ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- פקודי
לעיתים אף מספרים על המילים האחרונות שלו, ודשים בהם שוב ושוב. אצל אנשים גדולים אף מוצאים במילים אלו משמעויות נסתרות, ומעמיקים לגלות כיצד מילים אלו מבטאות את תמצית אומר חייו של האדם.
רבים יודעים, שמילותיו האחרונות של הבעל שם טוב הקדוש היו – "אל תבואני רגל גאווה".
אך יש סרים בהם מסופר גם על דרשתו האחרונה של הבעש"ט, שנאמרה בעודו יושב על מיטתו, זמן קצר לפני פטירתו. הוא דרש דרשה קצרה ופירש את הפסוק ממגילת אסתר "ובזה הנערה באה אל המלך".
וכך אמר (בעש"ט על התורה, מגילת אסתר) פסוק זה מדבר "על העמוד מגן עדן התחתון לגן עדן העליון, וזהו על ידי המצוות שהם תר"כ עמודי אור".
מאמר זה התפרש (בעש"ט בשלח הערה ו) בכתבי קודש של מהר"ם מליבאוויטש ז"ל כתב וזה לשונו, "התרי"ג מצוות ושבע מצוות דרבנן הם תר"כ ניצוצי אור, ולכך אמר הבעל שם טוב הקדוש ז"ל מצוה לשון צוותא, היינו שבעשיית המצוה נדבקים באורו יתברך עד כאן לשונו.
ננסה קצת להעמיק בדברים, לפי דברים נוספים שנאמרו בבעש"ט ועל ידי גדולי החסידות. כולנו יודעים שהמגילה מסתירה בחובה רמזים עליונים, והמלך רומז לה' מלכו של עולם. הבעש"ט פירש בפסוק המדובר את המילה 'נערה' כרומזת לנשמה, ומדובר כאן על הדרך שבה הנשמה באה אל המלך, עולה ומידבקת בבוראה מלמטה למעלה.
הדרך להידבק בבורא זה על ידי המצוות. מצווה היא מלשון צוותא, חבירות, ואנו יודעים גם שמצווה גוררת מצווה, כי יש כאן צוות, ודבר גורר דבר. כלשון הדגל מחנה אפרים בשם הבעש"ט (מובא שם בהערה) "מצוה גוררת מצוה, מצוה לשון דביקות והתחברות מלשון צוותא חדא, וזהו הפירוש, מצוה, דביקות לה' יתברך פעם אחת גוררת מצוה היינו יותר דביקות". המצווה מחברת למצווה נוספת, ומחברת אל ה'.
ונדקדק בלשון הבעש"ט. הוא אומר כאן שני דברים נוספים המעוררים שאלות – א. המצוות הם תר"כ עמודי אור, כי יש סך הכל 620 מצוות, כמניין תר"כ, 613 דאורייתא ו7 דרבנן. למה דווקא כאן הוא מכנה את המצוות בשם תר"כ עמודים?
ב. מדובר כאן על זמן הפטירה, המכונה עליה מגן עדן התחתון לגן עדן העליון. גן עדן העליון אנו מבינים, כי הנשמה עולה כאן לעולם הבא, שהוא גן עדן העליון. אך למה הוא קורא למציאות בעולם הזה גן עדן התחתון?
נראה, שהבעש"ט רומז שהמספר תר"כ הוא בעצם רומז ל'כתר', ולהיפך לא עלינו, מי שלא שומר על המצוות, זה הופך לו ל'כרת'.
הכתר הוא כמובן נמצא בראש, בפסגה, ככתר המלך. במבט ראשוני המצוות הם מעשיות, נעשות בגוף הגשמי, ולאנשים נדמה חלילה שהם נמוכות, אך זה בדיוק החידוש שלהם, שהאדם בגופו הגשמי המצוי למטה, עושה מעשים שמחברים אותו עד למעלה, ובמעשים אלו הוא מגלה שבתוך גופו הגשמי מצוייה נשמה שהיא חלק אלוק' ממעל, ובזה הוא עולה בעמוד עד הכתר הגבוה והעליון. וכך הוא מחבר את הנערה – הנשמה אל מקורה האלוקי – המלך.
יתר על כן, כשהאדם עושה מצוות הוא חי כבר בעולם שלנו את נשמתו האלוקית, ונמצא שכבר בעולם הזה הוא חי למעשה בגן עדן, וכך כבר כאן הוא חי בגן עדן תחתון, אך המצוות הם צוות, וכך אט אט מצווה גוררת מצווה, וגם אם בהתחלה קיים את המצווה ברמה בסיסית ונמוכה ללא כל הכוונות, הוא מתעלה אט אט אל הכתר, לעומק הכוונות אל המלך ולגן עדן העליון.
והמשל לכך הוא הנערה שבאה אל המלך, כי במגילת אסתר הנערות היו כבר בארמון אחשוורוש כבר לפני שבאו אל המלך לחדר הפנימי, הם היו בחלקו של המלך עוד בחוץ, ורק נשאר להם לבוא אל המלך לחדר הפנימי.
וכך אנו על ידי המצוות כבר שייכים וחיים עם המלך כאן בעולמנו באטמוספירה של גן עדן תחתון, ועל ידי המצוות אנו עולים ומתעלים לגן עדן העליון.
ויהי רצון שנזכה לחיות לאורך ימים ושנים טובות עם המלך, באווירה של מצוות וקדושה, לעלות ולהתעלות, ולראות את כנסת ישראל באה לחצר המלך הפנימית בבית מקדשנו ותפארתנו במהרה בימינו!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
