ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פסח
- חול המועד
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
לאה בת חנה
-----------
הרב משה שחר שליט"א ראש הישיבה הגבוהה בטבריה
חוויה רוחנית
כדי לחוות דבר, צריכים אנו להיפגש איתו גם ברגש ובחושים. אם ניפגש איתו רק בשכל, וקל וחומר אם נפגש איתו אפילו בלי שכל, אלא רק מתוך הרגל וכדו' - אין זו חוויה, כי לא חווינו אותו בנפשנו. כדי שהחוויה תהיה רוחנית, צריכה היא להיות בעלת תוכן רוחני ושאותו תוכן יהיה ידוע לנו. בכל מצוה יש, כמובן, תוכן ועניין רוחני עצום, אבל אם אנו לא נחשפנו לתוכן הזה - לא נוכל לחוות את המצוה הזאת כחוויה רוחנית. ברור, אם כן, שיש מדרגות רבות לרמת החוויה הרוחנית שלנו, לפי גודל ההזדהות הנפשית שלנו עם המצוה.
עבור אדם שחי את התורה והמצוות מתוך דבקות בקב"ה ובמצוותיו ומתוך הבנת ערכן הרוחני של המצוות - כל מצוה שאינה נופלת למלכודת ההרגל, היא חוויה רוחנית. לכן עבור אדם כזה גם חול המועד סוכות הוא בהכרח חוויה רוחנית, משום שלא כל מלאכות החול מותרות, עסוקים אנחנו בו בנטילת האתרוג עם הלולב, ההדס והערבה, וחופפת עלינו הסוכה, "צילא דמהימנותא", שמקנה לנו עוד אור רוחני ועוד קישור, שאיפה ורצון לאידאלים וערכים נעלים. אם אדם זה יחליט לנסוע בחול המועד לכותל המערבי, למשל, לא יהיה זה רק בשביל לחוות זאת ברגש, אלא בעיקר משום שזהו הזמן המתאים ביותר להתקרב למקום השראת השכינה ולהתפלל על חזרתה למקומה בבית הבחירה.
לעומת זאת, עבור אדם שלא חי את כל חייו בקישור לקודש, ישנה בחול המועד הזדמנות להתרומם. יש כאן זמן שמתאים לחיבור בין החול, לבין הקודש, המועד. כדי שמצוות החג והשביתה ממלאכות מסוימות לא יהיו לנטל על אדם זה, שומה עליו לנצל את הימים האלה להעמקה וחיבור של ענייני החג אליו ואל כל משפחתו. יתכן ואדם זה יחליט לנסוע בחול המועד לכותל המערבי, למשל, בשביל להוסיף לו ולמשפחתו חוויה שיש לה קישור לרוחניות, אך באופן כללי, אַל לו "לברוח" מחווית החג עצמו, אל חוויות וטיולים אחרים. יהי רצון שנזכה לתוספת של הארות רוחניות גדולות בחג הבעל"ט.
-----------
הרב יהודה מלמד שליט"א - ר"מ בישיבת רמת גן
העבודה של חול המועד
כאשר רוצים לברר איך ראוי ונכון לחגוג את חול המועד, יש להתבונן תחילה על מהות עבודת ה' השייכת לחול המועד.
אלמלא חול המועד היה אדם נמצא בין שתי קצוות, מצד אחד היה זוכה לרגעים ולימים של התרוממות רוח ושל קדושה בהם ענייני העולם לא מטרידים אותו כלל והוא כולו מסור לעבודת הבורא, ומצד שני יהיו לו רגעים בהם הוא שקוע בעסקי עולמו כששטף החיים וטרדתם מקיפים אותו ולא נשאר לו שום מקום לדברים מרוממים ונשגבים. וכך היה אדם לפעמים עבד לבוראו, ובזמנים אחרים היה עבד לענייני הזמן, ולא היה שום חיבור בין העולמות. ואז ימי ההתעלות היו כאיים של נחת בתוך ים סוער של עוצב רוגז וטרדה.לזה באו ימי חול המועד ימי מועד הם, וימי חול הם. נאסרו בהם מלאכות, אבל רק חלק מהמלאכות, ולשמחה נִתנו. וכך יכול אדם להכניס את מימד הקדושה בתוך מציאות החולין, מפני שכל פעילויות חול המועד, הנסיעות, ההליכות, אוירה של חג אופפת עליהם.
יתרה מזאת, הקדושה שנפגשים איתה בימים המקודשים האסורים במלאכה עלולה להיתפס כלא שייכת לעולם המצוי, כלא טבעית. באים ימי חול המועד ומגלים שגם כשאין את השכינה בגלוי, ישנה קדושה, והיא יכולה להופיע כחלק טבעי של החיים הרגילים. ובמיוחד בימי תשרי ראש השנה ויום הכיפורים, שאז ההופעה היא כל כך עליונה, כל כך מרוכזת, שאין כח באדם לעכלה. באים ימי חול המועד שיש להם משך זמן, ונותנים לאדם את האפשרות לעכל את הקדושה, להיותה אצלו דבר קרוב מניח את הדעת ומשיב נפש.
