ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- נוסחי תפילה
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- סליחות
אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ עוֹד יְהַלְלוּךָ סֶּלָה. (תהלים פד, ה)
אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁיֲהֹוָה אֱלֹהָיו. (תהלים קמד, טו)
תְּהִלָּה לְדָוִד,
אֲרוֹמִמְךָ אֱלוֹהַי הַמֶּלֶךְ וַאֲבָרְכָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד.
בְּכָל יוֹם אֲבָרְכֶךָּ וַאֲהַלְלָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד.
גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר.
דּוֹר לְדוֹר יְשַׁבַּח מַעֲשֶׂיךָ וּגְבוּרֹתֶיךָ יַגִּידוּ.
הֲדַר כְּבוֹד הוֹדֶךָ וְדִבְרֵי נִפְלְאוֹתֶיךָ אָשִׂיחָה.
וֶעֱזוּז נוֹרְאֹתֶיךָ יֹאמֵרוּ וּגְדוּלָּתְךָ אֲסַפְּרֶנָּה.
זֵכֶר רַב טוּבְךָ יַבִּיעוּ וְצִדְקָתְךָ יְרַנֵּנוּ.
חַנּוּן וְרַחוּם יְיָ אֶרֶךְ אַפַּיִם וּגְדָל חָסֶד.
טוֹב יְיָ לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו.
יוֹדוּךָ יְיָ כָּל מַעֲשֶׂיךָ וַחֲסִידֶיךָ יְבָרְכוּכָה.
כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ יֹאמֵרוּ וּגְבוּרָתְךָ יְדַבֵּרוּ.
לְהוֹדִיעַ לִבְנֵי הָאָדָם גְּבוּרֹתָיו וּכְבוֹד הֲדַר מַלְכוּתוֹ.
מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל עֹלָמִים וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר.
סוֹמֵךְ יְיָ לְכָל הַנֹּפְלִים וְזוֹקֵף לְכָל הַכְּפוּפִים.
עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ.
פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן.
צַדִּיק יְיָ בְּכָל דְּרָכָיו וְחָסִיד בְּכָל מַעֲשָׂיו.
קָרוֹב יְיָ לְכָל קֹרְאָיו לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת.
רְצוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה וְאֶת שַׁוְעָתָם יִשְׁמַע וְיוֹשִׁיעֵם.
שׁוֹמֵר יְיָ אֶת כָּל אֹהֲבָיו וְאֵת כָּל הָרְשָׁעִים יַשְׁמִיד.
תְּהִלַּת יְיָ יְדַבֶּר פִּי וִיבָרֵךְ כָּל בָּשָׂר שֵׁם קָדְשׁוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. (תהלים קמה)
וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם הַלְלוּ יָהּ. (תהלים קטו, יח)
יִתְגַּדַּל (כריעה) וְיִתְקַדַּשׁ (גרסת הגר"א: יִתְגַּדֵּל וְיִתְקַדֵּשׁ) שְׁמֵהּ רַבָּא. (ועונים: אמן)
בְּעָלְמָא דִי בְרָא כִּרְעוּתֵהּ , וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ בְּחַיֵיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵי דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגַלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן:
הקהל עונה אמן ומצטרף לאמירת המשפט הבא :
יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָא.
יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל (כריעה) , שְׁמֵהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא (ועונים: בְּרִיךְ הוּא)
לְעֵילָא (בעשרת ימי תשובה: וּלְעֵילָא מִכָּל ויש אומרים: לְעֵילָא מִכָּל) מִן כָּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא, תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא, דַאֲמִירָן בְּעָלְמָא. וְאִמְרוּ אָמֵן: (ועונים: אמן)
לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים: (דניאל ט, ז)
מַה־נִּתְאוֹנֵן וּמַה־נֹּאמַר. מַה־נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק:
נַחְפְּשָׂה דְּרָכֵינוּ וְנַחְקֹרָה וְנָשׁוּבָה אֵלֶיךָ. כִּי יְמִינְךָ פְּשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים:
לֹא־בְחֶסֶד וְלֹא־בְמַעֲשִׂים בָּאנוּ לְפָנֶיךָ. כְּדַלִּים וּכְרָשִׁים דָּפַקְנוּ דְּלָתֶיךָ.
דְּלָתֶיךָ דָּפַקְנוּ רַחוּם וְחַנּוּן. נָא אַל־תְּשִׁיבֵנוּ רֵיקָם מִלְּפָנֶיךָ.
מִלְּפָנֶיךָ מַלְכֵּנוּ רֵיקָם אַל־תְּשִׁיבֵנוּ. כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה:
שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה. עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבֹאוּ: (תהלים סה, ג)
יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנֶיךָ יְיָ: (ישעיהו סו, כג בשינוי)
...יָבוֹאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ אֲדֹנָי וִיכַבְּדוּ לִשְׁמֶךָ: (תהלים פו, ט)
בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה נִבְרְכָה לִפְנֵי יְיָ עֹשֵׂנוּ: (תהלים צה, ו)
נָבוֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָיו נִשְׁתַּחֲוֶה לַהֲדֹם רַגְלָיו: (תהלים קלב, ז)
בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה חֲצֵרֹתָיו בִּתְהִלָּה הוֹדוּ לוֹ בָּרְכוּ שְׁמוֹ: (תהלים ק, ד)
רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו קָדוֹשׁ הוּא. (תהלים צט, ה)
רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ כִּי קָדוֹשׁ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ. (תהלים צט, ט)
הִשְׁתַּחֲווּ לַיְיָ בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ חִילוּ מִפָּנָיו כָּל הָאָרֶץ. (תהלים צו, ט)
וַאֲנַחְנוּ בְּרֹב חַסְדְּךָ נָבוֹא בֵיתֶךָ נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ: (תהלים ה, ח בשינוי)
נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשֶׁךָ וְנוֹדֶה אֶת שְׁמֶךָ עַל חַסְדְּךָ וְעַל אֲמִתֶּךָ כִּי הִגְדַּלְתָּ עַל כָּל שִׁמְךָ אִמְרָתֶךָ: (תהלים קלח, ב בשינוי)
לְכוּ נְרַנְּנָה לַייָ נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ: (תהלים צה, א)
נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ: (שם, ב)
אֲשֶׁר יַחְדָּו נַמְתִּיק סוֹד בְּבֵית אֱלֹהִים נְהַלֵּךְ בְּרָגֶשׁ: (תהלים נה, טו)
אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדֹשִׁים רַבָּה וְנוֹרָא עַל כָּל סְבִיבָיו: (תהלים פט, ח)
שְׂאוּ יְדֵיכֶם קֹדֶשׁ וּבָרְכוּ אֶת יְיָ: (תהלים קלד, ב)
הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יְיָ כָּל עַבְדֵי יְיָ הָעֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת: (תהלים קלד, א)
אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶךָ: (דברים ג, כד)
אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ וְיַבֶּשֶׁת יָדָיו יָצָרוּ: (תהלים צה, ה)
אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָרֶץ וְתוֹעֲפֹת הָרִים לוֹ: (תהלים צה, ד)
אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי וְרוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ: (איוב יב, י)
וְיוֹדוּ שָׁמַיִם פִּלְאֲךָ יְיָ אַף אֱמוּנָתְךָ בִּקְהַל קְדוֹשִׁים: (תהלים פט, ו)
לְךָ זְרוֹעַ עִם גְּבוּרָה תָּעֹז יָדְךָ תָּרוּם יְמִינֶךָ: (תהלים פט, יד)
לְךָ שָׁמַיִם אַף לְךָ אָרֶץ תֵּבֵל וּמְלֹאָהּ אַתָּה יְסַדְתָּם: (תהלים פט, יב)
אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְעָזְּךָ יָם שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּיִם: (תהלים עד, יג)
אַתָּה הִצַּבְתָּ כָּל גְּבוּלוֹת אָרֶץ קַיִץ וָחֹרֶף אַתָּה יְצַרְתָּם: (תהלים עד, יז)
אַתָּה רִצַּצְתָּ רָאשֵׁי לִוְיָתָן תִּתְּנֶנּוּ מַאֲכָל לְעָם לְצִיִּים: (תהלים עד, יד)
אַתָּה בָקַעְתָּ מַעְיָן וָנָחַל אַתָּה הוֹבַשְׁתָּ נַהֲרוֹת אֵיתָן: (תהלים עד, טו)
לְךָ יוֹם אַף לְךָ לָיְלָה אַתָּה הֲכִינוֹתָ מָאוֹר וָשָׁמֶשׁ: (תהלים עד, טז)
עֹשֶׂה גְדֹלוֹת עַד אֵין חֵקֶר וְנִפְלָאוֹת עַד אֵין מִסְפָּר: (איוב ט, י)
כִּי אֵל גָּדוֹל יְיָ וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל אֱלֹהִים: (תהלים צה, ג)
כִּי גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ: (תהלים פו, י)
כִּי גָדוֹל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ וְעַד שְׁחָקִים אֲמִתֶּךָ: (תהלים קח, ה)
גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר: (תהלים קמה, ג)
כִּי גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד נוֹרָא הוּא עַל כָּל אֱלֹהִים: (תהלים צו, ד)
גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ הַר קָדְשׁוֹ: (תהלים מח, ב)
לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ. לְךָ יְיָ הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ: (דברי הימים א כט, יא)
מִי לֹא יִירָאֲךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם כִּי לְךָ יָאָתָה כִּי בְכָל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכָל מַלְכוּתָם מֵאֵין כָּמוֹךָ: (ירמיהו י, ז)
מֵאֵין כָּמוֹךָ יְיָ גָּדוֹל אַתָּה וְגָדוֹל שִׁמְךָ בִּגְבוּרָה: (ירמיהו י, ו)
יְיָ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת מִי כָמוֹךָ חֲסִין יָהּ וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶיךָ: (תהלים פט, ט)
יְיָ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת יוֹשֵׁב הַכְּרוּבִים אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ: (ישעיהו לז, טז בשינויים)
מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת יְיָ יַשְׁמִיעַ כָּל תְּהִלָּתוֹ: (תהלים קו, ב)
כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַייָ יִדְמֶה לַייָ בִּבְנֵי אֵלִים: (תהלים פט, ז)
מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם. וּמַה נְּסַפֵּר לְפָנֶיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים:
מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ. מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק:
אֵין לָנוּ פֶּה לְהָשִׁיב. וְלֹא מֵצַח לְהָרִים רֹאשׁ:
כִּי עֲוֹנוֹתֵינוּ רַבּוּ מִלִּמְנוֹת. וְחַטֹּאתֵינוּ עָצְמוּ מִסַּפֵּר:
לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ תְּחַיֵּינוּ. וּבְצִדְקָתְךָ תּוֹצִיא מִצָּרָה נַפְשֵׁנוּ:
דַּרְכְּךָ אֱלֹהֵינוּ לְהַאֲרִיךְ אַפֶּךָ לָרָעִים וְלַטּוֹבִים. וְהִיא תְהִלָּתְךָ:
לְמַעַנְךָ אֱלֹהֵינוּ עֲשֵׂה וְלֹא לָנוּ. רְאֵה עֲמִידָתֵנוּ דַּלִּים וְרֵיקִים:
הַנְּשָׁמָה לָךְ / וְהַגּוּף פָּעֳלָך / חוּסָה עַל עֲמָלָךְ:
הַנְּשָׁמָה לָךְ / וְהַגּוּף שֶׁלָּךְ / יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ:
אָתָאנוּ עַל שִׁמְךָ, יְיָ / עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ.
בַּעֲבוּר כְּבוֹד שִׁמְךָ / כִּי אֵל חַנּוּן וְרַחוּם שְׁמֶךָ.
לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ / וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ כִּי רַב־הוּא:
סְלַח לָנוּ אָבִינוּ / כִּי בְּרוֹב אִוַּלְתֵּנוּ שָׁגִינוּ.
מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ / כִּי רַבּוּ עֲווֹנֵינוּ:
סליחה מו
אָז טֶרֶם נִמְתָּחוּ נִבְלֵי שְׁכָבִים. בָּאָרֶץ עַד לֹא דֻבָּקוּ רְגָבִים. גַּבָּךְ שִׁבְעָה דְבָרִים הָיוּ מְגֻבָּבִים. דָּת וָכֵס וּרְטִיַּת בָּנִים שׁוֹבָבִים. הוֹד גַּן עֵדֶן וְעֵלֶק הִבְהוּבִים. וּמְקוֹם כַּפָּרָה עַל יְדֵי מַקְרִיבִים. זֹהַר שֵׁם יִנּוֹן מְחֹלָל מֵחוֹבִים. חֻבָּרוּ אַלְפַּיִם קֶדֶם בְּרִיאַת יִשׁוּבִים. טְכוּסִים עַל רָקִיעַ בּוֹטִים כִּשְׁבִיבִים. יְעוּרִים וּמְשֹׁרָשִׁים פְּנֵי יוֹשֵׁב הַכְּרוּבִים. כִּסֵּא הָיָה מֻנָּח בָּרָקִיעַ בְּיִצּוּבִים. לְמוֹשַׁב מֶלֶךְ וְנוֹרָא עַל סְבִיבִים. מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת חֲקוּקָה בַּכְּתָבִים. נְתוּנָה עַל בִּרְכּוֹ בְּשַׁעֲשׁוּעַ אֲהָבִים. סָדוּר עַל הַדָּרוֹם גַּן רְטוּבִים. עָרוּךְ עַל הַצָּפוֹן תֹּפֶת שַׁלְהֵבִים. פְּנֵי הַמִּזְרָח יְרוּשָׁלַיִם בְּנוּיָה בְּמַחֲצָבִים. צָפוּן בְּתוֹכָהּ מִקְדַּשׁ אֵל בְּיִשּׁוּבִים. קָבוּעַ בְּאֶמְצַע מִזְבֵּחַ כִּפּוּר חִיּוּבִים. רְבוּצָה עָלָיו אֶבֶן שְׁתִיַּת חֲטוּבִים. שֵׁם יִנּוֹן עָלֶיהָ חָקוּק בְּמִכְתָּבִים. תֹּאַר שֵׁם הַמְפֹרָשׁ בְּתִוּוּי גִּלּוּבִים. שָׁמָּה בַּתָּוֶךְ לִפְנֵי מַאֲזִין מֵאֶשְׁנַבִּים. לִוּוּי תְּשׁוּבָה אֶרֶךְ לְנִדְוִים וְכוֹאֲבִים. מְעֻתֶּדֶת לְכִבּוּס צוֹאִים וּלְהַלְבִּישׁ מוּטָבִים. הָרֵק שֶׁמֶן עַל רֹאשׁ שָׁבִים. בְּכֵן אָתָאנוּ לְךָ עֲלָמִים וְשָֹבִים. רַחֵץ מִצַּחַן וְהַשְׁלֵךְ טִמּוּס סְאָבִים. בִּתְפִלָּה יְקַדְמוּךָ בָּנִים שׁוֹבָבִים. יוֹם יוֹם לְדָרְשֶׁךָ בְּפִיץ נִיבִים. יֵחָשֵׁב אֲמָרֵינוּ כְּהֶקְטֵר דָּמִים וַחֲלָבִים. צִפְצוּפֵנוּ יְקֻבַּל כְּפִסּוּגֵי פָרִים וּכְשָֹבִים. חֲטָאֵינוּ הַצְלֵל בְּקַרְקַע נִטְפֵי מַרְזְבִים. קָרְבֵנוּ אֵלֶיךָ בִּרְחִיפַת רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים:
כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים אָנוּ בְּטוּחִים / וְעַל צִדְקוֹתֶיךָ אָנוּ נִשְׁעָנִים
וְלִסְלִיחוֹתֶיךָ אָנוּ מְקַוִּים / וְלִישׁוּעָתְךָ אָנוּ מְצַפִּים:
אַתָּה הוּא מֶלֶךְ אוֹהֵב צְדָקוֹת מִקֶּדֶם / מַעֲבִיר עֲווֹנוֹת עַמּוֹ / וּמֵסִיר חַטֹּאות יְרֵאָיו
כּוֹרֵת בְּרִית לָרִאשׁוֹנִים / וּמְקַיֵּם שְׁבוּעָה לָאַחֲרוֹנִים:
אַתָּה הוּא שֶׁיָּרַדְתָּ בַּעֲנַן כְּבוֹדֶךָ עַל הַר סִינָי
וְהֶרְאֵיתָ דַּרְכֵי טוּבְךָ לְמֹשֶׁה עַבְדֶּךָ
וְאָרְחוֹת חֲסָדֶיךָ גִּלִּיתָ לוֹ
וְהוֹדַעְתּוֹ כִּי אַתָּה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן
אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וּמַרְבֶּה לְהֵיטִיב
וּמַנְהִיג אֶת הָעוֹלָם כּוּלּוֹ בְּמִידַּת הָרַחֲמִים:
וְכֵן כָּתוּב: וַיֹּאמֶר אֲנִי אַעֲבִיר כָּל טוּבִי עַל פָּנֶיךָ וְקָרָאתִי בְשֵׁם יְהוָה לְפָנֶיךָ וְחַנֹּתִי אֶת אֲשֶׁר אָחֹן וְרִחַמְתִּי אֶת אֲשֶׁר אֲרַחֵם. (שמות לג, יט):
י"ג מידות ראשונות
אֵל אֶרֶךְ־אַפַּיִם אַתָּה / וּבַעַל הָרַחֲמִים נִקְרֵאתָ / וְדֶרֶךְ תְּשׁוּבָה הוֹרֵיתָ.
