, הכוונה לכך שתעשה כאן מלאכה היא חלק בלתי נפרד מהגדרת המלאכה. אין מושג של פסיק רישא ביחס למלאכת צד, בגלל שרק הרצון להשתמש בחיה בהמשך הופכת את לכידתה למלאכה.
הרמ"א (אורח חיים סימן שטז סעיף ג) פוסק שיש איסור פסיק רישא גם ביחס למלאכת צד, והאליה רבה מפורשות פוסק בניגוד לדברי הרשב"א. לעומתם, הרב עובדיה (בשו"ת יביע אומר חלק ד אורח חיים סימן כה וכן בילקוט יוסף שבת ב סימן שטז ג) פוסק שבמקום צורך מותר לסמוך על כך שאין פסיק רישא במלאכת צד.
יש לציין שגם פוסקי אשכנז, שלא מקבלים את חידושו של הרשב"א, אינם חולקים על העיקרון: שמלאכת צידה זו מלאכה שאינה מחדשת במהותה מצב בעולם, כפי שביארנו בשבוע שעבר.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
