"יסוד קיום לאומנו"

ישיבה
בית המדרש

בית המדרש

מדורים
תולדותיהם של צדיקים
מאמרים נוספים

קטגוריה משנית

שיעור לדרך אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

הרב שמואל מוהליבר היה רב בקהילות חשובות בפולין ובליטא. בין השנים תרמ"א-תרנ"ח (1881–1898) פעל הרב מוהליבר ללא לאות לשם יישובה של ארץ ישראל, החל מקריאה להפניית פליטי הפרעות בדרום רוסיה לארץ ישראל, המשך בהקמת אגודות של חובבי ציון; בשותפות בלתי פוסקת בתנועת חובבי ציון ובמעורבות בכל פעולותיה, קטנות כגדולות; ברתימת הברון רוטשילד להקמת המושבה מזכרת בתיה; בהקמת ארגון "המרכז הרוחני" (מזרח"י), וכלה במסעות ברחבי אירופה, ואף בתמיכה בתנועה הציונית, שהחלה לפעול בערוב ימיו.

גדרי מצוות יישוב הארץ
פעילותו המעשית של הרב מוהליבר בעניין יישוב הארץ האפילה במידה רבה על התייחסות הגותית שלו לנושא. ניתן להבין מגמה זו בעזרת ניתוח גדריה של מצוות יישוב ארץ ישראל במשנתו. באחד ממאמריו המפורסמים "מטרת נסיעתי לארצנו הקדושה", משנת תרנ"א (1891), שפורסם בספר שיבת ציון, ביאר הרב מוהליבר, לאחר ניתוח דברי חז"ל ופסקי הרמב"ם והרמב"ן, שלמצוות יישוב הארץ שני חלקים: החלק הראשון של המצווה הוא הירושה - כלומר השגת בעלות על חלקים בארץ (בעבר באמצעות מלחמה ובזמן הזה בקניין כסף), והחלק השני הוא הישיבה בארץ. גם מצוות הישיבה מתחלקת לשני חלקים: החלק הראשון הוא ישיבת ארץ ישראל, היינו עצם הישיבה בארץ כפשוטה, והחלק השני והעיקרי הוא יישוב ארץ ישראל, היינו נטיעת כרמים, בניין בתים וזריעת תבואות וירקות.
ביטוי בולט לעמדתו נמצא במכתב שכתב לרב שמחה ביק ממוהילוב עוד בשנת תרמ"ו (1885). הרב מוהליבר ציין שם את תקוותו "לעלות לאה"ק [לארץ הקודש] ולפדות איזה כברת ארץ מידי זרים, ולקחת חלק ביישובה, לבנות עליה בתים, לזרוע שדות ולטעת כרמים". בהמשך מכתבו ציין הרב מוהליבר את המקורות בדברי חז"ל ובפסקי הרמב"ם לחשיבות העיסוק ב"חלק החומרי באה"ק" וציין כי "גם החלק החומרי באה"ק הוא רוחני מאוד נעלה, סולם מוצב ארצה" (שו"ת מהר"ש מוהליבר, סי' יט).
ביאור תמציתי לחשיבות החלק החומרי של יישוב הארץ נתן הרב מוהליבר באחד מסעיפי ברכתו לקונגרס הציוני הראשון, בשנת תרנ"ז (1897), שם הגדיר זאת כ"יסוד קיום לאומנו":
"גם צריכים כל 'בני ציון' לדעת ידיעה גמורה ולהאמין אמונה שלמה, כי 'יישוב הארץ', היינו לקנות אדמה ולבנות בתים, לנטוע פרדסים ולזרוע שדות, היא אחת המצוות היותר גדולות שבתורתנו, וישנם מקדמונינו האומרים כי היא שקולה כנגד כל התורה. והטעם הפשוט של גודל המצווה הזאת, באשר היא יסוד קיום לאומנו. האיש המאמין זאת הוא חובב ציון אמיתי בכל ליבו ונפשו ובלעדי הדעת והאמונה הזאת הנותן ידו אלינו הוא רק כנותן נדבה לצאת ידי כל הדעות".
מתוך עמדה זו היה אפשר גם לאגד בעלי השקפות שונות, כפי שציין הרב מוהליבר בכרוז שפרסם בזמן ההוא, בקריאה ליהודי אמריקה להירתם לתמיכה ביישוב הארץ:
"זה כחמש עשרה שנה החל הרעיון הקדוש יישוב ארץ ישראל להתפשט בין העם וכבר קנה ליבות רבים בכל המדינות, עשרים קולוניות נבנו בארצנו הקדושה ואחינו בצרפת, רוסיא, אנגליא ואשכנז ועוד, תומכים בידי האיכרים העובדים על הרי יהודה. בין התומכים האלה נמצא מכל המפלגות ומכל הכיתות והרעיון הנשגב הזה עומד למעלה מהן ומושך אחריו ליבות כולם, ובאמת כל איש ישראל המתבונן בו בשים לב מכל צדדיו וצידי צדדיו ימצא בו מה שתבקש נפשו והוא כמן הזה שכל אחד טועם בו טעמו האהוב לו. את האחד תמשוך המצווה הגדולה ש'שקולה כנגד כל המצוות' והשני רואה בו עקבתא דמשיחא, השלישי חפץ לייסד בקרב ישראל מפלגת איכרים עובדי אדמה ואחרי הרעיון והתבוננות רבה אינו מוצא מקום מוכשר לזה יותר מארץ אבותינו. הרביעי לב רגש בקרבו: ואומר ארצנו שממה ועלינו לבנותה, עמנו מפוזר ודורש מרכז ואיפוא מרכזו אם לא ארץ קודשנו? החמישי... השישי... וכן הלאה ונמצא כל ישראל מכוונים את ליבם למקום אחד" (ר' שמואל מוהליבר וציוני אמריקה, תלפיות ג, ג-ד).