גְּדֻלַּת רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ / תִּזְכּוֹר הַיּוֹם וּבְכָל יוֹם לְזֶרַע יְדִידֶיךָ:
תֵּפֶן אֵלֵינוּ בְּרַחֲמִים / כִּי אַתָּה הוּא בַּעַל הָרַחֲמִים.
בְּתַחֲנוּן וּבִתְפִלָּה פָּנֶיךָ נְקַדֵּם / כְּהוֹדַעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּדֶם:
מֵחֲרוֹן אַפְּךָ שׁוּב / כְּמוֹ בְּתוֹרָתְךָ כָּתוּב.
וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ נֶחֱסֶה וְנִתְלוֹנָן / כְּיוֹם וַיֵּרֶד יְיָ בֶּעָנָן:
תַּעֲבוֹר עַל פֶּשַׁע וְתִמְחֶה אָשָׁם / כְּיוֹם וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם.
תַּאֲזִין שַׁוְעָתֵנוּ וְתַקְשִׁיב מֶנּוּ מַאֲמָר / כְּיוֹם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְיָ. וְשָׁם נֶאֱמַר:
וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא: יְהוָה | יְהוָה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת. (שמות לד, ו) נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה... (שמות לד, ז) סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשַׁעְנוּ. (מתוך תפילת שמונה עשרה) כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ. (תהלים פו, ה)
דִּרְשׁוּ יְיָ בְּהִמָּצְאוֹ קְרָאֻהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב: (ישעיהו נה ו) שׁוּבוּ אֵלַי וְאָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם אָמַר יְיָ צְבָאוֹת: (מלאכי ג ז) מִי יוֹדֵעַ יָשׁוּב וְנִחָם וְהִשְׁאִיר אַחֲרָיו בְּרָכָה: (יואל ב יד) וְקִרְעוּ לְבַבְכֶם וְאַל בִּגְדֵיכֶם וְשׁוּבוּ אֶל יְיָ אֱלֹהֵיכֶם, כִּי חַנּוּן וְרַחוּם הוּא אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וְנִחָם עַל הָרָעָה: (יואל ב יג)
כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים כֵּן תְּרַחֵם יְיָ עָלֵינוּ: (תהלים קג, יג בשינוי) לַייָ הַיְשׁוּעָה עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּלָה: (תהלים ג, ט) יְיָ צְבָאוֹת עִמָּנוּ מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה: (תהלים מו, ח) יְיָ צְבָאוֹת אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ: (תהלים פד, יג) יְיָ הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ: (תהלים כ, י)
סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ. וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָה לָעָם הַזֶּה מִמִּצְרַיִם וְעַד הֵנָּה. (במדבר יד, יט) וְשָׁם נֶאֱמַר: וַיֹּאמֶר יְיָ סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ: (במדבר יד, כ)
הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשְׁמָע פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה שׁוֹמְמוֹתֵינוּ וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶיהָ. כִּי לֹא עַל צִדְקוֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים: אֲדֹנָי שְׁמָעָה, אֲדֹנָי סְלָחָה, אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה, אַל תְּאַחַר, לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ: (דניאל ט, יח - יט)
סליחה מז
אֶת יְיָ בְּהִמָּצְאוֹ לְדָרְשׁוֹ קִדַּמְתִּי. בְּעַד עֲוֹנוֹת לְכַפֵּר כִּי כַתּוֹלָע נֶאֱדַמְתִּי. גֻּלְגַּל הַלֵּב וְטֻמְטַם וּכְיָשֵׁן נִרְדַּמְתִּי. כִּמְעַט כִּסְדֹם הָיִיתִי וְלַעֲמֹרָה דָּמִיתִי: דָּמִיתִי לְסוֹטָה פְרוּעָה מְנָאֶפֶת וַחֲלָלָה. הָיִיתִי כְּבֶגֶד עִדִּים וְהוּשַֹמְתִּי כְּשִֹמְלָה בְדָמִים מְגוֹלָלָה. וְחָסַרְתִּי מַפְגִּיעַ וְיוֹדֵעַ אַיִן לְפַלְּלָה. רְאֵה יְיָ וְהַבִּיטָה כִּי הָיִיתִי זוֹלֵלָה: זוֹלֵלָה כְּבוּדָה נֶהֶפְכָה בְּיַד מְגָאֵל. חִנָּם נִמְכְּרָה לַצְּמִיתוּת וְאֵין גּוֹאֵל. טָבַע נָכוֹן וְנִשָּׂא וְחָרַב אֲרִיאֵל. הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ תִּפְאֶרֶת יִשְֹרָאֵל: יִשְֹרָאֵל לְבוֹזְזִים וְלִמְשִׁסָּה עַד מָתַי. כָּאַרְבֶּה רַבּוּ עוֹרְקַי וְעָצְמוּ מַצְמִיתַי. לַלֵּב בְּשֹוּמִי הֲרִיסוֹתַי חָרְבוֹתַי וְשׁוֹמְמוֹתַי. וַתִּבְחַר מַחֲנַק נַפְשִׁי מָוֶת מֵעַצְמוֹתָי: מֵעַצְמוֹתַי הַמְפֻצָּחוֹת וְהַמְפֻלָּחוֹת מִמַּכְעִיסֶיךָ וּמִמַּזְעִימֶיךָ. נָאַמְתִּי נִלְאֵיתִי נְשֹא חֲרוֹנְךָ וְזַעֲמֶךָ. שִֹים לֵב לִגְאֹל חַיַּת נְעִימֶיךָ. כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ: עַמְּךָ זְרוּיִים פְּזוּרִים בְּכָל מוֹשָׁבוֹת. פְּקָדוּךָ בַּצָּר פְּחָדוּךָ בְּמַעַשֹ וּבְמַחֲשָׁבוֹת. צְלֹל זָדוֹן הַעֲבֵר וְרַפֵּא מְשׁוּבוֹת. אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְקוֹלֵנוּ תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת: קַשֻּׁבוֹת תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ לְשֶׁפֶךְ שִֹיחֵנוּ. רֹן שָֹפָה קַבֵּל כְּרֵיחַ נִיחוֹחֵנוּ. שִׁחַרְנוּךָ מָגִנֵּנוּ וּבְךָ מִבְטָחֵנוּ. כִּי שִׁמְךָ עָלֵינוּ נִקְרָא אַל תַּנִּיחֵנוּ: תַּנִּיחֵנוּ אָדוֹן זֶה כַּמָּה שָׁנִים לָמָּה. לְשַׁמָּה לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה לְלַעַג וְלִכְלִמָּה. יֵאָמֵן וְיוּחַשׁ הַמִּבְטָח שֶׁהִבְטַחְתָּ לַשּׁוֹמֵמָה. אֲנִי יְיָ בָּנִיתִי הַנֶּהֱרָסוֹת נָטַעְתִּי הַנְּשַׁמָּה: הַנְּשַׁמָּה בְּרַחֲמִים גְּדוֹלִים תִּבְנֶה וּתְכוֹנְנָהּ. שְׁמַע יְיָ חִנּוּנָהּ כִּי בָא עֵת לְחֶנְנָהּ. חַזֵּק מַאֲמִירֶיךָ בְּצֵל יָדְךָ לְגוֹנְנָהּ. וּפְדוּיֵי יְיָ יְשׁוּבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה:
אֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת.
מוֹחֵל עֲווֹנוֹת עַמּוֹ, מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן. מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים, וּסְלִיחָה לַפּוֹשְׁעִים. עוֹשֵׂה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָׂר וְרוּחַ, לֹא כְרָעָתָם תִּגְמוֹל.
אֵל! הוֹרֵיתָ לָנוּ לוֹמַר – שְׁלוֹשׁ־עֶשְׂרֵה, וּזְכוֹר לָנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלוֹשׁ־עֶשְׂרֵה, כְּהוֹדַעְתָּ לֶעָנָיו מִקֶּדֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב:
וַיֵּרֶד יְהוָה בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהוָה. (שמות לד, ה)
וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא: יְהוָה | יְהוָה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת. (שמות לד, ו) נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה... (שמות לד, ז) סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשַׁעְנוּ. (מתוך תפילת שמונה עשרה) כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ. (תהלים פו, ה):
דִּרְשׁוּ יְיָ וְעֻזּוֹ בַּקְּשׁוּ פָנָיו תָּמִיד: (תהלים קה ד) דִּרְשׁוּ יְיָ בְּהִמָּצְאוֹ קְרָאֻהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב: יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ וְאִישׁ אָוֶן מַחְשְׁבֹתָיו וְיָשֹׁב אֶל יְיָ וִירַחֲמֵהוּ וְאֶל אֱלֹהֵינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלוֹחַ: (ישעיהו נה ו-ז) שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד יְיָ אֱלֹהֶיךָ כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲוֹנֶךָ: (הושע יד ב)
כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים כֵּן תְּרַחֵם יְיָ עָלֵינוּ: (תהלים קג, יג בשינוי) לַייָ הַיְשׁוּעָה עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּלָה: (תהלים ג, ט) יְיָ צְבָאוֹת עִמָּנוּ מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה: (תהלים מו, ח) יְיָ צְבָאוֹת אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ: (תהלים פד, יג) יְיָ הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ: (תהלים כ, י)
סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ. וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָה לָעָם הַזֶּה מִמִּצְרַיִם וְעַד הֵנָּה. (במדבר יד, יט) וְשָׁם נֶאֱמַר: וַיֹּאמֶר יְיָ סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ: (במדבר יד, כ)
הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשְׁמָע פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה שׁוֹמְמוֹתֵינוּ וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶיהָ. כִּי לֹא עַל צִדְקוֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים: אֲדֹנָי שְׁמָעָה, אֲדֹנָי סְלָחָה, אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה, אַל תְּאַחַר, לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ: (דניאל ט, יח - יט)
סליחה מח
אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ: אָבְלָה נַפְשִׁי וְחָשַׁךְ תָּאֳרִי. בֵּית תִּפְאַרְתִּי כְּנָשַׁף בּוֹ הָאֲרִי. גַּם פְּלֵיטָתִי אֲשֶׁר עָזְבוּ וּשְׁאֵרִי. דֹּעֲכוּ כְּהַיּוֹם בִּשְׁלשָׁה בְּתִשְׁרִי: הָאֵשׁ וְהַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים שְׁטָפוּנוּ בְּדָלְקָם. וּבָסְסוּ מִקְדָּשׁ וּבָזְזוּ חֶלְקָם. זִקְנֵי שְׁאֵרִית אֲשֶׁר פָּלְטוּ מִיּוֹם נָקָם. חֻבְּלוּ עַתָּה בְּיוֹם צוֹם גְּדַלְיָה בֶּן אֲחִיקָם: טֹרְפוּ דַלַּת עַם הָאָרֶץ. יֶתֶר הַגָּזָם אָכַל הָאַרְבֶּה בְּמֶרֶץ. כּוֹרְמִים וְיוֹגְבִים פְּקֻדַּת מַרְגִּיז הָאָרֶץ. לֹהֲטוּ וְלֹא הָיָה בָם גּוֹדֵר גָּדֵר וְעוֹמֵד בַּפֶּרֶץ: מָה אֲסַפֵּר וְאַנְחוֹתַי עֲצוּמוֹת. נָקְטָה נַפְשִׁי וּמַקְהֵלוֹתַי עֲגוּמוֹת. שְֹרִיגֵנוּ אֲשֶׁר נִשְׁאֲרוּ מִיקוֹד אֵשׁ לְתַעֲצוּמוֹת. עוֹד הֵם לֹא נִתְקַיְּמוּ וְנֻתָּשׁוּ בְּחֵמוֹת: פָּנֶיךָ עַד מָתַי מִמֶּנּוּ תַּסְתִּיר. צִוְחָתֵנוּ שְׁמַע וַאֲסִירֵינוּ תַּתִּיר. קָדוֹשׁ בִּיטָה כִּי אֵין בַּעֲדֵנוּ מַעְתִּיר. רְאֵה בְּדַלּוּתֵנוּ וְשִׁבְחֲךָ בְּפֶה נַכְתִּיר: שֻׁדַדְנוּ מִדּוֹר לְדוֹר וּמִקֵּץ לְקֵץ. שֹׁרֶשׁ צֶפַע מְעוֹפֵף אוֹתָנוּ עוֹקֵץ. תַּקִּיף לְמִשְׁפָּטֵנוּ הָעֵר וְהָקֵץ. תְּכַפֵּר לַעֲוֹנוֹתֵינוּ וְתֹאמַר קֵץ:
אֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת.
מוֹחֵל עֲווֹנוֹת עַמּוֹ, מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן. מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים, וּסְלִיחָה לַפּוֹשְׁעִים. עוֹשֵׂה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָׂר וְרוּחַ, לֹא כְרָעָתָם תִּגְמוֹל.
