ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- מנחה וערבית
ההבדל בין התפילות מתבטא גם בלשון שממנה נלמדו – עמידה, שיחה ופגיעה. "אברהם תיקן תפילת שחרית, שנאמר 'וישכם אברהם בבוקר אל המקום אשר עמד שם', ואין עמידה אלא תפילה, שנאמר 'ויעמוד פינחס ויפלל'. יצחק תיקן תפילת מנחה, שנאמר 'ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב', ואין שיחה אלא תפילה, שנאמר 'תפילה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו'. יעקב תיקן תפילת ערבית, שנאמר 'ויפגע במקום וילן שם', ואין פגיעה אלא תפילה, שנאמר 'ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תישא בעדם רינה ותפילה ואל תפגע בי'". אנו, כאמור, נתבונן בשאלה מהי שיחה.
עצור, כאן מנחה
"ויצא יצחק לשוח בשדה". תפילת מנחה אינה בעיר, בבית, אלא בשדה. אדם באמצע עבודת יומו נצרך לעצור ולהתפלל. במובן הזה תפילת מנחה מצריכה את האדם לגבורה, ליראת ה', בתוך מרוץ החיים. מעין עקידת יצחק, שמידתו כאמור יראה, בזעיר אנפין בכל ויום ויום. עיסוקי חיי המעשה יכולים להשכיח מהאדם את ייעודו ופנימיותו, להורידו לקטנות מוחין. מגמת תפילת מנחה באה בלשוננו "להחזיק את הראש מעל המים".
וזו לשון מרן הרב קוק זצ"ל: "היסוד האחד הוא כי יצר לב האדם מתגבר עליו, בהוללות ושכלות על ידי החברה הרעה, בהתערבו בעסקי העולם עם פורעי מוסר ושכחי אלה. והתפילה תחזיר את האבדה הרוחנית על ידי שפכו שיח לד', והתרוממו אל המושגים הטהורים בדעת אלוקים, אז יודחו כל טיח טפל של השקר ושחיתות הדעות. ולזאת הפינה מיוחדת תפילת המנחה, שהיא באמצע היום בתוקף העסקים הזמנים ועצם ההתערבות עם כל כתות בני אדם, ומכוונת הראיה מפעולתה על זה מאליהו, שנענה גם כן למטרה זו לבער הדעות הרעות מלב הרבים עובדי הבעל אז בתפילת המנחה" (עין איה ברכות ו, ב).
במובן הזה תפילת מנחה היא סוג של אתכפיא, של התמודדות וריסון של המולת החיים. אומנם, יש גם בחינה הפוכה. ראשית, יש מהפשטנים שהסבירו את הפסוק באופן אחר: "לשוח בשדה - כלומר לטייל בין השיחים, לפנות ערב - לעת שפונה השמש והוא לעת ערב שדרך בני אדם לצאת לטייל בין השיחים" (רד"ק), "לשוח בשדה - להלך בין השיחים, כלומר להשתעשע ולטייל בין האילנות לרוח היום" (רבנו בחיי). אין כאן עבודה בשדה, אלא טיול ושעשוע.
פשט זה בפסוק אינו בא במקום הדרשה על תפילתו של יצחק. אדרבה, היציאה לשדה לטייל ולהשתעשע מתקשרת עם התעוררות הנפש לתפילה. במובן הזה המיקום, השדה, אינו בתנועה הפוכה לתפילה כפי שראינו בפן הראשון, אלא אדרבה מחובר עימה. הארץ, השיחים והאילנות הם לא רק המקום הפיזי אלא גם המקום הנפשי של המתפלל. לא יצחק המוסר נפשו בהר המוריה, אלא יצחק היורד מהמזבח ועובד באדמת ארץ ישראל, ורואה ברכת ה' במלאכתו. "ויזרע יצחק בארץ ההִוא וימצא בשנה ההִוא מאה שערים ויברכהו ה'".
להתפלל עם הבריאה כולה
מידת הדין מתבארת כאן במובן של טבעיות החיים הטמונה בישרות האדם. בלשון מרן הרב זצ"ל: "שיחה תיקרא התפילה בשם משתתף עם צמחים ואילנות, שנקראו שיחים על שם הפרחת הנפש בכוחות חדשים, המסתעפים באופן טבעי על ידי רגשות הנפש בעבודה שבלב. וזה המעמד ראוי ביותר לעת מנחת ערב, שהאדם קרוב להסיר מעליו הטרדות הזמניות, אז תוכל נפשו להתרומם בטבעה, ורגשי קודש הטבעיים האצורים בתוכה לדבקה באלוקים חיים ולהתגבר באהבתו ויראתו הטהורה, יוסיפו פרי תנובה וישלחו בדים ופארות, להיות כדמות אילן רב ואחד השיחים. וההפרחה הטבעית הזאת מיושר הנפש היא שורש להנהגת הדין למי שנוטה מנתיב יושר של אורחות חיים, כי מרת הדין היא בייחוד מדוקדקת בכל דבר שיש לה חוק טבעי, שהמשנה דרכה ונוטה מנתיבה יקבל עונש מוטבע. והיא מידתו של יצחק, כדכתיב קראי 'ופחד יצחק היה לי', וכדאמרי רבנן ברב ביאור, על כן יאתה שם 'שיחה' לתפילת המנחה" (עין אי"ה ברכות כו, ב).
על תפילה זו מצאנו בהרחבה במשנתו של רבי נחמן מברסלב: "דע כשאדם מתפלל בשדה אזי כל העשבים כולם באין בתוך התפילה ומסייעין לו, ונותנין לו כוח בתפלתו. וזה בחינת שנקראת התפילה שיחה, בחינת 'שיח השדה', שכל שיח השדה נותנין כוח וסיוע בתפילתו. וזה בחינת 'ויצא יצחק לשוח בשדה', שתפילתו הייתה עם סיוע וכוח השדה, שכל עשבי השדה נתנו כוח וסיוע בתפילתו כנ"ל, שבשביל זה נקראת התפילה שיחה" (ליקוטי מוהר"ן קמא יא).
נסיים בסיפור על רבי נחמן, שהיה בין השאר המקור לשירה של נעמי שמר, תוך שימת לב למילה האחרונה בו: "והלך עימו חוץ לעיר והלך בין העשבים. ענה רבנו זיכרונו לברכה ואמר: אם היית זוכה לשמע את קול השירות והתשבחות של העשבים, איך כל עשב ועשב אומר שירה לה' יתברך בלי פנייה ובלי שום מחשבות זרות ואינם מצפים לשום תשלום גמול, כמה יפה ונאה כששומעין השירה שלהם וטוב מאוד ביניהם לעבוד את ה' ביראה" (שיחות הר"ן קסג).
יראה, מידתו של יצחק, נהפכה והייתה בניגון לשמחה: "טוב מאוד להתפלל ביניהם ובשמחה לעבוד את ה'". ולאור דברינו, חד הם.
הכותב הוא רב היישוב עמיחי
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
