ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- זכויות יוצרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
תיאור המקרה: התובע עבד במשך מספר שנים על הוצאה לאור של פירוש של אחד הראשונים לתנ"ך מכתב יד. לקראת הדפסת הספר הוא גילה שגם הנתבע עומד להוציא פירוש של אותו פרשן, וספרו דומה מאוד לספרו של התובע.
התביעה: התובע מבקש מבית הדין לאסור על הנתבע להדפיס את הספר, משום שהדבר יגרום לו הפסדים גדולים. לטענתו, הוא פרסם את עובדת היותו עובד על פירוש זה, והנתבע החליט למרות זאת לעבוד על אותו פירוש.
הלכה פסוקה (260)
הרה"ג דוב ליאור
32 - סיום שכירות בית לפני המועד שנקבע בחוזה
33 - מניעת הדפסה של ספר דומה
34 - משמעותה של עיסקת 1 + 1 חינם
טען עוד
פסק הדין : התביעה נדחית.
הנימוקים: הראבי"ה (מרדכי בבא בתרא פרק ב סימן תקטז) כותב, שאם אדם רוצה לפתוח חנות על פתח מבוי, הפתוח לצד אחד בלבד, ויש בו כבר אותו סוג של עסק, אינו רשאי לפתוח את החנות., כיוון שאי אפשר להגיע לחנות הפנימת אלא דרך החנות החיצונית.
הרמ"א (שו"ת סימן י) עסק במקרה של אדם שהדפיס את ספרי הרמב"ם, ולאחר מכן בא מדפיס שני והדפיסם מחדש ומוכרם בזול. והראשון מעכב עליו. וכתב הרמ"א שהדין עם הראשון, ואסור לשום אדם לקנות את ספרי הרמב"ם במהדורה החדשה, כל זמן שלא יגמור הראשון למכור את כל ספריו. אחד מיסודותיו של הרמ"א הוא דברי הראבי"ה שציינו, שכיוון שההפסד של הראשון ברור, אין לשני לפתוח עסק מתחרה, והיות והמדפיס השני עשיר ויכול להרשות לעצמו למכור במחיר נמוך יותר מאשר המדפיס הראשון, הרי הוא יגרום הפסד וודאי לראשון.
בשו"ת פרשת מרדכי (סימן ז) כתב, שגם לפי דברי הרמ"א, האיסור על השני להדפיס ולמכור הוא רק במידה והשני הכריז שהוא יוריד את המחיר. אבל בסתמא, אין לחוש שיוריד את המחיר, וממילא אין לאסור עליו. מלבד זאת השיג המחבר על הרמ"א, משום שכל הדין של 'יורד לאומנות חברו' הוא רק כשהשני עוסק במקומו של הראשון, אבל בוודאי שאין על השני איסור כאשר הוא מדפיס את הספרים בעיר אחרת מזו של הראשון. כיוצא בזה כתב גם החתם סופר (שו"ת חושן משפט סימן מא), שאין אפילו מקום לגזור בחרם על המדפיסים שלא יעשו כמו הספר הראשון, משום שלפי שורת הדין אין בזה גזל לא מדבריהם, ולא מפני דרכי שלום, ואפילו אינו נקרא רשע מצד עני המהפך בחררה, שהרי זו כחררה של הפקר, שלרבנו תם אין בה דין מהפך בחררה, וגם לשיטת רש"י, שאינו מחלק בין הפקר לחררה השייכת לבעל הבית, הרי השני אינו לוקח את מה שעשה הראשון, אלא רק מתחרה בו.
למרות האמור לעיל, כתב החתם סופר (שם, ובחלק ו סימן נז ד"ה מזה נראה לי), שהיות ואי אפשר להדפיס ספרים אלא בהוצאות מרובות, ואדם לא יוכל להסתכן בהדפסת ספרים אם הוא צופה שלא יהיה לו רווחים, ואם לא תהיה תקנה למניעת הדפסה, הרי אף אדם לא יסכים להדפיס ספרים, ותיבטל הדפסת ספרי קודש, והדבר יפגע בלימוד התורה. ולכן ישנו מנהג בעם ישראל, למנוע הדפסת ספרים של מתחרים ע"י הטלת חרם, כשהדבר פוגע ברווחים של הראשון. אמנם, ספרים שניתן למכור בכמויות גם במקום אחד, כגון מחזורים שכולם משתמשים בהם, אין למנוע מהשני להדפיס במקום אחר.
החתם סופר כותב, שהיות ויש מנהג כזה, אף אם במקום מסויים הטילו את החרם שלא כדין, סוף סוף המדפיס היה יכול להניח שכולם יקנו אצלו, וממילא אין אפשרות להדפיס עכשיו, כדין 'מרחיקים מצודות הדג מן הדג', שהיות והדייג הראשון היה יכול להניח שכל הדגים יכנסו לרשתו, שוב אין השני יכול לפרוס שם רשת נוספת.
כל הנימוקים של החתם סופר שייכים גם בנדון דידן, ולכן היה מקום לאסור על הנתבע את הדפסת ספרו. אבל, בשו"ת דברי חיים (חושן משפט חלק ב סימן נו) כתב, שהמנהג הוא לתת הסכמה לספר מרב חשוב, ואותו רב הוא שמטיל את החרם שלא להדפיס את הספר.
ולכן, היות וסוף סוף התובע לא דאג להצטייד באיזושהי תעודה מרב בישראל המטיל חרם על מי שיתחרה בו, אין לעכב על הנתבע את הוצאת ספרו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