אֵל! הוֹרֵיתָ לָנוּ לוֹמַר – שְׁלוֹשׁ־עֶשְׂרֵה, וּזְכוֹר לָנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלוֹשׁ־עֶשְׂרֵה, כְּהוֹדַעְתָּ לֶעָנָיו מִקֶּדֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב:
וַיֵּרֶד יְהוָה בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהוָה. (שמות לד, ה)
וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא: יְהוָה | יְהוָה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת. (שמות לד, ו) נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה... (שמות לד, ז) סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשַׁעְנוּ. (מתוך תפילת שמונה עשרה) כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ. (תהלים פו, ה):
דִּרְשׁוּ יְיָ בְּהִמָּצְאוֹ קְרָאֻהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב: (ישעיהו נה ו) שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים אֶרְפָּה מְשׁוּבֹתֵיכֶם, הִנְנוּ אָתָנוּ לָךְ כִּי אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ: (ירמיהו ג כב) שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד יְיָ אֱלֹהֶיךָ כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲוֹנֶךָ: (הושע יד ב)
כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים כֵּן תְּרַחֵם יְיָ עָלֵינוּ: (תהלים קג, יג בשינוי) לַייָ הַיְשׁוּעָה עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּלָה: (תהלים ג, ט) יְיָ צְבָאוֹת עִמָּנוּ מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה: (תהלים מו, ח) יְיָ צְבָאוֹת אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ: (תהלים פד, יג) יְיָ הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ: (תהלים כ, י)
סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ. וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָה לָעָם הַזֶּה מִמִּצְרַיִם וְעַד הֵנָּה. (במדבר יד, יט) וְשָׁם נֶאֱמַר: וַיֹּאמֶר יְיָ סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ: (במדבר יד, כ)
הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשְׁמָע פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה שׁוֹמְמוֹתֵינוּ וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶיהָ. כִּי לֹא עַל צִדְקוֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים: אֲדֹנָי שְׁמָעָה, אֲדֹנָי סְלָחָה, אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה, אַל תְּאַחַר, לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ: (דניאל ט, יח - יט)
סליחה מט
אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ: אִמַּנְתָּ מֵאָז אֲרֶשֶׁת נִיב שְֹפָתַיִם. בִּתְפִלָּה ובְתַחֲנוּן דְּפֹק שַׁעֲרֵי דְלָתַיִם. גִּשְׁתֵּנוּ עָדֶיךָ בִּזְרִיזוּת וְלֹא בַעֲצַלְתַּיִם. דְּחוֹת רֹעַ פֻּרְעָנִיּוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת לְעִתּוֹתַיִם: הִנְנוּ אָתָאנוּ לְךָ בְּשִׁבְרוֹן רוּחַ וְדִכְּאוּת לֵב. וַדּוֹת לְפָנֶיךָ כָּל פִּתּוּל וְעִקְּשׁוּת לֵב. זֶה חוֹקֵר לְבָבוֹת הָרוֹפֵא לִשְׁבוּרֵי לֵב. חַדֵּשׁ נָכוֹן בְּקִרְבֵּנוּ וּבְרָא לָנוּ טְהוֹר לֵב: טִכַּסְתָּ מִקֶּדֶם אֵלּוּ יָמִים עֲשָֹרָה. יָחִיד בָּם לָשׁוּב וְלִמְצֹא כַפָּרָה. כָּל הַשָּׁנָה כֻלָּהּ לְרַבִּים מְסוּרָה. לְשַׁוֵעַ וְלַעֲנוֹת בְּכָל עֵת צוּקָה וְצָרָה: מִהֵר הַיָּחִיד וְשָׁב בֵּינְתַּיִם מוֹחֲלִין לוֹ. נוֹאַשׁ וְלֹא שָׁב אֵין תַּקָּנָה לְעִוּוּלוֹ. סָדַר וְעָרַךְ כָּל אֵילֵי נְבָיוֹת לְהוֹעִילוֹ. עוֹתֵר וְצוֹעֵק וְאֵין שׁוֹמֵעַ לוֹ: פְּגִיעַת הָרַבִּים וְהַיָּחִיד לְךָ לְבַד עוֹלָה. צוּר כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה. קַבְּלֵנוּ בְּרָצוֹן וְהַמְצִיאֵנוּ מְחִילָה. רְצֵנוּ כְּקָרְבַּן כָּלִיל וְעוֹלָה: שָׁפוֹט תִּשְׁפֹּט אוֹתָנוּ בְּרַחֲמִים וְחֶמְלָה. בָּנֶיךָ יְחוּסֶיךָ לְקוּחִים לְךָ לִסְגֻלָּה. יֹקֶשׁ מִרְיָם יֻצְלַל בִּמְצוּלָה. נֶצַח יְהַלְּלוּךָ בְּכָל מִינֵי תְהִלָּה:
אֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת.
מוֹחֵל עֲווֹנוֹת עַמּוֹ, מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן. מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים, וּסְלִיחָה לַפּוֹשְׁעִים. עוֹשֵׂה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָׂר וְרוּחַ, לֹא כְרָעָתָם תִּגְמוֹל.
אֵל! הוֹרֵיתָ לָנוּ לוֹמַר – שְׁלוֹשׁ־עֶשְׂרֵה, וּזְכוֹר לָנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלוֹשׁ־עֶשְׂרֵה, כְּהוֹדַעְתָּ לֶעָנָיו מִקֶּדֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב:
וַיֵּרֶד יְהוָה בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהוָה. (שמות לד, ה)
וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא: יְהוָה | יְהוָה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת. (שמות לד, ו) נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה... (שמות לד, ז) סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשַׁעְנוּ. (מתוך תפילת שמונה עשרה) כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ. (תהלים פו, ה):
אַל תִּזְכֹּר לָנוּ עֲווֹנוֹת רִאשׁוֹנִים, מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ כִּי דַּלּוֹנוּ מְאֹד. כִּי שֹׁמֵעַ אֶל אֶבְיוֹנִים יְהוָה וְאֶת אֲסִירָיו לֹא בָזָה: (תהלים סט לד) כִּי כָלוּ בְיָגוֹן חַיֵּינוּ וּשְׁנוֹתֵינוּ בַּאֲנָחָה: (תהלים לא יא בשינוי) כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָל הַיּוֹם נֶחְשַׁבְנוּ כְּצֹאן טִבְחָה: (תהלים מד כג) כִּי לֹא יִזְנַח לְעוֹלָם אֲדֹנָי: (איכה ג לא)
כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים כֵּן תְּרַחֵם יְיָ עָלֵינוּ: (תהלים קג, יג בשינוי) לַייָ הַיְשׁוּעָה עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּלָה: (תהלים ג, ט) יְיָ צְבָאוֹת עִמָּנוּ מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה: (תהלים מו, ח) יְיָ צְבָאוֹת אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ: (תהלים פד, יג) יְיָ הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ: (תהלים כ, י)
סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ. וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָה לָעָם הַזֶּה מִמִּצְרַיִם וְעַד הֵנָּה. (במדבר יד, יט) וְשָׁם נֶאֱמַר: וַיֹּאמֶר יְיָ סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ: (במדבר יד, כ)
הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשְׁמָע פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה שׁוֹמְמוֹתֵינוּ וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶיהָ. כִּי לֹא עַל צִדְקוֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים: אֲדֹנָי שְׁמָעָה, אֲדֹנָי סְלָחָה, אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה, אַל תְּאַחַר, לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ: (דניאל ט, יח - יט)
סליחה נ
אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ: אוֹרְךָ וַאֲמִתְּךָ שְׁלַח. אֱמוּנֶיךָ בְּטוֹב הַצְלַח. כִּי אַתָּה יְיָ טוֹב וְסַלָּח: בִּיטָה בְּעִנּוּי נֶפֶשׁ. בְּטוּבְךָ הוֹצִיאֵנוּ לַחֹפֶשׁ. כִּי בָאוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ: גַּעְיוֹתֵינוּ יְהוּ נִקְשָׁבִים. גָּלוּתֵנוּ הָשֵׁב לְיִשּׁוּבִים. כִּי גֵּרִים אֲנַחְנוּ וְתוֹשָׁבִים: דָּפַקְנוּ דְּלָתֶיךָ לִתְמֹד. דָּבַקְנוּ אֵלֶיךָ לִצְמֹד. כִּי דַלּוֹנוּ מְאֹד: הֱלִיצוּנוּ זֵדִים בִּמְצָרֵינוּ. הַצִּילֵנוּ וְנוֹדְךָ צוּרֵנוּ. כִּי הוֹשַׁעְתָּנוּ מִצָּרֵינוּ: זְרוּיֶיךָ מְיַחֲלִים לְעוֹדְדָם. זַכֵּם בְּיִרְאָתְךָ לְסַעֲדָם. כִּי זֶה כָּל הָאָדָם: חֻקּוֹת הָעַמִּים תֹּהוּ. חֲשׁוּקָיו אַחֲרָיו יִנָּהוּ. כִּי חַנּוּן וְרַחוּם הוּא: טִירָתְךָ הוּשָֹמָה לְעִיִּים. טַיְּבָהּ בְּחוֹמוֹת בְּנוּיִים. כִּי טוֹב חַסְדְּךָ מֵחַיִּים: יָגַעְתִּי וְאָשִֹיחָה בְּמַעֲנִי. יֵבוֹשׁ וְיִכָּלֵם מְעַנִּי. כִּי יַעֲשֶֹה יְיָ דִּין עָנִי: כָּבְדוּ שִֹפְתֵי קָמַי. כָּל הַיּוֹם מַזְעִימַי. כִּי כָלוּ בְעָשָׁן יָמַי: לָהֶם יָשִׁיב כְּפָעֳלָם. לְעַמּוֹ יְלַמֵּד לְהוֹעִילָם. כִּי לֹא יִזְנַח לְעוֹלָם: מְרַחֲמוֹ יִתֵּן מַאֲוָיוֹ. מִמֶּנּוּ יָסִיר דָּפְיוֹ. כִּי מַה טּוּבוֹ וּמַה יָּפְיוֹ: נְשַׁמּוֹת הוּשָׁתוּ עָרַי. נָכְרִים בָּאוּ שְׁעָרַי. כִּי נָשָֹאתִי חֶרְפַּת נְעוּרָי: שֹוֹשֹ אָשִֹישֹ עָלֶיךָ. שִֹיחַ לַעֲנוֹת גְּאוּלֶיךָ. כִּי שִֹמַּחְתַּנִי יְיָ בְּפָעֳלֶךָ: עִזּוּז נוֹרָא וְאָיוֹם. עַתָּה הַמְצִיאֵנוּ פִדְיוֹם. כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָל הַיּוֹם: פַּנֵּה דֶּרֶךְ עָקֹב. פְּאֵר הִלּוּלָךְ לִנְקֹב. כִּי פָדָה יְיָ אֶת יַעֲקֹב: צָרִים לְכַלּוֹת בְּחֶרֶץ. צְפֵה מִשְּׁמֵי עֶרֶץ. כִּי צֵל יָמֵינוּ עֲלֵי אָרֶץ: קָרֵב קֵץ עִדָּנַי. קוֹל לְהַשְׁמִיעַ לְעוֹיְנַי. כִּי קָרוֹב יוֹם יְיָ: רָם זְרוֹעֲךָ תַּרְאֶה. רַעֲיָתְךָ פָּנִים הִתְרָאֶה. כִּי רָם יְיָ וְשָׁפָל יִרְאֶה: שְׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנַי. שַׁוְעָתִי תַּעֲלֶה לִמְעוֹנַי. כִּי שֹׁמֵעַ אֶל אֶבְיוֹנִים יְיָ: תַּחַן בְּתוֹדָה תִּרְצֶה. תֹּאמַר לְעַמְּךָ אֶתְרַצֶּה. כִּי תּוֹרָה מֵאִתִּי תֵצֵא: שֶׁקֶל מֹאזְנַיִם יִכְבָּשׁ. עֹז יַעֲטֶה וְיִלְבָּשׁ. כִּי הוּא יַכְאִיב וְיֶחְבָּשׁ: אֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת.
מוֹחֵל עֲווֹנוֹת עַמּוֹ, מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן. מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים, וּסְלִיחָה לַפּוֹשְׁעִים. עוֹשֵׂה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָׂר וְרוּחַ, לֹא כְרָעָתָם תִּגְמוֹל.
אֵל! הוֹרֵיתָ לָנוּ לוֹמַר – שְׁלוֹשׁ־עֶשְׂרֵה, וּזְכוֹר לָנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלוֹשׁ־עֶשְׂרֵה, כְּהוֹדַעְתָּ לֶעָנָיו מִקֶּדֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב:
וַיֵּרֶד יְהוָה בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהוָה. (שמות לד, ה)
וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא: יְהוָה | יְהוָה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת. (שמות לד, ו) נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה... (שמות לד, ז) סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשַׁעְנוּ. (מתוך תפילת שמונה עשרה) כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ. (תהלים פו, ה):
תָּשׁוּב תְּרַחֲמֵנוּ וְתִכְבֹּשׁ עֲוֹנוֹתֵינוּ וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאתֵינוּ: (מיכה ז יט בשינוי) שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ: (שמות לב יב בשינוי) שׁוּבָה יְיָ אֶת שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב: (תהלים קכו ד) הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם: (איכה ה כא)
כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים כֵּן תְּרַחֵם יְיָ עָלֵינוּ: (תהלים קג, יג בשינוי) לַייָ הַיְשׁוּעָה עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּלָה: (תהלים ג, ט) יְיָ צְבָאוֹת עִמָּנוּ מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה: (תהלים מו, ח) יְיָ צְבָאוֹת אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ: (תהלים פד, יג) יְיָ הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ: (תהלים כ, י)
סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ. וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָה לָעָם הַזֶּה מִמִּצְרַיִם וְעַד הֵנָּה. (במדבר יד, יט) וְשָׁם נֶאֱמַר: וַיֹּאמֶר יְיָ סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ: (במדבר יד, כ)
הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשְׁמָע פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה שׁוֹמְמוֹתֵינוּ וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶיהָ. כִּי לֹא עַל צִדְקוֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים: אֲדֹנָי שְׁמָעָה, אֲדֹנָי סְלָחָה, אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה, אַל תְּאַחַר, לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ: (דניאל ט, יח - יט)
סליחה נא
אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ: תָּשׁוּב תְּרַחֲמֵנוּ שׁוּב שְׁבִיתֵנוּ כְּנָאֳמֶךָ. שׁוּב כְּקֶדֶם חַדֵּשׁ חִבַּת לְאֻמֶּךָ. רַחֵק רֹגֶז וְקָרֵב שֹׁךְ זַעְמֶךָ. שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ: קַבֵּץ וּבַקֵּשׁ אוֹבְדוֹת וְחַזֵּק נַחֲלָתֶךָ. צֹאן הַהֲרֵגָה וְהַגֶּזֶז בִּרְחֵלוֹתֶיךָ. פֶּשַׁע אִם רַב בִּבְנֵי מְחִילָתֶךָ. שׁוּב לְמַעַן עֲבָדֶיךָ שִׁבְטֵי נַחֲלָתֶךָ: עֲוֹן אֲבוֹתֵינוּ הִטְעִינָנוּ וּבֹסֶר הִטְעִימָנוּ. סַף רַעַל הִשְׁקָנוּ הִלְעִינָנוּ וְהִזְעִימָנוּ. נָא כְּאָז בְּשֶׁכֶן יַחַד הִנְעִימָנוּ. שׁוּבֵנוּ אֱלֹהַי יִשְׁעֵנוּ וְהָפֵר כַּעַסְךָ עִמָּנוּ: מָאוֹס לֹא מָאַסְתָּ חוֹסֶיךָ מְעִידֶיךָ. לוֹקִים כְּסוֹרֵחַ וּלְהִתְמָרֵחַ סִבְרָם עָדֶיךָ. כַּעַס לְרַצּוֹת בְּמִדַּת ישֶׁר מַעְבָּדֶיךָ. שׁוּבָה יְיָ עַד מָתָי וְהִנָּחֵם עַל עֲבָדֶיךָ: יוֹם יוֹם נְצַפֶּה גִּלּוּי סוֹדֶךָ. טָמוּס וְעָמוּס וְכִלָּה בְּשַֹר חֲסִידֶיךָ. חֶרְפָּה שָׁבְרָה לִבֵּנוּ מְקַוִּים חֲסָדֶיךָ. שׁוּבָה יְיָ חַלְּצָה נַפְשֵׁנוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן חַסְדֶּךָ: זֻנַּחְנוּ וְנֶחְשַׁבְנוּ עִם יוֹרְדֵי רֶגֶב. וַיְהִי לְאֵבֶל כִּנּוֹר וְשִׁיר וְעֻגָּב. הַקּוֹדְרִים בְּרִנָה וְתוֹדָה הִתְהַלֵּךְ בְּשֶֹגֶב. שׁוּבָה יְיָ אֶת שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב: דִּמְעָה לֶחֶם חוֹסֶיךָ צוּרִי אֵל. גּוֹאֵל אַיֵּה בְּחֶרֶף צָרֵי אֵל. בְּחָזוֹן אָז כְּדִבַּרְתָּ לְיִשְׁרֵי אֵל. שׁוּבָה יְיָ רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְֹרָאֵל: שִׁמְעָה יְיָ הַטֵּה אָזְנְךָ הַקְשִׁיבָה. לִמְחַלֵּי סְלַח נָא סָלַחְתִּי הָשִׁיבָה. מְשׁוּבוֹתֵינוּ רַבּוּ וּפָתַחְתָּ יִשְֹרָאֵל שׁוּבָה. הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה:
אֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת.
מוֹחֵל עֲווֹנוֹת עַמּוֹ, מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן. מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים, וּסְלִיחָה לַפּוֹשְׁעִים. עוֹשֵׂה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָׂר וְרוּחַ, לֹא כְרָעָתָם תִּגְמוֹל.
