ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- הלכה מחשבה ומוסר
- אמונה וחסידות
- מצוות האמונה ומהותה
משבר האמונה בדורות האחרונים
בדורות האחרונים, על ידי פיתוח מדעי הטבע, האדם והחברה, התודעה האנושית התפתחה והתרחבה מאוד. תחומים רבים שהיו נעלמים בלא פשר, נעשו מובנים ומוסברים. התרחבות המדע שיפרה את תנאי חייו של האדם ללא הכר, נמצאו תרופות למחלות שבעבר היו חשוכות מרפא ותוחלת החיים התארכה מאוד. בעזרת פיתוח טכנולוגיות, ייצור המזון, הרהיטים, הבגדים והבתים השתפר ללא הכר, וכיום אדם ממוצע יכול לחיות בתנאים שבעבר רק המלכים הגדולים יכלו להרשות לעצמם. בעזרת מדעי החברה פותחו שיטות יעילות יותר לארגון החברה והכלכלה, ופותחו שיטות נוספות למתן סעד למחלות נפשיות.
בתוך כך חלק מההסברים על אודות האמונה שהיו מקובלים בעבר, כבר אינם מספיקים בימינו. לדוגמה, חלק מההסברים נשענו על הקטנתו של האדם, תוך הישענות על העובדה שהאדם אינו מסוגל להבין את עולמו, ורק ה' יכול להושיעו בדרך נס. לכן כאשר המדע הולך ומתפתח ומצליח למצוא פתרונות למצוקות רבות, ההסברים הללו נראים מופרכים. כך אמונות שהיו בעבר נחלת הכלל התערערו והפכו למושא לביקורת ולעג.
רביבים (823)
הרב אליעזר מלמד
737 - מדוע לאחר החג "יורדים" לחול המועד
738 - האמונה הטבעית וסיבת הכפירה
739 - מאמינים בני מאמינים
טען עוד
ככל שהאמונה תשתחרר מהביאורים המצומצמים שהספיקו לדורות הקודמים, כך תחזור האמונה לפעם בתודעת האנשים, ויימצאו לה ביאורים נכונים שיאירו את דרכו של האדם לחיים טובים מלאי משמעות.
יתרה מזו, אמונת ישראל ככל שתתבאר יותר תאיר יותר את העולם בחזון גדול ותניע את ישראל לקרוא בשם ה' ולפעול לתיקון העולם על ידי הדרכת התורה, מצוותיה וערכיה. לשם כך צריך לעסוק בתורה מתוך מודעות לחזון הכללי של תיקון העולם שבתורה, ועיון ברעיונות האמוניים הפנימיים שבכל פרטיה. על ידי כך כל ההישגים של מדעי הטבע והרוח, לא זו בלבד שלא יפריעו לגילוי האמונה ויהיו לה למכשול, אלא יעצימו וירוממו את גילוי האמונה. הן בכך שהאדם שנברא בצלם אלוהים גילה אותם והבין שהם חוכמה אלוהית, שנקראים 'מעשה בראשית', והן בכך שהאמונה מעניקה להם משמעות ערכית, מוסרית ואלוקית.
'הוכחות' שכליות
היו מגדולי חכמי ישראל בתקופת הגאונים והראשונים, מלפני כאלף שלוש מאות שנה ועד לפני כחמש מאות שנה, שחיזקו את האמונה בעזרת הוכחות שכליות. ניתן לחלק את דבריהם לשלושה טיעונים עיקריים. נזכירם בקצרה:
האחד: סיבתיות, הטיעון הקוסמולוגי. אם נקבל את עקרון הבריאה, ולא משנה על פי איזו תאוריה, כולל תאוריית המפץ הגדול והאבולוציה, הרי שחייבים להניח שיש סיבה לכך שהחל תהליך הבריאה, וסיבה לסיבה, עד שמוכרחים להגיע למסקנה שיש סיבה ראשונה אין־סופית. גם אם נקבל את הדעה שהעולם קדמון ולא נברא, חייבת להיות סיבה לקיומו, שכן על עצמו הוא אינו יכול להישען, הואיל והוא עצמו מוגבל, ועל כן מוכרחים להסיק שהוא נשען על סיבה אין־סופית שהיא א־לוהים.
