ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- כלל ישראל
מישור שני הוא מישור החובות המוטלות על האדם מול הקב"ה. על אף העובדה שקניין דברים אינו קניין, ועל כן אם יבטיח האדם הבטחה מסוימת לא יהיה אפשר לתבוע את קיומה בבית דין – האדם עצמו מחויב לעמוד בדיבורו. כך לימדו חכמים: "...אלא לומר לך שיהא הן שלך צדק ולאו שלך צדק" (בבא מציעא מט, ב), וכדברי רש"י: "כלומר כשאתה מדבר הן או לאו - קיים דבריך והצדק אותם". לא ניתן אפוא להפעיל מכשירים משפטיים במקרה כזה, אך מצוות ה' אינה מצטמצמת רק למשפט, אלא גם למצווה.
השפה השלישית היא השפה הנבואית. גם אם הכול תקף מבחינה משפטית, גם אם אין מצווה המחייבת או האוסרת התנהגות מסוימת – השפה הנבואית אינה כולאת את עצמה רק בפורמליזם, כי אם עוסקת במרחב הרוחני. הדברים ידועים מאוד במצוות מסוימות, כמו בעיסוק בצום. יכול אדם להדר בכל מצוות הצום, ואף על פי כן לא לכוון כלל ליסודות הנבואיים שלו: "...הלוא זה צום אבחרהו: פתח חרצובות רשע, התר אגודות מוטה, ושלח רצוצים חופשים, וכל מוטה תנתקו. הלוא פרוס לרעב לחמך, ועניים מרודים תביא בית, כי תראה ערום וכיסיתו, ומבשרך לא תתעלם" (ישעיהו נח, ו-ז, הפטרת יום הכיפורים). אלה דברים שלא הוגדרו כמצוות מפורשות, אך הנבואה קוראת לבסס את הצום סביבם.
לעיתים הקריאה הנבואית הפותחת ברוח הכללית מאומצת בחלקה על ידי ההלכה המפורשת. הרבה מדיני שבת העוסקים בעובדין דחול נלמדים מפסוקים אלה בספר ישעיהו (נח, יג): "אם תשיב משבת רגלך, עשות חפציך ביום קודשי, וקראת לשבת עונג, לקדוש ה' מכובד, וכיבדתו מעשות דרכיך, ממצוא חפצך ודבר דבר".
חוקי אך בלתי נסבל
הדברים נכונים גם כשעוסקים בעניינים שבין אדם לחברו. אנו מוצאים לדוגמה את התיאור של מעגל העוני בספר נחמיה. הוא מתאר כך: "ותהי צעקת העם ונשיהם גדולה אל אחיהם היהודים. ויש אשר אומרים בנינו ובנותינו אנחנו רבים וניקחה דגן ונאכלה ונחיה; ויש אשר אומרים שדותינו וכרמינו ובתינו אנחנו עורבים ונקחה דגן ברעב; ויש אשר אומרים לווינו כסף למידת המלך שדותינו וכרמינו; ועתה כבשר אחינו בשרנו, כבניהם בנינו, והנה אנחנו כובשים את בנינו ואת בנותינו לעבדים, ויש מבנותינו נכבשות ואין לאל ידנו, ושדותינו וכרמינו לאחרים" (נחמיה ה, א-ה).
זהו אחד מהמעגלים הטיפוסיים של העוני: משפחה גדולה נאלצה ללוות כסף. כדי להחזיר צריך אפוא להרוויח פעמיים: הן כדי לכלכל את ה"שוטף" והן כדי להחזיר את ההלוואה. כשזה בלתי אפשרי, נאלצים למכור חלק מהאדמה כדי להחזיר את הלוואה. אולם מכירה זו מקטינה את אמצעי הייצור של המשפחה, ואם כן היא נאלצת שוב ללוות, עד שלא נותר לה מוצא כי אם למסור את בניהם ובנותיהם לעבודה אצל משפחת המלווה.
האם מישהו נהג שלא כשורה? לא. אין בדברים כל בעיה משפטית. להפך, הלוואות צריך להחזיר, והמלווה אינו חייב לוותר עליהן. הוא גמל חסד עם משפחות עניות והלווה להן בשעת דוחקן, אך הכסף צריך לחזור אליו. גם המשפחות הלוות לא עשו דבר שלא כשורה. הן צריכות להתקיים. הן צריכות לשלם את המיסים – מידת המלך. הכול חוקי. הכול כשורה. אבל התוצאה היא בלתי נסבלת: עוד משפחה ועוד משפחה מוסרת את ילדיה לעבודה אצל בני אדם אחרים כדי לקיים את נפשה, והעשירים כמובן מתעשרים יותר. הנבואה אינה יכולה לקבל מציאות כזו, והיא מוחה נגדה בכל תוקף, פעמים רבות במקרא. זה כוחה של הנבואה - שאינה מתכנסת רק לשפה משפטית או מצוותית, אלא עוסקת ברוח הגדולה ובדרך שבה ראוי לחיות.