אֵל! הוֹרֵיתָ לָנוּ לוֹמַר – שְׁלוֹשׁ־עֶשְׂרֵה, וּזְכוֹר לָנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלוֹשׁ־עֶשְׂרֵה, כְּהוֹדַעְתָּ לֶעָנָיו מִקֶּדֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב:
וַיֵּרֶד יְהוָה בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהוָה. (שמות לד, ה)
וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא: יְהוָה | יְהוָה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת. (שמות לד, ו) נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה... (שמות לד, ז) סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשַׁעְנוּ. (מתוך תפילת שמונה עשרה) כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ. (תהלים פו, ה):
שׁוּבָה יי חַלְּצָה נַפְשֵׁנוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן חַסְדֶּךָ: שׁוּבוּ שׁוּבוּ אָמַרְתָּ לָּנוּ וְעַל הַתְּשׁוּבָה מֵרֹאשׁ הִבְטַחְתָּנוּ: זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹהִים לֹא תִבְזֶה: (תהלים נא יט) תָּבוֹא לְפָנֶיךָ אֶנְקַת אָסִיר כְּגֹדֶל זְרוֹעֲךָ הוֹתֵר בְּנֵי תְמוּתָה: (תהלים עט יא) תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם: (מיכה ז כ)
כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים כֵּן תְּרַחֵם יְיָ עָלֵינוּ: (תהלים קג, יג בשינוי) לַייָ הַיְשׁוּעָה עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּלָה: (תהלים ג, ט) יְיָ צְבָאוֹת עִמָּנוּ מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה: (תהלים מו, ח) יְיָ צְבָאוֹת אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ: (תהלים פד, יג) יְיָ הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ: (תהלים כ, י)
סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ. וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָה לָעָם הַזֶּה מִמִּצְרַיִם וְעַד הֵנָּה. (במדבר יד, יט) וְשָׁם נֶאֱמַר: וַיֹּאמֶר יְיָ סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ: (במדבר יד, כ)
הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשְׁמָע פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה שׁוֹמְמוֹתֵינוּ וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶיהָ. כִּי לֹא עַל צִדְקוֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים: אֲדֹנָי שְׁמָעָה, אֲדֹנָי סְלָחָה, אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה, אַל תְּאַחַר, לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ: (דניאל ט, יח - יט)
סליחה נב
אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ: אִם אָפֵס רֹבַע הַקֵּן. אֹהֶל שִׁכֵּן אִם רִקֵּן. אַל נֹאבְדָה עַל כֵּן. יֶשׁ לָנוּ אָב זָקֵן: פָּנִים לוֹ תַכִּיר. וְצִדְקוֹ לְפָנֶיךָ נַזְכִּיר. צִוִּיתוֹ קַח נָא אֶת בִּנְךָ יַקִּיר. וְנִמְצָה דָמוֹ עַל קִיר: רָץ אֶל הַנַּעַר וְהִקְדִּישׁוֹ. וְנַפְשׁוֹ קְשׁוּרָה בְנַפְשׁוֹ. עִטְּרוֹ בָּעֵצִים וְאִשּׁוֹ. וְנֵזֶר אֱלֹהָיו עַל רֹאשׁוֹ: יָחִיד רַךְ הוּקַל כַּצְּבִי. עָנָה וְאָמַר אָבִי. הִנֵּה הָאֵשׁ וְהָעֵצִים נָבִיא. וּתְשׁוּרָה אֵין לְהָבִיא: מִלִּין הֱשִׁיבוֹ מִלְּהַבְהִילוֹ. עָנָה אָבִיו וְאָמַר לוֹ. אֱלֹהִים יִרְאֶה לּוֹ. וְיֹדַע יְיָ אֶת אֲשֶׁר לוֹ: בְּמִצְוֹתֶיךָ שְׁנֵיהֶם נִזְהָרִים. וְאַחֲרֶיךָ לֹא מְהַרְהֲרִים. חָשׁוּ מְאֹד נִמְהָרִים. עַל אַחַד הֶהָרִים: רָאוּ אֵשׁ תְּלוּלָה. מִהֲרוּ עֲצֵי עוֹלָה. יַחַד בְּאַהֲבָה כְלוּלָה. יִשְּׁרוּ בָּעֲרָבָה מְסִלָּה: רָאָה יָחִיד כִּי הוּא הַשֶּׂה. נָם לְהוֹרוֹ הַמְנֻסֶּה. אוֹתִי כַּכֶּבֶשֹ תַּעֲשֶֹה. לֹא תַחְמֹל וְלֹא תְכַסֶּה: בִּי חָפֵץ וְנִכְסֹף. לְבָבִי לוֹ אֶחְשֹף. הַאִם תִּמְנָעֵנִי סוֹף. רוּחִי וְנִשְׁמָתִי אֵלָיו יֶאֱסֹף: יָדָיו וְרַגְלָיו עָקַד. וְחַרְבּוֹ עָלָיו פָּקַד. לְשֹוּמוֹ עַל עֵצִים שָׁקַד. וְהָאֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד: צַוָּאר פָּשַׁט מֵאֵלָיו. וְאָבִיו נִגַּשׁ אֵלָיו. לְשָׁחֲטוֹ לְשֵׁם בְּעָלָיו. וְהִנֵּה יְיָ נִצָּב עָלָיו: חָקַר אֶת אֲשֶׁר נַעֲשָֹה. הָאָב עַל בְּנוֹ לֹא חָסָה. לִבּוֹ אֶל כַּפָּיו נָשָֹא. וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָֹה: קָרָא לְמֵרֶחֶם מִשְׁחָר. תְּמוּר בִּנְךָ תִּבְחַר. הִנֵּה אַיִל אַחַר. וַעֲשֵֹה אַל תְּאַחַר: חֲלִיפֵי אַזְכָּרָתוֹ. תִּכּוֹן הַקְטָרָתוֹ. וְתַעֲלֶה תִמְרָתוֹ. וְהָיָה הוּא וּתְמוּרָתוֹ: זִכָּרוֹן לְפָנֶיךָ בַּשַּׁחַק. לָעַד בַּסֵּפֶר יוּחַק. בְּרִית עוֹלָם לֹא נִמְחָק. אֶת אַבְרָהָם וְאֶת יִצְחָק: קוֹרְאֶיךָ בָּאִים לִקֹּד. בְּצֶדֶק עֲקֵדָה תִּשְׁקֹד. צֹאנְךָ בְּרַחֲמִים תִּפְקֹד. פְּנֵי הַצֹּאן אֶל עָקֹד:
אֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת.
מוֹחֵל עֲווֹנוֹת עַמּוֹ, מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן. מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים, וּסְלִיחָה לַפּוֹשְׁעִים. עוֹשֵׂה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָׂר וְרוּחַ, לֹא כְרָעָתָם תִּגְמוֹל.
אֵל! הוֹרֵיתָ לָנוּ לוֹמַר – שְׁלוֹשׁ־עֶשְׂרֵה, וּזְכוֹר לָנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלוֹשׁ־עֶשְׂרֵה, כְּהוֹדַעְתָּ לֶעָנָיו מִקֶּדֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב:
וַיֵּרֶד יְהוָה בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהוָה. (שמות לד, ה)
וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא: יְהוָה | יְהוָה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת. (שמות לד, ו) נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה... (שמות לד, ז) סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשַׁעְנוּ. (מתוך תפילת שמונה עשרה) כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ. (תהלים פו, ה):
סליחה נג
הוֹרֵיתָ דֶרֶךְ תְּשׁוּבָה לְבַת הַשּׁוֹבֵבָה. בֵּין כֶּסֶא לֶעָשֹוֹר עָדֶיךָ לָשׁוּבָה. הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה:
אָז מֵאָז מִקֶּדֶם הִקְדַּמְתָּ תְּשׁוּבָה. בְּטֶרֶם הִמְתַּחְתָּ עֶרֶץ וִיסוֹדֵי רְגוּבָה. גַּם לְכָל הַשָּׁבִים צֳרִי וּמַרְפֵּא חֲשׁוּבָה. דּוֹפְקֵי דְלָתֶיךָ רֵיקָם מִלְּהָשִׁיבָה. הורית:
הֵן רֹאשׁ עַפְרוֹת תֵּבֵל אֲשֶׁר רִאשׁוֹן נוֹצָר. וְנִסִּיתוֹ בְּמִצְוָה קַלָּה וְאוֹתָהּ לֹא נָצָר. זָעַמְתָּ וְאָנַפְתָּ עָלָיו שְׁנוֹתָיו לְקַצֵּר. חָזַר בִּתְשׁוּבָה וּכְאִישׁוֹן הֻנְצָר. הורית: טָעָה גִזְעוֹ דְּמֵי אָחִיו בְּשָׁפְכוֹ. יִסַּרְתּוֹ בְּנָע וָנָד לֶכֶת כֹּה וָכֹה. כָּעֵת שָׁב אֵלֶיךָ וְעָזַב רֹעַ דַּרְכּוֹ. לְשִׁבְעָתַיִם הֶאֱרַכְתּוֹ כָּל מוֹצְאוֹ בְּלִי לְהַכּוֹ. הורית:
מְחַלֵּל יְצוּעֵי יוֹלְדוֹ אֲשֶׁר פָּחַז כַּמַּיִם. נָטָיוּ רַגְלָיו כִּמְעַט לוּלֵי שָׁפַךְ לֵב כַּמַּיִם. סָרַח גּוּר אַרְיֵה בִּקְדֵשָׁה הִיא בָּעֵינַיִם. עֲוֹנוֹ הוֹדָה וְהִכְרַעְתּוֹ לְצֶדֶק בְּמֹאזְנַיִם. הורית:
פָּרַץ גִּדְרוֹת עוֹלָם בֶּן עָמְרִי בְּרֶשַׁע. צַלְמֵי אֲשֵׁרִים חָשַׁק וְהוֹסִיף עַל חַטָּאתוֹ פֶּשַׁע. קָרַעְתָּ גְּזַר דִּינוֹ בְּשׁוּבוֹ מִלִּפְשַׁע. רֻחַם כְּמוֹדֶה וְעוֹזֵב וּבְךָ נוֹשַׁע. הורית:
שָׁנְנוּ לְשׁוֹנָם כְּחֵץ אַנְשֵׁי עִיר הַגְּדוֹלָה. שִׁגְיוֹנָם וּזְדוֹנָם רַבּוּ עַד לְמַעְלָה. תִּתָּךְ חֲזוֹן הֲפִיכָתָם אֲחָזוּם רֶתֶת וְחַלְחָלָה. תְּשׁוּבָה עָשֹוּ כְּהֹגֶן וְלִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדְךָ נִתְקַבְּלָה. הורית:
בּוֹחֵן כְּלָיוֹת וָלֵב נֶאֱזָר בִּגְבוּרָה. יַדְּעֵנוּ מַדַּע לֶכֶת בְּאֹרַח יְשָׁרָה. מְשׁוּבוֹתֵינוּ אִם רַבּוּ בְּפֶשַׁע וּסְרָרָה. נָא לְמַעַנְךָ הֲשִׁיבֵנוּ עֲשֹוֹת תְּשׁוּבָה כְּשׁוּרָה. הורית:
אֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת.
מוֹחֵל עֲווֹנוֹת עַמּוֹ, מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן. מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים, וּסְלִיחָה לַפּוֹשְׁעִים. עוֹשֵׂה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָׂר וְרוּחַ, לֹא כְרָעָתָם תִּגְמוֹל.
אֵל! הוֹרֵיתָ לָנוּ לוֹמַר – שְׁלוֹשׁ־עֶשְׂרֵה, וּזְכוֹר לָנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלוֹשׁ־עֶשְׂרֵה, כְּהוֹדַעְתָּ לֶעָנָיו מִקֶּדֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב:
וַיֵּרֶד יְהוָה בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהוָה. (שמות לד, ה)
וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא: יְהוָה | יְהוָה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת. (שמות לד, ו) נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה... (שמות לד, ז) סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשַׁעְנוּ. (מתוך תפילת שמונה עשרה) כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ. (תהלים פו, ה):
אַל תִּזְכֹּר לָנוּ עֲווֹנוֹת רִאשׁוֹנִים, מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ כִּי דַּלּוֹנוּ מְאֹד. חַטֹּאות נְעוּרֵינוּ וּפְשָׁעֵינוּ אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכוֹר לָנוּ אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יְיָ.