משמעותו של חזון העצמות היבשות
השותפות בין חלקים שונים מעם ישראל למגמה לאומית אחת, שיסודה במצוות יישוב הארץ, הייתה מבחינת הרב מוהליבר ביטוי מהותי לתחיית רוחו של העם. ביטוי לכך נמצא בנאום שנשא בוועידת חובבי ציון הראשונה בקטוביץ', בשנת תרמ"ד (1884). בנאומו תיאר הרב מוהליבר את התחלת הפעילות המאורגנת ליישוב הארץ, כביטוי לתחייה הרוחנית של העצמות היבשות שבנבואת יחזקאל. שני שלבים חוזה יחזקאל, השלב הראשון "קרבו העצמות עצם אל עצם" - קירוב שנעשה באמצעות שטף האנטישמיות כלפי כל יהודי באשר הוא "בין עובד אלוקים לאשר לא עבדו". ואולם בקירוב העצמות אין די כדי להחיות את הנואשים מתקווה האומרים "אבדה תקוותנו", ונדרש השלב השני: "ונתתי רוח בכם וחייתם והנחתי אתכם על אדמתכם". שלב זה "הם המה הדברים אשר יש בכוחם להפיח רוח חיים בעצמות יבשות, לעורר את פינות עמנו לחיים חדשים, להסיר מאיתנו חרפת לאומים וכלימת גויים ולקיים בנו נבואת החוזה 'כי הנני אליכם ונעבדתם ונזרעתם ונושבו הערים והחרבות תבנינה'", היינו הפעילות הציבורית לבניין הארץ.
מתוך גישה זו מובנת גם תמיכתו של הרב מוהליבר בשיתוף פעולה בין דתיים לחילוניים בתנועת חובבי ציון, וניסיונותיו העקביים להחלשת המתחים סביב נושאים דתיים, בהתיישבות ובמוסדות החינוך שלה, שהתעוררו במיוחד במהלך שנות ה־90, אף שהדגיש תמיד ש"תורתנו שהיא מקור חיינו צריכה להיות יסוד תחייתנו בארץ אבותינו" (מתוך נאומו לקונגרס הציוני הראשון).

