ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
בתורת החסידות ישנם הרבה חידושים. אפשר לומר שאחת הנקודות המרכזיות שחידשו לנו צדיקי ומאורי החסידות היא שהאדם יאהב ויקבל את עצמו.
את הדברים הבאים כתבתי בספרי 'לפתוח שערי רצונך', שנזכה על ידי הפנמת הדברים להיוולד ולח"יות היום מחדש!
"אדם שחי בהשלמה עם עצמו, עם הרצון שבו ורוצה את עצמו, כבר חי את הגאולה וממשיך עליו את התכלית של "והאדם לא נברא רק להתענג על ה' וליהנות מזיו שכינתו".
אדם שרוצה לחיות גאולה יעמוד כל יום מול המראה וישנן לעצמו: "אני רוצה את עצמי, אני אוהב ומקבל את עצמי איך שאני. אני מביא ברכה לעולם, מהותי היא רצון טוב וקדוש, ודרכי מופיע רצון ה' בעולם".
וישנן ויאמר בקול רם: "כמה יפה אני, יצירת מופת של צייר כל עולמים, אין גילוי כמוני בעולם, כי רק אני עם הייחודיות שלי, מהווה צינור לגילוי רצון ה' בעולם עם הניגון והצליל המיוחד שלי".
ויחזור ויאמר בכל בוקר: "אני חידוש נפלא שכמותי לא היה ולא יהיה, בלי עבודת ה' שאני עובד אותו יתברך היום, הפאזל להשלמת התוכנית האלוקית וגילוי הניגון האין סופי לא יושלם, אפילו צדיקים גדולים לא יכולים להשלים את גילוי ה' בעולם בלעדיי". וכמו שמרחיב על כך רבי נתן מברסלב (ליקוטי הלכות ענין קדושה דסידרא ו) :
"וְעַל כֵּן אֵיךְ שֶׁהוּא צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה הָעֲבוֹדָה שֶׁעוֹסֵק בְּכָל יוֹם חֲדָשָׁה אֶצְלוֹ לְגַמְרֵי, כִּי כָּל אֶחָד מִיִּשְרָאֵל אֵיךְ שֶׁהוּא כָּל זְמַן שֶׁשֵּׁם יִשְרָאֵל נִקְרָא עָלָיו, הוּא עוֹשֶה כַּמָּה מִצְוֹת בְּכָל יוֹם, כִּי מַנִּיחַ צִיצִית וּתְפִלִּין וְאוֹמֵר בִּרְכַּת הַשַּׁחַר וּקְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָּה, וְהַרְבֵּה אוֹמְרִים תְּהִלִּים וְלוֹמְדִים תּוֹרָה מְעַט אוֹ הַרְבֵּה, אַךְ הָעִקָּר שֶׁיִּרְאֶה לְיַשֵּׁב דַּעְתּוֹ בְּכָל יוֹם שֶׁזֶּה הַיּוֹם שֶׁעוֹמֵד בּוֹ עֲדַיִן לֹא הָיָה בָּעוֹלָם, וְכֵן לֹא יִהְיֶה עוֹד יוֹם הַזֶּה בָּעוֹלָם...
וְהָעֲבוֹדָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁצְּרִיכִין בְּזֶה הַיּוֹם הִיא חֲדָשָׁה לְגַמְרֵי, וְרַק הָאָדָם שֶׁעוֹמֵד בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם בְּאוֹתוֹ הַדּוֹר צָרִיךְ לַעֲסֹק בָּזֶה כִּי עָלֶיךָ נָפַל חוֹבַת הַיּוֹם. וַאֲפִלּוּ אִם יוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ שֶׁמַּעֲשָיו מְקֻלְקָלִין הַרְבֵּה וְכוּ', וּכְבָר נִכְשַׁל בְּמַעֲשָיו פְּעָמִים אֵין מִסְפָּר, אַף עַל פִּי כֵן זֶה הַיּוֹם הוּא חָדָשׁ לְגַמְרֵי וְיָכוֹל גַּם מִמְּקוֹמוֹ שֶׁהוּא שָׁם לְהַגְדִּיל וּלְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי בְּכָל מָקוֹם מֻקְטָר וּמֻגָּשׁ לִשְׁמִי (מַלְאָכִי א), בְּכָל מָקוֹם דַּיְקָא, אֲפִלּוּ בַּמְּקוֹמוֹת הַטְּמֵאִים לְגַמְרֵי שֶׁל הָעוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מְנָחוֹת קי) עַל פָּסוּק זֶה...