זְכוֹר רַחֲמֶיךָ יְיָ וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה: (תהלים כה, ו)
זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ פָּקְדֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ: (תהלים קו, ד בשינוי)
זְכוֹר עֲדָתְךָ קָנִיתָ קֶּדֶם גָּאַלְתָּ שֵׁבֶט נַחֲלָתֶךָ הַר צִיּוֹן זֶה שָׁכַנְתָּ בּוֹ: (תהלים עד, ב)
זְכוֹר יְיָ חִבַּת יְרוּשָׁלָיִם. אַהֲבַת צִיּוֹן אַל־תִּשְׁכַּח לָנֶצַח:
אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי בָא מוֹעֵד: (תהלים קב, יד)
זְכוֹר יְיָ לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלָיִם הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ: (תהלים קלז, ז)
זְכוֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לָהֶם בָּךְ וַתְּדַבֵּר אֲלֵהֶם אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲכֶם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמָיִם וְכָל הָאָרֶץ הַזֹּאת אֲשֶׁר אָמַרְתִּי אֶתֵּן לְזַרְעֲכֶם וְנָחֲלוּ לְעֹלָם: (שמות לב, יג)
זְכוֹר לַעֲבָדֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב אַל תֵּפֶן אֶל קְשִׁי הָעָם הַזֶּה וְאֶל רִשְׁעוֹ וְאֶל חַטָּאתוֹ: (דברים ט, כז)
אַל נָא תָשֵׁת עָלֵינוּ חַטָּאת אֲשֶׁר נוֹאַלְנוּ וַאֲשֶׁר חָטָאנוּ: (במדבר יב, יא)
חָטָאנוּ צוּרֵנוּ סְלַח לָנוּ יוֹצְרֵנוּ:
סליחה נד
יָקְרוּ רֵעֶיךָ רַב מְחוֹלֵל. אֱדוֹם לַיְיָ וְאֶתְחוֹלֵל. בְּאוֹיֵב אֲשֶׁר בְּעַמִּי מִסְתּוֹלֵל. וְעַל זֹאת יִתְפַּלֵּל: יִתְפַּלֵּל כָּל חָסִיד וְיִלְבַּשׁ שַׂקִּים. לְפַתֵּחַ רַגְלֵי אִסּוּרֵי בַזִּקִּים. וְעַתָּה הִנֵּה עֲבָדֶיךָ לוּקִים. וְאֵלּוּ הֵן הַלּוֹקִין. חטאנו: לוֹקִין וְחוֹבְטִין בְּשׁוֹטִים יְחִידָתִי. שִׁקֻּוַי בִּבְכִי מָסָכְתִּי. מִבּוֹר תַּחְתִּיּוֹת שִׁמְךָ קָרָאתִי. אַיֵּה אֵפוֹא תִקְוָתִי: תִּקְוָתִי לְשָׁלוֹם וּמֵחֲדָרִים אֵימוֹת. וּפָנַי לֹא הִסְתַּרְתִּי מִכְּלִמּוֹת. הַצְּבִי יִשְׂרָאֵל חָלָל עַל בָּמוֹת. אֵלּוּ הֵן הָאֲשָׁמוֹת. חטאנו: אֲשָׁמוֹת עָצְמוּ וְנַחֲלָתְךָ יְעַנּוּ. וְכַצֹּאן לַטֶּבַח נֶחְשַׁבְנוּ. וְטוּבֵינוּ נִתְפְּסוּ בַּעֲווֹנֵינוּ. אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ עַל אַחֵינוּ: אַחֵינוּ הַיְּהוּדִים הָאֻמְלָלִים. כֹּל שֻׁפַּךְ דָּמָם כִּגְלָלִים. וְנִדַּשׁ בְּשָׂרָם אֶת הַקּוֹצִים וְהַחֲרֻלִּים. אֵלּוּ הֵן הַנִּסְקָלִין. חטאנו: נִסְקָלִין לְעֵינֶיךָ עֲלָמוֹת עֲלֵי מָוֶת. וְהָכִין לוֹ אוֹיֵב כְּלֵי מָוֶת. וְיֹאמַר אָכֵן סָר מַר הַמָּוֶת. וְקִוִּינוּ לְאוֹר וְשָׂמָהּ לְצַלְמָוֶת: לְצַלְמָוֶת בִּמְקוֹם חֹשֶׁךְ קוֹלָם מְצַפְצְפִים. וּמִקּוֹל הַקּוֹרֵא נָעוּ אֵבָרַי וּמִתְרוֹפְפִים. עָמְדוּ בְּנִסָּיוֹן וְנִמְצְאוּ צְרוּפִים. אֵלּוּ הֵן הַנִּשְׂרָפִין. חטאנו: נִשְׂרָפִין בְּסִפְרֵיהֶן כְּרָכוּם עַל מוֹקְדָם יַחַד. וְהִקְדִּישׁוּ אֶת קְדוֹשׁ יַעֲקֹב הַמְיֻחָד. וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם קוֹל אֶחָד. וְהוּא בְאֶחָד: בְּאֶחָד יָצְאָה נִשְׁמָתָם רַכִּים וַעֲנֻגִּים. וְלָזֶה הַיּוֹם נַפְשׁוֹתָם עוֹרְגִים. מָסְרוּ עַצְמָם לְהַרְמִין וּלְהַרְגִּין. אֵלּוּ הֵן הַנֶּהֱרָגִין. חטאנו: נֶהֱרָגִין רַבּוּ תַּלְמִיד עִם רַב. נְשָׁכָם נָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב. וְדָמָם עַל צְחִיחַ סֶלַע נִתְעָרָב. וְנָפַל מִמֶּנּוּ רָב: רַב וְצָעִיר וַאֲנָשִׁים צַדִּיקִים. הַנְּעִימִים בְּחַיֵּיהֶם וּבְמוֹתָם לֹא פּוֹרְקִים. עֻלָּךְ מְקַבְּלִים מְמוּתִים תַּשְׁנוּקִים. אֵלּוּ הֵן הַנֶּחֱנָקִין. חטאנו: נֶחֱנָקִין יָצְאוּ לְפָעֳלָם וְלִמְעוֹנֹתָם יִרְבָּצוּן. הָאוֹיֵב מְחָרֵף וּלְשִׁמְךָ יַנָאֲצוּן. וּמִבְּשָׂרִי לֹא יִשְׂבְּעוּן וְיִמְחָצוּן. וְגַם אֶת הַמֵּת יֶחֱצוּן: יֶחֱצוּן נְתָחִים נְתָחִים אֲמוּלִים. וּשְׁטָחוּם עֲרֻמִּים בְּדָמִים מְגֻלָּלִים. וְיִלְעֲגוּ לָמוֹ וְאֵין מַכְלִים. אֵלּוּ הֵן הַגּוֹלִים. חטאנו: גּוֹלִים יִתְנַכְּלוּ לָמוֹ מְדָנַי. דְּרֹשׁ אֶל הַמֵּתִים הַנִּקְלֶה בְּעֵינַי. וְנָמוּ הוֹצֵא אֶת הַמְקַלֵּל שַׁלַּח מֵעַל פָּנַי. מִי יִתֵּן מוּתֵנוּ בְּיַד יְיָ: יְיָ בְּיָדְךָ מִמְתִים חֹמֶר וְצָבוּר. וְסִדְּרוּ מַעַרְכוֹת אֵשׁ לְחוֹבַת צִבּוּר. וְדָמָם לְפָנֶיךָ יְהִי צָבוּר. אֵלּוּ הֵן חַטֹּאת הַצִּבּוּר. חטאנו: צִבּוּר אֵשׁ שָׁלְחוּ בְּיָדוֹ לְהִבָּדֵק. וְלֹא אִחֲרוּ הַבָּנִים לְקַדֵּשׁ מִלְּדַקְדֵּק. וְהוֹצִיאָם מִלִּשְׁכַּת הַטְּלָאִים בְּלִי בֶדֶק. כִּי שָׁם יִזְבְּחוּ זִבְחֵי צֶדֶק: צֶדֶק וּמִשְׁפָּט תַּעֲטֶה לִנְקֹם נִקְמָתִי. כִּי הִשְׁמִידוּ הַיּוֹרֵשׁ וְכִבּוּ גַּחַלְתִּי. לָמָּה כְּאֵבִי נֵצַח אֲנוּשָׁה מַכָּתִי. וְאִלּוּ לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת נִמְכַּרְנוּ הֶחֱרַשְׁתִּי. חטאנו: הֶחֱרַשְׁתִּי חָרָשׁ וְאוֹיֵב מְנָאֵץ וּמְנַבֵּל. לִנְטֹשׁ יִרְאָתְךָ וְלֶכֶת אַחֲרֵי הַהֶבֶל. וַיְּמָאֵן בְּבֶצַע וְכֹפֶר לְקַבֵּל. כִּי נֶפֶשׁ הוּא חוֹבֵל: חוֹבֵל בִּקַּע הָרִיּוֹתֶיהָ בֶּן בִּטְנֵמוֹ. וְהִכְרַעְנָה יַלְדֵיהֶן תִּפְלָחֵמוֹ. וַיֹּאמֶר אַיֵּה אֱלֹהֵימוֹ וּמִיָּדִי יוֹשִׁיעֵמוֹ. וְאִי לוֹ הָאֶחָד שֶׁיִּפּוֹל וְאֵין לַהֲקִימוֹ. חטאנו: לַהֲקִימָהּ קוּמָה עַד מָתַי יְנַאֲצוּנִי. וְהָיָה כָל מֹצְאִי יַהַרְגֵנִי. לָכֵן אֲמָרֵר בִּבְכִי. אַל תָּאִיצוּ לְנַחֲמֵנִי. וְעוֹלַלְתִּי בֶּעָפָר קַרְנִי: קַרְנִי נִגְדַּע בְּגוּמִין אֲשֶׁר כָּרוּ זָרִים. וּקְבָרוּם חַיִּים בְּנִקְרַת הַצּוּרִים. וַתְּכַס עֲלֵיהֶם הָאָרֶץ וּמֵתוּ בֵּין הַגְּזָרִים. אֵלּוּ הֵן הַנִּקְבָּרִין. חטאנו: נִקְבָּרִין הֲרוּגָה יַעֲלוּ כִּקְטֹרֶת מְתֻקָּן. לָתֶת לָנוּ מִחְיָה שְׁאֵרִית וּפֻרְקָן. וַיָּגֶל אֶבֶן מִבְּאֵרֹת בְּנֵי יַעֲקָן. יִשְׂמַח צַדִּיק כִּי חָזָה יוֹם נָקָם: נָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו אֲרָם וְיִשְׁמָעֵאל. כִּי חִלְּלוּ מְקֻדָּשִׁי וַחֲבֵרוֹ רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. אַל תֶּחֱרַשׁ לְדָמָם וְאַל תִּשְׁקֹט אֵל. נְקֹם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: חָטָאנוּ צוּרֵנוּ סְלַח לָנוּ יוֹצְרֵנוּ.
זְכוֹר לָנוּ בְּרִית אָבוֹת כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ: וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר: (ויקרא כו, מב)
סליחה נה
זְכוֹר בְּרִית אַבְרָהָם וַעֲקֵדַת יִצְחָק. וְהָשֵׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקֹב. וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ: אַשְׁמָתֵנוּ כִּי רַבָּה. בֵּית תִּפְאַרְתֵּנוּ לְחוֹבָה. בָּגַדְנוּ בִּיתֵרָה חִבָּה. וַתְּהִי לְהֶפֶךְ סִבָּה. וְשׁוּב בְּרַחֲמִים עַל שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ: פְּעֻלַּת רִאשׁוֹנִים חֲסִידֶיךָ. זְכוֹר עֹז יְדִידֶךָ. צַוֵּה יְשׁוּעוֹת עֲבָדֶיךָ. גַּלֵּה כָּמוּס סוֹדֶךָ. והשב: קָשַׁרְנוּ בְּאַחְוָה וְתֹפֶל. וְלִמְאֹד שִׂיחֵנוּ שָׁפֵל. רָם הֲקִימֵנוּ מִנֹּפֶל. וְתוֹצִיא לָאוֹר מֵאֹפֶל. ושוב: שֶׁטֶף אֵשׁ וְלֶהָבָה. לְהַשְׁבִּית נוֹגֵשׂ וּמַדְהֵבָה. מִצַּר עֶזְרָתֵנוּ הָבָה. הָקִיצָה לְעוֹרֵר אַהֲבָה. והשב: חַי לֹא יִישָׁן. זְכוֹר עֲדַת שׁוֹשָׁן. קוּמָה כְּחֹק הַיָּשָׁן. וְיָפֻצוּ אוֹיְבֶיךָ עָשָׁן. ושוב: גּוֹאֵל חָזָק לְמַעַנְךָ פְּדֵנוּ. רְאֵה כִּי אָזְלַת יָדֵנוּ. שׁוּר כִּי אָבְדוּ חֲסִידֵינוּ. וּמַפְגִּיעַ אֵין בַּעֲדֵנוּ. והשב: בְּרִית אָבוֹת וְאִמָּהוֹת וְהַשְּׁבָטִים. רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ בִּרְבוֹת עִתִּים. יָהּ זְכוֹר לְמֻכִּים וְנִמְרָטִים. וְעָלֶיךָ כָּל הַיּוֹם נִשְׁחָטִים. ושוב: דֹּרֵשׁ דָּמִים דּוּן דִּינֵנוּ. הָשֵׁב שִׁבְעָתַיִם אֶל חֵיק מְעַנֵּינוּ. חִנָּם נִמְכַּרְנוּ וְלֹא בְּכֶסֶף פְּדֵנוּ. זְקֹף בֵּית מִקְדָּשְׁךָ הַשָּׁמֵם לְעֵינֵינוּ. וְהָשֵׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקֹב. וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ:
זְכוֹר לָנוּ בְּרִית רִאשׁוֹנִים כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ: וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשֹׁנִים אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם לִהְיֹת לָהֶם לֵאלֹהִים אֲנִי יְיָ: (ויקרא כו, מה)
סליחה נו
שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד: אֲיַחֵד צוּרִי בְּרֹב הוֹדָאוֹת. בִּלְתּוֹ אָפֵס מַפְלִיא פְּלָאוֹת. גְּבוּרָתוֹ אֲשַׁנֵּן בְּעֹז נוֹרָאוֹת. לְמֶלֶךְ יְיָ צְבָאוֹת: דַּרְכּוֹ סוּפָה וּבִסְעָרָה הֲלִיכָתוֹ. הַמֵּאִיר לָעוֹלָם וְחֹשֶׁךְ סֻכָּתוֹ. וְכָל מְשָׁרְתָיו זְרִיזִים בִּמְלַאכְתּוֹ. בָּרוּךְ שָׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ. שמע: זְוָעוֹת וְזִיקִים וּרְעָמִים. חָשִׁים וְרָצִים לְהַלְּלוֹ בַּנְּעִימִים. טָהוֹר מַרְעִישׁ עוֹלָם בִּזְעָמִים. יְיָ מָלָךְ יִרְגְּזוּ עַמִּים: יְרוֹפָפוּ עַמּוּדֵי שָׁמַיִם וּתְמוּהִים. כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת וּצְבָאוֹת נְגוֹהִים. לְפָנָיו בּוֹרְכִים רַבִּים וּגְבוֹהִים. כִּי מֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ אֱלֹהִים. שמע: מוֹשֵׁל עוֹלָם מוֹחֵץ וְחוֹבֵשׁ. נוֹצַר חֶסֶד עֲווֹנוֹת כּוֹבֵשׁ. סוֹפֵר צְעָדִים יַמִּים מְיַבֵּשׁ. יְיָ מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ: עוֹלָם חָמֵשׁ מֵאוֹת מַהֲלָךְ. פּוֹחֲדִים וְרוֹתְחִים מִפֶּלֶךְ וָפֶלֶךְ. צַעַד בְּרַעַד מִשְׁתַּחֲוִים לַמֶּלֶךְ. וְיֹאמְרוּ בָּעַמִּים יְיָ מָלָךְ. שמע: קוֹלִי אֶתֵּן בְּכָל עִדָּנַי. רוֹמְמוֹת אֵל לְצַלְצֵל בְּעִדּוּנַי. שׁוֹמְרֵי עֵדוּת וְיוֹדְעֵי דִּינַי. הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְיָ: תַּקִּיף מְפַעֲנֵחַ נֶעְלָמִים. יָחִיד וּמְיֻחָד נֶהֱלָמִים. מַעֲרִיצִים תֹּקֶף יְשִׁישִׁים וְעוּלָמִים. מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל עוֹלָמִים. שמע: וָתִיק מְרוֹמִים מְהֻדָּר בִּזְבוּלָךְ. אָתָאנוּ לְפָנֶיךָ לְהַזְכִּיר גָּדְלָךְ. לְמַעַנְךָ רַחֵם וּגְאֹל קְהָלָךְ. יְיָ מֶלֶךְ יְיָ מָלָךְ: חַי עוֹלָמִים תּוֹמֵךְ וְסוֹעֵד. זְרוֹעֵנוּ תְּאַמֵּץ בְּלִי לְהִמָּעֵד. קַבֵּץ קֹוֶיךָ עֲדָתְךָ וּבָם תִּוָּעֵד. יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד:
עֲשֵׂה עִמָּנוּ כְּמַה שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ: וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם כִּי אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיהֶם: (ויקרא כו, מד)
הִמָּצֵא לָנוּ בְּבַקָּשָׁתֵנוּ כְּמַה שֶׁכָּתוּב: וּבִקַּשְׁתֶּם מִשָּׁם אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ וּמָצָאתָ כִּי תִדְרְשֶׁנּוּ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ: (דברים ד, כט)
מוֹל אֶת לְבָבֵנוּ לְאַהֲבָה אֶת שְׁמֶךָ כְּמַה שֶׁכָּתוּב: וּמָל יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ לְמַעַן חַיֶּיךָ: (דברים ל, ו)
זְרוֹק עָלֵינוּ מַיִם טְהוֹרִים וְטַהֲרֵנוּ כְּמַה שֶׁכָּתוּב: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם, מִכֹּל טוּמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם: (יחזקאל לו, כה)
מְחֵה פְּשָׁעֵינוּ כָעָב וְכֶעָנָן כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ: מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאותֶיךָ שׁוּבָה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּיךָ: (ישעיהו מד, כב)
מְחֵה פְּשָׁעֵינוּ לְמַעַנְךָ כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ: אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מֹחֶה פְשָׁעֶיךָ לְמַעֲנִי וְחַטֹּאתֶיךָ לֹא אֶזְכֹּר: (ישעיהו מג, כה)
הַלְבֵּן חֲטָאֵינוּ כַּשֶּׁלֶג וְכַצֶמֶר כְּמַה שֶׁכָּתוּב: לְכוּ נָא וְנִוָּכְחָה יֹאמַר יְיָ אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ אִם יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ: (ישעיהו א, יח)
רַחֵם עָלֵינוּ וְאַל תַּשְׁחִיתֵנוּ כְּמַה שֶׁכָּתוּב: כִּי אֵל רַחוּם יְיָ אֱלֹהֶיךָ לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַשְׁחִיתֶךָ וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת בְּרִית אֲבֹתֶיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם: (דברים ד, לא)
קַבֵּץ נִדָּחֵנוּ כְּמַה שֶׁכָּתוּב: אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ: (דברים ל, ד)
הָשֵׁ֤ב שְׁבוּתֵנוּ וְרַחֲמֵנוּ כְּמַה שֶׁכָּתוּב: וְשָׁב יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה: (דברים ל, ג)
תְּבִיאֶנּוּ אֶל הַר קָדְשְׁךָ וְשַׂמְּחֵנוּ בְּבֵית תְּפִלָּתֶךָ כְּמַה שֶׁכָּתוּב: וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחִי כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים: (ישעיהו נו, ז)
נוהגים לעמוד
שְׁמַע קוֹלֵנוּ יְיָ אֱלֹֹהֵינוּ חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת־תְּפִלָּתֵנוּ: הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם: (איכה ה, כא) אַל תַּשְׁלִיכֵנוּ מִלְּפָנֶיךָ וְרוּחַ קָדְשְׁךָ אַל תִּקַּח מִמֶּנוּ: (תהלים נא, יג בשינוי) אַל תַּשְׁלִיכֵנוּ לְעֵת זִקְנָה כִּכְלוֹת כֹּחֵנוּ אַל תַּעַזְבֵנוּ: (תהלים עא, ט בשינוי) אַל תַּעַזְבֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אַל תִּרְחַק מִמֶּנוּ: (תהלים לח, כב בשינוי) עֲשֵׂה עִמָּנוּ אוֹת לְטוֹבָה וְיִרְאוּ שֹׂנְאֵינוּ וְיֵבֹשׁוּ כִּי אַתָּה יְיָ עֲזַרְתָּנוּ וְנִחַמְתָּנוּ: (תהלים פו, יז בשינוי) אֲמָרֵינוּ הַאֲזִינָה יְיָ בִּינָה הֲגִיגֵנוּ: (תהלים ה, ב בשינוי) יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִינוּ וְהֶגְיוֹן לִבֵּנוּ לְפָנֶיךָ יְיָ צוּרֵנוּ וְגֹאֲלֵנוּ: (תהלים יט, טו בשינוי) כִּי לְךָ יְיָ הוֹחָלְנוּ אַתָּה תַעֲנֶה אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ: (תהלים לח, טז בשינוי)
יעמוד ויאמר ודוי, ואם עשה איזה עון באותו היום יתחרט ויתודה עליו בלב נשבר ובדמעה ויקבל עליו שלא יעשהו עוד, ואם ככה הוא עושה אשריו ואשרי חלקו. שכל מי שדן את עצמו למטה אין דנים אותו למעלה ואם מקפיד ומתמיד בזה כל יום בלי לפספס זוכה להיות ממארי דחושבנא. זכות גדולה ועצומה להתמיד בזה.
