ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חמץ, מצה וכשרות לפסח
- הכשרת כלים וכשרות לפסח
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(כמובן, לגבי הרבה מן הכלים הללו ישנם דיונים בין הפוסקים, ויש דעות מחמירות יותר או מקילות יותר מן המופיע כאן.)
תנור
לנקות לכלוכים ושומנים, ופירורים שלא נשרפו (עשויים להימצא גם בין השכבות בדלת התנור).
(לכלוכים שרופים אין צורך לקרצף, ולפיכך גם לא צריך להשתמש בחומרים מיוחדים וחריפים, אלא די באמצעים רגילים כמו סקוץ' וסבון.)
להפעיל לחצי שעה בחום הגבוה (250) או שעה בחום של 200 מעלות.
הרשת של התנור - כנ"ל, לנקות ולהכשיר באותה הפעלה של התנור. בפסח אין להניח עליה מאכלים במישרין, אלא רק בתוך תבניות. (גם אם במשך השנה הניחו על הרשת מאכלים במישרין, עדיין מותר להשתמש בה על ידי הכשרה כנ"ל, כאשר בחג לא יניחו עליה מאכלים במישרין.)
התבניות – לא ניתן להכשיר. להשתמש בתבניות של פסח או חד פעמיות.
אם זקוקים לתבניות המקוריות בתור מחזיקים (התבניות של פסח אינן מותאמות לתנור, ואין מספיק רשתות) - אפשר להכשיר את התבניות כמו הרשת, לעטוף אותן בנייר כסף, ולהשתמש בהן כמחזיקים לתבניות של פסח.
תנור פירוליטי
להפעלה הפירוליטית אין בהכרח יתרון הלכתי על פני הפעלה רגילה, ולפיכך ההכשרה של התנור יכולה להיות בהפעלה רגילה בחום הגבוה כנ"ל, ואין צורך להפעיל הפעלה פירוליטית כדי להכשיר.
[הסבר:
מצד הליבון - הדעה העיקרית היא שלהכשרת התנור מספיק ליבון קל, ולדרגה זו אפשר להגיע גם בהפעלה הרגילה בחום הגבוה כנ"ל. ולסוברים שלהכשרת התנור נדרש ליבון חמור, לא מוסכם שההפעלה הפירוליטית אכן מגיעה לדרגה זו.
מצד הניקיון - הניקיון הנוסף שמתבצע על ידי ההפעלה הפירוליטית, אינו נדרש על פי גדרי ההלכה, כאמור לעיל, שלכלוכים שרופים אינם מעכבים את ההכשרה.]
אם מעוניינים בכל זאת בהפעלה הפירוליטית, ההפעלה הזו מכשירה את התנור עצמו, אבל הרשתות והמסילות אינן יכולות להיות בתנור בזמן ההפעלה הפירוליטית, ולפיכך צריך להכשיר אותן אחר כך בהפעלה רגילה בחום הגבוה כנ"ל.
פלטה
לנקות את הפלטה, ולהפעיל אותה למשך כשעה-שעתיים כאשר היא מכוסה בנייר כסף. לאחר מכן להסיר את הנייר, ולהשתמש בימי החג ללא נייר כסף.
[הכיסוי בנייר כסף מגביר את החום ועלול לגרום לדליקה, לכן לא מומלץ להשתמש במשך כל החג כאשר הפלטה מכוסה בנייר כסף. אבל בזמן ההכשרה הפלטה נמצאת בהשגחה, כך שאין חשש, והכיסוי מגביר את החום ומביא את הפלטה לדרגת חום של "ליבון קל".]
במשך החג ניתן להניח סירים וכדומה על הפלטה ללא חציצה, אולם אין להניח מאכלים במישרין על הפלטה. (גם אם במשך השנה הניחו מאכלים במישרין, עדיין מותר להשתמש בפלטה על ידי הכשרה כנ"ל, כאשר בחג לא יניחו עליה מאכלים במישרין.)
כיור
לספרדים – מעיקר הדין אפשר להקל בכיור בניקוי בלבד. ויש שהחמירו גם להגעיל (כמתואר להלן), אבל מתירים להגעיל גם כיור חרסינה.
לאשכנזים:
כיור מנירוסטה או חומרים פלסטיים - לנקות, ולשפוך עליו מים רותחים.
לפני ההכשרה יש להמתין 24 שעות ללא שימוש בחמץ חם (את הניקיון אפשר לעשות בתוך ה-24 שעות).
