ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- תולדות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
האם אבות האומה, שעתידה לצאת ממצרים כעם, בעוד כארבע מאות שנים, אבל כרגע, הם מנהלים משפחות פרטיות?
האם הם מלכים ונשיאים עוד בחייהם?
התורה מספרת את תולדות חייהם של משפחות האבות, כאנשים פרטיים ולא כמנהיגי ציבור גדול.
במבט ראשון, מדובר בסיפור על התמודדויות:
* עם הצורך לנדוד בעקבות קשיים כלכליים, או אחרים (סוף פרשת נח יא, לא; הירידה למצרים יב, י; המעבר לארץ פלשתים כו, א; החזרה לבאר שבע כו, כד ועוד).
* עם בעיות עקרות מצד אחד וחינוך ילדים, מצד שני.
* עם משברים בין אחים (עיינו כדוגמא יג, ז-יב; טז, א; כה, כא; כא, ט; לד ל) ועוד.
אבל, מבט שני ומעמיק יותר, מגלה שיחד עם ההתמודדויות הפרטיות, האבות, עם היותם סמל לדורות מן הבחינה הפרטית, רוב שיחם והגיונם היה דווקא במישור הלאומי, כמנהיגי ציבור.
נוכיח זאת מכמה היבטים. השיג והשיח של אבותינו: אברהם יצחק ויעקב, שכלל גם עימותים צבאיים, הוא עם מלכים ושרים.
אברהם: עם פרעה (י"ב י ואילך) עם ארבעת המלכים המסופוטמים (י"ד א ואילך) עם מלך סדום ומלכי צדק מלך שלם (י"ד יז-יח ואילך) עם אבימלך מלך גרר (כ' ב ואילך).
יצחק: עם אבימלך מלך פלישתים (כ"ו ב ואילך).
יעקב עם לבן וצבאו (לא, כג-לב, ב), עם עשיו וארבע מאות לוחמיו (פרקים לב-לג), עם חמור נשיא הארץ (ל"ד ו ואילך) ועם הערים שבסביבות שכם, עם פרעה מלך מצרים (מ"ז ז). (גם הרשות לדון למוות שמורה רק למלכים עיינו מ"ב, לז).
האמהות, נשותיהם, גם הן נסיכות.
שרי-שרה, כשמה כן היא, בת מלכים המכונה גם "הגבירה" (בראשית רבה פרשה מז סימן ה), תואר השמור לאשת המלך או "אם המלך" (מלכים א' י"א יט, ט"ו יג, מלכים ב' י' יג, ירמיהו כ"ט ב, דבהי"ב ט"ו טז).
בת משפחתה של שרה, מילכה, היא אם ארבעת השבטים הארמיים מבני הגבירה (כל השמונה האחרים הם בני הפלגש) (י"א כט, כ"ב כ-כד וברש"י שם).
על פי המדרש הגר גם היא בת מלכים והצטרפה אליה גם בת אבימלך. וז"ל המדרש: "אמר ר"ש בן יוחאי הגר בתו של פרעה היתה וכיון שראה פרעה מעשים שנעשו לשרה בביתו נטל בתו ונתנה לו, אמר מוטב שתהא בתי שפחה בבית זה, ולא גבירה בבית אחר, הה"ד (בראשית טז) ולה שפחה מצרית ושמה הגר…, אף אבימלך כיון שראה נסים שנעשו לשרה בביתו נטל בתו ונתנה לו אמר מוטב שתהא בתי שפחה בבית הזה ולא גבירה בבית אחר, הה"ד (תהלים מה) בנות מלכים ביקרותיך"
(בראשית רבה פרשה מה ד"ה ושרי אשת).
גם קטורה, לפי הפשט, היא נסיכה מדיינית ובניה ונכדיה ראשי שבטים במדין (כ"ה א ואילך). לכן כינויים הוא "בני הפלגשים", ביטוי הקשור למשפחת המלוכה בלבד.
(לפי שיטת הרמב"ם פ"ד מה' מלכים ה"ד עיינו גם בדעת הרמב"ן מובאת בשו"ת הרשב"א המיוחסות לרמב"ן סימן רפד).
אם כך, גם רבקה נסיכה וממילא גם רחל, לאה, זלפה ובלהה, כשהאחרונה מכונה בפירוש פילגש. (ל"ה כב).
נציין במאמר מוסגר כי גם הדורות הבאים נשאו נסיכות. (עיין בדהי"א ז' יד, שם ב' כו ובירושלמי סנהדרין פ"ב ה"ג).
כך מסביר גם הרמב"ם את מעמדם של האבות: "עד שנתקבצו אליו אלפים ורבבות והם אנשי בית אברהם"
(הלכות עבודת כוכבים פ"א ה"ג).
לפי זה, כינויו של אברהם בפי בני חת - אנשי חברון, "נשיא אלקים אתה בתוכנו" (כ"ג ו) אינו לתפארת המליצה, אלא מתאים הוא להגדרת חז"ל למי שעומד בראש "ואין על גביו אלא ד' אלקיו" (הוריות פ"ג משנה ג).
הבה נסיים בתפילה כי מנהיגי ישראל גם בימינו
יהיו כאלה שראויים לשאת בתואר ממשיכי דרכם של האבות והאמהות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