אם אמר וידוי בתיקון חצות לא יחזור לאמור שוב בק"ש שעל המטה שלא יהיה ככלב שב על קיאו.
ימים שאין אומרים בו תחנון כגון: שבת, ראש חודש, יום טוב ועוד, וכן במוצאי אותם הימים עד חצות, לא יאמר וידוי
נוסח עדות המזרח: אָנָּא יהוה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ. תָּבוֹא לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתֵנוּ וְאַל תִּתְעַלַּם נוסח עדות המזרח: מַלְכֵּנוּ מִתְּחִנָּתֵנוּ. שֶׁאֵין אֲנַחְנוּ [נ"א: אָנוּ] עַזֵּי פָנִים וּקְשֵׁי עֹרֶף לוֹמַר לְפָנֶיךָ נוסח עדות המזרח: יהוה כל השאר: יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ צַדִּיקִים אֲנַחְנוּ וְלֹא חָטָאנוּ. אֲבָל נוסח עדות המזרח: חָטָאנוּ, עָוִינוּ, פָּשַׁעְנוּ, אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ וְאַנְשֵׁי בֵיתֵנוּ: כל השאר: אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ חָטָאנוּ:
אָשַׁמְנוּ. בָּגַדְנוּ. גָּזַלְנוּ. דִּבַּרְנוּ דֹּפִי נוסח עדות המזרח: וְלָשׁון הָרָע .
הֶעֱוִינוּ. וְהִרְשַׁעְנוּ. זַדְנוּ. חָמַסְנוּ. טָפַלְנוּ שֶׁקֶר נוסח עדות המזרח: וּמִרְמָה .
יָעַצְנוּ נוסח עדות המזרח: עֵצות רָעות כל השאר: רָע . כִּזַּבְנוּ. לַצְנוּ. מָרַדְנוּ. נוסח עדות המזרח: מָרִינוּ דְבָרֶיךָ. נִאַצְנוּ. נוסח עדות המזרח: נִאַפְנוּ. סָרַרְנוּ. עָוִינוּ. פָּשַׁעְנוּ. נוסח עדות המזרח: פָּגַמְנוּ. צָרַרְנוּ. נוסח עדות המזרח: צִעַרְנוּ אָב וָאֵם. קִשִּׁינוּ עֹרֶף.
רָשַׁעְנוּ. שִׁחַתְנוּ. תִּעַבְנוּ. תָּעִינוּ. נוסח עדות המזרח: וְתִעְתַּעְנוּ. כל השאר: תִּעְתָּעְנוּ:
נוסח עדות המזרח: וְסַרְנוּ כל השאר: סַרְנוּ מִמִּצְותֶיךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ הַטּוֹבִים וְלֹא שָׁוָה לָנוּ. וְאַתָּה צַדִּיק עַל כָּל הַבָּא עָלֵינוּ. כִּי אֱמֶת עָשִׂיתָ. וַאֲנַחְנוּ הִרְשָׁעְנוּ: (נחמיה ט, לג) אָשַׁמְנוּ מִכָּל עָם. בֹּשְׁנֽוּ מִכָּל דּוֹר. גָּלָה מִמֶּנּוּ מְשׂוֹשׂ. דָוֶה לִבֵּנוּ בַחֲטָאֵינוּ. הָחְבַּל אִוּוּיֵנוּ. וְנִפְרָע פְּאֵרֵנוּ. זְבוּל בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ חרב בַּעֲווֹנֵינוּ. טִירָתֵנוּ הָיְתָה לְשַׁמָּה. יְפִי אַדְמָתֵנוּ לְזָרִים. כֹּחֵנוּ לְנָכְרִים.
[יש שמדלגים זה והווידוי עד "לעינינו". עֲדַיִן לֹא שַׁבְנוּ מִטָּעוּתֵנוּ וְהֵיאַךְ נָעִיז פָּנֵינוּ וְנַקְשֶׁה עָרְפֵּנוּ לוֹמַר לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ צַדִּיקִים אֲנַחְנוּ וְלֹא חָטָאנוּ אֲבָל אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ חָטָאנוּ:
נוסח עדות המזרח: אָנָּא יהוה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ. תָּבוֹא לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתֵנוּ וְאַל תִּתְעַלַּם נוסח עדות המזרח: מַלְכֵּנוּ מִתְּחִנָּתֵנוּ. שֶׁאֵין אֲנַחְנוּ [נ"א: אָנוּ] עַזֵּי פָנִים וּקְשֵׁי עֹרֶף לוֹמַר לְפָנֶיךָ נוסח עדות המזרח: יהוה כל השאר: יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ צַדִּיקִים אֲנַחְנוּ וְלֹא חָטָאנוּ. אֲבָל נוסח עדות המזרח: חָטָאנוּ, עָוִינוּ, פָּשַׁעְנוּ, אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ וְאַנְשֵׁי בֵיתֵנוּ: כל השאר: אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ חָטָאנוּ:
אָשַׁמְנוּ. בָּגַדְנוּ. גָּזַלְנוּ. דִּבַּרְנוּ דֹּפִי נוסח עדות המזרח: וְלָשׁון הָרָע .
הֶעֱוִינוּ. וְהִרְשַׁעְנוּ. זַדְנוּ. חָמַסְנוּ. טָפַלְנוּ שֶׁקֶר נוסח עדות המזרח: וּמִרְמָה .
יָעַצְנוּ נוסח עדות המזרח: עֵצות רָעות כל השאר: רָע . כִּזַּבְנוּ. לַצְנוּ. מָרַדְנוּ. נוסח עדות המזרח: מָרִינוּ דְבָרֶיךָ. נִאַצְנוּ. נוסח עדות המזרח: נִאַפְנוּ. סָרַרְנוּ. עָוִינוּ. פָּשַׁעְנוּ. נוסח עדות המזרח: פָּגַמְנוּ. צָרַרְנוּ. נוסח עדות המזרח: צִעַרְנוּ אָב וָאֵם. קִשִּׁינוּ עֹרֶף.
רָשַׁעְנוּ. שִׁחַתְנוּ. תִּעַבְנוּ. תָּעִינוּ. נוסח עדות המזרח: וְתִעְתַּעְנוּ. כל השאר: תִּעְתָּעְנוּ:
נוסח עדות המזרח: וְסַרְנוּ כל השאר: סַרְנוּ מִמִּצְותֶיךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ הַטּוֹבִים וְלֹא שָׁוָה לָנוּ. וְאַתָּה צַדִּיק עַל כָּל הַבָּא עָלֵינוּ. כִּי אֱמֶת עָשִׂיתָ. וַאֲנַחְנוּ הִרְשָׁעְנוּ: (נחמיה ט, לג)]
לְעֵינֵינוּ עָשְׁקוּ עֲמָלֵנוּ. מְמֻשָּׁךְ וּמֹרָט מִמֶּנּוּ. נָתְנוּ עֻלָּם עָלֵינוּ. סָבַלְנוּ עַל שִׁכְמֵנוּ. עֲבָדִים מָשְׁלוּ בָנוּ. פּוֹרֵק אֵין מִיָּדָם. צָרוֹת רַבּוֹת סְבָבוּנוּ. קְרָאנוּךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ. רִחַקְתָּ מִמֶּנּוּ בַּעֲוֹנֵינוּ. שַׁבְנוּ מֵאַחֲרֶיךָ. תָּעִינוּ וְאָבַדְנוּ.
[יש שמדלגים זה והווידוי עד "הרשענו". עֲדַיִן לֹא שַׁבְנוּ מִטָּעוּתֵנוּ וְהֵיאַךְ נָעִיז פָּנֵינוּ וְנַקְשֶׁה עָרְפֵּנוּ לוֹמַר לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ צַדִּיקִים אֲנַחְנוּ וְלֹא חָטָאנוּ אֲבָל אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ חָטָאנוּ:
נוסח עדות המזרח: אָנָּא יהוה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ. תָּבוֹא לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתֵנוּ וְאַל תִּתְעַלַּם נוסח עדות המזרח: מַלְכֵּנוּ מִתְּחִנָּתֵנוּ. שֶׁאֵין אֲנַחְנוּ [נ"א: אָנוּ] עַזֵּי פָנִים וּקְשֵׁי עֹרֶף לוֹמַר לְפָנֶיךָ נוסח עדות המזרח: יהוה כל השאר: יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ צַדִּיקִים אֲנַחְנוּ וְלֹא חָטָאנוּ. אֲבָל נוסח עדות המזרח: חָטָאנוּ, עָוִינוּ, פָּשַׁעְנוּ, אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ וְאַנְשֵׁי בֵיתֵנוּ: כל השאר: אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ חָטָאנוּ:
אָשַׁמְנוּ. בָּגַדְנוּ. גָּזַלְנוּ. דִּבַּרְנוּ דֹּפִי נוסח עדות המזרח: וְלָשׁון הָרָע .
הֶעֱוִינוּ. וְהִרְשַׁעְנוּ. זַדְנוּ. חָמַסְנוּ. טָפַלְנוּ שֶׁקֶר נוסח עדות המזרח: וּמִרְמָה .
יָעַצְנוּ נוסח עדות המזרח: עֵצות רָעות כל השאר: רָע . כִּזַּבְנוּ. לַצְנוּ. מָרַדְנוּ. נוסח עדות המזרח: מָרִינוּ דְבָרֶיךָ. נִאַצְנוּ. נוסח עדות המזרח: נִאַפְנוּ. סָרַרְנוּ. עָוִינוּ. פָּשַׁעְנוּ. נוסח עדות המזרח: פָּגַמְנוּ. צָרַרְנוּ. נוסח עדות המזרח: צִעַרְנוּ אָב וָאֵם. קִשִּׁינוּ עֹרֶף.
