ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויצא
ננסה לברר: מהו מָּקוֹם ? מהי פגיעה ? ומה זה נכון ?
המָּקוֹם היא המילה המנחה בתחילת פרשתנו, זה מודגש מאוד בפסוקים: "וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא: ..וַיִּיקַץ יַעֲקֹב מִשְּׁנָתוֹ וַיֹּאמֶר אָכֵן יֵשׁ יְקֹוָק בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְאָנֹכִי לֹא יָדָעְתִּי: וַיִּירָא וַיֹּאמַר מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱלֹהִים וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם: ...וַיִּקְרָא אֶת שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא בֵּית אֵל" (בראשית כח, יא – יט).
רש"י, בעקבות חז"ל ותרגום יונתן, פירש כי הכוונה להר המוריה ורבים המשיכו בעקבותיו (אבל עיינו גם ברשב"ם, באבן עזרא ורד"ק).
נעבור ל"פגיעה". חז"ל מפרשים וַיִּפְגַּע – "אין פגיעה אלא תפלה" (סנהדרין דף צה ע"ב). אם כך, הפגיעה היא המפגש, שנערך שלש פעמים בכל יום, באמצעות התפילה. כך מכוונים למטרה, "בול פגיעה". המטרה היא יצירת קשר עם השכינה, עם המקום, עם בורא עולם.
נוכל להציע שגם הביטוי " נכון " יתפרש כהכנה לתפילה, בהתאם למופיע בנבואות עמוס: "הִכּוֹן לִקְרַאת אֱלֹקיךָ יִשְׂרָאֵל" (ד, יב) וכנדרש בשאלה הדנה כיצד מתכוננים לתפילה בברכות דף י ע"א.
כאמור, המטרה שלנו היא להיות בקשר עם המקום=הקב"ה, מקומו של עולם!
אנחנו רוצים להיות "האיש הנכון במקום הנכון"!
תפילה בכוונה מובילה אותנו לפגיעה במקום, במדויק.
נדגיש בעקבות דברינו, כי למרות שיש שהגדירו את בריאת העולם כהליך של "יש מאַיִן", כדי ללמדנו שיש בורא לעולם, בהסתכלות מעמיקה יותר, נגלה כי העולם נברא "אין מיש".
העולם החומרי הוא בעצם "אַיִן". אבל כשבני האדם, העשויים מאדמה, רוצים להיות "יש", הדרך היחידה שלהם להתחבר אל הקב"ה, אל הרוחניות, היא באמצעות הניסיון להגיע לשַׁעַר הַשָּׁמָיִם = דרך התפילה. כך המקום הפיזי שהוא "אַיִן" מקבל משמעות וקיום של " מָּקוֹם ".
"האיש הנכון במקום הנכון ", מבטא את דרך חייהם של אבותינו. כל מקום פיזי שבו הם עבדו את בורא עולם, הפך להיות "יש" =" מָּקוֹם " שערי השמים נפתחו לתפילתם בכל מקום בו הם חיפשו אותו.
כשיעקב התפלל הוא תמיד פגע במקום, שם הוא פגש את אלוקיו, הוא הכין את עצמו והיה נכון לפגישה.
כשדוד המלך גילה שה"מקום" הוא הר המוריה, ששם הייתה גם עקידת יצחק, ושם גם אברהם וגם יצחק וגם יעקב התפללו (רש"י), מיד התברר מהו "הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם בּוֹ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם שָׁמָּה " (דברים יב, יא), שָׁם ברבים הוא שָׁמַיִם. על מקום זה נאמר: "בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי אָבוֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ" (שמות כ, כא).
כך לא רק תפילותנו מתקבלות, כך גם מתברכים.
בניית בתי הכנסת ברחבי העולם אפשרה להתחבר אל ה"יש" בכל מקום, אם "מכוונים" אז גם שם, אפשר לפגוע. זו גם הסיבה שמקום התפילה נקרא "מקדש מעט".
בחסדי השם, בזכות התגשמות חלק משמעותי מהנבואות על קיבוץ הגלויות, עם ישראל חוזר לארץ ישראל ויכול להתקרב אל הקב"ה=הַ מָּקוֹם, במקומות שבהם עשו זאת האבות.
נתפלל כי נזכה להיות האנשים הנכונים ונהיה ראויים לחזור אל הַ מָּקוֹם המדויק, אז יתקיים החזון ש" נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ד' בְּרֹאשׁ הֶהָרִים... וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם" (ישעיהו ב, ב; מיכה ד,א), לבקש את דבר ד' שבחר בעמו באהבה, ונתן לנו את תורתו תורת אמת.
נאחל רפואה שלימה בתוך שאר חולי עם ישראל לכל הפצועים
ובכללם איתמר חיים בן צפורה
נייחל לחזרתם הביתה במהרה של כל החטופים והעקורים
ולנחמה לכל משפחות הגיבורים שנתנו, עבור כולנו, את היקר להם מכל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
