ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- מלכויות זכרונות ושופרות
- ספריה
- דרשות לימים הנוראים
- ראש השנה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' מאיר ב"ר יחזקאל שרגא זצ"ל
התחלנו במלכיות, "ויהי בישורון מלך" (דברים לג, ה) - מלכות ה' וכיבוש הארץ ומלכות ישראל, מלכות שמיסודה מיועדת היתה להמלכת שמו ית' בעולם, מלכות שמעיקרה היתה מיועדת להכריז כי ה' אלקי ישראל מלך.
תקופה זו עצמה מיועדת היתה להיות כלולה משלשת הסדרים, כיצד להמליכו עלינו? ע"י הזכרונות, ע"י זכירת מקור התהוותנו לעם, ע"י הזכרות במקור מחצבתנו אברהם ויצחק. כח האהבה לאין סוף והמלכת מלכות שמים, שנתגלה בעקדת יצחק, מתפקידו היה לשמש גורם תובע לשמירת המתח בצורה מתמידה, והשופרות כמחייבים את השפור והתקון בדברים הזקוקים חיזוק ותיקון.
אולם, לא זכינו. לא התקשרו המלכיות עם הזכרונות והשופרות, לא זכרו ימים מקדם ותחת לשפר הלכו ונתקלקלו עד כי המלכות שוב לא היתה מלכות ה' ית'. אז גלה יהודה ואז התחילה תקופה חדשה. לא היתה מלכות היסוד בסדר. תחת זאת התחילה תקופת הזכרונות. עקידת יצחק שוב לא היתה ענין שבזכרון העבר, אלא ההיסתוריה הפכה לזכרונות, תקופה שכולה כאחד היותה עקידה לישראל. היכן הארץ אשר לא הפכה לו מזבח? היכן המדינה אשר לא הוזה שם מדמו? אז היו המלכויות קיימות בצורה אחרת ממה שעלה במחשבה, אז המליכו ישראל מלכותו במוקדי אש, במדורות גיהנום, במסרקות של ברזל, ואז היה השופר הקול אשר בישר כי כל זה לא לנצח ועוד דור יבא "וכל ישבי תבל ושכני ארץ כנשוא נס הרים תראו וכתקוע שופר תשמעו" (ישעיה יח, ג). והיו השופרות מעודדים ומעוררים לעתיד.
והנה אנו נכנסים לתקופה חדשה. שומעים אנו את ההדים העתיקים של הנביא אשר בקעו לנו משבעה דנחמתא: "דברו על לב ירושלים וקראו אליה כי מלאה צבאה כי נרצה עונה כי לקחה מיד ה' כפלים ככל חטאתיה" (ישעיה מ, ב). וממורקים ומטוהרים מיסורים אין סוף, מדרכי נוד לאין שיעור, מגזרות ומסבל, מאינקויזיציות ומשחיטות ומפוגרומים וממחנות הסגר ומכבשני השמדה ומתאי הגזים, שארית פליטי חרב. כבר נשמע הד קול שופרו של משיח, כיום הזה התביעה היא: "שפרו מעשיכם", אל תתיאשו, ואל תרפינה ידיכם. יהודים קדושים, טהורים בעצם מהותם, רק מעשי שטן הוא אשר לא רוצה לתת לנו להסכים שנהיה מה שאנו צריכים להיות. נשפר מעשינו, כי במהותנו כבר טוהרנו ומורקנו.
(מכת"י, תשי"ג?)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