רָשַׁעְנוּ. שִׁחַתְנוּ. תִּעַבְנוּ. תָּעִינוּ. נוסח עדות המזרח: וְתִעְתַּעְנוּ. כל השאר: תִּעְתָּעְנוּ:
נוסח עדות המזרח: וְסַרְנוּ כל השאר: סַרְנוּ מִמִּצְותֶיךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ הַטּוֹבִים וְלֹא שָׁוָה לָנוּ. וְאַתָּה צַדִּיק עַל כָּל הַבָּא עָלֵינוּ. כִּי אֱמֶת עָשִׂיתָ. וַאֲנַחְנוּ הִרְשָׁעְנוּ: (נחמיה ט, לג)]
הִרְשָׁעְנוּ וּפָשַׁעְנוּ. וְלָכֵן לֹא נוֹשָׁעְנוּ. וְתֵן בְּלִבֵּנוּ לַעֲזוֹב דֶּרֶךְ רֶשַׁע. וְחִישׁ לָנוּ יֶשַׁע. כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶךָ: יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ וְאִישׁ אָוֶן מַחְשְׁבֹתָיו וְיָשֹׁב אֶל יְיָ וִירַחֲמֵהוּ וְאֶל אֱלֹהֵינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלוֹחַ: (ישעיהו נה, ז)
סליחה נז
יַעֲזֹב רָשָׁע נְתִיבוֹ. וְיַכְנִיעַ רוּם לְבָבוֹ. וְיָשֹׁב אֶל יְיָ וִירַחֲמֵהוּ בְּשׁוּבוֹ. בְּטֶרֶם יִסָּפֶה אוֹ יוֹמוֹ יָבֹא: עֲזָב נָא בֶּן אָדָם עֲזָב נָא. עֲזֹב שֵׁמֶץ וְדִבָּה. בְּטֶרֶם תִּתְעוֹפֵף כְּיוֹנִים אֶל אֲרֻבָּה. וְהַנּוֹשֶׁה בָּא לָקַחַת הָעֲרֻבָּה. לָכֵן שׁוּב וּזְכֹר אֶת הַיּוֹם הַבָּא. כִּי הַיּוֹם קָצֵר וְהַמְּלָאכָה מְרֻבָּה. מִי יִתֵּן אֶל לִבּוֹ. בטרם: עֲזָב נָא בֶּן אָדָם עֲזָב נָא. עֲזֹב הַבְלֵי הָעוֹלָם הַזֶּה וְהַרְחֵק. כִּי מָחָר תִּבְכֶּה מֵאֲשֶׁר בּוֹ הַיּוֹם תִּשְׂחַק. וּבִכְתַב אִישׁ יְרִיבָךְ כְּתָבְךָ לֹא יִמָּחֵק. וְלֹא יוֹעִיל מַתָּן וְלֹא שֹׁחַד בְּחֵיק. וְהַפּוֹעֲלִים עֲצֵלִים וּבַעַל הַבַּיִת דּוֹחֵק. אִישׁ הָרִיב נִגָּשׁ וְגַם נִצָּב לְרִיבוֹ. בטרם: עֲזָב נָא בֶּן אָדָם עֲזָב נָא. עֲזֹב יְקַר עוֹלָם נוֹדֵד נְדוֹד. כִּי עָרוּךְ תָּפְתֶּה בְּכָל לַהַב וְכִידוֹד. לָכֵן זָכַר נָא אַחֲרִיתְךָ בְּעֵת תּוּשַּׁד שָׁדוֹד. כִּי כָל אָח יֹאמַר הֶאָח וְכָל דּוֹד יִדֹּד. לָכֵן שׁוּב וְהַתְקֵן עַצְמְךָ בִּפְרוֹזְדוֹר כְּדֵי שֶׁתִּכָּנֵס לִטְרַקְלִין וְטוּבוֹ. בטרם: עֲזָב נָא בֶּן אָדָם עֲזָב נָא. עֲזֹב יֵצֶר אֶת אֲשֶׁר נַפְשְׁךָ אוֹהֶבֶת. וְתֹאמַר נַפְשִׁי מוּטָב שֶׁתִּהְיִי כּוֹאֶבֶת. מִשֶׁתַּחְפְּצִי מִבּוֹר אַחֵר שׁוֹאֶבֶת. וְאִם תֹּאמְרִי מִי יְעִידֵנִי שֶׁאֲנִי שׁוֹכֶבֶת. הַפִּנְקָס כָּתוּב וְהַיָּד כּוֹתֶבֶת. שׁוּבִי וְתִזְכִּי לֶעָתִיד לָבֹא. בטרם: עֲזָב נָא בֶּן אָדָם עֲזָב נָא. עֲזֹב נַחַת הָעוֹלָם הַזֶּה וְשִׂמְחָה. בְּטֶרֶם נוֹד רוּחֲךָ בְּכָל פִּנָּה וְרוּחָה. וְעֵינֶיךָ תִרְאֶינָה גֵּיהִנֹּם פְּתוּחָה. וְשָׁם תְּהֵא נַפְשְׁךָ שְׂרוּפָה וְגַם כְּסוּחָה. וּמֵאַיִן בָּאתָ מְלֵחָה סְרוּחָה. וְאַתָּה הוֹלֵךְ לִמְקוֹם שַׁחַת וְשׁוּחָה. וְחֶשְׁבּוֹן תִּתֵּן לְשָׁם עָבִים רְכוּבוֹ. בְּטֶרֶם יִסָּפֶה אוֹ יוֹמוֹ יָבֹא:
מְשִׁיחַ צִדְקֶךָ אָמַר לְפָנֶיךָ: שְׁגִיאוֹת מִי יָבִין מִנִּסְתָּרוֹת נַקֵּנִי: (תהלים יט, יג) נקנו יְיָ אֱלֹהֵינוּ מִכָּל פְשָׁעֵינוּ וְטַהֲרֵנוּ מִכָּל טֻמְאוֹתֵינוּ, וּזְרוֹק עָלֵינוּ מַיִם טְהוֹרִים וְטַהֲרֵנוּ, כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶךָ: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם, מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם: (יחזקאל לו, כה)
מִיכָה עַבְדֶּךָ אָמַר לְפָנֶיךָ: מִי אֵל כָּמוֹךָ נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ. לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא: יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבּשׁ עֲוֹנֹתֵינוּ. וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאתָם: תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם: (מיכה ז, יח - כ)
דָּנִיֵּאל אִישׁ חֲמוּדוֹת שיווע לְפָנֶיךָ: הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשְׁמָע פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵינוּ וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶיהָ כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים: אֲדֹנָי שְׁמָעָה, אֲדֹנָי סְלָחָה, אֲדֹנָי, הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה, אַל תְּאַחַר, לְמַעֲנְךָ אֱלֹהַי כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ: (דניאל ט, יח -יט)
עֶזְרָא הַסּוֹפֵר אָמַר לְפָנֶיךָ: אֱלֹהַי בֹּשְׁתִּי וְנִכְלַמְתִּי לְהָרִים אֱלֹהַי פָּנַי אֵלֶיךָ כִּי עֲוֹנֹתֵינוּ רָבוּ לְמַעְלָה רֹאשׁ וְאַשְׁמָתֵנוּ גָדְלָה עַד לַשָּׁמָיִם: (עזרא ט, ו) וְאַתָּה אֱלֹהֵינוּ אֱלוֹהַּ סְלִיחוֹת חַנּוּן וְרַחוּם אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת וְלֹא עֲזַבְתָּנוּ. אַל תַּעַזְבֵנוּ אָבִינוּ וְאַל תִּטְּשֵׁנוּ בּוֹרְאֵנוּ וְאַל תַּזְנִיחֵנוּ יוֹצְרֵנוּ וְאַל תַּעַש עִמָּנוּ כָּלָה כְּחַטּאתֵינוּ [בְּגָלוּתֵינוּ] וְקַיֵּם לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת הַדָּבָר שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ בְּקַבָּלָה עַל יְדֵי יִרְמְיָהוּ חוֹזָךְ כָּאָמוּר: בַּיָּמִים הָהֵם וּבָעֵת הַהִיא נְאֻם יְיָ יְבֻקַּשׁ אֶת עֲוֹן יִשְׂרָאֵל וְאֵינֶנּוּ וְאֶת חַטֹּאת יְהוּדָה וְלֹא תִמָּצֶאינָה כִּי אֶסְלַח לַאֲשֶׁר אַשְׁאִיר: (ירמיהו נ, כ)
עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ / רְעֵבֵי טוּבְךָ / צְמֵאֵי חַסְדֶּךָ / תְּאֵבֵי יִשְׁעֶךָ. יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כִּי לַיְיָ אֱלֹהֵינוּ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת:
אֵל רַחוּם שְׁמֶךָ. אֵל חַנּוּן שְׁמֶךָ. בָּנוּ נִקְרָא שְׁמֶךָ. יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ:
עֲשֵׂה לְמַעַן אֲמִתָּךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן בְּרִיתָך. עֲשֵׂה לְמַעַן גָּדְלָךְ וְתִפְאַרְתָּךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן דָּתָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן הוֹדָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן וִעוּדָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן זִכְרָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן חַסְדָּךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן טוּבָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן יִחוּדָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן כְּבוֹדָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן לִמּוּדָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן מַלְכוּתָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן נִצְחָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן סוֹדָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן עֻזָּךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן פְּאֵרָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן צִדְקָתָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן קְדֻשָּׁתָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים. עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁכִינָתָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן תְּהִלָּתָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן אוֹהֲבֶיךָ שׁוֹכְנֵי עָפָר. עֲשֵׂה לְמַעַן אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב. עֲשֵׂה לְמַעַן משֶׁה וְאַהֲרוֹן. עֲשֵׂה לְמַעַן דָּוִד וּשְׁלֹמֹה. עֲשֵׂה לְמַעַן יְרוּשָׁלַיִם עִיר קָדְשְׁךָ. עֲשֵׂה לְמַעַן צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ. עֲשֵׂה לְמַעַן שִׁמֲמוּת הֵיכָלֶךָ. עֲשֵׂה לְמַעַן הֲרִיסוּת מִזְבְּחֶךָ. עֲשֵׂה לְמַעַן הֲרוּגִים עַל שֵׁם קָדְשֶׁךָ. עֲשֵׂה לְמַעַן טְבוּחִים עַל יִחוּדֶךָ. עֲשֵׂה לְמַעַן בָּאֵי בָּאֵשׁ וּבַמַּיִם עַל קִדּוּשׁ שְׁמֶךָ. עֲשֵׂה לְמַעַן יוֹנְקֵי שָׁדַיִם שֶׁלֹּא חָטְאוּ. עֲשֵׂה לְמַעַן גְּמוּלֵי חָלָב שֶׁלֹא פָשְׁעוּ. עֲשֵׂה לְמַעַן תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן. עֲשֵׂה לְמַעֲנָךְ אִם לֹא לְמַעֲנֵנוּ. עֲשֵׂה לְמַעַנְךָ וְהוֹשִׁיעֵנוּ.
עֲנֵנוּ יְיָ עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ אֱלֹהֵינוּ עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ אָבִינוּ עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ בּוֹרְאֵנוּ עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ גּוֹאֲלֵנוּ עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ דּוֹרְשֵׁנוּ עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ הָאֵל הַנֶּאֱמָן עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ וָתִיק וְחָסִיד עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ זַ֥ךְ וְיָשָׁר עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ חַי וְקַיָּם עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ טוֹב וּמֵטִיב עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ יוֹדֵעַ יֵצֶר עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ כּוֹבֵשׁ כְּעָסִים עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ לוֹבֵשׁ צְדָקוֹת עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ נוֹרָא וְנִשְׂגָּב עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ סוֹלֵחַ וּמוֹחֵל עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ עוֹנֶה בְּעֵת רָצוֹן עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ פּוֹדֶה וּמַצִּיל עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ צַדִּיק וְיָשָׁר עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ קָרוֹב לְקוֹרְאָיו עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ רַחוּם וְחַנּוּן עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ שׁוֹמֵעַ אֶל אֶבְיוֹנִים עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ תּוֹמֵךְ תְּמִימִים עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ קָשֶׁה לִכְעוֹס עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ רַךְ לִרְצוֹת עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ פַחַד יִצְחָק עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ אֲבִיר יַעֲקֹב עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ עֶזְרַת הַשְּׁבָטִים עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ מִשְׂגָּב אִמָהוֹת עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ אֲבִי יְתוֹמִים עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ וְדַיַּן אַלְמָנוֹת עֲנֵנוּ.
מִי שֶׁעָנָה לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה הוּא יַעֲנֵנוּ
מִי שֶׁעָנָה לְיִצְחָק בְּנוֹ כְּשֶׁנֶּעֱקַד עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ הוּא יַעֲנֵנוּ
מִי שֶׁעָנָה לְיַעֲקֹב בְּבֵית אֵל הוּא יַעֲנֵנוּ
מִי שֶׁעָנָה לְיוֹסֵף בְּבֵית הָאֲסוּרִים הוּא יַעֲנֵנוּ
מִי שֶׁעָנָה לַאֲבוֹתֵינוּ עַל יַם סוּף הוּא יַעֲנֵנוּ
מִי שֶׁעָנָה לְמֹשֶׁה בְּחוֹרֵב הוּא יַעֲנֵנוּ
מִי שֶׁעָנָה לְאַהֲרֹן בַמַּחְתָּה הוּא יַעֲנֵנוּ
מִי שֶׁעָנָה לְפִינְחָס בְּקוּמוֹ מִתּוֹךְ הַעֵדָה הוּא יַעֲנֵנוּ
מִי שֶׁעָנָה לִיהוֹשֻׁעַ בַּגִּלְגָּל הוּא יַעֲנֵנוּ
מִי שֶׁעָנָה לִשְׁמוּאֵל בַּמִּצְפָּה הוּא יַעֲנֵנוּ
מִי שֶׁעָנָה לְדָוִד וְלִשְׁלֹמֹה בְּנוֹ בִּירוּשָׁלַיִם הוּא יַעֲנֵנוּ
מִי שֶׁעָנָה לְאֵלִיָּהוּ בְּהַר הַכַּרְמֶל הוּא יַעֲנֵנוּ
מִי שֶׁעָנָה לֶאֱלִישָׁע בִּירִיחוֹ הוּא יַעֲנֵנוּ
מִי שֶׁעָנָה לְיוֹנָה בִּמְעֵי הַדָּגָה הוּא יַעֲנֵנוּ
מִי שֶׁעָנָה לְחִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה בְּחָלְיוֹ הוּא יַעֲנֵנוּ
מִי שֶׁעָנָה לַחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה בְּתוֹךְ כִּבְשַׁן הָאֵשׁ הוּא יַעֲנֵנוּ
מִי שֶׁעָנָה לְדָנִיֵּאל בְּגוֹב הָאֲרָיוֹת הוּא יַעֲנֵנוּ
מִי שֶׁעָנָה לְמָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה הוּא יַעֲנֵנוּ
מִי שֶׁעָנָה לְעֶזְרָא בַּגּוֹלָה הוּא יַעֲנֵנוּ
מִי שֶׁעָנָה לְכָל הַצַּדִּיקִים וְהַחֲסִידִים וְהַתְּמִימִים וְהַיְשָׁרִים הוּא יַעֲנֵנוּ
רַחֲמָנָא דְּעָנֵי לַעֲנִיֵּי עֲנֵינָא: רַחֲמָנָא דְעָנֵי לִתְבִירֵי לִבָּא עֲנֵינָא: רַחֲמָנָא דְּעָנֵי לְמַכִּיכֵי רוּחָא עֲנֵינָא: רַחֲמָנָא עֲנֵינָא רַחֲמָנָא חוּס רַחֲמָנָא פְּרֹק רַחֲמָנָא שְׁזִיב רַחֲמָנָא רַחֵם עֲלָן הַשְׁתָּא בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב:
נפילת אפים
וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל גָּד צַר לִי מְאֹד, נִפְּלָה נָּא בְיַד יְיָ כִּי רַבִּים רַחֲמָיו, וּבְיַד אָדָם אַל אֶפֹּלָה׃ (ש"ב כד, יד)
רַחוּם וְחַנּוּן חָטָאתִי לְפָנֶיךָ. יְיָ מָלֵא רַחֲמִים, רַחֵם עָלַי וְקַבֵּל תַּחֲנוּנָי.
יְיָ, אַל בְּאַפְּךָ תוֹכִיחֵנִי, וְאַל בַּחֲמָתְךָ תְיַסְּרֵנִי׃ חׇנֵּנִי יְיָ כִּי אֻמְלַל אָנִי, רְפָאֵנִי יְיָ כִּי נִבְהֲלוּ עֲצָמָי׃ וְנַפְשִׁי נִבְהֲלָה מְאֹד, וְאַתָּה יְיָ עַד מָתָי׃ שׁוּבָה יְיָ חַלְּצָה נַפְשִׁי, הוֹשִׁיעֵנִי לְמַעַן חַסְדֶּךָ׃ כִּי אֵין בַּמָּוֶת זִכְרֶךָ, בִּשְׁאוֹל מִי יוֹדֶה לָּךְ׃ יָגַעְתִּי בְּאַנְחָתִי, אַשְׂחֶה בְכׇל לַיְלָה מִטָּתִי, בְּדִמְעָתִי עַרְשִׂי אַמְסֶה׃ עָשְׁשָׁה מִכַּעַס עֵינִי, עָתְקָה בְּכׇל צוֹרְרָי׃ סוּרוּ מִמֶּנִּי כׇּל פֹּעֲלֵי אָוֶן, כִּי שָׁמַע יְיָ קוֹל בִּכְיִי׃ שָׁמַע יְיָ תְּחִנָּתִי, יְיָ תְּפִלָּתִי יִקָּח׃ יֵבֹשׁוּ וְיִבָּהֲלוּ מְאֹד כׇּל אֹיְבָי, יָשֻׁבוּ יֵבֹשׁוּ רָגַע׃ (תהלים ו)
מַחֵי וּמַסֵּי. מֵמִית וּמֵחֵי. מַסִּיק מִן שְׁאוֹל לְחַיֵּי עָלְמָא.
בְּרָא כַּד חָטֵי אָבוּהִי לַקְיֵהּ. אָבוּהִי דְחַיִּס אַסֵּי לְכֵאבֵהּ.
עַבְדָּא דְמָרִיד נָפִיק בְּקוֹלָר. מָרֵהּ תָּאִב וְתָּבִּיר קוֹלָרֵהּ.
בְּרָךְ בֻּכְרָךְ אֲנָן וְחַטֵּינָן קַמָּךְ. הָא רָוֵי נַפְשִׁין בְּגִדִּין מְרָרִין.
עַבְדָּךְ אֲנָן וּמְרַדְּנָן קַמָּךְ. הָא בְּבִזְתָּא הָא וְשִׁבְיָא וְהָא בְּמַלְקִיּוּתָא.
