ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ישוב הארץ, גבולותיה ויציאה לחו"ל
- מצוות ישוב וכיבוש הארץ
נראה כי בנוסף לאתגר הביטחוני בדרום ובצפון – גם אתגר ביטחוני מצד ערביי ישראל עומד כעת לפתחנו, במידה רבה יותר מאשר בעבר. האלוף יצחק בריק, אשר תחזיותיו התגשמו לצערנו, מתריע כבר שנים רבות מפני זה ודורש הקמת משמר לאומי של 200 אלף בעלי נשק בכל מקום בארץ כדי להגן מפני אירוע דומה לאירועי שומר החומות, שעלול להיות עוצמתי עוד יותר. לפיכך יש לשוב ולדון בסוגיה חשובה זו מן ההיבט התורני.
גר תושב
ארץ ישראל היא נחלה לעם ישראל, ואנו מצווים שלא לתת לזרים לשלוט בה. יחד עם זאת מותר, ואפילו רצוי, שגויים יחיו בינינו, אם יקיימו את כל התנאים הנדרשים. המושג המקראי וההלכתי הוא "גר תושב", מה שמעמיד את הקבוצה הזאת הן מבחינה לשונית והן מבחינה עקרונית בסמוך לגר צדק.
הראי"ה קוק כתב: "הרבה יותר חופש ויותר גדלות ממה שיש בתיאור של 'שבת גוי' ('שאבעס גוי'), שהוא מושג מדולדל של הגלות, אנו מוצאים דווקא בהאופי של ישיבתנו בארץ בתור עם שליט על ארצו ונדיב ברוחו. וזה הגר התושב אשר בשערינו שלא חדלה תורתנו הקדושה להזכירו בתור אחד מהנספחים לחיינו החברותיים".
יחד עם זאת, בפרשת כי תבוא אנו קוראים: "יפתח ה' לך את אוצרו הטוב את השמיים לתת מטר ארצך בעיתו ולברך את כל מעשה ידך והלווית גוים רבים ואתה לא תלווה. ונתנך ה' לראש ולא לזנב והיית רק למעלה ולא תהיה למטה כי תשמע אל מצוות ה' אלוקיך אשר אנוכי מצווך היום לשמור ולעשות". וכשאנו חוטאים – "הגר אשר בקרבך יעלה עליך מעלה מעלה ואתה תרד מטה מטה. הוא ילווך ואתה לא תלוונו, הוא יהיה לראש ואתה תהיה לזנב". כלומר, אותו גר תושב עלול להפוך לרועץ, ולשוט בידי הקב"ה להעניש אותנו כשאנו חוטאים.
האתגרים במציאות של גר תושב
בסוגיה זו ישנם כמה אתגרים: ביטחוניים, רוחניים וכלכליים. התורה מגדירה גר תושב במעמד של כפיפות אלינו: "היה אם שלום תענך ופתחה לך והיה כל העם הנמצא בה יהיו לך למס ועבדוך".
הפוסקים שעסקו בסוגיה זו טרם הקמת המדינה ולאחריה, עד היום, סוברים כולם בלי יוצא מן הכלל כי מתוך רשימת התנאים לקבלת גר תושב (שמקבל על עצמו לקיים שבע מצוות בני נח), הרי שתנאי בסיסי לגר תושב שעליו אין לוותר בשום אופן הוא שיקבל על עצמו להיות נתין שלנו. גם הרב הרצוג, הרב הראשי לישראל שאחד השיקולים בסברתו המקלה בנושא זה הוא דעת הקהל העולמית והאפשרות לקיים מדינה בתמיכת העולם, נקט שיש לדרוש מחויבות ונאמנות למדינה כדי להיקרא אזרח. הוא מציין כי זוהי דרישה שבוודאי יסכימו לה בעולם, שאף הוא נוהג כך טרם מתן זכות ישיבה למי שאינו בן הלאום, ואצלנו הרי זו מצוות התורה.
הרב צבי יהודה קוק הדגיש וחידד: "צריך לדבר, להסביר, לשכנע ולפעול, כדי למעט השנאה בין יהודים ובין ערבים. להרבות ידידות והתקרבות ולבטל כל קיפוח. אבל קודם כל צריך להיות ברור שהארץ היא שלנו, על זה אין מה לדון. הארץ כולה של הקב"ה, הוא נתנה לעם ישראל ואין לאיש מאיתנו רשות לוותר על שום חלק ממנה. באופן פרטי הם יכולים להישאר פה כמיעוטים. ואם הם לא יגרמו לנו צרות ולא ימרדו בשלטוננו, אלא יקבלו את ממשלתנו על הארץ הזו, לא נפגע בהם. לא לקחנו מהערבים שום ממשלה, הם אף פעם לא שלטו כאן (חוץ מאשר במשך תקופה קצרה מאוד לפני מאות שנים) היה פה שלטון טורקי ואחר כך האנגלים שלטו, ואנחנו קיבלנו את הארץ מן האנגלים. אי אפשר להתכחש לאמת שאנו לא חייבים לערבים כל ממשלה בארץ ישראל".
זהו החשש שמפניו הזהירה התורה – שהם נאחזים בארצנו ודוחקים את רגלינו ממנה. לפי ההלכה יש למנוע כל מעמד אוטונומי ומינהל עצמאי לנוכרים בארץ ישראל. החשש מפני התפתחויות ביטחוניות ומדיניות שליליות הוא כה חמור, עד שאנו מעדיפים את הימצאות הנוכרים בתוכנו ממש, וכדברי הרמב"ם: "מותר לנו להושיבן בינינו בארץ ישראל". כפי שעינינו רואות כיום, יש יישובים שבהם המשטרה נמנעת כמעט לגמרי מלפעול, למעט במסגרת מבצע מיוחד ולזמן מוגבל, ובהם אין דין ואין דיין.