מִכָּל שֶׁכֵּן אִישׁ הַיִּשְרְאֵלִי, אֲפִלּוּ הַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים, מֵאַחַר שֶׁעַתָּה כַּוָּנָתוֹ לַשָּׁמַיִם וְרוֹצֶה עַתָּה לְהָנִיחַ טַלִּית וּתְפִלִּין וּלְהִתְפַּלֵּל וְכוּ' שֶׁבְּוַדַּאי הוּא מְגַדֵּל וּמְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מֵחָדָשׁ כְּפִי אוֹתוֹ הַיּוֹם, שֶׁזֹּאת הָעֲבוֹדָה אֵינוֹ יָכוֹל לְהַשְׁלִים שׁוּם מַלְאָךְ וְשָרָף וְכוּ'. וַאֲפִלּוּ נְשָׁמוֹת קְדוֹשׁוֹת שֶׁל יִשְרָאֵל שֶׁבְּגַן עֵדֶן הָעֶלְיוֹן אֵינָם יְכוֹלִים לְהַשְׁלִים הָעֲבוֹדָה הַזֹּאת.. וּכְמוֹ שֶׁאָמַר חִזְקִיָּהוּ (יְשַׁעְיָה לח), "חַי חַי הוּא יוֹדוּךָ כָּמוֹנִי הַיּוֹם אָב לְבָנִים יוֹדִיעַ אֶל אֲמִתֶּךָ", 'כָּמוֹנִי הַיּוֹם' דַּיְקָא, הַיְנוּ כְּמוֹ שֶׁאֲנִי הַיּוֹם בְּאֵיזֶה מַדְרֵגָה פְּחוּתָה מֵאַחַר שֶׁאֲנִי חַי, אֲנִי דַּיְקָא צָרִיךְ לְהוֹדוֹת לְךָ".
יהודי מלשון 'הודיה'. תכלית היהודי להודות שהוא יהודי! וכן "עלינו לשבח לאדון הכול לתת גדולה ליוצר בראשית שלא עשנו כגויי הארצות ולא שמנו כמשפחות האדמה". וכמו שאנו מברכים כל בוקר מחדש "ברוך שלא עשני גוי".
אני מודה לה' יתברך ומתענג על מי שאני, אני יהודי! וההודאה הזו סוחפת אותי כל יום לשירים וריקודים על שזכיתי להיות מזרע ישראל ולרצות אותו יתברך. וכך אודה בפי "זכיתי בזכות עצומה ששם ה' מתנגן מתוכי, אני שייך לעם הנבחר והמיוחד, לעם הקדוש והטהור ה"חפצים לעשות רצונך".
לסיכום הדברים, כותב רבי נתן דבר פלא:
"'חַי חַי הוּא יוֹדוּךָ כָּמוֹנִי הַיּוֹם', 'כָּמוֹנִי הַיּוֹם' דַּיְקָא, הַיְנוּ כְּמוֹ שֶׁאֲנִי הַיּוֹם בְּאֵיזֶה מַדְרֵגָה פְּחוּתָה, מֵאַחַר שֶׁאֲנִי חַי, אֲנִי דַּיְקָא צָרִיךְ לְהוֹדוֹת לְךָ.
רבי נתן מלמד אותי ש"אני דייקא", דהיינו בדיוק איך שאני, אפילו אם אני במדרגה פחותה, צריך אני להודות לה' על החיים שלי. ומוסיף להדגיש, שאם לא אודה לה' היום על חיי, לא יהיה מישהו אחר שיוכל להשלים את ההודאה היקרה הזו בכל העולמות, ההודאה שלי על עצם קיומי מיוחדת רק לי!
זו עיקר ההודאה שלי, שאני בגופי ונפשי, ניגון אלוקי אין סופי! אני מנגן את רצונו יתברך בעולם הזה, והניגון שלי אחד יחיד ומיוחד שאין כדוגמתו בעולם. הצליל שלי משלים את כל שירת הבריאה, מה צריך יותר מזה? אשריי!
מאמרים נוספים דברים לכבודו של הגאון הרב יורם אברג'ל זצ"ל
כוח מופלא של הרבצת תורה מתוך אהבת ישראל עמוקה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