לכן מה שמומלץ לעשות בימי חול המועד הוא בהתאם לתוכנם. מצד אחד ודאי שאין להופכם לחול גמור כימי חופש סתמיים בלא לימוד ובלא תפילה מיוחדים, וכן לא להפכם לימי טרדה עמוסים בנסיעות ובביקורים. ומצד שני אין עניין לפרוש לגמרי מענייני חול ולנהוג בהם כאילו היו ימי שבתון גמורים, אלא לעסוק בעניינים רוחניים מתוך אווירת חג, ולנצל את האפשרות להגיע למקומות שיש בהם לימוד תורה ברבים, בהם הלימוד הוא גם חוויה. ניתן לעלות לירושלים, לא כדי לבקר, אלא כדי לשהות, בה ללמוד בה ולחגוג בה. ויש מקום גם לעסוק בעניינים משמחים כמו טיולים, אך כאשר אוירה של קדושה חופפת עליהם, ואחד הביטויים לה הוא הרצון לא להתרחק מן הסוכה או לפחות להזדמן למקומות בהם יש סוכה ראויה.
נזכה לטעום מטעמם של החגים משמחתם של החגים ולעמוד על סודם של ימי חול המועד שהם קישור קשור הקדושה העליונה לחיים הפשוטים והרגילים.
-----------
הרב יעקב אידלס שליט"א - ראש ישיבת 'חיצים' איתמר
החוויה הרוחנית המומלצת ביותר בחול המועד סוכות היא - ללמוד בראש טוב ובנחת בסוכה נאה ומקושטת. אין כמו השלווה של חול המועד, שהרי אסור לעבוד בימים אלו. בכלל בחול המועד, אני דוגל בשיטת רבי אליעזר אשר היה "משבח את העצלנין, שאין יוצאים מבתיהם ברגל", ובמיוחד בסוכות שלשיטתו אפילו "אין יוצאין מסוכה לסוכה" (סוכה כז:). זוהי הזדמנות אדירה לחזק את הקשר בין האב לבנים מתוך חוויה רוחנית - ישנים ביחד בסוכה, לומדים בצוותא כל אב ובן (או בת) לפי עניינם, אם במסכת סוכה ואם בענייני אמונה והלכה, והכל מתוך קירבה ואיחוד לבבות, וכמובן... חשוב גם הכיבוד. בסוכה הביתית נאה גם לערוך באחד מערבי החג את מנהג ה"אושפיזין" - מזמינים את החברים או הקהילה להתוועדות של שירה וזמרה, כיבוד ודיבוק חברים.
אם בכל זאת מעונינים לנסוע מעט, חשוב לעלות לרגל עם כל המשפחה לירושלים. החוויה מתעצמת, כשהיא משמשת גם מנוף לחיזוק התא המשפחתי, ולהתחככות עם הזרמים השונים והמגוונים של כל עמך בית ישראל. רצוי לברר מראש, ולהשתתף באירועים המוניים בעלי גוון רוחני כמו: ברכת כוהנים בכותל הכינוס ברובע היהודי עם הרב אליהו, לימוד ליל הושענא רבה של תנועת קוממיות ושמחת סוכות בחברון. אפשר גם ללכת (רק בנים) בלילות לשכונת מאה שערים בירושלים ולהשתלב בשמחת בית השואבה המרוממת בחצרות החסידים. חשוב להדגיש - לא כדאי להפסיד באירוע ריקני, את ההתעלות הרוחנית ש"הרווחנו" במנחה בכותל. לכן, יש להתרחק מאירועים המוניים, שאינם בעלי מסר רוחני, במיוחד מפני שבדרך כלל הם מלווים בחוסר צניעות. לא לחינם אמרו חז"ל, "שברגל מצוי הקלקול ביותר" בענייני צניעות (שולחן ערוך או"ח תקכ"ט ד'), ובשמחת בית השואבה שבמקדש בנו מרפסות מיוחדות כדי להפריד בין המינים (סוכה נא:).
החג הוא הזדמנות מצוינת לפגוש תלמידי חכמים, שהרי "חייב אדם להקביל פני רבו ברגל" (סוכה כז:). גם תלמיד מישיבה תיכונית יכול להתקשר לר"מ שלו, לקבוע זמן ביקור, ולבוא להתחזק, ללמוד ולשמוע. בנוסף - הרבה מגדולי ישראל פותחים בימים אלו את סוכותיהם, ואפשר לבוא אליהם וללמוד מהם. זהו יופיו של חג הסוכות, חג האחדות, שכולם יכולים ליהנות יחדיו מזיוום של תלמידי חכמים, בבחינת כל ישראל חברים.
----------
מתוך המדור "בימה תורנית".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
