ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- עקב
בפסוקים אלו הקב"ה אומר לעמו ישראל שיהיו בחיים הפרטיים של האדם ובמהלכים הציבוריים של כלל ישראל תקופות של הסתר פנים. יהיו זמנים של חשכות אמונה, שלא רואים את טוב ה' בבהירות, אבל עם זאת הקב"ה מודיע לנו שבוודאי הישועה תגיע בלי שום ספק.
ולכן בזמנים של משבר וקושי, יהודי צריך לחזק את עצמו באמונה ובביטחון מלא בה' יתברך, ולא להתייאש מתפילה. אלא להאמין שבוודאי סוף כל סוף אחר הרע יבוא הטוב, ויזכה לראות עין בעין חסדיו ורחמיו של הקב"ה.
פרשתנו מתחילה בפסוק "והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אתם, ושמר ה' אלוקיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך".
ובספר 'הלקח והלבוב' כותב דבר פלא בשם ספר 'חמרא טבא' לרב הקדוש רבי אברהם שמחה הורוויץ זיע"א: "עקב ראשי תיבות ב'רגע ק'טן ע'זבתיך, וברחמים גדולים אקבצך עולה גימטריה תיבת 'ברית".
באותם רגעים של 'עקב', רגעים של ירידה למטה, רגעים של הסתרה וחשכות, ברגעי ריחוק שלא מרגישים בהם את אהבתו של בורא עולם, גם אז יהודי צריך להמשיך בעבודתו את בוראו. להמשיך לקיים את מצוות אביו שבשמיים מתוך אמונה שהקב"ה נמצא אתי עמי ואצלי, רק שכרגע אני נמצא בשעת ניסיון של הסתר פנים.
והקב"ה אומר: בניי אהוביי, המשיכו לשמור על הברית ועל הקשר שלכם איתי גם בזמנים הפחות משמחים, וכך גם אני אשמור את בריתי שלי אתכם- 'וברחמים גדולים אקבצך', שתראו באורי שזורח עליכם בגאולה השלמה.
אנחנו נמצאים בתוך שבעת השבועות של נחמה על חורבן ירושלים ובית המקדש, שבהם הקב"ה מנחם את בניו אהוביו שלא יתייאשו ברגעים קטנים של הסתר פנים אלא יחזקו ויאמצו את רוחם וליבם מתוך אמונה בטוב הנצחי הקיים בהם.
מובא בישעיה (מ, א-ב) "נחמו נחמו עמי יאמר אלהיכם דברו על לב ירושלים וקראו אליה כי מלאה צבאה כי נרצה עונה", ובליקוטי מוהר"ן (חלק א תורה כ) כותב רבי נחמן מברסלב זי"ע שהלב של יהודי הוא בחינת ירושלים.
וכמו שבנוהג שבעולם רגילים לומר: "לך לפלוני שיש לו צער ודבר על ליבו, נחם אותו בדיבורים המשיבים את הנפש, ריצויים ופיוסים כדי שיתחזק ויתרומם ולא ישקע בעצבות ובמרירות". באותו אופן, האדם צריך לדבר אל ליבו דיבורי נחמה ועידוד, ולמצוא בעצמו נקודות טובות המאירות את המחשכים.
"ברגע קטן עזבתיך"- רבי נחמן מלמד אותי איך להתייחס ברגעים של ירידה לחולשות שבי, על ידי שאזכיר לעצמי את מעלתי ואת הטוב השרוי בקרבי. וכלשונו: "כי צריכין לדבר עם עצמו גם כן דבורים הרבה מענין התחזקות לחזק את נפשו, בכדי שלא ירפו ידיו לגמרי חס ושלום (חיי מוהר"ן סימן תמג).
וכך, אני נזכר בהבטחה המתוקה של "וברחמים גדולים אקבצך"- אני מקבץ ואוסף שוב את הנקודות הטובות שלי שנשכחו אי שם בדרך, ובאופן זה אני חוזר להאמין בעצמי ובחיי. מלא אני בשלוה פנימית והשלמה עם עצמי, אני מלטף ומרגיע את החולשות שלי, ומבטיח להם שהכול בסדר, אנו חזקים, ובעזרת השם נתקן את מה שצריך לתקן לאט ובבטחה, צעד אחר צעד.
נחמה זו מביאה אותי לידי לשמחה, תודה והודאה, כפי שנקרא בהפטרה של השבת (ישעיה נא, ג), "כי נחם ה' ציון נחם כל חרבתיה וישם מדברה כעדן וערבתה כגן ה' ששון ושמחה ימצא בה תודה וקול זמרה"
ה'שפת אמת' זי"ע כותב (פרשת ויצא תרנ"ח ד"ה במדרש) שבזמן הגאולה עיקר הנחמה שהקב"ה ינחם את עם ישראל, זו ההבנה שאף פעם לא היינו באמת בגלות. אף פעם לא התרחקנו מהטוב הטמון בנו, תמיד רצון ה' יתברך האיר בתוכנו ומתוכנו.
אם כך, משמעותה של הגאולה היא, בעיקר לאהוב את עצמי, לשמוח בטוב שבי, להאמין בערכי שאני קודש קודשים, מלא באין סוף נקודות טובות שמקשרות אותי לאבא האין סופי שאוהב אותי אהבה אין סופית.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
