ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בהעלותך
המציאות בשטח, החורבן והשואה הנוראה שפקדה את יהודי אירופה, (שלא הקשיבו להדרכת הגאון מוילנא לפני מאתיים וחמישים שנה, ולהדרכתו של הראי"ה קוק לפני מאה שנים), כמו גם הצלחתה המדהימה של מדינת ישראל, מכריזים כי דרך הגאולה המתאימה לדורנו, היא הדרך של ההתערותא דלתתא. לא יתכן, משום בחינה, כי מדינת ישראל היא יצירה, ח"ו, של ה"סיטרא אחרא" – מעשה שטן, כמו שטענו מתנגדיה הקיצונים של התנועה הציונית. אם דברינו נכוחים, ננסה לעיין בדברי הנביאים ולמצוא לכך מקור. לפני כן, עלינו להסביר מדוע הנביא ישעיהו נשלח להדריך את העם בכיוון של גאולה בידי שמים, גאולה בהתערותא דלעילא.
נסביר בתחילה את הרקע לנבואות ישעיהו בימי עוזיהו. הצרעת שפרחה במצחו של המלך ורעידת האדמה שפקדה את ירושלים וארץ ישראל באותו זמן, זעזעו את כולם. מפעלו האדיר של עוזיהו התמוטט. הניצחונות הצבאיים של עוזיהו, הצלחותיו החקלאיות והתעשיות הביטחוניות שבנה, גרמו לכל העולם לעמוד נפעמים מול האימפריה שבנה. הצלחותיו גרמו לנפילתו כדברי הכתוב: "... וַיֵּלֶךְ שְׁמוֹ עַד לְבוֹא מִצְרַיִם כִּי הֶחֱזִיק עַד לְמָעְלָה:... וַיֵּצֵא שְׁמוֹ עַד לְמֵרָחוֹק כִּי הִפְלִיא לְהֵעָזֵר עַד כִּי חָזָק: וּכְחֶזְקָתוֹ גָּבַהּ לִבּוֹ עַד לְהַשְׁחִית...". עוזיהו היה יכול להיות המלך המשיח (עיינו בספרי צפנת ישעיהו עמודים 160-165). בעקבות כישלונו, הגאולה נדחתה (בשלב ראשון) לימי חזקיהו. המחיר שעם ישראל נדרש לשלם כדי למנוע חזרה על טעותו של עוזיהו, היה לוותר על פסיקת הרמב"ם (שנים רבות אחרי), שלא תהיה רלוונטית בגאולה של ימי חזקיהו. ואלה דברי הרמב"ם: "המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות דוד ליושנה לממשלה הראשונה, ... ואלו הדברים המפורשים בתורה הם כוללים כל הדברים שנאמרו על ידי כל הנביאים, אף בפרשת בלעם נאמר ושם נבא בשני המשיחים, במשיח הראשון שהוא דוד שהושיע את ישראל מיד צריהם, ובמשיח האחרון שעומד מבניו שמושיע את ישראל מיד בני עשו, ושם הוא אומר אראנו ולא עתה זה דוד, אשורנו ולא קרוב זה מלך המשיח, דרך כוכב מיעקב זה דוד, וקם שבט מישראל זה מלך המשיח, ומחץ פאתי מואב זה דוד, ...וקרקר כל בני שת זה המלך המשיח ... ואם יעמוד מלך מבית דוד... וילחם מלחמות ה', הרי זה בחזקת שהוא משיח, אם עשה והצליח ונצח כל האומות שסביביו..." (רמב"ם הלכות מלכים פרק יא הלכה א והלכה ד).
לאחר כישלונו של עוזיהו, חזקיהו המשיח יהיה מלך הוגה בתורה, שכלי מלחמתו העיקרי יהיה "שֵׁבֶט פִּיו", ויכולתו הניסית תבוא לידי ביטוי ביכולת של : "וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת יְקֹוָק", כמבואר בנבואת ישעיהו (פרק יא פסוקים ג – ד). אף על פי כן גם בימיו תתקיים הנבואה אודות השלום העולמי וביטול המלחמות: "וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית יְקֹוָק בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם: וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר יְקֹוָק אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר יְקֹוָק מִירוּשָׁלִָם:.... וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה" (שם פרק ב פסוקים ב – ד).
