ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויצא
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת אשר
"וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ וַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים : וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב כַּאֲשֶׁר רָאָם מַחֲנֵה אֱלֹהִים זֶה וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא מַחֲנָיִם" (בראשית ל"ב ב-ג).
צריך להבין:
א. מה משמעות ה"פגיעה" וכיצד היא קשורה לדרכו של יעקב?
ב. מה מחדש יעקב בהכרזתו "מַחֲנֵה אֱלֹהִים זֶה" ?
ג. האם יש משמעות למקום הפגישה ומדוע הוא נקרא מַחֲנָיִם בלשון רבים ולא מַחֲנֵה?
רש"י מפרש:
"ויפגעו בו מלאכי אלהים - מלאכים של ארץ ישראל באו לקראתו ללוותו לארץ: מחנים - שתי מחנות, של חוצה לארץ שבאו עמו עד כאן, ושל ארץ ישראל שבאו לקראתו".
רש"י עונה על כל שלשת השאלות. בתחילת הפרשה נאמר:
"וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע ...: וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם ... וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם ... וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא:... מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ"
השימוש החוזר בביטויים מוכיח כי מדובר באותה תופעה. לכן ברור לרש"י כי אותם המלאכים שראה בתחילת דרכו, ביציאתו מן הארץ, הם המלאכים שראה בחזרתו אליה.
מה גרם להופעתם של המלאכים הללו? מסביר המדרש:
"אם נתרבה במצות .. מלאכים משמרין אותו, ואם הוא שלם בתורה ובמעשים טובים הקב"ה משמרו ...וכן אתה מוצא ביעקב שכתוב בו איש תם יושב אוהלים (בראשית כה) איש תם- במעשים טובים, יושב אוהלים - עוסק בתורה ונתרבה במצות נמסרו לו מחנות מלאכים לשמרו שנאמר ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלהים" (תנחומא, פרשת משפטים סימן יט)
לפי זה תנאי לשמירה של מחנה מלאכים הוא עיסוק בתורה ועשיית מעשים טובים.
"אבן עזרא" במקום מסביר שצריך עוד משהו, וז"ל:
"ויפגעו בו מלאכי אלהים לעזרו בדרך והוא לבדו ראה מחנה המלאכים סביב מחנהו, על כן קרא שם המקום מחנים, על שם שנים, אחד שלו, ואחד של מלאכים".
יעקב הבין שלהשתדלות שלו בבחינת "התערותא דלתתא" יש השפעה גם בעולמות העליונים בבחינת "התערותא דלעילא". לכן אחרי שהוא פעל, עומדים לרשותו שני מחנות. תנאי לסייעתא דשמיא הוא השתדלות אנושית.
נתקדם עוד מעט בהיסטוריה של הפרשנות ונעבור אל ה"ספורנו" (שחי ויצר באיטליה לפני כחמש מאות שנה). רבי עובדיה מספורנו מסביר:
"המחנה שלי שפגעו בי מלאכי אלקים אין ספק שהוא מחנה אלקים"
לשיטתו הביטוי "מַחֲנֵה אֱלֹהִים זֶה", מתייחס למחנה האנושי שלו. מדבריו למדנו כי הזכות לחזות במחנה של מלאכים מלמדת על כך שהנך הולך בדרך הנכונה וגם ההשתדלות האנושית שלך היא בבחינת "גילוי אלוקות".
בעל ה"אור החיים" הקדוש (ייסד ישיבה בירושלים לפני כמאתיים וחמישים שנה), מקדם אותנו עוד צעד קדימה לכיוון זה. לשיטתו המלאכים שיעקב ראה היו בדמות אנשים וכל אחד היה יכול לראות אותם. ראייתו של יעקב הייתה שונה בכך שהוא זכה להבין שהם בעצם מלאכים - שליחים של הקב"ה לעזור לו, וז"ל:
"ופשט הכתוב הוא להיות כי שלח ד' מלאכים בדמות אנשים להדמות לפני עשיו...ויאמר יעקב כאשר ראם בדרך, זה מחנה אלקים אין אלה אנשים אלא מלאכים. ויקרא שם המקום מחניים פי' ב' מחנות א' של אנשיו שהיו עמו לערוך מלחמה והב' של מלאכים בדמות אנשים כי באו לעזרת ד' לידידו יעקב בחיר ד'"
מדבריו למדנו עקרון חשוב כי על האדם לנסות ולהתבונן במתרחש סביבו ולנסות להבין כיצד הקב"ה עוזרו גם כאשר הכל נראה צירוף מקרים כל כך אנושי.
גם בין האנשים שמסביבנו ננסה תמיד לזהות את המלאכים שהקב"ה שלח לנו ולא נשכח להודות לו על כך.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
