ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויצא
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- איך מחנכים, משמעת ואהבה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
וְעַתָּה הָלֹךְ הָלַכְתָּ כִּי נִכְסֹף נִכְסַפְתָּה לְבֵית אָבִיךָ לָמָּה גָנַבְתָּ אֶת אֱלֹהָי (בראשית לא, ל).
לבן רוצה להציג עצמו באור חיובי. תולה הוא את בריחתו של יעקב, לא במצוקה שהיתה נחלתו בבית לבן, אלא בכיסופיו העזים של יעקב לבית אביו. משום כיסופים אלו "הלך הלך" יעקב.
נראה שהכפילות הלשונית באה להדגיש את גודל ההליכה עד לכדי היותה נראת כבריחה.
אולם, כפילות נוספת ישנה בפסוק "נכסוף נכספתה". מה ענין כפילות זו?
כיסופי האב לבנו
נראה לומר, שכיסופיו של יעקב לבית אביו הם פועל יוצא של כיסופים אחרים - כיסופיו של יצחק ליעקב. ביצחק מתעוררים כיסופים טבעיים ליעקב בנו - "נכסוף" (ועל כן הוא בלשון 'נפעל', שאיננו רצוני). כיסופים אלו הממלאים את יצחק מביאים להתעוררות כיסופים מקבילים אצל יעקב - "נכספתה".
נמצאו דברי לבן ליעקב: אתה נכספת לבית אביך מכח מה שאביך נכסף אליך.
רמזי רש"י
רש"י על הפסוק מפרש:
"נכספתה - (פירושו) חמדת. והרבה (דוגמאות) יש במקרא (תהלים פד ג) נכספה וגם כלתה נפשי, (איוב יד טו) למעשה ידך תכסוף".
על אף הדוגמאות הרבות ללשון כיסופים במקרא, לא נמנע רש"י מלהביא דוגמא ללשון זו, רש"י אף אינו מסתפק בדוגמא אחת, אלא מביא שתי דוגמאות ללשון זו: נכספה וגם כלתה נפשי (לחצרות ה'), ולמעשה ידך תכסוף. מה מיוחד בשתי דוגמאות אלו דוקא?
פסוקי הדוגמאות שמביא רש"י מביעים שתי תנועות של כיסופים מכיוונים שונים. נכספה וגם כלתה נפשי (לחצרות ה') - מבטא את כיסופי הנברא כלפי שורשו - הבורא.
לעומת זאת: למעשה ידך תכסוף - מבטא את כיסופי הבורא לנאצלים הנתלים בו - מעשי ידיו.
נראה שכוונת רש"י היא לרמוז לאמור לעיל ובכך ליישב את הכפילות בפסוק. אחד מהביטויים הוא כיסופיו של המאציל לנאצל - כנגד כיסופי האב לבנו. והשני הוא כיסופי הנאצל למאציל - כנגד כיסופי הבן לאביו.
על הורים וילדים
הורים רבים טרודים במרוצת חיי היום יום, באופן שלא נותר להם זמן וסבלנות לילדיהם. כתוצאה מכך, הולכים הילדים ומתרחקים רגשית מהוריהם. ההורים הרוצים לפצות ולחפות על ריחוק פנימי זה, נוטים להרעיף פינוקים פיסיים ורוחניים (כגון סלחנות יתר, להתנהגיות שאינן ראויות) על ילדיהם. לדאבון ליבם של הורים אלו, במקום להשיג את הקרבה המבוקשת, הילד הולך ומתרחק ורואה בהורה אובייקט לניצול, ודמות חלושת אופי הניתנת לשליטה באמצעות בכי ודרישות תקיפות.
הדרך הנכונה ליצורת קשר ואהבה בין ההורה לבנו, שונה היא. יש לעצור מיד פעם ולתת לכיסופים הפנימיים של הורה לבנו למלא את ישותו של ההורה. רגעי הפנמה אלו יכולים להיות בלילה אחרי שהילדים הלכו לישון, בדרך לעבודה, ובכל הזדמנות אפשרית אחרת בהם ניתן להשתחרר לרגע מן הלחצים. אין כאן המקום להחצין רגשות אלו, אלא להכיל אותם ולצבור אותם בקרבנו עוד ועוד, לשננם ולהפנימם.
עצם מציאות כיסופים אמיתיים אלו בליבו של ההורה, די בהם בכדי לעורר את אהבתו של הבן. אהבתו וגעגועיו הכנים של ההורה לבנו, מוקרנים בכל מגע בין השנים, בין אם יהיה זה מגע של עידוד ובין אם יהיה מגע של הענשה - לב אוהב, ניכר הוא. ועוד, אף בלא כל מגע בין השנים יש כח באהבה עז לעורר את אהבת חבירו - כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם.
אהבת הבן להוריו תופיע, לא מכח מעשים חיצוניים המחפים על חסרון פנימי, אלא בעוררות פנימית של אהבה אמת.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