אחרי כישלונו של עוזיהו אין מקום לגאולה בידי אדם. הכל, מתחילה ועד סוף, יהיה נס גלוי ולא בהליך טבעי.
מיכה הנביא, בן דורו של הנביא ישעיהו חוזר, לכאורה, על נבואת קודמו מילה במילה: "וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים יִהְיֶה הַר בֵּית יְקֹוָק נָכוֹן בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא הוּא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ עָלָיו עַמִּים:....וְכִתְּתוּ חַרְבֹתֵיהֶם לְאִתִּים וַחֲנִיתֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשְׂאוּ גּוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּן עוֹד מִלְחָמָה" (מיכה ד פסוקים א – ג) וזה קשה. חז"ל הרי קבעו: "ואין שני נביאים מתנבאין בסיגנון אחד" (סנהדרין דף פט ע"א), הא כיצד?! התשובה נמצאת בסוף הפרק הקודם הצמוד לנבואה זו, שם נאמר: "לָכֵן בִּגְלַלְכֶם צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ וִירוּשָׁלִַם עִיִּין תִּהְיֶה וְהַר הַבַּיִת לְבָמוֹת יָעַר" (מיכה ג פסוק יב). ישעיהו ניבא על חזקיהו שיהיה המלך המשיח, אחרי שירושלים ובית המקדש ינצלו בדרך נס מצבא אשור האדיר. מיכה ניבא לעתיד לבוא, לגאולה שיקדם לה חורבן הבית. לא מדובר בשתי נבואות זהות, אלא בשתי נבואות מנוגדות. הדימיון נוצר רק בגלל ההפרדה (שמקורה אינו יהודי) בין פרק ג' לפרק ד' בספר מיכה. לכן, אחרי החורבן חוזר המלך המשיח לצורתו הטבעית: מלך שמנצח באמצעות צבאו את כל אויביו, כמו שמתואר בפרשת בלעם בתורה (כמו שהרמב"ם מצטט) ובספר תהילים: "וְיֵרְדְּ מִיָּם עַד יָם וּמִנָּהָר עַד אַפְסֵי אָרֶץ: לְפָנָיו יִכְרְעוּ צִיִּים וְאֹיְבָיו עָפָר יְלַחֵכוּ" (תהלים פרק עב פסוקים ח – ט).
עכשיו מובן למה בהמשך נבואת מיכה מופיעים הפסוקים (גם מהם הרמב"ם מצטט): "וְהֵמָּה (העמים) לֹא יָדְעוּ מַחְשְׁבוֹת יְקֹוָק וְלֹא הֵבִינוּ עֲצָתוֹ כִּי קִבְּצָם כֶּעָמִיר גֹּרְנָה: קוּמִי וָדוֹשִׁי בַת צִיּוֹן כִּי קַרְנֵךְ אָשִׂים בַּרְזֶל וּפַרְסֹתַיִךְ אָשִׂים נְחוּשָׁה וַהֲדִקּוֹת עַמִּים רַבִּים וְהַחֲרַמְתִּי לַיקֹוָק בִּצְעָם וְחֵילָם לַאֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ"
(שם פרק ד פסוקים יב – יג).
האתחלתא דגאולה של דורנו בוודאי מתחוללת לאחר חורבן הבית והחורבן הנורא של גלות אירופה. לכן, מן הראוי שתהיה באתערותא דלתתא. התהליך יהיה מלווה בניצחונות צבאיים מרשימים.
אנו קוראים מכאן לגדולי הדור לשקול את החלפת ההפטרה הנקראת ביום טוב שני של גלויות, להפטרה שתכלול את נבואת מיכה. הקריאה תתחיל בפסוק האחרון של פרק ג' ותמשיך עד פרק ה' פסוק ז. בשבוע הבא נסביר ביתר שאת את התאמתם של פסוקים אלה לדורנו.
בינתיים נמשיך ונזכיר לכולם (כן! לכולנו!), גם אחרי ימי ספירת העומר,
כי נהיגת כבוד זה בזה, מקרבת את האיחוד המיוחל של כנסת ישראל וקודשא בריך הוא ואת גאולתנו השלמה בב"א.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