השני: עיקרון התכליתיות, הטיעון הטלאולוגי. מאחר שאנו רואים עולם מורכב ומסודר כל כך, אין מנוס מלהניח שיש מי שסידר אותו לתכלית מסוימת. כלומר הטיעון הקודם התייחס לעצם הקיום שצריך סיבה, ואילו הטיעון הזה מתייחס לאופי הקיום שהוא מסודר בחוכמה למטרה כלשהי.
השלישי: התודעה האנושית, הטיעון האונטולוגי - הישותי. לטיעון זה מוכיחים את קיומו של אלוהים מכך שהוא מונח בתודעה האנושית, שהרי אין אדם יכול לחשוב על דבר שאינו קיים ואינו יכול להתקיים, אלא רק על דבר שישנו במציאות. ואם המושג א־לוהים קיים בתודעה האנושית, הרי שהוא קיים במציאות.
הופעת ההוכחות הפילוסופיות
עד תקופת הגאונים, חכמי ישראל לא עסקו בהוכחות פילוסופיות לאמונה (זולת פילון). גם בתקופת הגאונים והראשונים, רוב חכמי ישראל לא עסקו בהוכחות פילוסופיות לאמונה, ואם כן ראוי להבין מדוע בסוף תקופת הגאונים ובתקופת הראשונים, חכמים רבים מישראל כדוגמת רס"ג, רבנו בחיי והרמב"ם עסקו בהוכחות פילוסופיות לאמונה.
כמדומה ששני נימוקים לכך: האחד, העיסוק בהוכחות פילוסופיות הופיע בעקבות עליית הדיון הפילוסופי בקרב חכמי אומות העולם, וכיוון שהאמונה צריכה להופיע בכל אופני התודעה, התעורר צורך לבטא אותה גם בכלים הפילוסופיים.
השני, בעקבות מצבם השפל של ישראל בגלות, התעוררו ספקות על אמונת ישראל שנראה כאילו הכזיבה. בתוך כך התעוררו התקפות קשות עליה מצד אנשי הדתות השונות, והיה צורך להגן עליה גם בכלים הפילוסופיים.
עם זאת חובה לציין שלדעת רבים, למרות הערך הגדול של הפילוסופיה בבירור המושגים, ההוכחות הפילוסופיות על אודות האמונה אינן מחייבות. זאת משום שהאמונה קודמת לשכל, כשם שהחיים קודמים לשכל. לכן השכל יכול לבאר את הופעת החיים ואת הופעת האמונה, אבל לא להוכיח אותה או לשלול אותה.
סיכום היחס להוכחות השכליות
אחרי הכול, נכון לכל לומד תורה להכיר בקצרה גם הוכחות אלו, אולם רוב ככל חכמי ישראל לא נשענו באמונתם על ההוכחות הפילוסופיות, אלא נעזרו בדיון השכלי כדי לנקות את האמונה מכל סיג של הגשמה, אולם אמונתם עצמה נשענה על תכונת האמונה הקיימת באדם, שכמו שהוא יודע שהוא חי כך הוא מאמין. ותוכן האמונה עצמה נשען על המסורת המדויקת והנאמנה מדור לדור, שיסודה בגילוי האלוקי שהתגלה ה' לאבות, לעם ישראל במעמד הר סיני, למשה רבנו ולכל הנביאים שאחריו.
מידת הענווה ואמונת ישראל
מידת הענווה הכרחית לקליטת האמונה, משום שעל ה' עצמו איננו יכולים לחשוב ולדבר, כי הוא מעל לכל השגה. לעומת זאת, על מה שמתגלה אלינו אנחנו יכולים לחשוב ולדבר. יסוד זה רמוז בתורה שאינה מתחילה באות א', היינו אינה מתחילה בתיאור הבורא עצמו, אלא מתחילה באות ב', כלומר בבריאה, שנאמר: "בראשית ברא א־לוהים את השמיים ואת הארץ" (בראשית א, א).