יישוב ארץ ישראל ושלבי הגאולה
יחד עם זאת חשוב גם לעמוד על היבטים נוספים בהגותו של הרב מוהליבר בנושא, שאותם ביסס כבר קודם לפרעות ברוסיה.
לפני מאה שנה בדיוק, בסיוון תרפ"ג (1923), ערך נכדו של הרב מוהליבר, ד"ר יוסף מוהליבר, קובץ מתוך כתבי סבו בשם "דעותיו והשקפותיו של רבי שמואל מוהליבר: ליקוטים מתוך כתביו", ובו כלל מאמר שנכתב בשנת תרל"ו (1876), עוד קודם שהחל הרב מוהליבר בפעילותו המעשית, והשופך אור על כמה נקודות חשובות בהגותו בנושא יישוב הארץ וזיקתו לגאולה.
את המאמר פתח הרב מוהליבר בניתוח פסוקי התורה המתארים את קיבוץ הגלויות לארץ ואת ההתעוררות הרוחנית שתבוא רק אחריה: "והביאך ה' א־לוהיך אל הארץ אשר ירשו אבותיך וירישתה והיטיבך והרבך מאבותיך. ומל ה' א־לוהיך את לבבך ואת לבב זרעך לאהבה את ה' א־לוהיך בכל לבבך ובכל נפשך למען חייך" (דברים ל). כאן מצא מקור לאפשרות שבשלב הראשון של הגאולה לא יהיו ראויים ישראל למדרגת גאולה ניסית אלא למדרגת גאולה טבעית שתקדם לשלב הרוחני, וכדברי חז"ל: "זכו אחישנה לא זכו בעיתה" (בבלי סנהדרין צח ע"א). בהתעוררות הלאומית של עמי איטליה ויוון, ובעובדה שיהודים החלו מקבלים מעמד אזרחי ותופסים עמדות בכירות, הוא ראה ביטוי ממשי להתחלת התגשמות אפיק זה:
"ה' יתברך הבטיח לנו בתורתו 'וגם היותם בגויים לא מאסתים ולא גאלתים לכלותם', א"כ איפוא תקוותנו לא תשוב ריקם שבאחרית הימים ניקח את עמדתנו לעם בפני עצמו בארצנו הקדושה, וזה יהיה בדרך הטבע, כמו שראינו, כי כבר האיר לנו קצה השחר, השגנו זכויות וחירות, ומאיתנו אנשים העומדים ברום המעלה בחוכמה, בכסף ובמשרה, וזהו אם לא זכו תהיה בעיתה, רוצה לומר שמעט מעט נתעלה מעלה עד שנשוב לארצנו".
שוויון הזכויות והטבת מעמדם של היהודים בארצות אירופה, שהצמיחו דמויות מפתח בכלכלה ובממשל מעם ישראל, היו אפוא לדעת הרב מוהליבר הוכחה ניצחת לאופיו של התהליך ולעובדה שמדובר בקירוב הגאולה: "הניסיון הוכיח לנו במשך המאה האחרונה כי ימי גאולתנו הולכים וקרבים [...] ובדרך כלל ברוב מדינות אירופא הננו עומדים על גרם המעלות ורק עוד מדרגה אחת או שתיים וגאולתנו תהיה בלי ספק".
בהתאם לאבחנה זו ביאר הרב מוהליבר אף את הפער שבין ההידרדרות הרוחנית הרבה האוחזת בעם ישראל לבין "תחת זה במצבנו הגשמי הנני הולכים הלוך וגדול עד כי הגענו למצב ההווה", תופעה שלדבריו לא רק שאינה סותרת את תהליך הגאולה אלא במידה רבה היא תוצאה כמעט הכרחית של אופייה של הגאולה בדרך הטבע. זאת משום שהאפשרות של עם ישראל להיגאל בדרך הטבע יכולה להתממש רק בהשתדלות דיפלומטית וציבורית נבונה באמצעות "החכמים הרוזנים והשועים מעמנו, הראויים לעמוד בהיכל מלך, הגבירים הגדולים אשר אין קץ לאוצרותם". מציאות זו התאפשרה רק הודות לכך