ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- שמות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אלגרה בת רחל
זו הזדמנות מצוינת לברר מה זה שֵׁם? נבין גם איך זה קשור לשָׁם ואז נשתדל גם לשים כל דבר במָקוֹם.
קריאת שמות הייתה הפעולה הראשונה של האדם לאחר יצירתו. וז"ל הכתוב: "וַיִּצֶר יְקֹוָק אֱלֹהִים מִן הָאֲדָמָה כָּל חַיַּת הַשָּׂדֶה וְאֵת כָּל עוֹף הַשָּׁמַיִם וַיָּבֵא אֶל הָאָדָם לִרְאוֹת מַה יִּקְרָא לוֹ וְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא לוֹ הָאָדָם נֶפֶשׁ חַיָּה הוּא שְׁמוֹ: וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁמוֹת לְכָל הַבְּהֵמָה וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל חַיַּת הַשָּׂדֶה וּלְאָדָם לֹא מָצָא עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ" (בראשית ב' יט – כ).
צריך להבין שני דברים:
א. למה קריאת שמות הייתה הפעולה הראשונה שהאדם נדרש לה?
ב. למה פעולה זו קשורה בהכרח להופעת האישה? שהרי ההופעה הבאה של קריאת שמות קשורה לקשר בין האדם ואשתו: "וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁם אִשְׁתּוֹ חַוָּה כִּי הִוא הָיְתָה אֵם כָּל חָי" (שם ג' כ).
לצערנו, אדם הראשון לא קרא בְּשֵׁם יְקֹוָק.
הראשון שעשה זאת כראוי היה אברהם אבינו. פעולתו הראשונה של אברהם בארץ ישראל הייתה: "וַיֵּרָא יְקֹוָק אֶל אַבְרָם וַיֹּאמֶר לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַיקֹוָק הַנִּרְאֶה אֵלָיו: וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם הָהָרָה מִקֶּדֶם לְבֵית אֵל וַיֵּט אָהֳלֹה בֵּית אֵל מִיָּם וְהָעַי מִקֶּדֶם וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַיקֹוָק וַיִּקְרָא בְּשֵׁם יְקֹוָק" (שם י"ב ז – ח).
אברהם הוא הראשון שקורא בְּשֵׁם יְקֹוָק בדרך הנכונה, ומהרגע שהוא מגיע לארץ ישראל מצטרף השָּׁם לשֵׁם.
נוסיף שאלה שלישית: מה פרוש שָּׁם? (מודגש וחוזר שלש פעמים) ולמה הוא קשור לשֵׁם?
כאשר התורה עוסקת במקום הנבחר = המובחר שבמקומות בעולם ובארץ ישראל = המקום בו נבנה בית הבחירה, התורה שבה ומדגישה את הקשר בין הביטויים הללו: "כִּי אִם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם מִכָּל שִׁבְטֵיכֶם לָשׂוּם אֶת שְׁמוֹ שָׁם לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ וּבָאתָ שָׁמָּה: וַהֲבֵאתֶם שָׁמָּה..." (דברים י"ב ה-ו).
נתחיל בתשובה על השאלה השלישית - מה זה שָׁם? כדי לענות, נחפש את המקום הראשון בתורה בו מופיע ביטוי זה והתשובה היא ממש בבראשית, וז"ל הכתוב בפסוק הראשון בתורה: "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ". קולמוסים רבים נשתברו בניסיון להסביר את פשר הביטוי שָּׁמַיִם. נציע כי ההופעה של שָׁם ברבים היא שָּׁמַיִם, או במילים אחרות, סה"כ כל השָׁםים. השָּׁמַיִם מסמלים את הופעת השכינה בעולם הגשמי, לכן אנו משתמשים בביטוי יראת שמים, או ח"ו, ל"מן השמים תנוחמו".
עתה נציע תשובה לשאלה הראשונה בענין קריאת השמות. השֵׁם של כל דבר אמור לבטא את המהות שלו, המהות היא הרמה וסוג הקשר עם הקב"ה. לכן השֵׁם של האדם הוא כל כך חשוב. קריאת שם של כל אחד ואחד מבטאת את החיבור לבורא, החיים מתחילים בקריאת שם. אחת השאלות הראשונות שנשאל האדם עם הסתלקותו היא: מה שמו? (עיינו מסכת שמחות ספר חיבוט הקבר פ"א ה"ו ואורות הקודש ח"ב עמוד קלט).
עתה ברורה גם התשובה לשאלה השניה והקשר לאשה. לאחר קריאת השמות לכל החיות, הבין האדם שהקשר שלו עם הַשָּׁמַיִם = השכינה = האלוקות תלוי בקשר הקדוש שנוצר בין האיש לאשתו – זכו שכינה ביניהם.
כך הבין אברהם אבינו עם עלייתו ארצה, שהמקום לקרא בְּשֵׁם יְקֹוָק הוא ארץ ישראל. הביטוי המקביל לשָּׁמַיִם, בלשון הקודש הוא הַמָּקוֹם. אי לכך, בכל מקום שמופיעים בו שלשת הביטויים שֵׁם, שָּׁם ומָקוֹם הם באים לציין גילוי שכינה.
חומש שְׁמוֹת, החומש שמגלה שיש עם קדוש (ולא רק פרטים), עם שקשור קשר בל ינתק עם הקב"ה, עם המקום, עם השכינה נקרא חומש שְׁמוֹת.
הבה נתפלל כי נזכה להשכנת שכינה על כל איש ואישה שבונים בית נאמן בישראל. שכל אחד ואחת כפרט, ויחד כולנו כעם, נזכור תמיד את שמנו ואת הקשר להקב"ה.
נסיים את דברינו בתנחומים למשפחת ברנדמן לדורותיה, על הסתלקותו של אבי המשפחה, ראש וראשון לידידי 'ארץ חמדה' בשיקגו, ר' שמואל ברנדמן ז"ל. כשמו כן היה - שמואל, כל חייו היה עובד השם עובד אלקים בכל רמ"ח אבריו ושס"ה גידיו.
"מן הַשָּׁמַיִם תנוחמו".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
