בית המדרש
  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • חומש בראשית
  • ויצא
קטגוריה משנית

פרשת ויצא – יש עליה בירידה

מדוע צריך סולם בחלום יעקב? וכי מלאכים אינם יכולים לעלות ולרדת בלי סולם? מה עושים עם ירידה ואיך הופכים אותה לעליה גדולה?

undefined
כסלו תשפ"ז
4 דק' קריאה • 42 דק' צפיה
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

בענדעט בן יצחק

א. בראשית כח' – ויחלם והנה סלם מצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי א-להים עלים וירדים בו.. ויאמר אכן יש ד' במקום הזה ואנכי לא ידעתי. רמב"ן - כל הנעשה בארץ נעשה על ידי המלאכים והכל בגזרת עליון עליהם, כי מלאכי א-להים אשר שלח ה' להתהלך בארץ לא יעשו קטנה או גדולה עד שובם להתיצב על אדון כל הארץ לאמר לפניו התהלכנו בארץ והנה יושבת בשלוה או מלאה חרב ודם, והוא יצוה עליהם לשוב לרדת בארץ ולעשות דברו. ב. זוהר נשא קכג: - ויחלום והנה סלם, סלם ודאי איהי נשמת חיים. אורות הקודש א' הגיון הקודש סח' - לפעמים מתחילים מהציור הדמיוני והדברים הולכים עד השכל היותר טהור, ועוד הגבה למעלה יותר מהשכל ושרשיו, והאושר הא-להי מתמלא בכל החיים של כל שרשי הנשמה, באדם ובעולם. ולפעמים ההתחלה באה מהופעה שכלית, או עוד עליונה ממנה, והיא מתפשטת והולכת עד הציור הדמיוני, וענפיו ההרגשים הגופניים כולם. ולפעמים שתי ההשפעות פוגשות זו את זו, בזרמן הקדוש, ואז האדם הוא סולם שמלאכי א-להים עולים ויורדים בו, ונימי הנשמה הנם הכנור, שהולכת הזרמים והובאתם מנעימות עליהם נועם קולם, קול עז, חכו ממתקים וכלו מחמדים. ג. מי מרום ח"ה פרשת ויצא - 'עולים ויורדים'. יחד עם העליות באות גם הירידות, שכן הירידות מענפי העליות המה, כי כך הוא טבע וסדר העליה, לעלות למעלה ולהתפשט גם למטה. האסון הוא רק כשנפסק הסולם, שהוא סוד החיבור שבין העליה לבין הירידה. 'מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה'. אבל בזמן שהסולם שלם, והעליות והירידות משולבות יחד 'אשה אל אחותה', אז גם הירידות אינן מזיקות, ושתיהן כאחת מביאות את התועלת. גם היורדים מרום שמים ועד תחתית ארץ, וגם העולים מתחתית ארץ עד רום שמים, מלאכי אלוקים המה. ד. תורת משה - ויש לפרש עוד עפ"י מה שפי' הפלאה זצ"ל על מאמר הלל (סוכה נ"ג ע"א) אם אני כאן הכל כאן, דאם האדם בעצמו כאילו אינו, ויודע שהכל לו מה' וכאילו אין לו מציאות, אז לא יתבייש בפני מלעיגין כדאיתא ברמ"א בריש סימן א' בש"ע א"ח, אבל אם יגבה לבו ויהי' בעיניו בעל מעלות, אז צריך לראות כל העולם מלא מעלות זה בזה וזה באחרת ואז אפשר שיתבייש, וזה כוונתו אם אני כאן ויש לי מציאות, הכל כאן, ואפשר לפחד או להתבייש, אבל אם אני אין כאן וכאילו אין לי מציאות והכל מה' מי כאן ודפח"ח, וזה כוונת יעקב כשראה ואמר אכן יש ה' במקום הזה אז נתבטל מן המציאות, והיינו ואנכי לא ידעתי, שלא הכיר עצמו ובעיניו וכאילו אינו. ה. ירושלמי פאה פ"א ה"א - רבי אחא בשם רבי אבא בר כהנה, כתיב אורח חיים פן תפלס נעו