אחים ומרוויחים
משבר הדיור ומחירי השכירות במדינת ישראל הם סוגיה מעין זו. מבחינה הלכתית משפטית, אין כל איסור להעלות את דמי השכירות. אין מדובר באונאה, שהלא המחיר העולה הוא מחיר השוק, והוא שקוף מאוד. אומנם, הרמב"ם פסק כי על מוצרים חיוניים יש פיקוח מחירים, אולם מחירי הדיור אינם בכלל זה. הוא גם מסמיך את הציבור לעשות תקנות ציבוריות על הגבלת מחירים, אולם מסיבות רבות אין זה רלוונטי בהקשר של מחירי השכירות, ובכלל – הניסיון לכבוש מחירים באופן מלאכותי לא זו בלבד שלרוב אינו מצליח, הוא גם מביא נזקים רבים בכנפיו. באופן משפטי לא ניתן אפוא לתבוע את הורדת מחירי השכירות, וחוקי ההיצע והביקוש פועלים כאן בצורה הפשוטה ביותר.
קשה גם לדבר על מצווה מפורשת המחייבת את בעלי הדירות שלא להעלות את מחירי השכירות לרמה המקסימלית שהם יכולים. אין זה ברור כלל שיש להגן דווקא על השוכרים, ופעמים רבות דווקא בעלי הדירות הם אלה שזקוקים לכסף יותר מהשוכרים, ועתה ניתנת להם הזדמנות למלא את חסרונם. כל ניסיון לעגן את מחירי השכירות במשפט או במצווה נראה כלא עומד במבחן המקורות.
אולם, התוצאה הקיימת היום היא איומה. אנשים מאבדים את מקום מגוריהם. המציאות הזו מגיעה גם לחלק מהיישובים, שגם בהם מחירי השכירות הרקיעו שחקים. מדובר בטרגדיות אישיות, של משפחות גדולות שנאלצות לדחוק את עצמן לתוך בתים קטנים בהרבה ממה שמאפשר חיים ברווח, ואף בטרגדיות יישוביות, של התפרקות המסגרת החברתית והערבות ההדדית המסוימת שאמורה להיות בסיסה של הזהות היהודית שלנו.
התורה לימדה אותנו כי היחס שלנו זה אל זה צריך להיות כיחס שבין אחים: אחים אינם נמנעים מלהרוויח, ואינם חייבים לתת זה לזה מתנות חינם, אולם הם גם לא מעלים את המחירים בצורה הקיצונית ביותר האפשרית, והם מחפשים דרך שתאפשר להם להרוויח כראוי מחד, אך מאידך גם להתחשב במצוקת האחרים. המאבקים הגדולים שלנו על הזהות היהודית אינם יכולים להצטמצם בכשרות, גיור והשבת הציבורית. החתירה ליישובים תורניים אינה יכולה למצות את עצמה בכיסוי ראש, שעות לימוד תורה והפרדה בין המינים בלבד.
אנו קרואים אפוא להקשיב גם לדברי הנביאים ולרוח הגדולה העולה מקרבם. מעבר לחובות המשפטיות ולאיסורים הקשורים במצוות, צריכה להיות גם רוח גדולה של "וחי אחיך עימך", ושל תזכורת מתמדת כי אנשים אחים אנחנו. אחים נוהגים בהתחשבות זה כלפי זה, ומחפשים את טובת הצדדים כולם.
יישובים תורניים יכולים להתבלט בכך שבעלי הבתים והמשכירים יסכימו להרוויח פחות מהמקסימום האפשרי, ועל ידי כך יביאו לידי ביטוי את הערבות ההדדית ואת החתירה לכך שכולם יוכלו לחיות ביחד. הם לא צריכים לוותר על האפשרות לקבל הכנסות גבוהות יותר בגלל חוקי הביקוש וההיצע; ברם, הם יכולים לגדור אותן ולשמוע גם את כאבם של שכניהם ושל חבריהם, ולזכור גם את הרוח הכללית של האומה, שצריכה להיות משיבת נפש בעת הזו.
הכותב הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר
מתוך העיתון ב'שבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
