ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- נח
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
הכתוב נוקט לשון זו:
" וַיָּחֶל עוֹד שִׁבְעַת יָמִים אֲחֵרִים וַיֹּסֶף שַׁלַּח אֶת הַיּוֹנָה מִן הַתֵּבָה: וַתָּבֹא אֵלָיו הַיּוֹנָה לְעֵת עֶרֶב וְהִנֵּה עֲלֵה זַיִת טָרָף בְּפִיהָ וַיֵּדַע נֹחַ כִּי קַלּוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ: וַיִּיָּחֶל עוֹד שִׁבְעַת יָמִים אֲחֵרִים וַיְשַׁלַּח אֶת הַיּוֹנָה וְלֹא יָסְפָה שׁוּב אֵלָיו עוֹד" (בראשית ח' י-יב)
משמע מן הכתוב שבמשך עשרים ואחד יום היה נח במצב של " וַיָּחֶל... וַיִּיָּחֶל ". ננסה לברר את פשר הביטוי .
רש"י מסביר מלשון המתנה ומחזק את פירושו מהפסוק באיוב "לִי שָׁמְעוּ וְיִחֵלּוּ " (כ"ט כא) שם מתאר איוב את מעמדו הרם בעבר כאשר הציבור ייחל, ציפה והמתין לשמוע את דברי חכמתו.
ניתן להביא סיוע לרש"י גם ממקומות נוספים בתנ"ך כמו: " וַיָּחִילוּ עַד בּוֹשׁ" (שופטים ג' כה) המתאר את ההמתנה הארוכה של עבדי עגלון מלך מואב לאדונם אשר נהרג בידי אהוד בן גרא וכן מהכתיב בפסוק " וייחל שִׁבְעַת יָמִים לַמּוֹעֵד אֲשֶׁר שְׁמוּאֵל וְלֹא בָא שְׁמוּאֵל הַגִּלְגָּל וַיָּפֶץ הָעָם מֵעָלָיו" (שמואל א י"ג ח), המתאר את המתנתו של שאול למורו ורבו.
עיון נוסף בכתובים יכול לגלות לנו משמעות נוספת של הביטוי המיוחד הזה.
מצוקתו של נח מזכירה לנו את מצוקתו של אדם נוסף שהכתוב משתמש באותה לשון לתאור מצבו ופעולתו.
בימי יהואחז בן יהוא, מבול של צרות הציף את הארץ. שני דורות קודם לכן מלך בישראל אחאב. בימי אחאב המצב הכלכלי היה מצוין. אחאב גר ב"בֵית הַשֵּׁן" (מלכים א כ"ב לט), כלומר בבית שרהיטיו צופו בשנהב, חומר יקר ערך, שסימל עושר מופלג (השוו לכסא השן של שלמה, מלכים א י' יח). הארץ הייתה בנויה לתלפיות כמאמר הכתוב "וְיֶתֶר דִּבְרֵי אַחְאָב וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה ... אֲשֶׁר בָּנָה וְכָל הֶעָרִים אֲשֶׁר בָּנָה" (שם). אחאב ניצח את הארמים שלש פעמים, ניצחון מוחץ ושלט גם בדמשק (מלכים א' כ').
לעומת זאת, בימיו של יהואחז חל מהפך אדיר לרעה. הארמים שעבדו את ממלכת ישראל, לחצו אותה והנחילו מפלה מוחצת לצבאה. הכתוב מתאר את המצב במילים קשות "...יִּלָחַץ אֹתָם מֶלֶךְ אֲרָם:... כִּי לֹא הִשְׁאִיר לִיהוֹאָחָז עָם כִּי אִם חֲמִשִּׁים פָּרָשִׁים וַעֲשָׂרָה רֶכֶב וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים רַגְלִי כִּי אִבְּדָם מֶלֶךְ אֲרָם וַיְשִׂמֵם כֶּעָפָר לָדֻשׁ" (מלכים ב י"ג ד-ז).
מה עשה יהואחז כדי להחלץ מהצרות? הכתוב נוקט לשון זו:
" וַיְחַל יְהוֹאָחָז אֶת פְּנֵי ה'" (שם, שם ד)
כאן בוודאי שצריך להסביר כי יהואחז התפלל אל ד' אלקיו. הקב"ה אכן שמע את תפילתו והושיע את ישראל אף על פי שלא היו זכאים על פי דין. וז"ל הכתוב: "וַיִּשְׁמַע אֵלָיו ה' כִּי רָאָה אֶת לַחַץ יִשְׂרָאֵל" (שם).
מדוע הכתוב נוקט בלשון זו שמשמעותה כפולה גם לחכות וגם להתפלל? ננסה לענות באמצעות הופעה נוספת של הביטוי בתקופת יהואחז.
בספר מלכים מתואר מצב נורא בשומרון. בירת ממלכת ישראל נצורה. הרעב בעיר נורא עד כדי כך ש"יְדֵי נָשִׁים רַחֲמָנִיּוֹת בִּשְּׁלוּ יַלְדֵיהֶן" (איכה ד' י, עיינו מלכים ב ו'כח-כט). הפרשיה מסתיימת בזעקתו של המלך לנביא:
"וַיֹּאמֶר הִנֵּה זֹאת הָרָעָה מֵאֵת ה' מָה אוֹחִיל לַיקֹוָק עוֹד" (שם, שם לג)
הכתוב לא מפרש מי הוא המלך. בשיטת "לא בא הכתוב לסתום אלא לפרש", ניתן להבין כי מדובר ביהואחז.
יהואחז שואל את הנביא כמה עוד אפשר להתפלל כשרואים שלכאורה התפילות לא נענות?
התשובה היא שצריך שני דברים, גם להתפלל וגם לחכות בסבלנות. אם נשכיל לא לאבד את היכולת לחכות בסבלנות, הקב"ה ישלח את ישועתו.
לפי זה, נח באותם עשרים ואחד יום (כמניין הימים שבין ראש השנה והושענה רבה) התפלל וגם חיכה בסבלנות ואז זכה לצאת לעולם חדש. אלפי שנים מאוחר יותר יהואחז, בהדרכת הנביא אלישע, למרות המצב הקשה, חיכה בסבלנות וזכה לישועה.
כדאי להפנים את המסר לכל דור ודור ובוודאי גם לדורנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