מבין כל האמונות והדתות רק ישראל נמנעים מדיבור על ה' עצמו, ואין זה מחליש את אמונתם אלא להפך, מעצים את אמונת ישראל. כמו אדם שמנסה להביט בשמש, שסופו שיקלקל את ראייתו ולא יוכל לראות שום דבר כראוי, כך מי ששוגה ומנסה לחשוב ולדבר על ה' עצמו, לא רק את ה' לא יבין אלא גם את מגמת הבריאה ותכליתה לא יבין. אבל אם יתמקד במה שמתגלה אלינו, יוכל לדבוק בה' בכל לבבו, נפשו ומאודו.
אמונת ישראל מתגלה בכל תחומי החיים
דווקא מפני שאמונת ישראל גודרת את עצמה בענווה, ואינה מנסה להגדיר את הבורא עצמו, היא עוסקת בכל מלוא הגילוי האלוקי בעולם ובאדם, ובכך היא מקיפה את כל חייו של האדם. וזה עיקר ייחודה, שכן מצד רגשי האמונה העזים יכולים גם בני העמים השונים להגיע לשיאים גבוהים כדוגמת ישראל. כמו כן ביכולת הבירור הפילוסופי, שעוסקת במקור הא־לוהי ומתאמצת לנקות אותו מכל הגשמה, יכולים חכמי אומות העולם להגיע להישגים גבוהים כישראל. אולם רק בישראל האמונה מתגלה בכל תחומי החיים, בתרי"ג המצוות כהדרכת התורה, ומכאן עוצמתה וברכתה, שנמשכת לכל העולם (הרב קוק במאמר דעת א־לוהים עמ' קלה-ו).
בתודעה, ברגש ובכלל החיים
כיוון שאמונת ישראל מתגלה בכל תחומי החיים, מצווה לבסס אותה בשלושה מעגלים שמקיפים את חיי האדם: בתודעה, ברגש ובכלל החיים.
בתודעה, היינו בלימוד האמונה ומשמעותה, שנאמר: "וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא הא־לוהים בשמיים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד" (דברים ד, לט). ונאמר: "אנוכי ה' א־לוקיך" (שמות כ, ב), ונאמר: "שמע ישראל ה' א־לוהינו ה' אחד" (דברים ו, ד). ונאמר: "דע את א־לוהי אביך ועובדהו בלב שלם ובנפש חפצה..." (דברי הימים א' כח, ט). כאמור, בישראל לימוד האמונה הוא לימוד הגילוי האלוקי בעולם ולא ניסיון להבין את עצמותו, שהיא מעבר להשגתנו. לימוד הגילוי האלוקי הוא לימוד דברי התורה והנביאים שמבארים את הנהגת ה' בעולם, וכן התבוננות בבריאה, שאף היא גילוי א־לוהי.
ברגש, על ידי מצוות אהבת ה' ויראתו, שנאמר: "ואהבת את ה' א־לוהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך" (דברים ו, ה), ונאמר: "את ה' א־לוהיך תירא ואותו תעבוד ובשמו תישבע" (דברים י, כ).
בכלל החיים, על ידי לימוד התורה וקיום כל מצוותיה, שנאמר: "בכל דרכיך דעהו" (משלי ג, ו). אמרו חכמים: "זוהי פרשה קטנה שכל גופי תורה תלויים בה" (ברכות סג, א), מפני שהיא כוללת את העמדה העקרונית של אמונת ישראל, שהאמונה צריכה להתבטא בכל תחומי החיים. וככל שאדם מקיים יותר מצוות, ומגלה בכך את האמונה ביותר תחומים, כך הוא מתחזק באמונה והיא מעצימה אותו, שמצווה גוררת מצווה.
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