את ההגעלה יש לעשות כאשר הכיור יבש. להתחיל מן הקרקעית, ואז לעלות אל דפנות הכיור.
כיור חרסינה – הדרך העיקרית היא שאין אפשרות להכשיר אותו בהגעלה. ולפיכך הפיתרון הוא אחד משנים:
א. להשתמש בקערת פלסטיק או כיור פלסטיק שמונחים בתוך הכיור וחוצצים בין הכלים לבין הכיור (יש כיורים ייעודיים שנמכרים לצורך כך לקראת פסח).
ב. להשאיר את הכיור כפי שהוא (לאחר ניקוי כמובן), ובימי הפסח להקפיד שלא לשפוך מים חמים (שהיד סולדת בהם) כאשר יש בכיור כלים. דהיינו שכאשר שופכים לכיור מים חמים (כגון מבישול של ביצים וכדומה) להוציא לפני כן את הכלים מן הכיור.
(אם בטעות שפכו בפסח מים חמים כאשר יש כלים בכיור, אין זה אוסר את הכלים.)
שיש
לספרדים – כנ"ל: מעיקר הדין אפשר להקל בניקוי בלבד, ויש שהחמירו גם להגעיל (כמתואר להלן).
לאשכנזים:
לנקות, ולהגעיל בשפיכה של מים רותחים מקומקום. לפני ההכשרה יש להמתין 24 שעות ללא שימוש בחמץ חם (את הניקיון אפשר לעשות בתוך ה-24 שעות).
את ההגעלה יש לעשות כאשר השיש יבש. להתחיל את ההכשרה מהחלקים שסמוכים לכיור, ואחר כך לעבור לחלקים הרחוקים יותר.
אם מדובר ב"שיש קיסר", אין לשפוך מיד מים רותחים, כיוון שזה עלול לגרום נזק. יש לשפוך מים חמימים, לנגב, ואז לשפוך מים רותחים.
אפשרויות חליפיות, במקום ההכשרה:
א. לכסות את השיש בכיסוי כלשהו (נייר כסף / יריעות פלסטיק וכדומה).
ב. במקום לכסות את השיש כולו - להקפיד בימי הפסח לא להניח על השיש דברים חמים שהיד סולדת בהם. דהיינו שהנחה של סירים חמים וכדומה תהיה תמיד על גבי תחתיות ולא על השיש עצמו. (אם בטעות ישימו סיר חם על השיש עצמו, או ייפול מאכל חם על השיש, הם לא ייאסרו.)
מדיח
להמתין 24 שעות אחרי השימוש האחרון (את הניקיון אפשר לעשות בתוך ה-24 שעות).
לנקות היטב (חלל המדיח הוא נקי בדרך כלל, אבל במקום המפגש של הדלתות עם ה"משקופים" לא).
לפרק את המסננת בפירוק המקסימלי האפשרי, ולנקות היטב.
לשפוך למסננת אקונומיקה, ולהפעיל כך בחום המקסימלי (ללא סבון). (לא כדאי להשתמש באקונומיקה שעושה קצף – זה עלול לשבש את פעולת המדיח.)
להפעיל שוב בחום המקסימלי, עם סבון.
אם אפשר - להוציא את הרשתות ולשפוך עליהן מים רותחים מקומקום.
כיריים גז
החצובות - שתי אפשרויות:
א. ליבון קל - להעביר את החצובות על האש, כך שכל חלק ישהה באש כמה שניות (הרבה פעמים יש לחצובה רגליות מגומי – יש להסיר אותן לפני הליבון).
ב. לעטוף בנייר כסף (עדיף נייר כסף עבה, או כמה שכבות של נייר רגיל).
(שתי האפשרויות הן חליפיות, או ליבון או עטיפה - אין צורך בשתיהן יחד. וכמובן בשתי האפשרויות יש לנקות קודם.)
המבערים - לנקות ולהדליק לזמן קצר.
המשטח שמתחת לחצובות – בשביל עצם השימוש בכיריים אין חובה להכשיר את המשטח הזה, שאינו בא במגע עם הסירים. אבל אם ייפול לשם בפסח מאכל חם או כלי חם (כף וכד'), למנהג האשכנזים הוא עלול להיאסר. לפיכך כדאי לכסות את המשטח בנייר כסף (עם חורים בשביל המבערים).
כיריים חשמליות (מן הסוג הישן, עיגולי מתכת מוגבהים)
לנקות, ולהדליק בחום הגבוה לכעשר דקות.
לאשכנזים כדאי גם לצפות את המשטח התחתון בנייר כסף, כדי שאם ייפול לשם מאכל חם או כלי חם הוא לא ייאסר.