מעגלותיה לא תדע, טילטל הקדוש ברוך הוא מתן שכרן של עושי מצות כדי שיהיו עושין אותן באמונה. משלי ה' - ארח חיים פן תפלס נעו מעגלתיה לא תדע. רש"י - כדי שלא תפלס אורחות התורה, אי זו ליקח ואי זו להניח, לכך נעו מעגלותיה הניע הקדוש ברוך הוא נתיבותיה ולא הודיעם, זהו מדרש אגדה. ו. מלכים א' יד' - והכה ד' את ישראל כאשר ינוד הקנה במים. תענית כ. - אמר רב יהודה אמר רב, לברכה, דאמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן מאי דכתיב נאמנים פצעי אוהב ונעתרות נשיקות שונא, טובה קללה שקילל אחיה השילוני את ישראל יותר מברכה שברכן בלעם הרשע, אחיה השילוני קללן בקנה.. מה קנה זה עומד במקום מים וגזעו מחליף ושרשיו מרובין ואפילו כל הרוחות שבעולם באות ונושבות בו אין מזיזות אותו ממקומו אלא הולך ובא עמהן דממו הרוחות עמד הקנה במקומו אבל בלעם הרשע בירכן בארז.. כיון שנשבה בו רוח דרומית עוקרתו והופכתו על פניו ולא עוד אלא שזכה קנה ליטול הימנו קולמוס לכתוב בו ספר תורה נביאים וכתובים. תנו רבנן לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז. ז. מאמרי הראי"ה – גדול וגבור עמ' 129 - שני זרמי חיים מלאים אוצרות הון רב ישנם בקרבנו: הזרם האחד, זהו זרם החיים אשר סגלה לה האומה הישראלית בגבורה נפלאה, במשך ימי נדודיה הרבים, במשך תקופת הגלות הנפלאה בדלדולה החצוני ובגבורתה הפנימית, זוהי תקופת הדלדול הלאומי המעולפת בלבוש של רפיון ושל חולשה, אבל כחה פנימה איתן ונפלא הוא, זרוע ה' שמה נגלתה ונשמת הוד מלכות וחכמת ישראל סבא על ידה היא מתבלטת; וזרם החיים השני זהו הזורם עוד מהתקופה הקדמוניה, מימי הנוער של האומה, מימי החוסן והזיו, ושאין אנחנו אסירי עוני מסוגלים להציץ אל יפעת התוך שלו בטהרתו הנותן לנו את הוד גבורתו כי אם ע"י ההשתמשות שלנו עם כל הרכוש הגדול של אוצר הנפלא אשר לזרם החיים של הגדולה שאינה מתגלה במעטה של גבורה כי אם היא מסתתרת בחולשה ורפיון מתוך קללתו של אחיה השלוני: "והכה ה' את ישראל כאשר ינוד הקנה במים" שהיא באמת טובה מברכתו של בלעם הרשע שהמשיל את ישראל לארז. הקנה המתנודד והנכפף מכל רוח מצויה כיון שנשתתקו הרוחות הריהו נשאר עומד במקומו חסון בשרשיו המרובים והמשורגים היונקים מלשד פלגי מים רבים (סנהדרין ק"ה); ואולם אשרי האיש שהצליח להגיע למדרגה של "צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה". הארז שסגל לו את כל סגולותיו של הקנה אחרי כל הרוחות החזקות שסערו עליו ממזרח וממערב, מצפון ומים, והוא נשאר עומד בגאון חסנו, ארז זה יש בו מברכת צדיקים אשר רק ברכה ולא קללה בו. ח. מיכה ז' – תתן אמת ליעקב. אורות ישראל ותחיתו ב' – ומעינות של עצה ותבונה, צביונים חיים ותחבולות ישרות, הולכים ומתגלים בקרב כל כליות ולב. במדבר יד' - ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו.. והביאתיו אל הארץ.
סרטונים קצרים
שיעורים פופולריים
שיעורים פופולריים
שיעורים חדשים
שיעורים חדשים
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il