ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וירא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
(פרופ') ר' יעקב יהושע ורחל פרנקל
הבטחת כל הארץ לאברהם - ימה וקדמה וצפונה ונגבה נאמרה בפרשת לך לך לאברהם אבינו רק אחרי שהתנתק מן החברה הרעה שנדבקה אליו:
"וה' אָמַר אֶל אַבְרָם אַחֲרֵי הִפָּרֶד לוט מֵעִמּו שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה מִן הַמָּקום אֲשֶׁר אַתָּה שָׁם צָפנָה וָנֶגְבָּה וָקֵדְמָה וָיָמָּה. כִּי אֶת כָּל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה ראֶה לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֲךָ עַד עולָם"
כדברי רש"י:
"אחרי הפרד לוט - כל זמן שהרשע עמו היה הדבור פורש ממנו".
מאז ואילך, מייד לאחר התנקות / התנתקות זו מאירה השכינה את פניה לאברהם. מאז, ה' עמו. מאז, אברהם השתחרר מתפיסה של 'לחוץ להחזיר את העולם כולו בתשובה' - כי הוא מבין שלהיות רדוף בשאלה 'כמה כבר יש אתי' זה פחות נכון ואמיתי מהתביעה העצמית המתמדת 'כמה אמת כבר יש בתוכי'. כי כשיש אתך את האמת טוב לך עם עצמך כי ה' עמך. מעתה הם יחזרו אליו בגלל מה שהוא כי הבריות רוצות טוב והן ידעו בעצמם את הסוד של 'טעמו וראו כי טוב ה' '. אברהם מקרין את זה מתוך השקט הפנימי בו הוא הולך וקורא בשם ה', שכבר זה לבד מלקט אליו את הזקוקים לקרבתו.
אם היה משדר שהוא צריך אותם - לא היו מבקשים את קרבתו.
מרכז העולם
בהמשך אותו פסוק מסביר רבי מאיר שמחה ה'משך חכמה' על פי דברי הזוהר הקדוש את מרכזיותו של אברהם אבינו ומרכזיותה של ארץ ישראל, שנאמר: "שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה מִן הַמָּקום אֲשֶׁר אַתָּה שָׁם" - מן המקום הזה רואים הכל - כי הוא המרכז, מן המקום " מִן הַמָּקום אֲשֶׁר אַתָּה שָׁם" רואים הכל - כי אתה במרכז: "כי מן ארץ הקדושה נבראו כל גבולות הארץ וזה מרכז העולם ולכן נתנה לאברהם מרכז היצורים ותכלית הנבראים" (המשך חכמה).
מרכז במרכז נגע - ומשם כל השאר הוא כבר התפשטות והתענפות.
דברי הזוהר אותם מביא המשך חכמה -
"כד מטא לגו נקודא דאמציעותא דישובא... וידע דהא כמה דמההיא נקודא אמציעותא דישובא מיניה אשתיל כולי עלמא לכל סטרוי הכא נמי ידע דהא חילא דשרי עלה מתמן נפקו כל שאר חילין דממנן על כל סטרי עלמא"-
(כשהגיע לנקודת המרכז של הארץ וידע שכמו שמאותה נקודת מרכז נשתל כל העולם כך גם ידע שאותה עוצמה ששורה עליו משם נובעים שרשי הכוחות של המופקדים על מרחבי העולם) - דברי הזוהר הללו על מרכזיות אברהם נראים כאילו האירו גם לרמב"ם בביטויו הידוע על אברהם כשהוא מתאר את העולם שלפני אברהם:
"ועל דרך זה היה העולם הולך ומתגלגל עד שנולד עמודו של עולם והוא אברהם אבינו" (היד החזקה, ריש הלכות עבודה זרה)
הפסיכולוגיה של ה'מרכזניק'
אברהם אבינו זה, מה שמאפיין אותו הוא המיקוד, הדיוק, ההתכוונות אל דבר אחד, אל מרכז אחד שממנו כל שאר המעשים, אל עמוד אחד שכל הדעות המעשים והדיבורים הם רק התענפויות ממנו. זה לא דבר קל. זה מצריך הכרעה אסטרגית! אברהם אבינו, הגם שהוא עמודו של עולם, אינו מתיימר להקיף את כל המציאות, לכלול את הכל, לדעת את הכל. הוא ויתר, כביכול על מקסם הקפת הכל. לכל זה הוא יכול להגיע, בשלוה, בנחת, ואולי בכלל לא - נראה, איך ה' ירצה. אבל על דבר אחד אברהם לא מתפשר, לטעות אחת הוא לא יתמכר - לכוללניות רדודה, לפוסטמודרניזם חלול, עקר, קר ומנוכר כזה שאומר בנונשלאנטיות כמו אינטלגנטית - 'אין מרכז, הכל במרכז, הכל נכון, בכל דבר יש משהו'.
כל זה יכול להיות נכון טוען אברהם אבינו, אבל זה יהיה באמת נכון רק אם במרכז כל מסת הידע, במרכז היקום, בלב כל התובנות תעמוד תובנת היסוד, 'עמוד העולם' - לכן הוא לא מוותר, ולא מתפזר ולא מהמר הוא ממורכז בתובנה ובעשייה שהיא מייצרת שעל כן הוא הולך והולך וקורא בשם ה', וזו לא תובנה תלויית מסורת דתית או פחד קמאי, זהו יסוד ראציונאלי הכרחי, כדברי הרמב"ם בראש ספרו: "יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון" - וזהו יסודה של החכמה!
הכח לעמוד בניסיון- ולנצח!
כך יובן מאין שאב אברהם את הכח לעמוד בניסיון שהיווה את פסגת חייו הרוחניים - העקידה.
הקריאות בשם ה' בבאר שבע לפני העקידה יחד עם הקריאה בשם ה' בהר המוריה מייד לאחר עקידת האיל 'מחבקות' את הניסיון הנורא לפניו ולאחריו. ככה אברהם ניצח את הסיגים הנשרכים על הענפים, כי כשאתה מהודק אל השורש, אל המרכז של הכל שממנו בא הכל הרי באמת באמת אתה חי את הידיעה ש'טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו'.
ומכאן גם להיפוך. כי סחור סחור לכל רוח ילך כל עם, תצעד כל תרבות, תאבד כל אומה - באין לנשמתה מרכז ממנו היא מפריטה את כל תולדותיה, החלטותיה, עקרונותיה, ערכיה ודרכי חינוכה את בניה. לכן, שמע ישראל: ה' אלוקינו - ה' אחד! זהו היסוד, מכאן השאר הוא פירוט, מכאן לשאר יש מקור עמוק, מכאן יש תוכן לכל, מכאן יש נצח למעשים, מכאן יש ניצחון לבורא כל הברואים!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
