ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- נצבים
בשלב האחרון של עזיבת ארץ מצרים, ולפני קריעת ים סוף, משה רבנו הכריז: "אַל תִּירָאוּ הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ אֶת יְשׁוּעַת יְקֹוָק אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה לָכֶם הַיּוֹם..." (שמות יד, יג).
בערב הכניסה לארץ ישראל, אחרי ארבעים שנה במדבר, הכריז משה - מושיעם של ישראל, שוב: "אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ד' אֱלֹהֵיכֶם" (דברים כט, ט).
לפני בחירת המלך הראשון, שניסה להקים מדינה יהודית עצמאית בארץ המובטחת, הכריז שמואל הנביא - מי ששקול כנגד משה ואהרון: "וְעַתָּה הִתְיַצְּבוּ ... גַּם עַתָּה הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ אֶת הַדָּבָר הַגָּדוֹל הַזֶּה אֲשֶׁר ד' עֹשֶׂה לְעֵינֵיכֶם" (שמו"א יב, ז-טז).
מה היה המצב לפני קריעת הים? הירושלמי מלמדנו: "ארבע כיתות נעשו אבותינו על הים: אחת אומרת נפול לים ואחת אומרת נחזור למצרים ואחת אומרת נעשה עמהן מלחמה ואחת אומרת נצווח כנגדן" (תענית פ"ב ה"ה).
העם היה מפולג ומפורד והפער בין הקבוצות היה נראה בלתי ניתן לגישור.
משה רבנו טיפל בבעיה בדרך המתוארת במדרש: "להודיע חכמתו של משה שהיה עומד ומפייס כל אותן אלפים וכל אותן רבבות" (מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי, שמות יד, יג).
התוצאה הייתה "ויתיצבו, נצטפפו (כלומר התקרבו זה לזה)" (פסיקתא זוטרתא (לקח טוב), שם). משה רבנו מצא את הדרך לאיחוד העם.
הכתוב מספר שהעם דרש פתרון הַיּוֹם=עכשיו. מפרש המדרש "בוא וראה חכמתו ותבונתו של משה רבינו, היאך היה עומד ומפייס לכל אותן האוכלוסין: " הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ אֶת יְשׁוּעַת ד' אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה לָכֶם הַיּוֹם ...". מלמד ששרת עליהם רוח הקודש, כתיב הכא התיצבו, וכתיב התם "וַיָּבֹא ד' וַיִּתְיַצַּב וַיִּקְרָא..." (שמו"א ג, י). מהו וּרְאוּ , מלמד שפתח הקדוש ברוך הוא את עיניהם, וראו כיתות כיתות של מלאכי השרת, שנאמר "וַיֹּאמֶר אַל תִּירָא כִּי רַבִּים אֲשֶׁר אִתָּנוּ מֵאֲשֶׁר אוֹתָם" (מלכ"ב ו, טז), "אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה לָכֶם הַיּוֹם" לא לימים רחוקים אלא היום".
שנת תשפ"ג (ולצערנו גם קודמותיה) התאפיינה במחלוקות קשות, במיוחד מבחינת השיח הציבורי, שקרעו את החברה הישראלית. הגורמים הקיצוניים סחפו את הציבור לאווירת שנאה ומדנים.
שמחת תורה, מכמה בחינות, הוא היום הראשון של השנה (בין עוד כמה ימים ראשונים בתחילת כל שנה).
ביום זה, בשנה זו, עם ישראל הוכה במכה נוראה, שגבתה מחיר דמים איום ונורא. מחיר מחריד מבחינת החטופים ובני משפחותיהם, ומחיר קשה מנשא של המשפחות שאיבדו את יקיריהם. מעשי האכזריות השפלים גרמו גם לרבים מעם ישראל, במעגל הסובב, פגיעה נפשית ורגשית. חייבים לזכור, שרבים מאחינו ומאחיותינו בדרום ובצפון, איבדו את בתיהם, והם חיים כמחוסרי בית ומקום (בית מלון לתקופה ארוכה זו נוודות).
עם כל זאת, לאורך כל השנה, ובמיוחד בימים ובשבועות האחרונים, אנו רואים וחווים ניסים בקנה מידה שלא נופל מניסי יציאת מצרים.
החובה שלנו היא הִתְיַצְּבוּ ! לביטוי זה משמעות כפולה: להתאחד, למרות חילוקי הדעות ברי הגישור, ולהצטופף תחת האלונקה, גם של השירות. זו החובה והזכות.
שני הדברים יזכו אותנו לראות הַיּוֹם , שמשמעותו בימים הקרובים, אֶת יְשׁוּעַת ד', לה אנו זקוקים מכל הבחינות.
זו הקריאה הפותחת את פרשת השבוע שלנו: " אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם ".
נתפלל שנזכה לשנה טובה ומבורכת של התייצבות מכל הבחינות, התייצבות שתביא ברכה ואור לכולנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