כיריים קרמיות
לנקות את המשטח ולהמתין 24 שעות.
להדליק את כל ה"להבות" למשך כעשר דקות.
בשאר השטח, שבין ה"להבות", לשפוך מים רותחים.
(לספרדים שנוהגים להקל בכלי זכוכית, אפשר להסתפק בניקוי בלבד.)
כיריים אינדוקציה
לנקות את המשטח ולהמתין 24 שעות.
להניח על כל אחת מן ה"להבות" סיר רחב ככל האפשר ולהפעיל למשך עשר דקות (אפשר לעשות זאת בסיר כשר לפסח, כיוון שהכיריים נקיות ולא השתמשו בהן במשך 24 שעות; וכן אפשר בסיר חמץ, בתנאי שהוא נקי ולא השתמשו בו לחמץ ביממה האחרונה).
בשאר השטח, שבין העיגולים הללו שהוכשרו, לשפוך מים רותחים.
(אפשרות נוספת - לנקות ללא הכשרה, ולהניח על גבי הכיריים משטח חוצץ ייעודי מסיליקון. יש בכך יתרון הלכתי, אבל אפשר גם לסמוך על ההכשרה כנ"ל.)
(לספרדים שנוהגים להקל בכלי זכוכית, אפשר להסתפק בניקוי בלבד.)
מיקרוגל
לנקות היטב (לא פעם יש נקודות שומניות על הדפנות – יש לנקות אותן), ולהרתיח בתוכו קערת מים עד שיצטברו הרבה טיפות על תקרת המיקרוגל.
לפני ההכשרה יש להמתין 24 שעות ללא שימוש בחמץ חם (את הניקיון אפשר לעשות בתוך ה-24 שעות).
את הצלחת של המיקרוגל - להגעיל (בתוך סיר גדול). (לספרדים שנוהגים להקל בכלי זכוכית, אין צורך להגעיל את הצלחת.)
בנוסף, לכתחילה עדיף להשתמש במשך החג כאשר המאכלים מכוסים (לא צריך כיסוי הרמטי, מספיק מכסה על גבי קערת האוכל).
מיחם
את המיחם עצמו לנקות, למלא לגובה המקסימלי ולהרתיח.
המכסה: אם לא הניחו עליו חמץ, הוא מוכשר באותה הרתחה. אם במשך השנה הניחו עליו חמץ במישרין (לא בתוך כלי): לפי חלק מהדעות אפשר להגעיל את המכסה (בתוך סיר גדול), ואם רוצים לצאת ידי כל הדעות אפשר לוותר בפסח על המכסה ולכסות בנייר כסף (במצב כזה יש להיזהר מאד מבחינה בטיחותית, שהמיחם לא יעמוד במקום שהוא עלול ליפול).
מנגל גז
את הרשת לא ניתן להכשיר בהפעלה הרגילה של המנגל. צריך להשיג רשת אחרת, או ללבן את הרשת בברנר ("כלב גז").
בשאר גוף המנגל - יש לראות שאין שאריות ממשיות או שומנים שאינם שרופים, בפרט לא בנקודות שעליהן יושבת הרשת. לסגור את המכסה ולהפעיל לחצי שעה בחום הגבוה. לכלוכים שרופים או לכלוכים שיישרפו לגמרי במהלך ההכשרה, אינם מפריעים להכשרה. אם לאחר ההכשרה נשארו עדיין לכלוכים שלא נשרפו לגמרי, להפעיל לזמן נוסף.
מיקסר ומעבד מזון
הקערה - בהנחה שהשתמשו במיקסר רק לאוכל קר או פושר ולא לאוכל חם (שהיד סולדת בו), אין צורך להגעיל, אבל צריך לנקות היטב.
הסכינים - יש להגעיל בתוך סיר עם מים רותחים.
שאר גוף המכשיר: יש לנקות היטב. הבעיה הגדולה היא במיקסרים שבהם המנוע נמצא מעל המאכל - בזמן הפעולה של המיקסר עפים פירורים כלפי מעלה ונכנסים בפתח המנוע, וקשה לנקות אותם באופן מלא, והם עלולים ליפול אל המאכלים בפסח.
אם פתח המנוע נמצא מלמטה, מתחת לקערת המאכל, בדרך כלל אפשר לנקות בצורה שפירורים לא יגיעו אל המאכל. (אם נשארים פירורים תקועים במנוע למטה, ואין חשש שהם יגיעו אל המאכל, זה לא מעכב.)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