הפוסקים דנים גם בהיבט הכלכלי, ונוקטים כי אין לאפשר מצב שבו גר תושב יהפוך נטל כלכלי על היהודים. לכן גם האחוזים שלו באוכלוסייה לא יהיו גבוהים. גם כדי למנוע התבוללות יש להקפיד על מספר נמוך יחסית של גר תושב.
היסטוריה
במשך 18 שנה – מתש"ח ועד תשכ"ו (1966-1948) – היה מוטל ממשל צבאי על ערביי ישראל, מתוך תפיסה שהם גיס חמישי ועלולים גם להפריע למהלך ההתיישבות היהודית במקומות הסמוכים אליהם. בשנים ההן הם לא היוו בעיה ביטחונית, בוודאי לא באופן שהיא כיום, וגם לא נוצרה בעיית התבוללות של צעירות יהודיות עימם – הן מחוסר אפשרות לקשר ומגע, והן מהיותם במעמד נחות. בה בעת הייתה להם זכות בחירה לכנסת.
רק התנגדות של חרות (!) מצד אחד ומק"י מהצד האחר, אשר יצרו לחץ ציבורי גובר והולך, גרמה לביטולו של מצב זה. לא היה לחץ בינלאומי, והערבים גם לא דרשו הכרה בתור לאום. היה ברור לכול שהם שייכים לארצות הערביות סביבנו שמהן באו.
הסרת המשטר הצבאי יצרה שינוי קיצוני במצב. החלה בנייה בלתי חוקית בהיקפים הולכים וגדלים, קמו ארגוני פשע שהתחמשו באופן מסיבי, התבססה הכרה לאומית פלשתינית המתנגדת לעצם קיומה של מדינת היהודים. בשנים האחרונות קיים פרויקט איחוד משפחות שהביא לכאן ערבים רבים נוספים, שבחלקם עוין מאוד את המדינה, ומספר הולך וגובר של צעירות יהודיות הנישאות לגברים ערביים.
התנגשות עם יהודים ועם כוחות הביטחון הפכה לעניין קבוע, החל מאירועי "יום האדמה" בשנת תשל"ו (1976) בעקבות הפקעת אדמות של ערבים בגליל, ומאז בכל שנה בתאריך 30 במרץ יום ההפקעה. רף האלימות הולך וגדל, והגיע להקצנה באירועי פרעות ראש השנה תשס"א (שנת 2000) שנמשכו כשבועיים, בהם התפרעו ערבים וחסמו צירי תנועה ויישובים ותקפו מכוניות ואזרחים לאחר שזיהו אותם כיהודים.
בשנת תשפ"א (2021), בזמן מבצע שומר החומות, היו התפרעויות אלימות של ערבים בכל הארץ, כולל פגיעות בנפש וברכוש רב ושריפת בתי כנסת. בעשרות השנים האחרונות מזדהים חלק גדול מהערבים אזרחי ישראל ונציגיהם בכנסת ישראל עם העם הפלשתיני ומפגינים בדרכים רבות את אי קבלת השלטון של מדינת ישראל.
מאורעות תשפ"א גרמו לאלוף בצה"ל לומר שבמלחמה הבאה הצבא לא יעבור בוואדי ערה, מה שמהווה איום ביטחוני קשה בעת מלחמה כשיצטרכו להעביר כוחות צפונה.
הקואליציה שהוקמה עם מפלגה ערבית בשנת תשפ"א – לראשונה מאז קום המדינה – המחישה היטב את האיום "הגר אשר בקרבך יעלה עליך מעלה מעלה ואתה תרד מטה מטה". יישובים לא חוקיים של בדואים חוברו לחשמל בעוד יישובים יהודיים חוקיים לא חוברו אליו.
חוק הנאמנות
כל הפוסקים רואים חשיבות בנאמנות, הן הלכתית והן מתוך הכרת המציאות, כתנאי לקבלת אזרחות. כדי להתמודד עם הבעיה החמורה ביותר משלל הבעיות העומדות לפתחנו, הן הלכתית והן מציאותית, אפשר וצריך להחיל חוק נאמנות, שכבר עבר החלטת ממשלה (10.10.2010).
חוק זה צריך להיות מיושם על כל מי שמבקש להיות אזרח, וגם על מי שכבר מוגדרים אזרחים אבל שייכים ללאום אחר, בגלל שהמצב השתנה בעליל. יש לתת לחוק הזה שיניים בדמות שלילת אזרחות ממי שלא יקבל על עצמו את הנאמנות וגירוש מהארץ.
גם מי שמכריזים כי הם בעד שוויון זכויות גמור לערבים לא מוכנים שיהיה ערבי חייל בצבא, לא שר ביטחון או אוצר ועוד משרות חשובות, וקל וחומר ראש ממשלה. חברי הכנסת הערבים מודרים גם מדיונים בוועדות רגישות העוסקות בביטחון המדינה.
לא למותר לציין כי מאז הטבח בשמחת תורה מדינות רבות באירופה מחמירות את התנאים להגירה של מוסלמים לתוכן. צחוק הגורל הוא כי הקנצלר הגרמני אולף שולץ החליט לשנות את החוק כדי שיוכלו לגרש מאות אלפי מהגרים מוסלמים, וראש האופוזיציה שם, פרידריך מרץ, שעומד בראש המפלגה הפופולרית ביותר בגרמניה בסקרים, הציע להכריח להחתים כל מתאזרח גרמני חדש על הצהרה שבה הוא יכיר בזכותה של ישראל להתקיים, ואם לא יעשה זאת - לא יוכל לקבל אזרחות גרמנית.
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
