ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- חיי שרה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
(פרופ') ר' יעקב יהושע ורחל פרנקל
מתנות מאברהם אבינו
"וְלִבְנֵי הַפִּילַגְשִׁים אֲשֶׁר לְאַבְרָהָם נָתַן אַבְרָהָם מַתָּנת וַיְשַׁלְּחֵם מֵעַל יִצְחָק בְּנו בְּעודֶנּוּ חַי קֵדְמָה אֶל אֶרֶץ קֶדֶם"
וקדם הוא כמובן המזרח. בני המזרח דהיום הינם במובן מעומעם בניו של אברהם אבינו, חורגיו של עם ישראל.
אכן, אברהם מרחיק את בני הפילגשים מעל יצחק בנו כי הוא כבר מכיר את הקרבה המזיקה של זרים לשורש נשמתו ונשמת יצחק היורש מסוגו של ישמעאל, אך הוא עושה זאת בליווי מתנות, תוך כדי צריבת קיומו של יצחק בתודעתם שהרי נשלחו מזרחה 'בעודנו חי'. ומעניין הדבר, שאנטישמיות בחומרה שהכירה היהדות מידיהן של הנצרות והאיסלאם לאורך אלפי שנים היא לא טעמה מבני המזרח - מן 'המזרוחניקים'... אולי זה עקב יחס זה, אך על כך בהמשך.
דבר זה מתחבר ישירות לעובדה שבחלקים נרחבים באלילות המזרחית יש מקום של כבוד לגדול שבישויות הרוחניות - ל'בראהמה', הרוחני המופשט (הגם שבתיאוריו במזרח דבקו דמיונות מיתולוגיים), זה שאין הם עובדים מרוב גדלו אלא לאלו שתחתיו. קרבת שם זה לשמו של אברהם מיותרת כמעט להוכחה.
פרשייה קטנה זו מעוררת אותנו לכמה עניינים.
ה'מזרחניקים'
מידת 'שמאל דוחה' נהג אברהם בשילוח בני הפילגשים מעליו, אם כי היתה בכך גם מידת ימין מקרבת.
שילוחם 'ניסר' מעל אברהם תורות זרות לנשמתו ממה שנחל בבית אביו העכו"ם.
מה נתן להם אברהם? מסבירים חז"ל במסכת סנהדרין (צ"א א') שהמתנות היו שמות של טומאה. מהם שמות? שמות היינו כוחות רוחניים, שכיון ש'זה לעומת זה עשה א-לקים' יש בכל דבר ודבר בעולם פנים וחוץ, פרי וקליפה, וכך גם ברוחניים. כפי שבידינו שמות קדושים שאינם נמחקים, כן יש לעומתם מן 'הצד האחר', כדברי הזוהר - 'מה אגוז אית ליה קליפה דסחרא וחפיא על מוחא, ומוחא לגו, אוף הכי בכל מלה דקודשא, קדושה לגו, וסטרא אחרא לבר, ורזא דא (חבקוק א ד) רשע מכתיר את הצדיק, ועל דא אקרי אגוז' (זוהר חלק ב דף רלג/ב), ואת החיצוניות שסביב הקדושה מסר אברהם לבני הפילגשים ('שערי צדק', לרבי יוסף ג'יקטיליה - מחבר 'שערי אורה', - שער ראשון).
כוחות אלו לא היו 'של אברהם', לא היו עצמיים לו, שהרי רק פסוק קודם כתוב "ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק" - ממילא לא היו אלה הדברים העצמיים שלו אלא אלו שבאו לו בירושה רוחנית מסביבתו התרבותית, מבית אביו. (רבינו המהר"ל, גור אריה)
ממילא מובן מהו האוצר הרוחני שיש במזרח, מדוע הנהירה לשם, כיצד אנשים, וביניהם מאמיני תורת משה מדווחים ש'יש שם משהו'. המשהו הזה הוא 'רשימו דקדושה', שריד של רושם מן המקור שאיננו. יש שם משהו - ואין שם משהו.
אם בנצרות העבודה הזרה נוגעת בא-לוקות ומגשימה אותה, העבודה הזרה שיש במזרח אינה מכוונת אל הא-לוקות, שכאמור עבורם היא 'מעל ומעבר' אלא זו אליליות של כוחות, אותם הם עובדים בהקרבת קרבנות מן החי ומן הצומח ובזימור מזמורים עתיקים יותר או פחות בעת עבודתם. דבר זה מתחבר לבחינת ה'ימין מקרבת' של אברהם בשלחו אותם.