ש"ה' יתברך בחמלתו על עמו אחר רוב תלאותיהם ומצוקותיהם התחיל להרים מצבם על פי דרכי הטבע במה שנתן בלב המלכים והשרים לקרב גם את האומה הישראלית לתת לפניהם חוקים ומשפטים צדיקים [שוויון זכויות]". במציאות כזו "הלוא כמעט הכרח היא" שתהיה גם הידרדרות רוחנית, שכן "כאשר ראו בני עמנו כי שערי ההצלחה פתוחים לפניהם החלו גם המה לבוא בשערים האלה ובלי שפה וידיעה אי אפשר לבוא בשערים הללו. מובן מאליו כשהתחילו להתחכם וגם להצליח הזניחו מעט מעט את התורה כאמור 'וישמן ישרון ויבעט'".
השגת עמדות מפתח כלכליות ומדיניות כרוכה אם כן באופן טבעי בקליטת התרבות והשפה האירופיות, הגורמות ממילא לתהליכי הידרדרות רוחנית. חשוב לציין שהרב מוהליבר ודאי לא תמך בהידרדרות זו. אדרבה, במהלך שנות ה־70 התבטא הרב מוהליבר במיוחד בנושאים חינוכיים וקרא לנקוט שינויים חינוכיים נדרשים כדי למנוע הידרדרות רוחנית. אבל היא גופא היה ברור לו ששינויים אלו חייבים לכלול שילוב של לימודי השכלה, לימוד שפת המדינה וחינוך לעיסוק במלאכות יצרניות. הוא שלל את האפשרות להתעלם מצורכי הזמן, כפי שדרשו רבנים רבים, והדגיש את הצורך "לאחד את התורה והחוכמה בעוד מועד", ומתברר שהוא גם לא התעלם ממילא מהמחיר שצורכי הזמן האלה גבו לפעמים.
ואולם הרב מוהליבר הדגיש כי אין זה כמובן השלב האחרון. המציאות הנזכרת היא כאמור חלק מתיאור השלב של השיבה ארצה, אך לאחריו יבוא השלב הרוחני, וכך ניסח זאת במאמרו:
"והיה אם ישאל האיש אשר לו לב רגש וחרד לאהבת התורה והאמונה לאמר הן כפי הדברים האמורים הלוא כ"ז סיבה מאת ה' להביא את ישראל ארצם ולאדמתם אבל האם עוזבי תורה ותוכחי אמונה המה ינחלו את הארץ? הזוהי תקוות ישראל לשוב אל ארצו ולהשליך את תורתו? ע"ז אשיב, נחכה נא מעט עד אשר נזכה לעלות לציון ועינינו תחזינה בבניין הר קודשנו וממשלת ישראל, אז ישפוך עלינו ה' את רוחו ממרום להפוך את לבבנו לעובדו באמת. וזה אשר רמזו לנו הכתובים הנ"ל 'והיה כי יבואו עליך וגו' ושבת עד ה' וגו'' - הוא כל זמן ההווה והעתיד להיות עד אשר נשוב לארצנו, ואם כי הורם קרננו, אבל התורה והיראה הולכת וחסרה כנ"ל, על כן הבטיחנו ה' יתברך, כי כאשר נזכה לשוב לארצנו אז 'ומל ה' אלקיך את לבבך ואת לבב זרעך לאהבה את ה' אלוקיך וגו'".
הרב מוהליבר נפטר בביאליסטוק, בי"ט בסיוון תרנ"ח. עצמותיו הועלו ארצה ונטמנו בג' בכסלו תשנ"ב, באדמת מזכרת בתיה, שאותה ייסד. עם הגיע שנת המאתיים להולדתו של הרב מוהליבר זצ"ל (נולד בכ"ז בניסן תקפ"ד) ובמלאת 125 שנה לפטירתו, ראוי לחזור ולהעמיק בפועלו ובהגותו של אחד מהמאורות הגדולים של הדורות האחרונים. אזכרה ופעילויות נוספות סביב דמותו של הרב שמואל מוהליבר זצ"ל יתקיימו ביום חמישי י"ט בסיוון תשפ"ג בבית העלמין במזכרת בתיה.

