ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- קידושין
- שיעורים במסכת קידושין
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ציפורה בת דוד
בגמרא 1 נאמר שרבה היה גבאי צדקה והוא כפה את רבי נתן שיתן ארבע מאות זוז לצדקה. בדברי התוספות במקום מובאת שיטת ר"י, שאומר שלמרות שבית דין לא כופים על מצות עשה שמוזכר מתן שכרה בתורה, ובמצוות הצדקה אומרת התורה "כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל מַעֲשֶׂךָ וּבְכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ"? 2 , מכל מקום ניתן לכפות על נתינת צדקה משום שיש בה גם שני לאוים "לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ וגו'", ועל לאוים כופים בכל מקרה, גם אם מתן שכרם בצידם.
והנה, במצוות השבת אבידה מחייבת התורה את המוצא לטפל באבידה עד שיגיע המאבד, ונחלקו האמוראים: לדעת רבה המוצא נחשב שומר חינם, ולדעת רב יוסף הוא נחשב שומר שכר, וטעמו הוא שהעיסוק במצות השבת האבידה פוטר את המוצא מלתת צדקה לעני, שהרי עוסק במצוה פטור מהמצוה 3 .
ותמה הבית יעקב, בעל ה'נתיבות': היעלה על הדעת לומר שעוסק במצוה רשאי לאכול בשר נבילה? ודאי שלא, שהרי גם אדם שעוסק במצוה אינו רשאי לעבור על לאוים. והרי ר"י אמר שגם בצדקה יש שני לאוים, ואם כן כיצד יתכן שהעוסק בטיפול באבידה פטור מלתת צדקה לעני?
תשובה א: מטרת הלאו בצדקה היא לחזק את העשה
בישיבות רגילים להשיב על שאלה זו לאור דברי הרמב"ן. הגמרא 4 אומרת שנשים חייבות ממצות מעקה משום שזו מצות עשה שאין הזמן גרמא, ושואלים הראשונים - הרי במצות מעקה יש גם לאו 'לא תשים דמים בביתך', ואם כן גם אם המצוה לשים מעקה היתה מצות עשה שהזמן גרמא היתה האשה מחוייבת בה משום הלאו! מבאר הרמב"ן שהלאו במצות מעקה אינו לאו עצמאי, אלא מטרתו היא לחזק את העשה. עיקר מטרת התורה היא מצוות העשה 'ועשית מעקה לגגך', והתורה מוסיפה לאו כדי שהאדם לא יתרשל בקיום המצוה. מעתה, אילו היתה המצוה מצות עשה שהזמן גרמא היתה האשה פטורה גם מהלאו, שהרי כל הלאו נועד לחזק את העשה. ולאור דברי הרמב"ן מיישבים גם שאלת הבית יעקב, שגם במצוות צדקה עיקר מטרת התורה היא מצות העשה לתת לעני את הכסף, והלאוים "לא תאמץ" ו"לא תקפוץ" נועדו רק לחזק את העשה. מעתה, אדם העוסק במצוה ופטור מהעשה, פטור גם מהלאו.
לפי ההבנה שמטרת הלאוים במצות צדקה היא רק לחזק את העשה, ניתן ליישב קושיא נוספת שמקשים העולם. כידוע, אמרו חכמים ביחס למצות צדקה "המבזבז אל יבזבז יותר מחומש" 5 . וקשה, הרי כלל בידינו שכדי לא לעבור על מצוות לא תעשה אדם מחוייב למסור את כל ממונו, ומדוע מצות צדקה היא רק עד חמישית מהרכוש? הרי יש בה גם לאוים? אחת התשובות לשאלה זו היא לאור מה שאמרנו, שכל המטרה של הלאו היא לחזק את העשה, וממילא כוחו מוגבל לכוחו של העשה (אמנם ניתן לומר באופן נוסף, שגם אם האדם נתן רק חלק מממונו כבר לא ניתן לומר שהוא אימץ את לבבו).
תשובה ב: הבחנה בין קום עשה לשב ואל תעשה
יש שרוצים לומר ישוב נוסף לשאלתנו, וזאת לאור דברי הפרי מגדים. הפרי מגדים מחדש שרק על לא תעשה שעוברים עליו במעשה מחוייב אדם למסור את כל ממונו, אולם על לא תעשה שעוברים עליו בשב ואל תעשה, כגון צדקה, אין חיוב להוציא את כל הנכסים, והריהו לענין זה כמו מצות עשה. לפי דבריו יש שרוצים לומר שהעוסק במצוה פטור לא רק ממצות עשה, אלא אפילו מותר לו לעבור על מצות לא תעשה אם הוא עובר עליהן בשב ואל תעשה.
תשובה ג: הלאו לא נאמר בכל מקרה
הגדולים שבישיבת מיר בליטא אמרו ישוב נוסף לשאלתנו, והוא לפי דברי הרמב"ם. כך כתב הרמב"ם בהלכות מתנות עניים 6 :
א. מצות עשה ליתן צדקה לעניים כפי מה שראוי לעני, אם היתה יד הנותן משגת, שנאמר פתוח תפתח את ידך לו ונאמר והחזקת בו גר ותושב וחי עמך ונאמר וחי אחיך עמך.
ב. וכל הרואה עני מבקש והעלים עיניו ממנו ולא נתן לו צדקה עבר בלא תעשה שנאמר לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך מאחיך האביון.
ב. וכל הרואה עני מבקש והעלים עיניו ממנו ולא נתן לו צדקה עבר בלא תעשה שנאמר לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך מאחיך האביון.
מדברי הרמב"ם מדוייק, שהעשה והלאו שבמצוות הצדקה מתייחסים לשני מקרים שונים. אם אדם יודע שיש עני בעולם והוא לא נותן לו, הריהו מבטל מצות עשה. אולם אם העני כבר בא לפניו ובכל זאת האדם אינו נותן לו, הריהו עובר גם על הלאו, שהרי בכך הוא מאמץ את לבבו. מעתה ניתן לומר שכל הפטור של העוסק במצוה ממצות צדקה הוא רק ביחס לעני שלא בא לפני העוסק במצוה, והעוסק במצוה אינו מחוייב ללכת אליו; אך אם עני בא לפניו - גם העוסק במצוה צריך לתת לו צדקה.
יש לציין שמדברי התוספות 7 מוכח שאינם סוברים כתירוץ זה, שכן כתבו שרבה, שסובר ששומר אבידה הינו שומר חינם, מסכים שהשומר פטור מלתת צדקה לעני, ובכל זאת אין הדבר נחשב שכר "דסבירא ליה דלא שכיחא שיבא עני בשעה שמתעסק בה לצורכה". מפורש בדבריהם שהפטור של העוסק במצוה מתייחס גם למקרה שבו העני בא לפני האדם.
סיכום
לסיכום, עסקנו בשלשה ישובים לקושיית הנתיבות, מדוע העוסק במצוה פטור מן הצדקה למרות שיש בה לאו:
א. על פי הרמב"ן: הלאו שבצדקה אינו לאו עצמאי, ומטרתו היא רק לחזק את העשה. כיון שהעוסק במצוה פטור מהעשה, ממילא הוא פטור גם מן הלאו.
ב. על פי הפרי מגדים: אדם העוסק במצוה אינו פטור רק ממצות עשה, אלא גם ממצוות לא תעשה שעובר עליהן בשב ואל תעשה.
ג. על פי הרמב"ם: העוסק במצוה פטור רק במקרה שאין בו לאו, אבל כאשר העני בא לפני האדם יש גם לאו, ובמקרה זה אכן גם העוסק במצוה חייב לתת צדקה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