אכן, הם רחוקים, אכן, הם אליליים, אבל נקודה מסויימת יש בתורות המזרח שמונעת מהם הגשמה אלילית גסה כבנצרות: אין כמעט במזרח מגע עם תיאולוגיה, היינו אין להם עסק מהותי ועמוק, רציני ושיטתי עם סוגיות היסוד של כל דת סוגיות הסובבות סביב יחסי שלושת מרכיבי המשולש הדתי א-ל - עולם - אדם, שהרי החידוש של בודהא, קונפוציוס ושאר 'היושבים ראשונה במזרח' הוא לימוד אורחות חיים, דרכי התנהגות, שיטות ריכוז, נשימה, אכילה ורפואה - ופחות, הרבה פחות, עיסוק בשאלה מה מקור העולם ולאן זורמת ההיסטוריה. ודאי וודאי שאין שם טענה ל'תורה מן השמים', מה שנותן ל'מזרוחניקים' נקודת עדיפות על בניו האחרים של אברהם, ישמעאל ועשיו, שהרעו והמרו רבות לבני אברהם, ליורשיו החוקיים, ממשיכיו, מקדשי שם אלוקיו - 'עַם אֱלהֵי אַבְרָהָם' (תהילים פרק מז)
ובכל זאת - בחוץ
כפי שמסביר רבינו יהודה הלוי בספר הכוזרי (מאמר ב' י"ד), אברהם אבינו מצטרף לתהליך הברירה הטבעית שארץ ישראל עושה לחורגיה:
קין גורש ממנה, אינו שייך לה, כדבריו: 'הן גרשת אותי היום מעל פני האדמה' ושת קיבלה לירושה כממשיכו של הבל ההרוג הראשון. כך גם בין בניו של אברהם, כדברי ריה"ל 'על הארץ ההיא נפלה הקנאה בין יצחק ובין ישמעאל ולסוף נדחה ישמעאל בהיותו כקליפה', וכך גם בין יעקב ועשיו, 'על הארץ ההיא נפלה הקנאה בין יעקב ובין עשו בדבר הבכורה והברכה ולסוף נדחה עשו, על אף גבורתו מפני יעקב' - ארץ ישראל עושה מלאכת בורר כלפי יושביה, מלאכה שסופה התייחדות הארץ רק עם בניה האמיתיים.
מרחק זה של ארצות המזרח מותיר אם כן את צאצאי אברהם אלו רחוקים דיים על מנת שלא לזהם את היהדות במגעם האלילי, אך קרובים דיים על מנת שלא ליפול אל שנאת ישראל ואל המרידה המכוונת, המגושמת של עשיו בא-לוקיו ושל הישמעאלים בצאצאי יצחק.
לכן יש אולי תקוה שהתעוררותו הכלכלית של המזרח יחד עם הרוחניות שיש בו לספק למערב המנוער מכל לחלוחית של רוח, יחברו יחד לעת גאולתם של ישראל לזכור את מקור מחצבתם, בחינת
"מִי הֵעִיר מִמִּזְרָח צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלו יִתֵּן לְפָנָיו גּויִם וּמְלָכִים..." (ישעיה פרק מ"א) - "אמר הקב"ה עד מתי יהיה העולם מתנהג באפלה תבא אורה. ויאמר אלהים יהי אור. זה אברהם שנאמר מי העיר ממזרח צדק", (ילקוט שמעוני בראשית - פרק א - רמז ד)
וכדברי הנביא:
"שִׁמְעוּ אֵלַי רדְפֵי צֶדֶק מְבַקְשֵׁי ה' הַבִּיטוּ אֶל צוּר חֻצַּבְתֶּם וְאֶל מַקֶּבֶת בּור נֻקַּרְתֶּם: הַבִּיטוּ אֶל אַבְרָהָם אֲבִיכֶם וְאֶל שָׂרָה תְּחולֶלְכֶם כִּי אֶחָד קְרָאתִיו וַאֲבָרְכֵהוּ וְאַרְבֵּהוּ: כִּי נִחַם ה' צִיּון נִחַם כָּל חָרְבתֶיהָ וַיָּשֶׂם מִדְבָּרָהּ כְּעֵדֶן וְעַרְבָתָהּ כְּגַן ה' שָׂשׂון וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ תּודָה וְקול זִמְרָה: הַקְשִׁיבוּ אֵלַי עַמִּי וּלְאוּמִּי אֵלַי הַאֲזִינוּ כִּי תורָה מֵאִתִּי תֵצֵא וּמִשְׁפָּטִי לְאור עַמִּים אַרְגִּיעַ: קָרוב צִדְקִי יָצָא יִשְׁעִי וּזְרעַי עַמִּים יִשְׁפּטוּ אֵלַי אִיִּים יְקַוּוּ וְאֶל זְרעִי יְיַחֵלוּן: (ישעיהו פרק נא)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