בְּמָטוּ מִנָּךְ בְּרַחֲמָךְ דִּנְפִישִׁין. אַסֵּי לְכֵאבִין דִּתְקוֹף עֲלָן. עַד דְּלָא נֶהֱוֵי גְּמִירָא בְּשִׁבְיָא:
סליחה נח
תּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה. הִתְחַנְּנִי בְּבַקָּשָׁה. פְּנֵי הַצּוּר הַנַּעֲרָץ בִּקְדֻשָּׁה: שִׁפְכִי שִֹיחַ עָרֵב. וְזִכְרִי מַעֲשֵֹה חוֹרֵב. נַעֲשֶֹה וְנִשְׁמַע נָמוּ לְהִתְקָרֵב: רָגְנוּ שֵֹעִיר וּפָארָן. דָּתוֹתֶיךָ לְשָׁמְרָן. עָמַד וּמְדָדָן רָאָה וְהִתִּירָן: קָדוֹשׁ הִתִּיקָם. לְלֹא שָׁמְרוּ חֻקָּם. בְּאַף וּבְחֵמָה עֲשֹוֹת בָּהֶם נָקָם: צָעַד מֵרְבָבוֹת. וְנִקְדַּשׁ בָּעֲרָבוֹת. מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת וְלַהַב שַׁלְהֵבוֹת: פָּנִים מַסְבִּירוֹת. אֵלָיו מִתְחַבְּרוֹת. הֻנְשָׁקוּ מִפִּיו עֲשֶֹרֶת הַדִּבְּרוֹת: עוֹלָם נִתְבַּסָּס. אֲשֶׁר מִתְּנָאוֹ נִמְסָס. כְּמוֹצֵא שָׁלָל רָב עַל אִמְרָתְךָ שָֹשֹ: סוֹדֵי פִקּוּדַיִךְ. נִמְסְרוּ לְדוֹדַיִךְ. מֵאָז וְעַד עַתָּה הֵמָּה מְכַבְּדַיִךְ: נָדִים וְגַם נָעִים. ובְרֹגֶז שְֹבֵעִים. בְּנֹפֶת צוּפַיִךְ תָּמִיד מִשְׁתַּעְשְׁעִים: מַסּוֹרֶת לְיַפֵּה. בִּכְתָב וּבְעַל פֶּה. יָקְרוּ אֲמָרַיִךְ מִשֹּׁהַם וְיָשְׁפֵה: לִבִּי לְחוֹקְקַיִךְ. בַּעֲלִיל מְזוֹקְקַיִךְ. קוֹבְעֵי עִתּוֹתָם לְפַלֵּשׁ פְּקָקַיִךְ: כְּלָלוֹת וּפְרָטוֹת. לִרְאוֹת וּלְהַטּוֹת. שְׁנָתָם נוֹדֶדֶת בַּחֲדַר הַמִּטּוֹת: יוֹם יוֹם יִדְרֹשׁוּן. בְּלִבָּם יַחֲרֹשׁוּן. לֶאֱסֹר וּלְהַתִּיר בְּפִיהֶם יְפָרְשׁוּן: טְמֵאוֹת וּטְהוֹרוֹת. לְהַבְדִּיל וּלְהוֹרוֹת. מִלַּחַץ וְדֹחַק עֵינֵיהֶם מַנְהִירוֹת: חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים. עַל פִּימוֹ שְׁפוּטִים. וְאוֹיְבֵיהֶם פְּלִילִים וּבָהֶם נִשְׁפָּטִים: זִכְרִי זֹאת תְּעוּדָה. הוֹגַיִךְ לְהִתְעוֹדְדָה. וּמְלִיצֵי הֶגְיוֹנַיִךְ לַעֲזֹר וּלְסַעֲדָה: וְחִנְנִי פְּנֵי קוֹנֵךְ. בְּמַעַן חִנּוּנֵךְ. כִּי הוּא אֱלֹהַיִךְ יוֹצְרֵךְ וַאֲדוֹנֵךְ: הֲלֹא אִם אֵין תַּמָּה. הוֹגָה בִּתְמִימָה. הֵן בְּקֶרֶן זָוִית נְתוּנָה וּמִשְׁתּוֹמְמָה: דֹּק וָחֶלֶד עֲבוּרָהּ. עוֹמְדִים בִּגְבוּרָה. בְּיִרְאָה הַקְּדוֹשָׁה וּבְמִצְוָה בָּרָה: גַבְּרִי תַּחֲנוּנִים. וְשִׁפְכִי חִנּוּנִים. עֲבֹר תְּפִלָּתֵנוּ בְּאֵין סִכּוּךְ עֲנָנִים: בָּאֵי עָדָיו בְּתַחַן. לְנַקּוֹתָם מִצַּחַן. מַאֲוַיָּם יִתֵּן יִכְמֹר וְגַם יִחַן: אֱסֹף עֲדַת מִי מָנָה. לְקִרְיָה נֶאֱמָנָה. וּכְעֵדֶר בְּתוֹךְ הַדָּבְרוֹ מֵאָדָם תְּהִימֶנָה: שִׁבְיָם יְמַלֵּט. מֵאַשְׁמַנֵּי עֶלֶט. עֲדֵי עַד יְסוֹבְבֵם עֹז רָנֵּי פַלֵּט: וּבְשׁוּבָה וָנַחַת. נוֹשָׁעִים מִשַּׁחַת. בַּקֵּשׁ צֹאן אוֹבְדוֹת וְגַם הַנִּדַּחַת: רַפֹּאת הַנַּחְלָה. יָסִיר כָּל מַחֲלָה. צִיּוֹן לְמַלְּאוֹת עִיר הַמְהֻלָּלָה: חֲבשׁ הַנִּשְׁבֶּרֶת. זַלְזֵל הַגְּבֶרֶת. קַנֵּא קִנְאָה גְדוֹלָה לָעִיר הַמְּחֻבֶּרֶת:
גדולים רבים ערערו על מנהג אמירת פזמון "מכניסי רחמים", שכן הרמב"ם ז"ל מנה באחד מי"ג עיקרי האמונה שלו כי לה' לבדו ראוי להתפלל, ולא לשום אמצעי ח"ו, גם לא למלאכים. ויש על זה תירוצים רבים. אמנם רבים, ובעיקר מהנוהגים כמנהג ליטא בסליחות, שנהגו שלא לאומרו. ובכל זאת, מאחר ונדפס בדפוסים, כללנו אותו כאן.
מכניסי רחמים
מַכְנִיסֵי רַחֲמִים, הַכְנִיסוּ רַחֲמֵינוּ, לִפְנֵי בַּעַל הָרַחֲמִים.
מַשְׁמִיעֵי תְפִלָּה, הַשְׁמִיעוּ תְפִלָּתֵנוּ, לִפְנֵי שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה.
מַשְׁמִיעֵי צְעָקָה, הַשְׁמִיעוּ צַעֲקָתֵנוּ, לִפְנֵי שׁוֹמֵעַ צְעָקָה.
מַכְנִיסֵי דִּמְעָה, הַכְנִיסוּ דִמְעוֹתֵינוּ, לִפְנֵי מֶלֶךְ מִתְרַצֶּה בִּדְמָעוֹת.
הִשְׁתַּדְּלוּ וְהַרְבּוּ תְּחִנָּה וּבַקָּשָׁה, לִפְנֵי מֶלֶךְ אֵל רָם וְנִשָּׂא.
הַזְכִּירוּ לְפָנָיו הַשְׁמִיעוּ לְפָנָיו, תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁל שׁוֹכְנֵי עָפָר.
יִזְכֹּר אַהֲבָתָם וִיחַיֶּה זַרְעָם, שֶׁלֹּא תֹאבַד שְׁאֵרִית יַעֲקֹב
כִּי צֹאן רוֹעֶה נֶאֱמָן הָיָה לְחֶרְפָּה, יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה.
מַהֵר עֲנֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ, וּפְדֵנוּ מִכָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת.
וְהוֹשִׁיעָה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, מְשִׁיחַ צִדְקָךְ וְעַמָּך.
מָרָן דְבִשְׁמַיָא. לָךְ מִתְחַנְּנָן כְּבַר שִׁבְיָא דְמִתְחַנֵּן לְשַׁבּוֹיֵהּ. כֻּלְּהוֹן בְּנֵי שִׁבְיָא בְּכַסְפָּא מִתְפָּרְקִין. וְעַמָּךְ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמֵי וּבְתַחֲנוּנֵי. הַב לָן שְׁאֵלְתִּין וּבָעוּתִין דְלָא נֶהְדַּר רֵיקָם מִן קֳדָמָךְ.
מָרָן דְבִשְׁמַיָא. לָךְ מִתְחַנְּנָן כְּעַבְדָּא דְּמִתְחַנֵּן לְמָרֵיהּ. עֲשִׁיקֵי אֲנַן וּבַחֲשׁוֹכָא שָׁרִינָן. מְרִירָן נַפְשִׁין מֵעַקְתִין דִּנְפִישִׁין. חֵילָא לֵית בָּן לְרַצוּיָךְ. מָרָן, עֲבִיד בְּדִיל קְיָּימָא דִגְזַרְתָּ עִם אֲבָהָתַנָא:
שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל! שְׁמֹר שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל, וְאַל יֹאבַד יִשְׂרָאֵל, הָאוֹמְרִים: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל.
שׁוֹמֵר גּוֹי אֶחָד! שְׁמֹר שְׁאֵרִית עַם אֶחָד, וְאַל יֹאבַד גּוֹי אֶחָד, הַמְיַחֲדִים שִׁמְךָ: יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד.
שׁוֹמֵר גּוֹי קָדוֹשׁ! שְׁמֹר שְׁאֵרִית עַם קָדוֹשׁ, וְאַל יֹאבַד גּוֹי קָדוֹשׁ, הַמְּשַׁלְּשִׁים בְּשָׁלוֹשׁ קְדוּשׁוֹת לְקָדוֹשׁ (בק"ק פפד"מ אומרים: המשלשים בשלוש קדושות קדוש קדוש קדוש).
סליחה נט
גְּרוֹנִי נִחַר זוֹעֵק חָמָס. רְאוֹתִי רָשָׁע נוֹתֵן קֹדֶשׁ לְמִרְמָס. שִׁוַּעְתִּי הוֹשִׁיעָה לְיוֹם נָקָם נִכְמָס. מֵעַי עַל כֵּן אוֹחִילָה וְלִבִּי נָמָס: אָדוֹן אֶרֶץ קִדַּשְׁתָּ בְּעֶשֶׂר קְדֻשּׁוֹת. בְּתוֹכָהּ שָׁכַנְתָּ לְכַפָּרַת נְפָשׁוֹת. גְּאוֹן עֻזְּךָ כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ הַקְּדוֹשׁוֹת. דָּשׁוּ בוֹ שׁוּעָלִים וְנֶחְרַשׁ בְּמַחֲרָשׁוֹת. מעי: הָעִיר כְּלִילַת יֹפִי קִרְיָה נֶאֱמָנָה. וּמָקוֹם בּוֹ מִתְכַּפְּרִים אַחַת בַּשָּׁנָה. זָעַמְתָּ וְאָנַפְתָּ עָלָיו זֶה כַּמֶּה שָׁנָה. חֲרוֹן אַפְּךָ שָׁפַכְתָּ וְלֹא רִחַמְתָּ לְחֶנְנָהּ. מעי: טַבּוּר הָאָרֶץ בִּקַּקְתָּ בִּלַּקְתָּ. יַעַר הַלְּבָנוֹן הִסַּקְתָּ הִדְלַקְתָּ. כַּבִּיר יוֹשְׁבִים הוֹרַדְתָּ סִלַּקְתָּ. לְקוּחֶיךָ בְּיוֹם אַף טָבַחְתָּ מָלַקְתָּ. מעי: מֵאֶרֶץ חֶמְדָּה יָצְאוּ רְחוּמֶיךָ. נוֹדְדִים בַּגּוֹלָה וּמְהַלְּלִים שְׁמֶךָ. שׂוֹנְאִים בְּלַחַץ לְהוֹנוֹת עַמֶּךָ. עַם יְיָ אַתָּה וְגוֹלֶה מִמְּקוֹמֶךָ. מעי: פָּתוֹחַ נִפְתַּח פִּינוּ וּלְךָ נַצְדִּיק. צוּר עַל כָּל הַבָּא אַתָּה צַדִּיק. קָדוֹשׁ הַדִּין עַמְּךָ לְמָסְרֵנוּ בְּיַד מַדִּיק. רוֹפֵס בְּרֶגֶל וְחוֹרֵק שֵׁן וּמַדִּיק: מעי: שִׁחֲתוּ דֶּרֶךְ אָבוֹת עֲווֹנָם סְבֹל נִתְפַּשְׂנוּ. תַּחַת כִּי מַעֲשֵׂימוֹ בְּיָדֵינוּ תָפַשְׂנוּ. גַּעַר מְלָאוּנוּ נִגְעַלְנוּ נִמְאַסְנוּ. רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת לְהַמְצִיא נִקְנַסְנוּ. מעי: שׁוּב עָדֶיךָ אָדוֹן נִמְלַכְנוּ נִסְכַּמְנוּ. מְאֹד אַחֲרֵי שׁוּבֵנוּ נֶחֱרַטְנוּ נִחַמְנוּ. בְּרַחֲמֶיךָ חָנֵּנוּ כִּי כָלִינוּ תַּמְנוּ. יְרִיבֵינוּ אֶל יְשַׂמְּחוּ כִּי נָפַלְנוּ קַמְנוּ. מעי: הָשֵׁב שְׁבוּת זְרוּיִים בְּאַשְׁמָה רַבָּה. וְקַבְּצֵם מִן הַגּוֹיִם בִּיתֵרָה חִבָּה. דְּבָרְךָ יֵאָמֵן חוֹזֵה נִבָּא. הָקֵם סֻכֹּת דָּוִד הַנּוֹפֶלֶת חֲרֵבָה. וְאָז מֵעַי יָגִילוּ וְלִבִּי יִשְׂמָח: חֶסֶד נְעוּרִים זָכְרָה. וּבְרִית רִאשׁוֹנִים. זְכוּת אָבוֹת תִּזְכּוֹר. וְאַל יֹאבְדוּ בָנִים. קוֹמְמִיּוּת יֵלְכוּ. בִּבְכִי וּבְתַחֲנוּנִים. מִצָּפוֹן וּמִיָּם וּמֵאֶרֶץ צְפוֹנִים. וְאָז מֵעַי יָגִילוּ וְלִבִּי יִשְׂמָח: וְעַתָּה בַּצַּר פְּקַדְנוּךָ. בּוֹשִׁים וְנִכְלָמִים. אוֹמְרִים חָטָאנוּ. סְלַח נָא נוֹאֲמִים. מִדַּת הַדִּין הֲפָךְ נָא לְמִדַּת רַחֲמִים. צִדְקָתֵנוּ הָאֵר כְּאוֹר שִׁבְעַת יָמִים. וְאָז מֵעַי יָגִילוּ וְלִבִּי יִשְׂמָח: מִתְרַצֶּה בְּרַחֲמִים וּמִתְפַּיֵּס בְּתַחֲנוּנִים, הִתְרַצֶּה וְהִתְפַּיֵּס לְדוֹר עָנִי כִּי אֵין עוֹזֵר.
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ כִּי אֵין בָּנוּ מַעֲשִׂים, עֲשֵׂה עִמָּנוּ צְדָקָה וָחֶסֶד וְהוֹשִׁיעֵנוּ.
ואנחנו לא נדע
וַאֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע מַה נַּעֲשֶׂה, כִּי עָלֶיךָ עֵינֵינוּ׃ (דה"ב כ, יב)
זְכֹר רַחֲמֶיךָ יְיָ וַחֲסָדֶיךָ, כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה׃ (תהלים כה, ו)
יְהִי חַסְדְּךָ יְיָ עָלֵינוּ, כּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לָךְ׃ (דברים ו, ד)
אַל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֺנֹת רִאשֹׁנִים, מהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ כִּי דַלּוֹנוּ מְאֹד׃ (תהלים עט, ט)
חָנֵּנוּ יְיָ חָנֵּנוּ, כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז׃ (תהלים קכג, ג)
בְּרֹגֶז רַחֵם תִּזְכּוֹר׃ (חבקוק ג, ב)
כִּי הוּא יָדַע יִצְרֵנוּ, זכוּר כִּי עָפָר אֲנָחְנוּ׃ (תהלים קג, יד)
עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ, וְהַצִּילֵנוּ וְכַפֵּר עַל חטֹּאתֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ׃ (תהלים עט, ט)
קדיש שלם
יִתְגַּדַּל (כריעה) וְיִתְקַדַּשׁ (גרסת הגר"א: יִתְגַּדֵּל וְיִתְקַדֵּשׁ) שְׁמֵהּ רַבָּא. (ועונים: אמן)
בְּעָלְמָא דִי בְרָא כִּרְעוּתֵהּ , וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ בְּחַיֵיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵי דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגַלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן:
הקהל עונה אמן ומצטרף לאמירת המשפט הבא :
יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָא.
יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל (כריעה) , שְׁמֵהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא (ועונים: בְּרִיךְ הוּא)
לְעֵילָא (בעשרת ימי תשובה: וּלְעֵילָא מִכָּל ויש אומרים: לְעֵילָא מִכָּל) מִן כָּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא, תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא, דַאֲמִירָן בְּעָלְמָא. וְאִמְרוּ אָמֵן: (ועונים: אמן)
תִּתְקַבַּל צְלוֹתְהוֹן וּבָעוּתְהוֹן דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל קֳדָם אֲבוּהוֹן דִּי בִשְׁמַיָּא וְאִמְרוּ אָמֵן:(ועונים: אמן)
יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָא וְחַיִּים, עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן: (ועונים: אמן)
יעשה שלש פסיעות ויאמר: עוֹשֶׂה שָׁלוֹם (בעשרת ימי תשובה: הַשָּׁלוֹם) בִּמְרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן:
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