מתוך העיתון 'בשבע'

מאמרים נוספים

הרב בועז הוטרר

ר"מ בישיבת הר ברכה

ענג שבת
העם והארץ
גליון מס'1042
סיון תשע"א
23 דק'
שיחות ליום העצמאות
מזמור ס"ו בתהילים
ו' אייר התשע"ד
מאמרים נוספים
"יסוד קיום לאומנו"
סיון תשפ"ג
1:00
יום העצמאות תשע"ג
ישראל, תורה ויום העצמאות
בוקר של תורה, יום העצמאות תשע"ג
ו' אייר תשע"ג

מאמרים נוספים

סיפורים נוספים
בלי הנחות!
הרב נתנאל יוסיפון | תשרי תשע"ז
מאמרים נוספים
הרבי מהוסיאטין: זקן בית רוז´ין
הרב אליעזר מלמד | טבת התשס"ה
מאמרים נוספים
הדורש לציון
הרב אברהם וסרמן | ו' חשוון תשפ"ה
מאמרים נוספים
איש התורה והחסד
הרב שלמה זלמן אוירבך זצ"ל
הרב אליעזר מלמד | כ' באדר תשס"ד

מאמרים נוספים

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

רחל אמנו
יום פטירת רחל אמנו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"א חשון תשנ"ז
רחל אמנו
רחל אמנו – מתי נפטרה?
הרב משה צוריאל זצ"ל | חשוון תשע"ז
סעודה וברכות הנהנין
סעודת אמנים הנוסח המלא
הסידור המהיר | טבת תשפ"ד
תשעה באב
בזכותה של רחל
הרב עזריאל אריאל | אב תשפ"ה

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

רביבים
מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
1:03
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת לך לך תשפז – לבחור בברית האבות
הרב שמואל אליהו | תשרי תשפ"ז
56 דק'
בבא מציעא
שניים אוחזין - מהות השבועה
הרב חיים כץ | ט' חשוון תשפ"ז
בחירות תשפ"ז
היה לא תהיה - עת לעשות!
הרב אליעזר בן פורת | חשון תשפ"ז

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרה"ג דוב ליאור
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל
הרב אורי שרקי
הרה"ג צבי שכטר
הרב הראשי ישראל מאיר לאו
הרב מרדכי גרינברג
הרה"ג שאר ישוב כהן זצ"ל
הרב חיים דרוקמן
הרב מרדכי שטרנברג זצ"ל

1:03
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת לך לך תשפז – לבחור בברית האבות
הרב שמואל אליהו | תשרי תשפ"ז
קרוב אליך
קרוב אליך – לך לך
עלון מספר 623
עלון מספר 623
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
רביבים
מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
34 דק'
לך לך
פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
הרב יצחק חי זאגא | תשרי תשפ"ז
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
לך לך
מאמר לך לך פז
הרב נתנאל יוסיפון | תשרי תשפ"ז
בחירות תשפ"ז
היה לא תהיה - עת לעשות!
הרב אליעזר בן פורת | חשון תשפ"ז
30 דק'
בכורות
בכורות דף ל"ג
הרב אלי סטפנסקי | י' חשוון תשפ"ז
56 דק'
בבא מציעא
שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
הרב חיים כץ | ט' חשוון תשפ"ז
39 דק'
מידות הראי"ה
זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
הרב ש. יוסף וייצן | ח' חשוון תשפ"ז
בחירות תשפ"ז
מנהיגות של נצחון?
הרב אליעזר בן פורת | חשון תשפ"ז
31 דק'
בכורות
בכורות דף ל"ב
הרב אלי סטפנסקי | ט' חשוון תשפ"ז
ענג שבת
עונג שבת פרשת לך לך - וירא
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
5 דק'
לך לך
לך לך - מהו סוד ההצלחה בחיים?
הרב מאיר גולדויכט | תשרי תשפ"ז
39 דק'
שיעורים בספר יהושע
סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
הרב עידו יעקובי | ח' חשוון תשפ"ז
48 דק'
גשמים בארץ ישראל
שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
31 דק'
בכורות
בכורות דף ל"א
הרב אלי סטפנסקי | ח' חשוון תשפ"ז
52 דק'
מידות הראי"ה
אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
הרב משה בר ציון | ה' חשוון תשפ"ז