ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- בחוקותי
ההבטחות בתחילת פרשת בחוקותי פותחות באל"ף ומסתיימות בתי"ו: הן כוללות הכל.
קיימת מחלוקת שראשיתה בדברי חז"ל כיצד לפרשן, והיא באה לידי ביטוי במחלוקת הרמב"ם ביד החזקה בהלכות מלכים, ובדברי הראב"ד בהשגותיו שם.
לשיטת הראב"ד, יש לפרש את הפסוקים על דרך הנס ושינוי הטבעים בימות המשיח.
לשיטת הרמב"ם,יש לפרש את הפסוקים כפשוטם. פסקי הרמב"ם מבוססים על דברי האמורא שמואל (דור ראשון לאמוראי בבל החברותא של רב שנחשב גם כתנא): "דאמר שמואל: אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות בלבד" (ברכות דף לד ע"ב).
לדברי הרמב"ם, כל ההבדל בין ימי הגלות הארוכה לבין ימות הגאולה - ימות המשיח, הוא בחיים יהודים במדינה עצמאית.
אנחנו נצעד בעקבותיו של רבי משה בן מימון, שהרי מורה דורות הגאולה רבי אליהו הגאון מוילנא הדריך כך את תלמידיו, ובעקבותיו צועדת הציונות הדתית דורות רבים.
עיון בתוכנן של הברכות, בכפוף לשיטת הרמב"ם, מביא לשתי מסקנות:
א. הביטחון תופס מקום מרכזי.
ב. אי אפשר לקבל את הברכות אם אין מדינת יהודית עצמאית.
נצטט את הפסוקים ונפרש את שיחתנו: "אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ ... וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם: וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ וְחֶרֶב לֹא תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם: וּרְדַפְתֶּם אֶת אֹיְבֵיכֶם וְנָפְלוּ לִפְנֵיכֶם לֶחָרֶב: וְרָדְפוּ מִכֶּם חֲמִשָּׁה מֵאָה וּמֵאָה מִכֶּם רְבָבָה יִרְדֹּפוּ וְנָפְלוּ אֹיְבֵיכֶם לִפְנֵיכֶם לֶחָרֶב:... אֲנִי יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִהְיֹת לָהֶם עֲבָדִים וָאֶשְׁבֹּר מֹטֹת עֻלְּכֶם וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם קוֹמְמִיּוּת".
הפסוק האחרון מדגיש נקודה נוספת, מטרתה של יציאת מצרים היא להבטיח קוֹמְמִיּוּת - עצמאות.
מהי משמעותה של קוֹמְמִיּוּת?? כמו שהקדמנו, גם כאן אנו מוצאים את אותה מחלוקת. בסוגיא בבבא בתרא, לאחר אגדות רבה בר בר חנה, מופיע: "וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם קוֹמְמִיּוּת (קוממיות לפי הרשב"ם -שתי קומות) רבי מאיר אומר: מאתים אמה, כשתי קומות של אדם הראשון, (כלומר, גובהו של האדם בימות המשיח יהיה מאתיים אמה = כמאה מטרים לפחות, שהרי קודם שחטא אדם הראשון, היה גובהו מן הארץ עד לרקיע, ואחר שסרח מיעט הקדוש ברוך הוא את גבהו והעמידו על מאה אמה); רבי יהודה אומר: (גובה האנשים יהיה רק) מאה אמה, כנגד היכל וכתליו, (גובה ההיכל בימי הורדוס) שנאמר: אשר בנינו כנטיעים מגודלים בנעוריהם בנותינו כזויות מחוטבות תבנית היכל!" (דף עה ע"ב). לפי הדעות הללו מדובר בשינוי משמעותי של הטבע בדרך נס.
לעומת זאת במדרש ההלכה מופיע: "וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם קוֹמְמִיּוּת - בקומה זקופה ולא יהיו יראים מכל בריה" (ספרא בחוקותי פרשה א תחילת פרק ג אות ז). המדרש מסביר ביטוי זה כפשוטו. זה מחזיר אותנו למשמעותה של המילה בימינו = עצמאות.
מחברי התפילה, המצטטים את תפילתו של הכהן הגדול בצאתו מקודש הקודשים (מבלי פגע), מביאים: "יהי רצון מלפניך ... שנה שתוליכנו קוממיות לארצינו", גם הם מבינים כרמב"ם, העיקר הוא עצמאות.
ואגב קוֹמְמִיּוּת, נסיים בסיפור המדגיש כמה חשוב שכולם ייטלו חלק בשמירה על העצמאות. מיד אחרי מלחמת השחרור, בשנת תש"ט, קבוצת לוחמים חרדית מהפלוגה הדתית של חטיבת אלכסנדרוני, שהיו משויכים פוליטית למלגת פועלי אגודת ישראל (פא"י) החליטה להקים קיבוץ. בסופו של דבר הוקם מושב באזור קרית גת, תחת השם קוֹמְמִיּוּת. לקראת שנת תשי"ב, שנת השמיטה הראשונה שלאחר קום המדינה, שלח החזון אי"ש את הרב בנימין מנדלסון לכהן כרב המושב. גם הפוסק החרדי החשוב ביותר נטל חלק בעידוד הקוֹמְמִיּוּת.
הבה נתפלל כי הברכות המופיעות בתחילת פרשתנו יתקיימו במלואן, מ-א' ועד ת', ושהעצמאות והקוֹמְמִיּוּת יתגברו!
שחיילי צה"ל ושאר כוחות הביטחון יתעטרו בעטרת ניצחון והקב"ה יצילם מכל פגע.
שכל חלקי החברה הישראלית יזכו בזכות שבחובה, לשרת בצבא ההגנה לישראל.
שנזכה להחזיר את כל החטופים, שהקב"ה ישלח רפואה שלימה לכל הפצועים
ומן השמים תנוחמנה כל המשפחות שאיבדו את יקיריהן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
