ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- שיחות לחג החנוכה
העולם המערבי נמצא היום בעימות בין שתי אסכולות – שמרנות מול חדשנות. לעיתים החדשנות מכונה בטעות ליברליזם, ביטוי שגוי עד מאוד, שכן ליברליזם איננו חדשני בהכרח – ליברליזם הוא אסכולה הדוגלת בחירותיות, חופש, והליברלים שייכים לאסכולה של פילוסופיה פוליטית אינדיבידואליסטית המבוססת על עקרונות החירות והשוויון (שאינם סותרים בהכרח שמרנות).
לכן נמקד את עצמנו בציר הוויכוח הזה – שמרנות מול חדשנות.
שתי התפיסות מתבוננות בהיסטוריה של ההתפתחות האנושית ועומדים משתאים מולה – מדוע ואיך הגיעה האנושות להישגים כה מופלאים? מה יתרון האדם מן הבהמה?
השמרנים טוענים, כי האדם נתייחד בזה שהוא יכול להעביר את מורשתו הלאה לצאצאיו, למלל אותה ואף לכתוב אותה. להבדיל מבעלי החיים שלא ניחנו ביכולת זו, בני האדם מלמדים את צאצאיהם את חכמת חייהם, וכך מדור לדור נשמרת תבונת הדורות הקודמים.
החדשנים טוענים, מאידך, כי דווקא הסקרנות של האדם, המחפש תמיד כיצד לחדש וכיצד לעשות טוב יותר, היא שאפשרה לאנושות להגיע לאן שהגיעה (ועוד תגיע...). כל דור למד והפיק לקחים מן הטעויות של הדור הקודם, ופעל נכון יותר וטוב יותר, וכך נוצרה הקידמה.
ובכן, כל אחד מבין שניהם צודק. יש דבר מופלא ביכולת האנושית ללמוד מן הזקנים, ויש עוצמה אדירה ביכולת לנסות ולעשות את זה יותר טוב.
תורתנו הקדושה, תורת חיים, היא דוגמה מופלאה לכך – היא בנויה על מסורת אבותינו, בבחינת "שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך" (דברים פרק לב פסוק ז), אך גם את תחילתו של הפסוק אנו דורשים: "בינו שנות דר ודר", וכפי שפירש בעל חידושי הרי"ם זצ"ל מגור: "וכן שמעתי מפי אא"ז מו"ר ז"ל פ' הפסוק 'בינו שנות דור ודור', שיש בכל שנה ושנה הבנה חדשה בתורה" (שפת אמת לסוכות תרמ"א).
אנו אחוזים במסורת הדורות, מחויבים לה לחלוטין וממשיכים את הדרך הסלולה לנו מאבותינו ורבותינו, ובמקביל, בתוך נועם הגבולות הברוכים של ההלכה, אנחנו מחפשים תמיד מה יכול להיות טוב יותר, כיצד ניתן להתקדם לקראת אורו של משיח.
גם בעולם החול כך – מי שרק ישמר את מה שקיבל מאבותיו, לא יגיע לכלום. השמרנים יכולים לצעוק עד מחר נגד החדשנות, תוך כדי שהם נהנים מכל פלאי הטכנולוגיה בכל רגע ורגע, אפילו בשעה שהם כותבים מאמרי שטנה נגדה (כן, גם בעט ועיפרון, לא רק במחשב... כל כלי כתיבה הוא יצירה טכנולוגית מופלאה שלא חלמו עליה לפני מאתיים שנה, וכדי ליצר אותה היה צריך לחדש ולהפוך את העולם). מצד שני, הם בוודאי צודקים שהקידמה הפרוגרסיבית והאגרסיבית היא זוועת עולם – שכן היא רצה ריצת אמוק קדימה, שוברת בדרך כל דבר בבחינת 'עולם ישן עד היסוד נחריבה', ומשאירה אחריה אדמה חרוכה בדמות התמוטטות מוסד המשפחה, הזהות, הלאומיות, ועוד.
יש הקשבה
אז מהי דרך הביניים? אותה אנו למדים מימי חנוכה, וכפי שמלמדנו נכדו של בעל חידושי הרי"ם, ר' יהודה אריה ליב מגור (שפת אמת לחנוכה תרנ"ה): "כי נר חנוכה היא מצוה מתורה שבע"פ... ועל מצוה זו נאמר לא תסור כו' אשר יגידו לך מן המקום ההוא... ותורה שבע"פ לא נכתב מפורש, וצריך שאלה וחקירה כמ"ש שאל אביך ויגדך. ולכן יש מהדרין ומהדרין מן המהדרין שכפי מה שאדם מחפש לכנוס בהארות ימים האלה כך מתגלה לו".
שימו לב – חנוכה נושא בתוכו את ההפכים הללו: מצד אחד, הוא מצווה מחודשת, מצד שני למדים את חובת מצוותיו מן הפסוק "לא תסור". הסוד טמון ב"שאל אביך ויגדך". אין כאן סתירה. אנחנו שואלים את אבותינו, אך גם דורשים, מקשים, מתרצים, מעיינים, מחדשים בתורה שבעל פה, המחויבת לתורה שבכתב ולמסורת חז"ל, אך לא מפסיקה לשאול. לא מפסיקה להתקדם, להדר, להוסיף. רק בחנוכה אנחנו מוצאים תופעה מופלאה זו – ההידור, התוספת המחודשת, הפכה לנורמה.
איך בדיוק עושים את זה? זו השאלה הקשה. לי הקטן בוודאי שאין תשובה, אך ברור שהיא צריכה להיות מורכבת מנוסחה שלא מוחקת את העבר, שלא רצה תמיד לחפש את החדש מתוך הנחה שהוא תמיד יהיה טוב יותר, אלא מכירה בכוחו של העבר ועוצמתו, אך איננה פוסלת התבוננות מחודשת על המציאות המשתנה. את הדרך צריכים להורות לנו גדולי רבותינו, זקנינו יאמרו לנו, אבל אנחנו נשאל, אנחנו נחפש, והם ישיבונו דבר.
אנחנו פתוחים לשינוי – אבל אנחנו גם מכירים בקטנותנו מול הציווי האלוקי, כפי שנמסר לנו בתורה שבעל פה כמובן, שכן "אין אומתנו אומה אלא בתורותיה" (רס"ג), תורה שבכתב ותורה שבעל פה. זו יכולה להיות בשורת היהדות לעולם נבוך – הקרוע בין טירוף המערכות של הקידמה ההזויה המנתצת כל דבר ישן לרסיסים, לבין תופעת בומרנג של שמרנות לשם שמרנות.
זוהי דרך הדורשת מאיתנו הרבה זהירות, והרבה תשומת לב. אנחנו לא יכולים לבנות אותה לבד – אנחנו חייבים להישען על זקני הדור המצויים בתוכנו, ולהם ניסיון החיים העשיר ביותר. זכיתי ללמוד מכמה וכמה מהם, ואני יודע עד כמה הם קשובים לצעירים, כמה הם פתוחים להתחדשות, ובלבד שזו תעשה ביראת שמים וענווה.
אנחנו צריכים לקחת מימי החנוכה את התקווה הזו – לעולם יפה יותר, שאין בו שבירת כלים אלא תיקון כלים. לעומת היוונים ששברו כל כלי חרס במקדש בחמת זעם חדשנותם, אנחנו חיפשנו כד אחד קטן, שאיננו שבור, אלא חתום בחותמו של כהן גדול, וממנו הארנו את העולם כולו לדורי דורות.
הכותב הוא ראש ישיבת מוריה, גבעת הקטורת
מתוך העיתון ב'שבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
